אליהו גבאי ז"ל

אודות

בן אמירה איילת וחיים. נולד ביום א' באדר תשנ"ו (21.2.1996) בבני ברק, ילד שישי למשפחה בת שבעה ילדים. אח צעיר לדניאל, תהילה, בינה, לאה ומשה, ואח גדול לבת שבע.

כשנולד אליהו התגוררה המשפחה במודיעין עילית, הקרויה גם קריית ספר. למד בתלמוד תורה בעיר. ילד שקט וצנוע, בעל יכולות גבוהות וכוחות מופלאים. כשהיה בן שלוש-עשרה עברה המשפחה לירושלים, שם החל אליהו ללמוד בישיבה קטנה. הוא הצליח מאוד בלימודיו והפגין רמת חשיבה גבוהה וניתוח חריף של סוגיות בנושאים שלמד. לאחר שלוש שנים המשיך ללימודי תורה בישיבה בוגרת, שבה החליט לבסוף לא להמשיך את לימודיו.

אליהו החליט להתגייס לשירות בצה"ל. לפני הגיוס למד במדרשה התורנית למנהיגות, מכינה קדם-צבאית שבה מועמדי גיוס חרדים לומדים במסלול המשלב בגרות טכנולוגית, לימודים תורניים ואימוני כושר קרבי. למרות שהתמודד עם תת משקל כרוני והי בעל ממדי גוף קטנים יחסית, הפגין כוח פיסי מרשים, סחב משאות כבדי משקל ועודד את חבריו באימונים ובגיבוש לקראת הגיוס, אותו עבר בהצלחה.

ביום 27.8.2014 התגייס לפלוגת תומר החרדית, בגדוד רותם של חטיבת גבעתי. הפלוגה שאליה התגייס משרתת במסלול משולב, הכולל שנתיים של פעילות מבצעית במסגרת החטיבה, ושנת השכלה המוקדשת להשלמת לימודים. אליהו עבר את הטירונות והאימון המתקדם בהצלחה רבה. הוריו מספרים כי כולם סביבו התפעלו מכוח הרצון שגילה ומהעמידה באתגר הפיסי, שהורגש אצלו מאוד. חבריו לפלוגה מתארים חבר עוזר ודואג, המונע מתוך אמונה עמוקה וטהורה, וחייל מסור.

אליהו עבר עם הפלוגה תקופה מבצעית רבת עשייה, גם כאשר עברה להחזיק קווים באזורים מורכבים מאוד מבחינה ביטחונית, למרות הקשיים שהערים מצבו הרפואי.

מפקד המחלקה של אליהו, נאור, מספר על אמונתו השלמה של פקודו, שלא קהתה גם בימי הפעילות הקשים ביותר: "היינו בשבוע בשטח, והתפללנו מנחה. התפילה לא הייתה הכי מוצלחת. אנשים ריחפו, דיברו ולא היו יותר מדי עם החזן. אחרי התפילה העמדתי את כולם ושאלתי אותם למה הם מתפללים ... את התשובה של אליהו אני זוכר עד היום: 'אני לא יודע למה אני עושה את זה, אבל אני אעשה את זה כל החיים וכל הילדים שלי יעשו את זה' ... האמונה של אליהו הייתה עמוקה ... אמונה שמחוברת לכל איבר וגיד שבו, אמונה שהייתה חלק מכל מעשה ומחשבה שהייתה לו".

לקראת סוף השלב המבצעי של השירות נחלש אליהו מאוד מבחינה פיסית, עקב אכילה ושינה לא מסודרת, להן גרמה פעילות מבצעית ממושכת. עקב מצבו עבר לשרת בתפקיד מטה. גם בשלב זה הצטיין בכל אשר עשה, והפגין כישורים ארגוניים גבוהים.

ביום 22.5.2016, במהלך חופשה מהצבא, טבע אליהו בעת רחצה בחוף קריית צאנז בנתניה. הוא הובהל לבית החולים לניאדו, שם נלחם על חייו במשך שלושה שבועות בהם היה מאושפז בטיפול נמרץ, אך מאבקו לא צלח והוא נפטר.

סמל אליהו גבאי נפל בעת שירותו ביום ד' בסיוון תשע"ו (10.6.2016). בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר הורים, שני אחים וארבע אחיות.

נאור, מפקד המחלקה, כתב למשפחת גבאי: " ... כל עולם הבין אדם לחברו היה עצום ולא רגיל. אין אחד שלא התאהב בו מהשנייה הראשונה שפגש אותו. 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו'. ביום הזה אנחנו זוכרים את העבר, אבל איננו מתאבלים עליו, אלא זוכרים את הנקודות הטובות של אליהו. את אהבת ה' ועם ישראל שהייתה כל כך חזקה אצלנו ומנסים למלא את החלל שהותיר בעולמנו".

קבוצת הפייסבוק "גם אני חייל חרדי גאה", שאליהו היה מייסדה, הקימה דף הנצחה לזכרו. בדף מופיעה תמונתו ולצידה נר זיכרון.