אור זיו ז"ל היה כשמו, אור גדול שהאיר בזיו את כל הסובבים אותו ובעיקר את הוריו ומשפחתו.
אור נרצח ע"י ארגון הטרור חמאס במסיבה ליד קיבוץ רעים בשבת שמחת תורה בתאריך 07.10.2.23, מספר ימים לפני יום הולדתו ה- 24 שהיה אמור לחול ב-18.10.2023.
אור נולד ברומניה ואומץ ע"י הוריו ראובן וסימה והצטרף לשתי אחיותיו דנה וליאל בישראל כשהיה בן חצי שנה.
אחיותיו הבוגרות ממנו התלהבו מאד מצירופו למשפחה ואהבו את התינוק השמנמן עם החיוך הרחב והחכמה הרבה.
אור גדל בישוב עדי והתחנך בנהלל. אור אהב ספורט והיה אוהד שרוף של מכבי חיפה. גם טניס ואגרוף היו בין תחביביו.
בגיל 13 אביו שאהב אותו מאוד, נפטר מדום לב באופן פתאומי.
אור הפך להיות הגבר של הבית ומשוש חייה של אימו.
בצבא אור היה לוחם בשריון ביחידת כפיר והיה הסרס״פ של הפלוגה.
כאשר מישהו מהחברים התקשר לאור שיסייע בתיקון הטנק שלו, אור מיד היה מתנדב לעזרה.
אור חי את החיים בגישת 'יאללה', ללכת על החיים בלי חששות, היסוס ופחד. אור אהב לבלות עם חבריו. תמיד עם חיוך ממזרי שמח ורב משמעות. תמיד כשהזדקקו לתמיכה נהג לחזק אותם פיזית ונפשית.
״לב זהב״ אמרו החברים יש לאור. בשיחות עמם העניק אור לחבר'ה הצעירים תובנות חכמות לחיים.
אור היה גבר יפה תואר. גובהו 1.81 שערו שאטני ועיניו כחולות. דוגמן בתחילת דרכו. לאחר סיום שירותו הצבאי אהב לבלות והיה אהוב ומקובל בחברה. אור נסע לטיולים באירופה הקלאסית אותה העדיף על יעדים אחרים.
לפרנסתו אור עסק כמנהל מחסנים בחברת יבוא טקסטיל ובעברו עבד בהתקנת גגות סולאריים.
לאחר הטבח במסיבה ברעים הוכרז אור כנעדר במשך שבוע ימים.
בשעה 01.30 בלילה שבין חמישי לשישי, הודיעו לאימו ואחיותיו שגופתו נמצאה. ההלוויה נערכה ב-13.10.2023 בבית העלמין בישוב עדי בו התגורר.
המשפחה והחברים לא ישכחו את החיוך המדהים שנבע מהלב הטהור של אור וזרח בכל אשר הלך והעצים את האהבה והטוב לכולם.
יהי זכרו ברוך.
תכירו קצת את אור זיו
אז ככה לקחתי על עצמי קצת לספר מי היה אור בעולם הזה קצת מהעניים שלי.
אז ככה אני הכרתי את אור בצבא ששנינו התגייסנו ביחד לשריון מהרגע הראשון ראיתי שהוא בחור עם חיוך ממזרי ובעייתי, עם הזמן עבר והגענו להיות במקרה באותה הפלוגה הרבה מאוד חוויות שעדיף לא לפרט ופשוט כיף לא נורמלי קצת יותר משמונה חודשיים לסוף השירות אור נכנס להיות הסרספ של הפלוגה ומאז הכל היסטוריה.
כל היום חיים אחד בתחת של השני לא אשכח שהיו תקלות בקשר של הפלוגה ואני הייתי בנסיעות ופשוט התקשרתי אלייך וביקשתי מימך להיכנס לטנק ולטפל בתקלות בזמן שאנחנו מדברים בפלאפון ובחיים לא אמרת לי ״איזה קאדר״ או אחד מהמילים האלה שאומרים בצבא על בסיס יום יומי, היית אדם שאוהב לעזור לתת לחייך לכל סיטואציה מי עכשיו יתקשר אליי באמצע החיים ברגע שהכי אין לי כוח ופשוט יגיד לי יאללה אחי בוא אליי ואני לא אחשוב פעמיים ואגיע לשבת איתך גם אם אני קם לעבודה ב5 בבוקר יום אחרי
תמיד תמיד תמיד מחייך אוהב ושמח וזה מה שאני רוצה לקחת מימך להמשך החיים שלי
היום מישהו בא ואמר לי איזשהי אמירה שאין לי החלטה אלה לקבל אותה בשתי ידיים ״יש אנשים שאתה אוהב והם נמצאים בעולם פה איתך ויש מקרים שבין לילה אתה צריך להבין שמעכשיו האדם הזה הוא הולך איתך לכל מקום שאתה הולך פשוט לא פיזית״
אז אור חיים שלי ילד יפה אני יכול עוד לדבר עלייך שעות אבל רציתי משהו קטן קצת שהעולם הגדול יבין איזה בן אדם עם לב זהב היית!!
עכשיו אני פה יושב לי ומחכה כבר שיקרה מה שצריך לקרות ואני מאוד סומך עלייך שאתה שמה למעלה עם החיוך המדהים שלך מחייך לכולם וכולם קיבלו אותך בברכה בגלל החיוך הזה!
נוח על משכבך בשלום שותף, אח ובקיצור אתה חלק מהלב שלי בן אדם אוהב אותך עד אין סוף ❤️
ראה עוד > >
הספר של שחר
יאאלה כוסאומו
שתי מילים שהכי מזכירות לי את אור או יותר נכון את הגישה שלו בחיים שאני לקחתי ואקח לתמיד.
איזה לילה אחד אני ואור ישבנו וממש התחשק לו שנלך לאיפה שהוא אני אפילו לא זוכרת לאיפה ואני ישר התחלתי עם המחשבות יתר שלי והתירוצים של לא כבר מאוחר, מחר צריך לקום מוקדם, אני עייפה וכל התירוצים האלה שכולנו מכירים.
אבל לאור היו תוכניות קצת אחרות.
אור אמר לי אני אשאל אותך שאלה אחת אחרי זה תחליטי אם באלך שנלך או לא.
הסתכלתי עליו מוזר וחשבתי מה הוא רוצה ממני עכשיו,
אור שאל אותי תגידי החוויות שאת הכי זוכרת או החלטות שהכי חקוקות לך עד היום הגיעו מהמחשבות יתר האלה שלך או מיאאלה כוסאומו אני עושה את זה?
ישבתי כמה דקות בהלם מהשאלה וחשבתי עלייה כמה רגעים עד שהבנתי שהתשובה היא יאאלה כוסאומו.
אור הסתכל עליי וחייך והסביר לי שלפעמים לא צריך לחשוב על כל דבר אלף פעם ולפעמים גם לא לחשוב ולעשות משו ככה כי באלי זאת גישה.
גישה שאני ממליצה לכולם לאמץ לפעמים.
בגלל הגישה הזו שלו אני יודעת ובטוחה שאור נהנה מהחיים עד הרגע האחרון.
אור היה ילד שמח שמקרין שמחה על כולם ולכל מקום שהיה נכנס היו שמים לב אליו אי אפשר היה לפספס לא רק כי הוא היה הילד הכי יפה שיש כי פשוט הייתה לו שמחת חיים שאי אפשר להסביר.
אור היה חלק עצום בחיים שלי ותמיד יהיה ואני מודה על כל שניה שהיית חלק מהם😔
ראה עוד > >
דנה, אחותו של אור
תינוק שלנו … האור של חיינו….
אני לא אשכח את היום שאבא ואמא אמרו לנו שיש לנו מתנה והראו לנו תמונה קטנה של תינוק שמן.
חצי שנה של ביקורים ושל ציפייה שתבוא כבר לארץ. הייתי בת 13 וכל כך התרגשתי שיהיה לי אח. צעצוע חדש.
זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. היית התרוץ שלי ללכת לפסטיגל. היית התרוץ שלי ללכת לסרטי דיסני. כל כך נהנתי להאכיל לקלח להיות איתך. לפני עשר וחצי שנים שאבא נפטר אני הייתי המבשרת רעות באתי אליך לטניס ולמרות שהייתה רק בן 13.5 אמרתי לך אבא נפטר ואסור לך לבכות אתה הגבר של הבית מעכשיו.
אוריק שלי סליחה. סליחה שהיו רגעים שחשבת שאני מנסה לקחת את התפקיד של אבא. אני נשבעת בכל ליבי שניסיתי לעשות לך רק טוב. ניסיתי לשמור לך על הנפש ניסיתי לשמור לך על הגוף ניסיתי להראות לך כמה אתה אור כמה אתה יפה כמה אתה חכם כמה אתה שווה. ניסיתי להיות שם בשבילך בכל דרך. ואני מקווה שהרגשת את זה שידעת בתוך תוכך שאין לי שלושה ילדים יש לי 4 ילדים. אני רוצה להגיד לך ששישה ימים אמא ליאל יובל עמיחי ואני ניסינו לעשות הכל אבל הכל כדי להחזיר אותך בריא ושלם אבל הם רצחו אותך בדם קר. אני יודעת שאתה לא לבד שם שאבא קיבל אותך בזרועות פתוחות תמיד היית ילד של אבא לא סתם קעקעת את זה על הגוף. אז אוריק שלי תשמור עלינו שם למעלה אתה ואבא תעזרו לנו כי אנחנו לא יודעים איך לקום מהאסון הנורא הזה.
ותדע שאני אוהבת אותך ואני כבר מתגעגת.
ראה עוד > >
לורן
אור זיו
אני אתגעגע לימים שהייתי חוזרת אחרי יום ארוך והייתי מוצאת אותך אצלנו, יושב על הספה עם חיוך גדול, מעביר לאלון את הזמן עד שאני אחזור.
אני אתגעגע לזה שהייתם משחקים שש-בש במשך שעות. עכשיו כשאתה לא פה, אני אצטרך להפסיד לאלון והוא יתלונן שאיתך זה היה כיף יותר.
אני אתגעגע לחיוך שלך, לשתיקות שלך, וגם לימים שהסכר היה נפתח והיית מספר ומדבר על הכל.
אני אתגעגע לשלוח לך את הכרטיסים שלי למשחקים, ולשמוע ממך על כמה שהאחיינים שלך חכמים.
אני אתגעגע אליך אור. אתה לא רק היית החבר של אלון, היית גם החבר שלי.
ראה עוד > >
02/12/2023
אריאל אחיין של אור
אז מי היה דוד אור?
אור היה דוד מהחלומות מצחיק, מפנק ובעיקר חבר שפשוט היה כיף להיות בחברתו.
אני זוכר שהוא תמיד צחק איתי על מתי האקזיט והאמת, אור היה מי שהכי רציתי שיראה אותי מצליח ודמיינתי אותו צוחק איתי על הימים האלה שבהם החלום שהיה בדיחה נהפך למציאות.
תמיד כשהוא היה נכנס לחדר או כשהוא היה מגיע לבית זה הרגיש כאילו בחדר נדלק אור נוסף שזהר יותר מכל דבר בעולם.
כל פעם שהוא היה חוזר מחו"ל הוא היה מביא לנו מתנות לא בגלל אירוע מיוחד כמו יום הולדת או הישג בלימודים הוא עשה את זה כי היה לו אכפת והוא רצה שנשמח, ולצערי לעולם לא הצלחתי להחזיר את הטובה.
אז בקיצור, אור היה חבר, בן, דוד, ואח נהדר. אך יותר מהכול לפחות בשבילי אור היה מודל לחיקוי על איך להיות אדם טוב יותר, אכפתי יותר, עוזר יותר ונחמד יותר.
תמיד אוהב ותמיד מתגעגע
אריאל
ראה עוד > >
13/10/2023
ליאל, אחות של אור
אור שלי
ילד אהוב שלי
אני לא מאמינה שאני עומדת כאן להיפרד ממך לעולמים
אני לא מאמינה שהעולם הזה כל כך אכזר
שהלכת לחגוג ולרקוד עם החברים הכי טובים שלך ונרצחת בידי מפלצות אדם שלקחו לנו אותך
היום לפני 24 שנים הייתה לי יום הולדת 8. ביקשתי מאמא ואבא במתנה אח קטן.
קיבלנו אותך והיית מעבר לכל חלום… גדלנו יחד, הייתי מחליפה לך טיטולים כאילו אתה הבובה שלי ונכנסת לשכב ליידך בלול. כל יום הולדת שלך ושלי לאורך השנים שנחגג בהפרש של 5 ימים דאגת להגיד לי ״תודה שביקשת אותי ושאני המתנה שלך, גם את המתנה שלי״
היום אני חוגגת 32 ונפרדת מהמתנה שלי. אורי שלי זה לא הספיק לי….
אני רוצה שתדע שאני גאה בגבר שגדלת להיות
כמה שהיית יפה ומשגע מבחוץ זה כלום לעומת הפנים.
הטוב לב שלך, הרגישות, הביישנות, הנתינה, החברות. אין אחד שלא התאהב בך.
גם עם הקשיים שחווית בחיים- מילדות כילד מאומץ, כשאבא נפטר, בצבא. אף פעם לא וויתרת. תמיד הרמת ראש ועמדת בכל אתגר.
כל שנה היית עומד מעל הקבר של אבא ומספר לו על עוד אבן דרך שסיימת. על הלימודים שנגמרו, על שירות כלוחם, על החיים שאתה מתווה לעצמך כגבר של המשפחה.
כואב לי בעצמות שלא תזכה להגשים את החלומות שחלמת ושחלמתי בשבילך.
כואב לי שהברק כן מכה פעמיים.
שעומר ואורי לא יזכו להכיר אותך כבוגרות. אני אספר להן כל יום איזה דוד גיבור היה להן.
אח שלי, מלאך שלי, תנוח בגן עדן. שב ליד אבא ותשלחו לנו כוחות כי אני לא יודעת איך מתקדמים מפה.
אני אוהבת אותך.
ראה עוד > >
07/12/2023
יובל, הגיס של אור
אור
קשה לדבר עליך בזמן עבר ולהאמין במציאות ההזויה שאנחנו חיים בה בשבוע האחרון .
בשנה האחרונה שעברנו לגור באותו הבית, לקחת חלק משמעותי בחיי היום יומיים .
היית מגיע הביתה אחרי העבודה , עולה לחדר שלך ועל הדרך נכנס לחדר שלי להגיד שלום.
היינו מדברים על מסיבות בנות טיולים אימונים משותפים שאיפות ומטרות של החיים..
אני ניסיתי להבהיר לך שהכל עדין פתוח עבורך ואתה היית צוחק עליי שהיית שומע אותי מדבר אנגלית בישיבה מול המחשב .
כזה היית - ילד חייכן חתיך רגיש מבפנים ובעל חיוך שובב שמחפש את ההרפתקה הבאה ..
אור היית האח הקטן שתמיד חלמתי עליו
כל כך שמחתי לראות אותך מתפתח וצומח בשלבי החיים .. ולדבר עליך עכשיו בלשון עבר פשוט לא נתפס ..
נוח על משכבך בשלום ושמור עלינו מלמעלה אחי.. בטוחים שאתה שם בחברה טובה .
ראה עוד > >
07/12/2023
עופר מניס, חבר של אור
אור זיו
האמת אחי, כבר עבר חודש ואני לא מאמין שאפילו לא תיקרא את מה שאני כותב.
אם נסתכל בזכוכית מגדלת על החבורה שלנו תמיד היינו בצבע שונה, תמיד היינו בצד אבל בו זמנית הכי באמצע שיש.
חבורה של אנשים שיודעת לעשות רק שמחות, לא דופקים חשבון לאף אחד, דואגים לעצמנו ולטוב שלנו.
לא רבים בתוך החבורה הזאת, מקללים חופשי אבל לא רבים, כאילו נגזר עליינו להיות חברים לכל החיים, באמת ככה אני מרגיש.
לך אורזיו היה צבע יחיד ומיוחד אח.
צבע מעורבב אפשר להגיד, מעורבב בכל טוב.
מעורבב בכמויות של טוב אפילו עם קצת תמימות, מעורבב עם השגעון ששמור רק לך ואפילו אני קצת מקנא בו, מעורבב עם יופי חיצוני של דוגמן על, מעורבב ברעות שהייתה ערך עליון אצלך, מעורבב באופטימיות מדהימה שהלוואי והיה אפשר לחלק ממנה לכולם אח.
זה הרגיש לי שבדיוק מצאת את עצמך, הבנת מה אתה מחפש, מה המטרה שלך, התגברת על עצמך והיית מוכן לצאת לדרך חדשה ומכוונת יותר.
אני מנחם את עצמי בזה שאתה קדוש שותף שלי שיש לי חבר קדוש, שיש לי מלאך שומר למעלה, מלאך מכווין שרואה את צעדי ושומע את מחשבותי.
אני יודע שאתה מתווה לי דרך, שאתה איתי בכל בחירה וצעד שאני לוקח ואקח בחיי. אתה צועד אותי יא אור !
עכשיו הבטחה קטנה ממני אלייך:
אקח אותך איתי ביחד לכל הפסטיבלים הגדולים בעולם ואקפוץ איתך ליד הרמקול השמאלי עד שיתעייפו לשתיינו הרגליים ונשמע את הצלילים שאנחנו אוהבים.
אני אוהב אותך, אני מתגעגע אלייך ואין לך מושג כמה אני כואב עלייך ❤
ראה עוד > >
07/12/2023
הראל בן הרוש, חבר מהצבא
לא סתם קוראים לך אור נתנו לך את השם הזה כי מהרגע שנולדת היה לך חיוך עצום שהולך לפניך. אתה האור, הלב והדבק של כל האנשים שסובבים אותך. כמה פעמים נעלמת לנו אחרי מסיבות אה? הקפצת לנו את הלב וחיכית ימים שלמים להחזיר לנו את הדופק ללב ולחזור עם סיפור שיפיל את כולנו מצחוק. הפעם לא חזרת אחרי שלושה ימים וגם לא אחרי חמישה, הפעם לא יהיה לך סיפור מצחיק לספר לנו. כל מי שמכיר אותך החזיק אצבעות שתחזור ותגיד חנו איזה גיבור היית. גם בלי להגיד לנו אנחנו יודעים שהיית גיבור. נרצחת שאתה רוקד ונהנה מהחיים ואנחנו כאן נדאג להמשיך לרקוד בשבילך כל החיים. אני זוכר ביום שהתגייסנו שנדבקת אלי כמו דבורה לפרח וכדוברת לעשות צמפ ב401, הייתי מחכה לך כל יום בשעת תש לעשן איתך סיגריה. כשגילינו שאנחנו עולים לאותו גדוד לא היה מאושרים ממנו זוכר? אתה איש כלכך יפה גם מבחוץ וגם מבפנים. היית חבר שתמיד יודע להרעיף כמויות של אהבה על כל מי שהוא אוהב. בן אדם נאמן, חדור מטרה, והחבר הכי טוב שאפשר לבקש. אין לי למי להודות חוץ מלך שהגעת אלי לחיים ובחרת תמיד לתת לי להרגיש נאהב. אני מתאבק עם המושג הזה של אהבה כל החיים כבר אבל ממך תמיד ידעתי שאני אקבל אהבה ותמיכה. גם שהיית סובל, בוכה, ועצבני תמיד ידעת קודם כל להגיד שאתה אוהב ואחרי זה להמשיך. איזה אהבה הייתה לך בלב גם לכדורגל הישראלי, שאני לא סובל אבל שתדע לך שמהיום אני קוף ירוק ואני אגיע להשתגע במגרשים כמו שרק אתה לימדת אותי 💚. והריבים? איך אפשר לשכוח את הריבים? כשאתה צמוד למישהו כלכך הרבה זמן גם רבים לפעמים, אבל אתה לא היית נותן לנו לריב בלי להצחיק אותי תוך עשר דקות. אי אפשר לכעוס עליך עם העיניים שכל חצי בצבע אחר והחיוך שמתגבש לך על הפנים שאין שני לו. גם בתקופות שכל אחד מהחברים היה מנותק בעולם שלו בלימודים בעבודה או בטיול אתה ידעת להיות מה שיחבר בין כל החברה. ידעת להתקשר, לשלוח הודעה ולשמור על קשר. זר לא יבין את האהבה שיש לי אליך. אני בכלל לא רוצה להפרד ממך אבל מהיום חלק ממני שם למעלה איתך ואתה תמיד תהיה איתי. היינו אמורים ללכת לברזיל ביחד במרץ שעבר ובגלל שלא הסתדר הבטחתי לקחת אותך לחגוג במורו יום אחד. אני עוד אקח אותך איתי. שברת לי את הלב, אבל היית היחיד שידע לתחזק לי אותו גם בתקופות הכי קשות. חייכן, אהוב, מצחיק, לויאלי, וגיבור היית איש שלא מפסיק לחגוג ועף על החיים. תודה שנתת לנו רגעים שאנחנו לא נשכח בחיים גם אם נרצה. היית מהאנשים הכי קרובים אלי, אח שלי על אמת. נלחמנו וחגגנו ביחד והלוואי שיכלתי לתת לך חיבוק עוד פעם ולהגיד לך חזרה שגם אני אוהב אותך.
נרצחת כשאתה עושה את מה שאתה הכי אוהב לעשות: לרקוד ולהנות מהחיים וככה אני אזכור אותך . תודה ונוח על משכבך בשלום
אוהב אותך לנצח . שלך לתמיד. בייבי לוסי.
ראה עוד > >
07/12/2023
גלי גורדון, מחנך בתיכון
אור זיו
להספיד תלמיד שלי זה לא משהו שאתה מקבל בארגז הכלים שלך כמורה.
תפקידינו כמורים הוא לתמוך, להכיל ולהכין את החניכים לחיים שרק מתחילים אחרי בית ספר.
והנה אני עומד פה בתפקיד שהוא זר לי , מבחינתי היית צריך עכשיו להתחיל את חייך האזרחיים עם כל הכלים שקיבלת מהוריך ומבית ספר.
הגעת אליי לכיתת החינוך בכיתה יא' וישר נוצר בינינו קשר מיוחד, קשר שקשה להסביר במילים.
המטרה שלי הייתה להכיל את הקשיים ולעזור לך להישאר במערכת החינוך ואתה מצידך שיתפת איתי פעולה אך כמו כל ילד בדקת איתי גבולות ובדקת אותי עד כמה אני מחוייב למשימה. אני מבחינתי ראיתי את הפוטנציאל הגדול שיש לך ולא ויתרתי לרגע.
מה שכן , תמיד עשית הכל בחיוך. גם את מעשי הקונדס ומתיחת הגבולות הכל היה בחיוך שובבי שהראה שבסך הכל אתה בודק עד כמה ילחמו עליך . ושוב אני לא ויתרתי עליך לרגע גם כשבתחילת יב' קרה מקרה שלאחריו נפגשנו לשיחה על פקל קפה ודיברנו על החיים, על החלומות שלך ומה היית רוצה שיקרה.
ואז נפתחת ואמרת משהו שלא אשכח לעולם, אמרת "החלום הגדול שלי הוא להתגייס לקרבי ולהגיע לבית ספר עם מדים וחזה נפוח להוכיח לכולם ולעצמי בעיקר "אני ניצחתי" . ואני מאושר שלפחות הספקת להגשים את החלום הזה , אני זוכר את היום שהגעת לבית ספר עם מדים וכשנכנסת גם אתה וגם אני זרחנו מאושר, לקחתי אותך לסיבוב דאווין בכל בית הספר, ביקרנו אצל כל בעלי התפקידים , גליה מנהלת הכפר, עינת מנהלת בית ספר ועוד ...והסתובבנו גאים ומנצחים .
במשך כל התקופה שלאחר סיום בית ספר שמרנו על קשר , דאגת לעדכן אותי בנק' משמעותיות בחייך , התקשרת לעדכן אותי שאתה מתגייס לקרבי לאחר מאבקים, התקשרת לספר שנלחמת בעוטף עזה והיית כל כך גאה. בעצם כל פעם שהרגשת שאתה עושה משהו משמעותי שאתה גאה בו היה לך חשוב לשתף אותי ואני מבחינתי כמובן הייתי כל כך גאה בך כי אני יודע כמה נלחמת עבור זה.
גם לאחר השירות הצבאי שמרנו על קשר, היינו מסתמסים מידי פעם לעדכונים שוטפים ואפילו יצא לנו להיפגש פעם נוספת על פקל ועדכנת אותי על חייך האזרחיים. באחת משיחות הווטס אפ שלנו עלה הרצון שלך לעבוד בתור מדריך בפנימיה של נהלל כדי לסגור מעגל, אמרת לי שאתה מרגיש שאתה יודע איך לגשת לתלמידים וילדים עם קשיים בגלל כל מה שאתה עברת בחייך. התרגשתי כל כך לשמוע את זה וכתבנו יחד קורות חיים ואפילו גליה החליטה לקבל אותך לעבודה, אך בדיעבד הבנו שבנק' זמן ההיא עוד לא היית מוכן, עוד חששת שאתה לא לגמרי בשל וברגע האחרון נרתעת אך אין לי ספק שהיית מגיע לעבוד בחינוך בהמשך חייך ואין לי ספק שתרומתך הייתה אדירה!
לאחרונה עוד הספקנו להסתמס וניסינו להיפגש שוב , לצערי לא הספקנו.
אומנם חייך היו קצרים מידי אך עברת בהם דברים שאנשים לא עוברים בחיים שלמים.
שלא יהיה לך ספק אתה גיבור היית וגיבור תיהיה.
מעריך אותך וזוכר אותך ואזכור אותך תמיד עם חיוך על פניך שלא יורד לעולם.
אוהב גלי.
ראה עוד > >
07/12/2023
אלון ינאי, חבר של אור
אור אח וחבר יקר
עבר כבר חודש מאז שהכל התחיל ואני עדיין לא מעכל שאתה כבר לא איתנו ושלא נמשיך לחוות חויות יותר יחד.
זה פשוט מדהים אין דבר שלא עשינו יחד. אני לא מאמין שלא נלך למשחקים יותר יחד, לא נשב, ואפילו לא נעבוד יותר יחד.
אני כותב לך שתדע שהיית חשוב לי ואתה תמיד תהיה חשוב לי וחלק מהחיים שלי.
תמיד היית שם בשבילי, וכשהיית צריך לא הייתי שם בשבילך אני מצטער על זה חבר, כי כנראה שאם זה היה הפוך אתה היית שם בשבילי. אבל מי שמכיר אותך יודע שאתה סולח, שאתה לא כועס על חברים ותמיד מבין אותנו.
אחי אני אוהב אותך אהבת נפש ולעולם לא אשכח דקה אחת ממה שעברנו יחד. תודה על כל הרגעים שלנו יחד, תודה שתמיד היית שם בשבילי ותודה על הקיום שלך בחיים שלי.
ראה עוד > >
07/12/2023
אלעד ינאי, חבר של אור
שותף שלי, חבר שלי, אח שלי
מי האמין שאלה המילים האחרונות שאני ארשום לך.
אח שלי, היית חלק בלתי נפרד מחיי.
רק אתה ידעת כמה אהבתי אותך וכמה רחוק הייתי מוכן ללכת בשבילך.
כמה תוכניות כבר היו לנו, רק אתה יודע.
לא אשכח את היום ששלחת לי את הקישור למסיבה הארורה הזאת. רשמת לי שאנחנו לא מחכים לאף אחד מהחברים וקונים כרטיסים למסיבה ומי שרוצה שיבוא.
עניתי לך, ״סנופקה אני איתך יד ביד עד השנייה האחרונה, ברחבה בלי הפקרות.״
כל יום דיברנו, רק חיכינו שתגיע המסיבה הארורה הזאת.
ואנחנו רק מתארגנים ומארגנים דברים.
ביום שישי אספתי אותך מהבית ואמרת לי ״הנה זה הגיע תסתכל איזה צוות אנחנו.״
התרגשתי, אמרת לי ״הצלחנו יש לנו ערב מטורף !״
לצערי הערב הזה הפך לסיוט שלא עוזב אותי לרגע.
אחי אני שמח שברגעים האחרונים בחיים שלך, ברגעים הכי יפים וגם הכי קשיים בחיים שלך הייתי לצידך.
תמיד אמרתי לך ״סנופקה אני לצידך במה שאתה רק תעשה, ותזכור שמהדברים האלה שאנחנו עושים אנחנו לומדים.״
היית לכולנו מקום מבטחים, שאנחנו יודעים שאם נבקש עזרה תמיד נקבל אותה בחיוך רחב.
לפני כמה ימים הלב שלי הפך להיות אבן, ועכשיו האבן נשברה. לא יודע האם לעולם האבן הזאתי תצליח שוב לחזור להיות שלמה וחזקה.
אני מבטיח לך שאתה איתי לכל החיים ולעולם לא תעזוב אותי.
אני יודע כמה החברים והמשפחה היו חשובים לך
ואני מבטיח לך שאני אנציח אותך בכל יום ויום מחדש.
אני מבטיח לך שאני פה עם המשפחה ולעולם לא אעזוב אותם. אני אדאג להם בדיוק כמה שהיית רוצה שידאגו להם וישמרו עליהם.
נוח על משכבך בשלום
אח לנצח אתה איתי
ראה עוד > >
07/12/2023
חסה, חבר של אור
בשבילי היית נקודה של אור, כשאני מעלה זכרונות אני זוכר אותך בעיקר מחייך, בודק לראות שכולם מחייכים ודואג להגיד הכל למי שהיה יום קשה, שטויות עזוב אותך כולם בני זונות
שנים הלכנו ביחד, ראיתי אותך חווה את כל הדברים המשמחים ומלווה אותך בכל הקשיים
מאהבה ראשונה ועד לשיברון לב האחרון
ידעת תמיד שאני פה בשבילך לא היססת וידעת להשתמש בזה כשהיית צריך
למדתי ממך המון, איך קמים ממשברים ואיך מחייכים גם שקשה, על כיבוד הורים ואיחוד החברים
היית נאמן לדרכך בכל עת
שנינו אוהדים את השדים האדומים, דאגנו בכל כמה שבועות להתלונן ביחד על המצב הגרוע, לריב עם כל אוהד של מסי שמתקרב, לשחק אותה מאמנים ולדבר בנינו את איזה שחקן הכי כדאי להביא,, כלכך רצינו לסוע למשחק בליגת האלופות כשקבוצה נראת כמו מה שגדלנו עליו
אולי עם איזה קונקשיין באמסטרדם שאהבת יותר מכל
אני חושב לעצמי מה אמרת לעצמך באותם רגעים, על איזו עוד סיפור מטורף יהיה לך לספר כשתחזור הביתה
נאחזתי בתקווה לשמוע אותך מספר את הסיפור בהתרגשות.
תכף חודש עבר ובקושי מצאתי את המילים
אזכור אותך בכל יום
לא מאמין שניפגש שוב רק למעלה
תשמור עלינו אחי היקר
אתגעגע כלכך
אני מבטיח שלנצח אגיד לכולם הכי חזק שרונאלדו הוא הכי הכי גדול
חסה
ראה עוד > >
07/12/2023
עופר הרפז, חבר של אור
אור חבר ואח יקר
אור בשבילי היה חבר ואח מכיתה ז׳, כשעברנו ביחד לנהלל. מאז הקשר שלנו היה בלתי נפרד. הקשר שלי ושל אור היה קשר מדהים, אין פעם שהיינו מדברים ולא עושים צחוקים ביחד.
יש בלי סוף סיפורים שלנו יחד, שאני אזכור אותם לנצח ואת החיוך ענק שלך.
אוהב אותך לתמיד אחשלי
עופר הרפז
ראה עוד > >
07/12/2023
מתן רווח, חבר של אור
אור בישבלי היה טיפה של רוגע ושלווה בימים קשים שיחות על שטויות ועל דברים חשובים ילד שאני לא יכול לדמיין את כמות החוויות שלנו ביחד ומה שעברנו ואיך המסיבה שאילה חיכנו הרבה זמן ככה הסתיימה
ראה עוד > >
07/12/2023
אורלי דהן, דודה של אור
אור אהוב ויקר שלנו
לא הצלחתי לאמר מילה לא בלוויה ולא במלאת השבעה ולא בחודש .. רק הלב והנשמה מלאים בכאב וצער עצומים
כל שנה מגיל 14 קיבלתי אותך בהשאלה לחלק מחופשת הקיץ. ישנת עם רון באותו החדר ,אכלתם יחד ,ביליתם יחד-
חופשת קיץ של בני נערים ושם למדתי להכיר אותך .
היית לניסים ולי חלק מהמשפחה כבן ,ולילדי כאח. שמחנו שהגעת ,התלוית אלינו לטיולים המשפחתיים, היית חלק מהבית שלי מהמשפחה שלנו . עברת אין ספור הצקות של נועה ושרדת..
היה לי קשה בהתחלה להכיר אותך ,להגיע אלייך . היית סגור ומופנם בחנת אותי ואת כוונותי. אבל לאט לאט הצלחתי לעבור את המחסום .
ואז ראיתי את אור. היית נעים הליכות ,ביישן ,צנוע ,נחבא אל הכלים , שמח בחייך ונהנית מדברים פשוטים .
לקח לך זמן להיפתח אלינו ... וכשנפתחת היית אור במלוא המילה. שיתפת בכל ההתלבטויות שלך .
כמו כל נער היו לך קשיים לא פשוטים. בעיקר לאחר לכתו בטרם עת של ראובן גיסי .
היו ימים שהיית באיזור הדמדומים בחושך ואני ניסיתי להראות לך את האור. לקבל אותך כמו שאתה בלי שום שיפוטיות
תמיד ניסיתי לנטוע בך ביטחון עצמי ולהיות גאה במי שאתה . כמה יפה אתה מבחוץ ומבפנים !!
כמה טוב אתה ! כמה מוצלח אתה! להראות לך שהדרך עוד סלולה לפנייך. כמה אושר זה משפחה שזכית בה והם זכו בך .
אין לי איך להסביר ולתאר כמה אהבת את אמא את דנה ליאל וכל האחיינים. השבר הגדול בחייך היה גם המנוע של חייך.
הבנתי איזה בור זה פער לך בנשמה .
אבל למרות הכל, צלחת את כל הקשיים והובלת את עצמך קדימה. ראיתי ילד שהפך לנער ומשם לגבר. בגרת והפכת לגבר אחראי ורגיש מלא אהבה וחום. אוהב את החיים!
הטיול האחרון המשותף היה של כולנו יחד עם סימה וחנה למרוקו, חלקת חדר עם רון, חזרתם להיות כמו שני נערים.
ולסימה היה זמן אישי איתך, התלוית לטייל רק איתה, היית גם ילד של אמא לא רק של אבא.
לכל אחד מאיתנו נותר הזיכרון האישי שלו איתך .
לספר עלייך בלשון עבר לא נתפס בעיני. לא מובן איך אפשר לקבור ילד ? איך אפשר לטמון אותך ברגבי החול? איך דמך לא זועק מהאדמה ? איך עולם חוזר לקדמותו ? מי יצעק ויאמר הוא איננו ולא יחזור עוד לעולם. אין עוד אור !
היינו באיזור הדמדומים ימים ארוכים, מחכים לבשורה וזו לא אחרה להגיע. הגיע היום הארור בו כבה האור. בו נוצר לו בלב של כולנו חור שלעולם לא יסגר . הלב והנשמה כואבים, ואין מזור לצערנו. נבכה את מותך- אין עוד אור, אין עוד עיניים מחייכות, אין עוד חלומות להגשים, אין עוד דרך לסלול, אין עוד את מי ללוות, אין למי לדאוג, אין למי להקשיב ולספר, אין את מי להעיר, הוא היה פה ואיננו.
הוא נרצח על ידי בני העוולה, הוא נלקח מאיתנו לנצח. כל יום אנו מקוששים בחושך, באפילה, בכאב ובצער שממלאים את ליבנו וגופנו
נאסוף את השברים, האור עוד יבליח, ומשם נפלס את דרכנו.
ראה עוד > >
07/12/2023
עידו פריבה, חבר מהצבא
האור שלי
סיפור על הילד שדאג תמיד לכולם קודם ולעצמו רק בסוף
שהגעתי לפלוגה אור שלח לי הודעה שהוא מתרגש שאני מגיע ושהפלוגה אלופה אבל שאבוא כבר ויחד נהיה בלתי מנוצחים
תקופה ארוכה שאור זיו בתור חפש היה מנהל את הפלוגה ובכל פעם שהיה מסיים משימה היה מתקשר כדי לקבל עוד אחת.
שהוא נכנס להיות סרספ אני ואור זיו היינו מתחלקים בימים של ההורדת אוכל .
בימים שהייתי הולך לישון מאוחר וזה היה היום שלי למשוך אור זיו היה מתקשר אליי בבוקר ומודיע לי ״אני בדרך למשוך אוכל כבר עם חייל וחופית תחזור לישון אבויה״ ומנתק
ולי אפילו לא הייתה הזדמנות להתווכח
שחבר שלי מהבית נהרג הוא קיבל ראשון את הבשורה דאג להודיע לי בעצמו ופינה את הפלוגה שאוכל לעבור לחדר שלא יראו אותי בוכה.
הכל בשביל החברים שלו כי אם הוא אוהב אותך הוא אוהב אותך עד הסוף.
אך לא רק את חברים שלו הוא אהב אלא גם את המדינה
שיצאנו לשומר חומות אור זיו היה כבר הסרספ שלי
תפקיד עורפי שלא מצריך ממנו להסתכן בכלל
אך אור זיו כמנהגו דואג לכל העולם ואחר כך לעצמו אז ממש אחרי שהוא מסיים להאכיל את כל הפלוגה הוא לובש סרבל ואומר לי רספינו סומך עלייך אני נכנס ללחימה והלך לטנק.
הפעם היחידה שראיתי את אור זיו כועס זה כי הייתה טעות במטבח ולא ירד מספיק אוכל לשטח ושאני הייתי עסוק בין ישיבות אור זיו הפך את כל המטבח של הגדוד בצעקות ״שאנשים בבסיס יאכלו מנקים אם הם רוצים״
לשטח הוא מוריד אוכל ושאף אחד לא יתווכח
דרך אגב באותו יום אור זיו אכל תפוציפס אחד במהלך היום כדי שיהיה מספיק אוכל לכל שאר האנשים.
החודשים עברו והשתחררנו מהצבא כל אחד התקדם ללימודים חברה ועבודה אך את אור זיו זה לא עניין
הוא היה מתקשר תמיד ובודק מה שלומי ואם צריך עזרה במשהו
הייתי שואל אותו תוך כדי התעסקות בדברים אחרים אור זיו אני בבית אחי במה תוכל לעזור אז הוא היה עונה תתקשר תתקשר פייסטיים אתה צריך חיוך על הפנים
הוא פשוט ידע
ידע שכולם צריכים חיוך על הפנים
אפילו שישבנו ובכינו שיחזור הדבר היחיד שהצחיק אותנו זה סרטונים והקלטות שאור זיו שלח לנו כשהיינו צריכים חיוך על הפנים
אני קורא לכולם מכאן אנחנו בימים קשים קשים מאוד אבל אור זיו היה רוצה דבר אחד שתלבישו חיוך על הפנים תיהיו חזקים בשביל מי שצריך אותכם
שאור זיו נפטר הרגשתי שאיבדתי את הסיבה שלי לחייך אבל אז הבנתי שמעכשיו הסיבה שלי לחייך מלווה אותי מכאן ולתמיד.
תמשיך תחגוג אח אהוב שם למעלה
״ויום אחד ניפגש שגם היום שלי יגיע״
ראה עוד > >
07/12/2023
כרמית גבאי, דודה של אור
ארור הרגע הזה בו האור שלנו כבה!
כמנהג הידוע ביום ההולדת מדליקים נר לשמחה ולהגשמת משאלה לעתיד, ובעל יום ההולדת מכבה את הנר וכולנו שרים ״כן תזכה לשנה הבאה…״ והיום, 18.10, זהו יום הולדתך יפה שלנו, ובמקום נר יום הולדת אנו מדליקים נר נשמה.
ואתה לא כאן כדי לכבות את הנר, בני עוולה כיבו לך אותו ודאגו שלא תזכה לשנה הבאה כאן כילד מלאך על אדמת הארץ!
אורצ׳וק שלי לנצח, כך כינינו אותך, כינוי של ילד קטן, מאז ומתמיד ועד היום ככתוב באנשי הקשר שלי.
לא משנה כמה גדלת, תמיד היית עבורנו הילד הקטן ויפה התואר של המשפחה.
גדלת לצד שתי בנותיי והיוות עבורן מאז ומתמיד דוגמה ומופת! דאגת להן, שיחקת איתן, תמיד שמרת על קשר ואהבת אותן אהבת אמת!
לאופיר אמרת תמיד שבסוף תתחתנו ואת נויה תמיד אימצת לחיקך כמו בובה קטנה, היא פשוט העריצה אותך!
כעת נשארו זכרונות…
זכרון של נער קצת שובב, שעשה לבית הספר ״בית ספר״. כמה שיחות היו לנו על כך, כמה שכנועים לנסות לגשת לבגרויות. זוכר איך כשהייתי באה לבקר בצפון היית אומר לי שיש לך מבחן בלשון. טענת ש״שכחת״ לומר לי בתקווה שלא אביא איתי את החומרים הרלוונטיים, אבל לא עזר לך ולא הצלחת להתחמק, כי אני הייתי ניגשת ומוציאה כמה דפי עבודה שמקופלים אצלי בתוך החולצות במזוודה. והיינו יושבים לזמן איכות של למידה.
תמיד היית הילד הכי חכם, עם הקליטה הכי מהירה,
עם הפנים קדימה בידיעה שאתה כבר יודע מה אתה מכוון לעתיד.
התגייסת לצבא ועשית שירות משמעותי כלוחם. כל כך רצית להוכיח לכולם ואכן הוכחת!
הוכחת ערכי אהבת הארץ מהם, ערכי חברות ובעיקר טבוע בך היה הערך המשפחתי!
כשראובן, ז״ל, נפטר, לקחת על עצמך את מקומו במשפחה, דאגת לאמא הלביאה שלך ולשתי אחיותך והיוות את דמותו של הגבר בבית בצורה מופתית.
כעת הלב השמאלי בתלתן של דנה וליאל קמל, והלב של כולנו שבור לרסיסים.
אמא סימה איבדה את הבן שבחרה!!! כן, בחרה!!! זה שבחרה בגיל חצי שנה שם ברומניה והביאה אותו לארץ. הבן שהפכה לכל עולמה, וכעת עולמה נחרב… ודנה? איבדה אח ובן כאחד! הייתכן אובדן אכזרי שכזה??
ביום שישי האחרון לקחו לליאל את המתנה שקיבלה ביום ההולדת בדיוק לפני 24 שנה! מי לוקח מתנות בחזרה???
מי שהיה קרוב ידע כמה היית ״ילד של אבא״, אחד הקעקועים היותר בולטים שלך, ועכשיו חברת אליו שוב. אמנם הוא מקבל אותך בזרועות פתוחות, אך לנצח תקונן בנו השאלה למה? למה כל כך מוקדם?? גם פה צריכים אותך מלאך שלנו!
היו לך חלומות גדולים! בפעם האחרונה בה התראינו ישבנו ביקב על כוס יין ואתה שיתפת בכל כך הרבה חלומות, ואני כל אותה עת מביטה בך בהשתאות על האדם שהפכת להיות…
אמנם עם השנים, כשהתבגרת, התראינו פחות. גם כשהיינו מגיעות היו לך לעיתים תוכניות. הרי היית הילד הכי שמח, ללא רגע דל, אהבת לבלות, לרקוד ופשוט לחיות את החיים!
אבל בתוך כל זה תמיד ידעת לא להתנתק. להשתדל להיות שם, להתקשר מידי פעם ותמיד תמיד להחמיא. אין סטורי שהעליתי ולא עצרת רק בשביל לכתוב לי…״אהבה שלי״, ״כמה יופי״…
ואני, התמוגגתי מכל כיתוב שכזה, כי הרי כשזה בא ממך זה בא מהלב!
יפה שלי, האור במשפחה, היום זהו יום הולדתך ה 24. מקווה שאתה חוגג שם למעלה כיאה לך, בדיוק כמו שתכננת לעשות ביומך האחרון. חוגג כמלאך בשמיים בין כל כך הרבה מלאכים שנקטפו בטרם עת.
תנוח על משכבך בשלום ותשמור יחד עם אבא על כולנו מלמעלה.
אוהבת אותך ״פוצץ״ (כמו שאופיר הייתה אומרת לך) וכבר מתגעגעת.
ראה עוד > >
07/12/2023
אמא של אור
ילד יקר ואהוב שלי, שלנו
זה הגיע בלי הכנה מוקדמת והכל ביחד מתערבב לנו בראש ויוצר לנו חור בלב.
שבעה באוקטובר יום בו כבה אורך ואתה כה צעיר ולא הספקת.
לנגד עיני שמחה של מסיבת אהבה ושלום, ריקודים, הנאה ופתאום חושך.
יריות של כדורים שמפלחים את גופך ואתה נבהל ולא מאמין, לא מפסיקה לדמיין את הסיטואציה התמונות האחרונות שראית.
הם רצחו את גופך, אך נשמתך תלווה אותנו באור נגוהות כל החיים.
מבקשת שתשב בישיבה של מעלה עם כל מי שמחליט מה יהיה ותבחר שהיושב ראש יהיה אבא כדי שתחליטו נכון וכדי שתשמרו עלינו שנמשיך.
נמשיך להיות ביחד בכוחות חזקים, לא נפסיק לזכור ולהתגעגע.
תספר לאבא מה הוא פספס 10 שנים ואנחנו נספר לך מה אתה לא הצלחת להגשים, איך אנחנו לא מפסיקים לבכות אבל גם לצחוק, איך אנחנו ממשיכים לנשום למרות שיש לנו חור גדול בלב ואיך נמשיך להנציח את זכרונו של ילד מתנה יפה תואר, שביקש רק לאהוב ולהיות שמח.
היית חבר נאמן למי שהיה חשוב לך באמת, תמיד כולם היו ראשונים ואתה דואג, נותן ומחייך ואומר הכל בסדר אמא. כמו שכתבת כמה רגעים לפני שהכדורים שרקו ופילחו את גופך.
כן דאגתי וכן דואגים כולם והכל לא בסדר.
אבל שלח לנו כוחות כדי שנוכל להסביר טוב יותר לאריאל, איתמר, איתי, אורי ועומר שאתה המלאך השומר של המשפחה מלמעלה.
אריאל אמא שאדם לא מת אם ממשיכים להזכיר אותו. אז מזכירים קטעים מצחיקים שלך, רואים סרט וסרטונים שינציחו אותך לעד. מסתכלים על התמונות של הדוגמן הניצחי שלנו ואולי יום אחד גם נראה אותך באיזו סידרה שהצטלמת מבלי שנדע ומבלי שתהיה הכנה מוקדמת.
בינתיים בנינו לך מצבה חלקה כדי שהנמלים לא יפריעו, השתדלנו להדגיש שרצחו אותך כמו שרצחו את נפשנו.
נוח בשלום אהוב יקר
ותראה איך כולם התקבצו ובאו לספוד ולבכות לך.
באהבה גדולה וגעגוע שלא יגמר לעולם
אמא.
2
9
13
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
