אליהו מאיר אוחנה (אלי), נולד בירושלים, גדל בחיפה.
לוחם בחטיבת יפתח, שנפל בפעילות מבצעית בעזה תוך חירוף נפש על הגנת חבריו ועמו.
אדם שמח, אוהב חסד, תורה וארץ ישראל.
הותיר אחריו הורים שישה אחים ואחיות אישה ושני ילדים.
בן 28 בנופלו.
נולד בירושלים אך גדל והתחנך בחיפה בשכונת נווה שאנן, היה חניך ומדריך בסניף בני עקיבא בשכונה.
עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית 'יבנה' בחיפה, המשיך אלי לתקופה של התחזקות ולימוד בישיבת כוכב יעקב.
אלי התגייס לשירות קרבי כלוחם במסייעת שיריון. לאחר השירות הצבאי למד אלי לימודי הנדסאי חשמל באוניברסיטת אריאל ועבד בתחום.
אלי התחתן עם בחירת ליבו רוויה היקרה והם עברו להתגורר בעפולה, שם נולדה להם בת יפה בשם טוהר. ב7 באוקטובר, באותה שבת שחורה היה אלי מהראשונים להתגייס. במהלך המלחמה נולד לאלי ורוויה בן נוסף בשם יוסף אברהם. אלי הצליח להגיע ללידה ואף זכה להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו.
אלי שירת כלוחם במילואים בחטיבת יפתח, חטיבת הקומנדו של המילואים בגדוד 7810. אלי היה נהג האמר במחלקת הפת״ן של היחידה. המחלקה אחראית על אספקת ציוד לכוחות, פינוי פצועים תחת אש וניוד.
בי"א טבת, 23 בדצמבר, היו צריכים שני נהגי האמר בגדוד לטובת פעילות מבצעית במרכז רצועת עזה. אלי שראה שחבר שלו לגדוד עייף מדי מכדי לנהוג אמר לו עזוב, אני הולך, אתה תישאר לישון. אלי נהרג באותה פעילות ממטען צד שהוטמן להם בדרך.
אלי נפל תוך חירוף נפשו על הגנת חבריו ועמו.
היה בן 28 בנופלו.
עם אלי נפל חבירו נדב יפרח הי״ד
אלי הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים, שישה אחים ואחיות, חברים ועוד הרבה מאוד לבבות שבורים נוספים.
החיוך של אלי זכור לכל מי שראה אותו.
אלי היה אדם שמח מטבעו ועם לב ענק.
אלי היה מהאנשים עם ידי זהב. אהב מאוד לעבוד עם הידיים והיה טוב במה שרק נגע. היה משפץ ומתקן דברים מתוך רצון לעזור נטו.
אלי מאוד אהב את הארץ ואהב מאוד לטייל בה ולגלות בה פינות חדשות.
אלי היה מהאנשים שכשאתה משתף אותו בבעיות שלך הבעיות האלו היו הופכות להיות גם שלו.
אלי היה האדם הכי שמח שיש, תמיד היה מעודד ומכניס שמחה עם צחוק מתגלגל וחיוך גדול המאפיין אותו תמיד.
אהב את הארץ ורדף תמיד אחרי מעשי חסד.
מגיל צעיר התנדב באופן קבוע בגמ״ח השכונתי, היה משפץ בהתנדבות בתי כנסת ובתים לאנשים מעוטי יכולת, ונותן יד ועזרה בכל הזדמנות שרק היה יכול.
אליהו אהב את התורה ואת המצוות, קיים אורח חיים דתי מתוך אמונה אמיתית וטהורה ומתוך שמחה. הרבה מחבריו העידו שהוא היה העוגן האמוני שלהם בחייו.
כיבוד הורים הייתה אחת המעלות של אלי, תמיד דאג להם ודאג לכך ששאר האחים גם ידאגו להם.