אליעזר צבי יוזעף ז”ל
חסיד סאטמער, אחד מארבעים וחמישה קדושי מירון אשר ניספו באסון מירון- הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בשנת תשפ"א
- 30/04/2021
חסיד סאטמער, אחד מארבעים וחמישה קדושי מירון אשר ניספו באסון מירון- הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי בשנת תשפ"א
- 30/04/2021
כתלמיד חכם בעל כישורים עילויים, הצליח האברך הצעיר ר' אליעזר צבי יוזעף להחדיר בארבעת ילדיו – בני שבע, חמש, שלוש ושנה (בעת פטירתו) – אמונה יוקדת, מושרשת, ש'כל מאן דעביד רחמנא, לטב עביד'. "הם התמודדו הכי טוב שאפשר בנסיבות האיומות האלה", אמר ר' משה אליעזר גוטליב, גיסו והחברותא שלו. "הקב"ה נותן כוחות".
ר' אליעזר צבי סיים ממש לאחרונה תוכנית לימוד מקיפה על כל הלכות שבת בחסות 'מבצר הכוללים' ואמור היה להיבחן ביום ראשון, לאחר ל"ג בעומר, אצל רבני בד"ץ 'העדה החרדית' בירושלים. אולם במקום זאת, נבחרה נשמתו לעמוד בכור המבחן בבית הדין של מעלה, לאחר שכרע ונפל במפולת האנושית בעת ביקורו הראשון במירון בל"ג בעומר.
ר' אליעזר צבי נולד בארץ לר' יום-טוב יוזעף, אך משפחתו עקרה לניו-יורק זמן קצר טרם כניסתו לעול מצוות, כשהם משתקעים בעיירה החסידית קריית-יואל. ר' אליעזר צבי היה עסוק תמיד בדאגה לזולת וחיפש דרכים כיצד לעזור ולסייע לכל נזקק. מאז נישא לרעייתו לבית רוזנברג, הקפיד כי שעות לימודו בכולל לעולם לא יפריעו לו למלא את חובותיו ותמיד היה מקדיש מזמנו לסייע בביתו. הוא דאג לכל מחסורם של אשתו וילדיו ועשה למענם כל שביכולתו. אשתו, אישה חזקה ונמרצת, הייתה מתייגעת ומתאמצת כדי לאפשר לו להתקדם בלימודיו כשהוא חופשי מכל טרדה.
"על פניו תמיד הייתה שפוכה נהרה של שמחה. היה לו דחף לנצל כל דקה, כאילו הרגיש כי זמנו בעולם קצר וקצוב. הוא הקים 'חבורה' שגדלה עם הזמן ומונה היום כשבעים וחמישה אברכים העוסקים בלימוד מוסר מחוץ לשעות הכולל. הוא היה לומד עם ר' משה אליעזר בין הסדרים, בערבים, בשבתות אחר הצהריים ובמוצאי שבתות.
ר' משה אליעזר זוכר את שיחת הטלפון שקיבל מהחברותא שלו בשבוע שעבר, בדרך לארץ ישראל: ר' אליעזר צבי המתין בשער העלייה למטוס והיו לו חמש עשרה דקות פנויות ללימוד. "תמיד היינו לומדים בשעה תשע בערב. כעת היה לו זמן, והוא לא רצה לאבד אותו".
למרבה הצער, הייתה זו הפעם האחרונה שבה למדו יחדיו. בעת שיצא ממתחם ההדלקה של 'תולדות אהרן' במירון, נתקע ר' אליעזר צבי בתוך ההמון עד שפרחה נשמתו. אולם, גם ברגעיו האחרונים, הוא לא איבד את קור רוחו. יהודי יקר שעמד בסמוך אליו באותן דקות, התקשר לבית האבלים וסיפר למשפחה על מילותיו האחרונות של אביהם.
"שמעתי אותו אומר 'שמע ישראל' שוב ושוב ושוב, עד שיצאה נשמתו", סיפר האיש הנסער. "הפנים שלו זרחו. הכרת פניו לא השתנתה כלל".