אוריאל אביעד סילברמן
נפל במלחמת חרבות ברזל
המוטו שאפיין אותו הוא ״תאהב, תתנדב, תהנה מאוכל טוב״
24/01/2000 - 19/01/2024
נפל במלחמת חרבות ברזל
המוטו שאפיין אותו הוא ״תאהב, תתנדב, תהנה מאוכל טוב״
24/01/2000 - 19/01/2024
אוריאל היה כמעט בן 24 בנופלו.
נפל ב-ט' שבט תשפ"ד, 19.01.24, בקרב בחאן יונס.
שרת בחיל שריון, בצוות טנק סמ"פ, בחוד של החזית עם סיירת צנחנים.
אוריאל היה אדם שמח עם חיוך תמידי, בעל לב ענק, טבח מחונן שאהב לפנק ולשמח אחרים, בעיקר דרך הבישול והאוכל.
הוא תמיד דאג לאחרים בצינעה, בן אדם של מעשים.
חבריו מהפלוגה מספרים עד כמה היה מקצועי ואכפתי. ביצע תמיד בצורה הכי טובה כל משימה שהוטלה על הצוות ובכל עת דאג לחברים סביבו - בין אם בחיבוק חם או בארוחה מאולתרת.
למד בישיבת ההסדר איתמר ולאחר מכן התגייס לשריון.
אחרי שהשתחרר מהצבא אוריאל למד בישיבת "לב תל אביב" ועבד כטבח במסעדות שף - הוא כל כך אהב לראות סביבו אנשים שמחים ומתפנקים.
בתחילת דרכו הצבאית, לא היה לו פרופיל מתאים לשרות קרבי, אך הוא נלחם כדי להתגייס לקרבי עם חבריו לישיבת ההסדר. בתחילת המלחמה בעזה לא גויס למילואים, משום שהשתחרר בחודש יוני, חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה. אולם כדרכו, נלחם אוריאל כדי לעשות את המקסימום עבור המדינה שכל כך אהב.
בתחילה הוא שובץ להגנת ישובים בדרום הר חברון אך זה לא הספיק מבחינתו, הוא רצה לעשות הכי טוב בתחום שהתמקצע בו בצבא ולבצע את המקסימום שיכל. הוא הפעיל פרוטקציות כדי לגבש צוות ולהכנס לעזה.
אוריאל עסק בהתנדבויות רבות, בין היתר ב-"ידידים", בעמותה לילדים עם צרכים מיוחדים במשך שנים, כאחראי צוות טכני בקייטנת איל"ן ובלימוד נערים לקריאת בר המצווה בארגון "צהר".
המורשת שאוריאל השאיר לנו ואפיינה אותו במיוחד היא:
"תאהב, תתנדב, תהנה מאוכל טוב".
יהי זכרו ברוך