אליהו כהן ז”ל

אודות

משחר צעירותו נודע אליהו שמואל הכהן בשאיפותיו הגבוהות. הוא נולד בשנת תשס"ה בעיר מודיעין עלית, כשהיה בן 6 העתיקה אמו את מגוריה לעיר ביתר עלית, מאז גדל והתחנך בעיר ביתר. למד בת"ת מעשי חייא, וכבר בילדותו התחבב על מוריו וחבריו. התמיד בלימוד ושינון התורה, עוד בהיותו ילד לפני בר מצווה היה משכים לתפילת הנץ ביחד עם הסבא ר' משה שור שיבלחט"א, כשבכל לילה עמד על כך שיעירו אותו מוקדם כדי שיוכל ללכת עם סבא לתפילת הנץ. כשהגיע לגיל מצוות היה לומד בבין הזמנים בכולל חצות – ביתר עלית, מידי לילה מחצות הלילה ועד עלות השחר.

בישיבה קטנה היכל אברהם לעלוב – ביתר עלית, למד והמשיך להתעלות בתורה ויראת שמים. היה חביב במיוחד על כל חבריו, ונודע כמי שאכפת לו מכל בחור. בהלוויתו סיפר המשגיח הרב יוסף אקער שליט"א כי ימים ספורים לפני ל"ג בעומר, אליהו שמואל נכנס לחדרו וביקש לעבור שוב ושוב יחד על רשימת חבריו לשיעור ג', ולא נח ולא שקט עד שידע שכל חבריו יתקבלו לישיבה גדולה מצוינת. זו היתה דאגתו והאכפתיות שלו לחבריו בישיבה בה למד, עד שנתבקש לישיבה של מעלה ביום הקדוש ל"ג בעומר תשפ"א להיכלא דרשב"י בצוותא עם 45 הקדושים וטהורים.

במקביל ללימודיו בישיבה היה ממקימי חבורה שבועית בשם "חיי נצח" לבחורי החסידות בישיבה, שם ינקו הבחורים הצעירים חסידות מראשי החבורה. הללו סיפרו בשבעה על מסירותו ודאגתו לחבריו ל'חבורה' ועמד על כך שיוגש בכל שבוע כיבוד טעים ושתיה כדי שיהיה לחברים חשק ורצון לבוא שוב ושוב. כעת החבורה מתקיימת וממשיכה מידי שבוע ונערכת עתה לעילוי נשמתו.

בשנה שעברה, חורף תש"פ, נחגגו בעם ישראל בכל העולם כולו בהתרגשות גדולה ועצומה, מעמדי סיום הש"ס במסגרת לימוד הדף היומי במחזור ה-13. אירועים רבים ומפוארים נערכו לכבודה של תורה, רושם עז של מתיקות ואהבת התורה נותר בכלל ישראל, ועשרות אלפי אברכים ובחורים צעירים חשו רצון וחובה להצטרף אל לימוד הדף היומי, והתחילו מיד עם עם ישראל כולו את מסכת ברכות במחזור ה-14.

זמן קצר לאחמ"כ התרגשו ל"ע צרות קשות על עם ישראל. הקב"ה שלח את מגיפת הקורונה שהתחילה בין האומות ומהר מאוד התפשטה והגיעה לכלל ישראל, וגבתה נפשות רבות מישראל ברוחניות ובגשמיות. ת"תים ישיבות ובתי כנסת ננעלו על מסגר ובריח, סדרי הלימוד הושבתו ובחורי ישראל הצעירים נמצאו יושבים בביתם יומם וליל, מקצתם מנסים להאזין דרך הטלפון למגיד שיעור, מקצתם לומדים עם האבא או אח גדול, וחלקם הגדול לא מוצאים מזור ודרך איך להעביר ולמלאות את הזמן, זאת בנוסף לאימה והפחד מפני הנגיף שאחז בכולם מבית ומחוץ.

או אז, התנוצץ במוחו של הבחור אליהו שמואל בן ה-15, אשר אך חודשים ספורים קודם לכן השתתף לראשונה בחייו וחווה באופן מהותי את מעמדי סיום הש"ס הכבירים, רעיון כביר – לחלק את לימוד הש"ס בין בחורי הישיבה היושבים בביתם. אומר ועושה, הוא התקשר למשגיח בישיבה הרב יוסף אקער שליט"א ושיתף אותו ברעיון הנשגב ושאל את אישורו לבצע את המהלך. המשגיח כמובן העניק בשמחה את אישורו וברכתו ליוזמה הנפלאה. והנחה אותו איך לעשות זאת, וכך יצא הרעיון לדרך.

אליהו שמואל הצעיר נטל דף ועט התחיל רושם שמות ומספרי טלפון של חבריו. ימים עבד כדי להגיע לכולם, התקשר אליהם וחילק ביניהם בהצלחה את הש"ס כולו, הבחורים החלו ללמוד בחשק רב כל אחד את הדפים והמסכת שלקחו על עצמם. כל זה קרה עוד בזמן אשר הישיבה נעולה על מסגר ובריח ואין סדרי לימוד עקב המגיפה הנוראה. אליהו שמואל לא שכח להבטיח לחבריו שבעז"ה כאשר יסיימו את הש"ס יחגגו ביחד סיום מפואר כדבעי. חבריו נדו בראשם בספקנות, אבל דבקו במטרה הקדושה אשר איחדה ביניהם והתרכזו בעיקר בלימוד, במטרה להגיע ולסיים את הש"ס.

מספר חודשים עברו, המצב בארץ הקודש השתפר במקצת, אט אט חזרו הלימודים בישיבה בהתחלה לשעות מועטות ולאחמ"כ חזר הסדר כבתחילה לזמנים הרגילים. ובכל זאת אליהו שמואל לא נוטש ולא מוותר על לימוד וסיום הש"ס אלא ממשיך ומדרבן את חבריו מאיץ בהם להתמיד במטרה הקדושה שנצבה למולו לסיים את הש"ס. הבחורים הצדיקים שלא יכלו לסרב לחברם ונדבקו בהתלהבות שנסך בהם, בעידודו ובהכוונתו של המשגיח, המשיכו ולמדו בהתמדה דף אחר דף בין הסדרים, בשבתות וימים טובים, ובבין הזמנים, עד שבחורף תשפ"א, בתוך פחות משנה, התקרבו לסיום הש"ס.

אליהו שמואל הנמרץ לא שכח את הבטחתו, שינס מותניים והחל ליזום ולארגן את אירוע סיום הש"ס. בחביבותו המיוחדת הצליח לגייס מנדיבי עם ומהורי הבחורים סכום של 30 אלף שקלים עבור הסיום, התרים אנשים יקרים עבור אולם וקייטרינג, וגם דאג שתהיה תזמורת מפוארת. לאירוע הסיום הוזמנו אדמו"רים חשובים ורבני העיר ביתר עלית. הסיום נחגג ברוב פאר והדר בהשתתפות גדו"י עם בחורי הישיבה הצעירים, שלראשונה בחייהם מסיימים יחד את הש"ס כולו בחורף תשפ"א בעיר ביתר עלית.

מני אז דבק בבחור החשוב אליהו שמואל כהן, בין חבריו לספסל הלימודים, הכינוי: "תנא דבי אליהו"… כינוי אשר רכש לעצמו בעמל רב. באופן מפתיע, אשר לא התאים לאופיו, חודש לפני ל"ג בעומר קרא לחברו הטוב והעביר אליו את רשימת התורמים ואת כל המסמכים הקשורים לתכנון אירוע סיום הש"ס והסביר והדריך אותו בדיוק בכל מהלך החלוקה וההתרמות. מזליה חזי…

באופן פלאי ובלתי ניתן להבנה ע"י בשר ודם, נקטף מאיתנו אותו בחור חמד אשר כל רואיו ששו בו, הבחור החשוב אליהו שמואל כהן ז"ל באסון המר והנמהר במירון תשפ"א.

מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א נשאל מה לעשות לעילוי נשמת הבחור אליהו שמואל כהן ז"ל והשיב לכתוב ספר תורה
חבריו ובני משפחתו יחד עם כל כלל ישראל נרתמו להנציח את זכרו ע"י כתיבת ספר תורה מהודר לעילוי נשמתו הזכה והטהורה.