אלברט דהן ז"ל

אודות

אלברט, בן שמחה ושמעון, נולד בשנת תשי"ג (1953) במרוקו וכשהיה בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה במושב ספסופה. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "חמד", שבמושב מירון ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "מזרחי" בצפת, אלברט גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלוהי ישראל. הוא בחר ללמוד בבתי-ספר שבהם הקפידו על לימודי הקודש ובכך גברה זיקתו למקורותיו של עם ישראל ולשורשי האמונה היהודית. אלברט הנער היה ידוע בטוב לבו, בנימוסיו ובהליכותיו הנעימות. הוא התחבב על כל אדם, בני משפחה, מורים וחברים, בזכות נכונותו לעזור ולסייע לכל דורש. מי שפנה אל אלברט בבקשה מעולם לא נענה בשלילה ולא שמע ממנו מילת סירוב. בנוף ההררי והפראי של מושב ספסופה עוצבה אישיותו של אלברט - אדם דינמי, רב מרץ, שהרבה לפעול בתחומים רבים ומגוונים. מטבעו היה בעל נפש רגישה וחמה, אהב שירה ונגינה ונהג להנעים בשירתו וללוות אותה בנגינה על גיטרה. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון, השתלם בקורס למכונאות רכב. הוא שילב עבודה ולימודים בעזרה להוריו במשקם שקיימו במושב, אלברט היה בעל כושר גופני מעולה ורצון עז וכשנטל על עצמו משימה, פעל ללא ליאות ובדבקות עד להגשמתה ולהשלמתה. הוא היה אוהב חברה ותמיד היה מוקף ידידים, שאהבו להיות במחיצתו ונהנו מטוב לבו ומהאווירה הנעימה שהשרה. הוא היה בעל כושר מנהיגות והיה מקובל על בני הדור הצעיר במושב, בזכות נחישות דעתו ויכולתו להחליט החלטות חשובות ונכונות ברגעים מכריעים. אלברט היה ספורטאי מצטיין ועסק בתחומי ספורט רבים ובעיקר בכדורגל ובכדורסל. אהבתו הגדולה הייתה נתונה לציד ורבה הייתה שמחתו כשקיבל רישיון לשאת נשק. אלברט גויס לצה"ל בסוף מאי 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות הוכשר כטען-קשר בטנק והועבר ליחידת חיל שריון בסיני. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע אלברט ונהרג בשטח שהיה נתון בשליטת הצבא המצרי. במסגרת חוזה השלום עם מצרים, התאפשרה החזרת גופתו ממוצב "המזח" וביום י"ט באלול תשל"ט (11.9.1979) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים וחמש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "אלברט ז"ל שירת בחיל השריון. הוא היה חייל מסור וחבר נאמן. אלברט היה אהוד על כל מי שהכירו". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת במושב ספסופה.