אלון זרגרי ז"ל

אושר

מכתב ידה של אושר ביתו:
אבא מי היה מאמין שכבר עברו להם 22 שנה מאז אותו היום הנורא.
היום עלינו אליך לקבר וכמו כל שנה העלנו זכרונות עם כל המשפחה.
אבא עוד חודשיים אתה חוגג 50.
אתה יודע אבא כולם אומרים שהחיים חזקים מהכל אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים וזה נכון, זה עובד לאט מאוד. אבל זה עובד ולומדים לחיות עם הכאב ברקע. אבל אז יום אחד מביטים בתמונה, אתה שומע שיר והחור בליבך נקרע מחדש.
כבר 22 שנה שאני מנסה להבין מה אומר המשפט הזמן עושה את שלו האם הכוונה היא שאני אמורה להתגעגע אליך פחות?
להתייסר פחות? האם הכוונה היא שאנשים מסביב חושבים שזה פחות כואב, או שפשוט פחות נעים להראות לעולם עד כמה כואב יותר עם כל יום שעובר?.

אבא היום זה היום שלך וכמו כל שנה העלנו זכרונות, עכשיו שגם סבתא זיוה וסבא משיח שם לצידך אני יודעת שאתם משלימים הרבה פערים ומעלים זכרונות.
אני כל כך מתגעגעת אליכם.

אבא עוד מעט אתה חוגג 50 מי היה מאמין שאתה תמיד תישאר ילד בן 28.
אבא אני אוהבת אותך ומגעגעת אליך ת.נ.צ.ב.ה. אמן

מיכל מיקי אברהם

אלון זרגרי ז"ל הוא גיסי בעל אחותי הקנה
אלון ונאוה היו לנו כילדים בוגרים שלנו.
אלון היה הצעיר במשפחת זרגרי אך היה הציר המאחד ומחבר במשפחה תמיד דאג לכולם
היה אבא הכי מסור חרוץ ויצירתי את כל התחפושות לילדים תפר לילדי המשפחה .עבד בכל עבודה גם כהיה צריך לקום באמצע הלילה . מה שאפשר כדי להוסיף לפרנסת המשפחה כדי שלא יחסר כלום לנאוה לאושר ולדורן .לאלון היה חיוך נצחי .

איילה רחל

אלון
דודנו היקר... כי למרות שהיית בעלה של דודה, תמיד נחשבת לדוד וכך גם תיזכר.
לא יכולה לשכוח את ההלוויה שלך, הפעם הראשונה שנחשפנו למושג של מוות בתור ילדים.
אני זוכרת שעלתה השאלה לגבי ההמשך... מה קורה אחר כך, אחרי שהולכים... ואני לא יכולתי להפסיק לחשוב על כך... בסוף, הגעתי למסקנה, שאין מצב שלא ממשיכים כשהחיים נקטעים כל כך מהר בצורה קשה ולא הוגנת.... בטוח יש איזו תוכנית שם למעלה לאנשים הטובים שנקטפים על לא עוול בכפם... כזה היית אלון, אדם טוב מלא נתינה.. בעל מקסים ואב גאה לילדיך, איש פשוט שהיה כל כך משמעותי לכמות בלתי מבוטלת של אנשים... דווקא אתה נקטפת כל כך מהר, בלי שום הסבר הגיוני....
מתגעגעים אליך, ומקווים שאתה שומר עלינו מלמעלה🙏😞
איילה רחל, הבת של מיקי.

אני נאוה זרגרי אמא לאושר, דורן ומור ואלמנתו של אלון זרגרי ז"ל אשר נרצח בפיגוע טרור.
ובת דודו של וידל אזולאי ז"ל שנפל חלל במלחמת יום הכיפורים.
צפירת הדומייה שעדיין מהדהדת באוזננו, מציינת את המעבר משגרת יומנו הרגילה ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
ביום הזה מדינת ישראל, משפחות השכול ובתוכן משפחות נפגעי פעולות האיבה, עוטות אווירת קדרות ועצב ומתייחדת עם זכר הנופלים והנרצחים.
בתחושת הייגון העמוק של האב והאם, היתום והאלמנה, של אח ואחות ובני/בנות הזוג אשר קולם לא נשמע.
ביום זה הכאב היום יומי שלנו על אובדן יקירנו הופך לכאב של אומה שלימה. של עם אחד ששכל את מיטב בניו ובנותיו.
המחיר הכבד ביותר שניתן להעלות על הדעת במאבק היום יומי על קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.
לצד הזיכרונות תמיד עולות השאלות המהדהדות בכל בית בו שורר השכול: מה היה אם? איזו אגדת חיים היתה נוצרת? איך היו נראים חיינו לולא הדפיקה הנוראה בדלת.
אבל לנו אשר חיים את השאלות הללו יום יום שעה שעה חובה עלינו להזכיר כל נופל ונופלת ולקיים את המצווה "ובחרנו בחיים" ועל כן חובה לזכור ששום מוות לא קורה לשווא.
הצלחנו להקים צבא ובטחון לעם ישראל, אומת סטארט-אפ מהמובילות בעולם, טכנולוגיית מדע ורפואה.
זאב ז'בוטינסקי היה אומר "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם" ולכן יום הזכרון חייב להיות יום של חשבון נפש של כולנו ויחד עם הכאב פנינו צריכות להיות לעתיד טוב יותר והשתדלות לראות את האחר, לחיות בהווה ולכוון לעתיד אשר ידע להכיל בתוכו דעות ומשבות שונות. לקבל את כל הדברים הנקראים בדרכנו בהבנה, לדעת לשמוע גם אם דעתך שונה. ובכלל אהבת חינם זה הדבר החשוב ביותר שחסר לנו ואות צריך לאמץ. "להתחייב להיות במחר טובים יותר.
בעיני האישית זו המהות של היום הזה.


וידל בן דודתי היקר נפל במלחמת יום הכיפורים כמה שבועות אחרי אירוסיו. היה צנוע ועניו, איש בעל לב זהב שייצא להילחם על ארצנו מתוך אהבה ושליחות ושם מצא את מותו.

אלון בעלי היקר היה "אוהב שלום ורדף שלום" בימים שלפני האסון בחרתי לראות תמיד את חצי הכוס הריקה אך מיום המקרה ולאחר חודשים של חוסר רצון לצאת מהמיטה בעזרת ילדי היקרים אשר היו קטנים מאוד וזקוקים לאמא שהיא עכשיו גם אבא. ולכן משבחרתי בחיים בחרתי לראות תמיד את החצי כוס המלאה וזה המסר שלי ליום חשוב זה.
אלון הבטחתי לך באותו היום שאעמוד איתנה מול הדרך להציג את מטרות חייך וקולך אשר נדם ובכך ציוות לנו לזכור ולהזכיר אותך בכל מקום.
ת.נ.צ.ב.ה. אמן אוהבים נאוה, אושר ודורן.