אוריאל פרץ

אודות

אוריאל, בנם הבכור של מרים ואלעזר, נולד בהתיישבות אופירה שבסיני. שם הוא רכש את אהבתו הרבה לטבע, שהשתמרה לאורך השנים דרך טיולים בכל רחבי הארץ, ניווטים, צלילה והדרכת בני נוער בהכרת הארץ.



כבר בצעירותו בלטה לעיני כול אישיותו האידיאליסטית, וכל צעד שעשה נבע מתוך אמונתו בשילוב בין תורה, ארץ ועם. בדרשת בר המצווה שלו הסביר את חשיבותם של שלושת היסודות שעברו בין הדורות וירש ממשפחתו – תורת ישראל, שעל ברכיה התחנך; ארץ ישראל, שבה נולד ומנופיה טעם בטיוליו הרבים; ועם ישראל, שהיה גאה להשתייך אליו. ברוח זו, היה תמיד פעיל בקהילה, הדריך בסניפי בני עקיבא בגבעת זאב ובשכונת רמות וסייע בניהול בית הכנסת דרכי נועם, שבו היה פעיל גם אביו.



אוריאל פרץ
אוריאל פרץ ז"ל
ככל שגדל, הלך והתברר לו ייעודו בצבא. הוא פנה ללימודים במכללה הקדם צבאית לפיקוד אור עציון, שם נחשב לרוח החיה והמלכדת של פלוגת משואות, שבה למד. ינון, חברו מספסל המכינה, סיפר: "כשהדבקנו לך את הכינוי 'מלך' זה כל כך התאים לך כי היית בן אדם מיוחד במינו שידע להתייחס ולדאוג קודם כול לסובבים אותו ואחר כך לעצמו. הקו שהנחה אותך היה 'קודם כולם ואחרכך אני'. מצד שני, היית הראשון להתנדב לכל משימה".



בחודש נובמבר 1995 התגייס אוריאל לצה"ל. לאחר שהתעקש ממושכות, הצליח להתקבל לגיבוש של סיירת גולני. אוריאל עבר בהצלחה את הגיבוש ואת מסלול הלוחם, שבמהלכו אף הצליח עם חבר לצוות לרשום שיא בניווט – השניים גמאו מרחק של 25 ק"מ בפחות מארבע שעות וחצי.



בסוף 1997 נשלח אוריאל לקורס קצינים. חבריו לקורס התרשמו מאוד מכושר מנהיגותו, מהדוגמה האישית שנתן תמיד, מנכונותו לעזור לחברים ומהאהבה ומדרך הארץ שאפיינו את כל הליכותיו. במרץ 1998, בסיום הקורס, אמר אוריאל: "לא בכדי נבחרנו להיות קצינים, נבחרנו לחנך; אנחנו ראויים לכך. נשנה את המדינה הזאת אם נרצה או אם לא נרצה…".



במסגרת שירותו תרם אוריאל מזמנו הפנוי ולימד את תלמידי הישיבה התיכונית בקרית ארבע את מורשת הקרב של חטיבת גולני ושל צה"ל כולו.


אוריאל נהרג ממטען חבלה סמוך לכפר מרכבה בדרום לבנון עם סמ"ר ניצן בלדרן.


בטקסטים שכתב אוריאל, שנמצאו לאחר מותו, עולה בבירור הדמות שזכתה להערכה מכל הסביבה. "עם כל מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף, אפשר להקים ערוגה מטר על מטר. אבל אלו לא סתם קוצים, אלו קוצי ארץ ישראל.

למקום שאדם הולך בשעת כאבו – שם שורשו. (אוריאל כתב שהוא הולך לשני מקומות – הר הרצל ולכותל).


הוא הניח אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)