אליהו חדד ז"ל

אודות

אליהו, בן קדיה ויפת, נולד ביום ב' באדר ב' תשי"ד (15.3.1954) במושב עזריאל שבשרון. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי ע"ש שכטרמן בכפר יעבץ, ואחרי שסיים את לימודיו היסודיים, התקבל ללימודים בישיבה החקלאית בכפר הרא"ה. אלי היה פאר המשפחה, עזר הרבה להוריו במשק והצטיין בלימודים. הוא היה נאמן וחבר יקר. היתה בו תבונה רבה, אהבת הדעת ואהבת העבודה. עוד בהיותו תלמיד, חלם ללכת להשתקע באזור פתחת רפיח. אלי ניחן בשלוות-נפש, בחיוך לבבי ובמבט קורן ושופע חכמה. המשפחה, שהעניקה לו אהבה רבה, העריכה את רצינותו של אלי ואת רצונו ללמוד ולהרבות דעת, ועמדה לצדו תמיד. הייתה בו עקביות מבוגרת מכפי גילו וביטחון רב בדרך שבחר בה. כתלמיד היה אלי שקדן וחרוץ והצטיין בטוב לבו. הוא היה אהוב על חבריו, על מוריו ועל מי שהכיר אותו. ידיד נאמן היה לכל ומוכן לעזור כפי יכולתו לכל אדם. תמיד התהלך בענווה ובמישרין עם הבריות. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בישיבה כאחד התלמידים המעולים והמבטיחים במחזורו. הוא היה גם מן הפעילים במועדון הנוער שבכפר, נהג ליזום פעולות והיה מעורה בקרב הנוער המקומי וחביב על הכל.

אליהו גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. הוא עבר את האימון הבסיסי בציון גבוה ואחר כך השתלם בקורס נהגי טנקים ובקורס תותחני טנקים ונשלח לשרת ביחידה באזור סיני. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה אלי עם יחידתו ליד תעלת סואץ. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) היה אלי תותחן בטנק, שהסתער בראש טור של שישה טנקים כדי לפרוץ את טבעת הכיתור. הטנק עלה על מוקש ואלי נהרג. לא היה ביטחון שאכן אלי נפל וחודשים ארוכים חיכתה המשפחה לידיעה ממנו, עד שנודע בודאות על נפילתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במושב עזריאל. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

כתב עליו הרב שלמה ליב צוקרמן, מישיבת כפר הרא"ה: "ארבע משנותיו היפות, אשר הקדיש ללימוד בישיבה התיכונית, עיצבו את דמותו הרוחנית של אליהו: בחור וטוב עם ה' ואדם. אחד מהבנים הטובים, אשר ארץ-ישראל גידלה וטיפחה בחינוך המושלם של תורה ואהבת אדמת ארצנו הקדושה. ואת כל הטוב והיפה: חייו, מסר למען העם וארצו, והוא התעלה ועלה במעלות קדושים וטהורים ברכב אש השמיימה. לאורם הבהיר והמזהיר של קדושים גיבורים אלה, ילכו ויתחנכו דורות למסירות, אהבת ה', תורתו, עמו וארצו".

המשפחה תרמה ספר תורה להנצחת נשמתו; דברים לזכרו כלולים בחוברת "עץ חיים", שפורסמה להנצחת זכרם של בני מושבי הפועל המזרחי.