תלמיד ישיבה שומריה נער צדיק קדוש טהור
אהב טבע את הארץ
03/08/2007 - 29/02/2024
בן לגדי ונעמה אח צעיר מתוך 6 אחים
אוריה הרטום לא היה ביישן. הייתה בו פתיחות טבעית, לב שמזמין, חיוך שתמיד אמר הכול לפני שהספיק לדבר. הוא היה מהאנשים שמרגישים לידם בנוח — כי הוא באמת ראה את מי שמולו. זורם, חברותי, קל להתחבר אליו.
הנדיבות שלו לא הייתה מחווה חד-פעמית — היא הייתה חלק ממנו. אם היה לו מה לתת, הוא נתן — זמן, תשומת לב, עידוד, חיוך, מילה טובה. תמיד ראשון להתנדב, תמיד עם רצון טוב. הוא לא חיפש כבוד ולא רצה תודות — הוא פשוט האמין שצריך לעשות טוב, אז הוא עשה.
היה חרוץ מאוד. לא מתוך לחץ, אלא מתוך רצון פנימי לעשות את הדברים כמו שצריך, עד הסוף. הוא אהב ללמוד, אהב לדעת, והכי הרבה — אהב את התורה. העומק שבה דיבר אליו. הוא חיפש משמעות, שאל שאלות, והאיר פנים גם כשהתשובות היו מורכבות.
אהבת הארץ הייתה חלק עמוק בו. הוא האמין בדרך, ראה בשליחות ערך אמיתי. תמיד חלם להתחיל את דרכו מתוך חיבור — לתרום, להגן, להקים. חלומות פשוטים אך גדולים, שנטועים באהבה לאדמה, לעם, ולערכים.
וכל פעם שהוא חייך, זה היה רק החיוך שלו. אי אפשר היה להישאר אדיש לו. הייתה בזה אמת. כמו אור קטן ששורף את החושך.
החיים לקחו אותו מוקדם מדי, אבל הרוח שלו נשארת — בצחוק שהיה לו, באמונה שחי בה, ובאהבה שהפיץ מסביב.
ומי שהכיר אותו יודע — יש חיוכים שנשארים גם כשכבר שקט.
זה החיוך של אוריה.
אוריה נרצח ב-29 בפברואר 2024 בתחנת דלק בעלי
שתף 
מעקב אחר הדף 
