אורון ביילין ז"ל, בן יחיד לרינה ומשה, גדל בת״א ובוגר בית הספר ה"גימנסיה הרצליה".
בשנים האחרונות התגורר ברמת גן עם אימו וסבתו.
נרצח בגיל 24 בעת שיצא לבלות במסיבת הנובה.
רינה, אימו של אורון -
אורון, אור שלי ואהוב לנצח תישאר.
הלכת והשארת לכולנו עולם פחות מואר, ולי כמעט חשוך.
רוצה לחבק אותך חתיך שלי, אהוב.
תודה שנולדת לי. תודה על 24 שנים נפלאות , שמחות.
מאז שנולדת כל יום הודיתי לאלוהים שהביא לי בן כל כך מדהים, חייכן, מצחיק, חכם, טוב לב, צנוע, יפה תואר, ספורטאי, קוסם, כדורסלן ונעים הליכות.
הכי אהבת לעשות סלטות וטריקים, וקפיצות.
מצטיין בלימודים. גם במכינה קיבלת ציון 100.
זכות היתה לי להיות אמא שלך. ילד מיוחד כל כך ותמיד אוהב לעזור לכולם. כל כך אהבת את האוכל של סבתא אסתר.
חיי לא יהיו כמו שהיו. אני אהיה עצובה עוד הרבה זמן, כי אי אפשר אחרת.
הנחמה היחידה היא שאמרת לי כשהיית במסיבה תחת תופת - אל תדאגי. אז אני לא דואגת. אתה במקום טוב ובטוח, אי שם בגן עדן. אפילו לא רצית להדאוג אותי ואמרת שאתה בדרום תל אביב. לא סיפרת שהלכת למסיבה הארורה. גם בשעה 11 בבוקר, תחת אש, סימסת - לא לדאוג. כנראה חשבת שאתה מתחבא במקום בטוח. לפחות לא סבלת! חזרת שלם בגוף ופנים שלוות.
אבל מבטיחה שאצחק כל פעם שאזכר בך, כמה מצחיק היית! חקיין מתוק, חייכן וטוב לב.
לנצח תהיה בליבי, עד שניפגש שוב. כי תמיד אהיה לצידך..
נוח על משכבך בשלום בגן העדן.
אוהבים אותך מלא.
לא נשכח, לא נסלח.
אוהבים כולם.
נתת לי כוח לחיות כשנולדת.
גם עם הגירושים הקשים שעברתי הייתי מתנחמת בך, בחיוך ובילד המדהים שהיית. פשוט אגדה מהלכת בכל דבר.
כל אמא היתה רוצה בן כמוך, מוצלח בכל. פשוט מושלם.
אתגעגע וארגיש בחסרונך מאוד, עד שאצטרף. אלייך.
נוח בכסא המלכות, גבר גיבור של אמא, אתה.
הכי קרוב לאבא בשמיים.
תמיד הינחת תפילין מאז בר המצווה.
ביום שקברתי אותך היית אמור להתחיל ללמוד לתואר הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת אפקה, שם עשו לך פינת הנצחה.
ליאור הלוי
זוגתו של אורון בחמש השנים האחרונות מספרת:
עיקר השבוע של אורון היה לשחק כדורסל, להתאמן במכון, להיות בים, ולהיפגש איתי ועם חבריו.
בשנה שעברה אורון עשה קורס מתמטיקה על מנת להקל על לימודי הנדסת החשמל הקשים אותם אמור היה אמור להתחיל ללמוד באפקה.
בנוסף, ביצע גם מכינה בפיזיקה לקראת התואר, אותה עבר בהצלחה רבה בציון 100.
אורון היה ילד חכם מאוד שאהב להגיע למצוינות בכל דבר.
בתום שירותו הצבאי קיבל מהצבא ומארגון "מקצוע לחיים" קורס חשמל מעשי שגם אותו צלח בדרך הטובה ביותר.
אורון מאוד אהב להיות בתזוזה ולא לנוח.
הוא אהב להרגיש חי.
אורון הלך לכל מקום עם רמקול שהוא קנה ושמע מוסיקה בכל זמן אפשרי.. הוא העריץ את אמינם וטראוויס סקוט, אך נהג לשמוע גם ביטלס, בוב מארלי וז'אנרים נוספים.
הוא היה מגיע ויוצא מכל מקום ובכל זמן בחיוך וצניעות שאין כמותה.
אורון היה יחיד ומיוחד. הוא היה מצחיק ומשמח כל אדם בו פגש, הוא אהב לאהוב את החיים ואת כל האנשים כפי שהם.
הוא למד להתמודד עם קשיים ולהפיק מהם את המיטב והתעניין רבות בתכלית החיים.
אורון העריץ את מייקל ג'ורדן ובכל שנה, בעונת המשחקים של ה- NBA, הוא היה קם לפנות בוקר באופן קבוע לצפות במשחקים.
אורון תמיד דאג שקרוביו ואוהביו לא ידאגו לו, הוא אהב להרגיש עצמאי ובוגר. הוא גדל על ערכי נימוס ואהבת האדם. הוא גדל להיות האדם הכי טוב שהוא יכל להיות.
הוא נתן תמיד מעצמו והיה רגיש, סובלני ואמפתי.
תחילת דרכו הצבאית של אורון החלה בקריה, אך לאחר כשנה הוא עבר לבסיס בו שירתתי, שלישות ברמת גן.
אני ואורני הכרנו בצבא ביוני 2018 ולאחר כחודש וחצי כבר יצאנו בפעם הראשונה.
מאז אני ואורון ביחד, התבגרנו ביחד, חווינו אינספור חוויות לטוב ולרע ולמדנו מה היא אהבה אמיתית. מתחילת מערכת היחסים שלנו קבענו שבכל שלושה חודשים אנחנו נצא לחופשה ונטייל, אפילו אם זה טיול של יום, ואכן כך היה.
אני ואורון טיילנו בארץ ובחו"ל, חווינו אינספור חוויות ונהנינו מכל הרגעים המיוחדים האלו.
אורון ואני ביחד מעל לחמש שנים. חמש שנים של זוגיות מדהימה וחברות קרובה ואוהבת. תקשורת שנבנתה עם השנים והפכה להיות הכי טובה שיכלה, הייתי אשת הסוד של אורון לכל דבר וענין וכך גם הוא היה בשבילי. היינו יחד בהמון מצבים, מהכי קשים ועד הכי טובים אחד בחיים של השני.
האמנו ואהבנו לשמור על הזוגיות שלנו קרובה ואישית.
חשבנו שאנחנו בלתי נפרדים, לא משנה כמה קשיים היו, עברנו את כולם, למדנו מהם והאמנו תמיד שנעבור גם הכל ונהיה יחד עד הסוף, האמנו שהזוגיות שלנו חזקה מהכל ואין דבר שיעמוד בפניה.
תכננו כל כך הרבה דברים לעתיד, מחשיבה על הצעת הנישואין הסמלית והמינימלית באוסטריה ועד איך הילדים שלנו יראו, היכן נגדל אותם ולאיזה חופשות נצא איתם, אפילו חשבנו על התארים שיקדמו אותנו בעתיד ואותם נלמד.
תמיד הרגשתי עם אורון במקום הכי טוב ושלם שלי.
הוא השלים אותי, איזן אותי וייצב אותי בכל דבר בחיים.
אחרי כל כך הרבה זמן ביחד, התחושה הייתה שהיינו כבר נפש אחת, היינו אחד.
אורון הלך ולקח איתו כל כך הרבה חלקים ממני.
הוא תמיד יהיה האור שלי והאהוב שלי.
השיחה האחרונה שלנו הייתה באותה שבת בתשע וחצי בבוקר, שוחחנו ושאלתי אותו אם הוא יצא למסיבה בתל אביב והוא ענה שכן מבלי לספר לי שהוא ברעים, אמרתי לו שישמור על עצמו והוא כתב אותו הדבר גם לי, ואלו היו המילים האחרונות שלנו אחד לשניה.
הוא לעד ישאר בן זוגי בידיעה שהמוות הפריד בנינו ושהוא עזב את העולם בטרם עת ואני לעד אשאר מלאת צער ודאבה שלא המשכנו וקיימנו את החיים להם ייחלנו.
אני מקווה שעוד נתראה ונתאחד ועד אז, אני הבטחתי לו שאמשיך מהמקום בו הפסיק בחייו ואמשיך אותם בשבילו ובשבילי.
אימו של אורון, חשבה כי הוא ישן אצל חבר בתל אביב, אולם בשעה שלוש בשבת השחורה נודע לה שהוא היה במסיבה. ביום שבת בבוקר הוא עוד הספיק להגיד לחבר בטלפון כי הוא מתחבא בשיחים ועומדת להיגמר לו הסוללה שברקע נשמעו יריות ללא הפסקה. חברו ביקש ממנו להמשיך להתחבא, עד שיבואו כוחות לחלצו, אך מאז אותה שיחה נותק איתו הקשר ורק לאחר מספר ימים זיהו את גופתו.