אורל-עופר הרשקוביץ עופר ז"ל

אודות

אורל, בן פני ונפתלי-קלמן, נולד ביום י"ז בניסן תרצ"ו (9.4.1936) ברומניה, סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי והתיכון בבוקרשט ועלה לארץ ביוני 1966. אורל התייתם מאביו כשהיה בן חמש. האב מת על קידוש השם בטבח שעשו שותפי הנאצים בבוקרשט ואורל חונך על-ידי אמו ועל-ידי אביו החורג. ניתן לו חינוך יהודי וכללי והוא השתלם גם בבית-ספר מקצועי. הוא היה חובב ספורט, בעיקר אהב שחייה והקדיש לכך זמן רב. תחביבו העיקרי של אורל היה כתיבת שירה. מילדות חיבר שירים וכאשר יצא מרומניה בדרכו לישראל, השאיר שם אחריו את כל קובצי שיריו אצל ידידיו. ברומניה לא התקבל אורל ללימודים באוניברסיטה בגלל יהדותו. לכן עבד כטכנאי בטלביזיה המקומית ופוטר אף מעבודתו זו, וממקומות עבודה אחרים, אחרי שהגיש בקשות לעלות לישראל. בשנת 1957 התגייס לצבא הרומני כדי למלא את חובתו, אך שוחרר סמוך לתום תקופת שירותו, כאשר נודע שיש לו אח בישראל. אחרי שעלה לישראל, סיים אורל את לימודיו באולפן. הוא הצטיין בלימודים, למד עברית מהר ואף הספיק לחבר שירים בשפתו החדשה.

אורל גויס לצה"ל בדצמבר 1967, אך שירת תקופה קצרה בלבד, כיון שכבר שירת בצבא זר.

אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר עבד במקומות שונים; היה מוכס בנמל אשדוד ועבד במפעל. כאשר הוקמה הטלביזיה הישראלית, היה בין ראשוני הטכנאים בה, בזכות הניסיון שרכש בעבודתו בטלביזיה הרומנית. אורל היה עובד חרוץ ומסור. הוא אהב את מקצועו - טכנאי-קול במחלקת החדשות של הטלביזיה בתל-אביב - ותמיד היה ראשון ונכון לכל משימה שהוטלה עליו. הוא היה איש נוח לבריות, נאמן ומסור למשפחתו, לרעייתו ולשתי בנותיו ובעיקר לאמו, שגידלה וטפחה אותו בדאגה רבה. בעבודה היה חבר טוב, ישר ובעל מצפון. במלחמת יום הכיפורים יצא אורל עם צוות טלביזיה לסקר את המלחמה בדרום. הוא נשלח להצטרף לעוצבת-שריון בסיני ובדרך אליה, סמוך לאל עריש, נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושתי בנות. אחרי מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון משה דיין, כי אורל היה חייל מסור, חבר נאמן אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק.


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)