ליאור זילברשטיין
אליקים עצר לי באמצע הלילה לטרמפ מצומת הגוש לתל אביב כשאמא שלי הייתה מאושפזת בבית החולים ונתקעתי בטרמפים
בדרך הייתה לנו שיחה על מהות החיים
התרגשתי ממנו מהערכים שהפגין והערנות והרגישות לכל דבר בדרך
אליקים ליבמן היה אחד המאבטחים במסיבת הנובה ברעים בשבת הארורה, והציל את חייהם של פצועים רבים, נרצח במתחם האמבולנס שם טיפל כחובש יחד עם אנשי הרפואה בפצועים רבים.
21/11/1999 - 07/10/2023
אליקים עצר לי באמצע הלילה לטרמפ מצומת הגוש לתל אביב כשאמא שלי הייתה מאושפזת בבית החולים ונתקעתי בטרמפים
בדרך הייתה לנו שיחה על מהות החיים
התרגשתי ממנו מהערכים שהפגין והערנות והרגישות לכל דבר בדרך
אליקים
אליקים
איתן ואליקים
אליקים
אליקים
אליקים
היום הצטרפתי למסע הפרידה של אלייקים שלמה הי"ד, שבעה חודשים של ציפיה ותקווה לחזרתו יחד עם כל החטופים נעלמה ברגע אחד.
משך כל התקופה גילתה משפחתו אצילות,גדלות נפש ואהבת ישראל והביאה קול מאוד ייחודי ויוצא דופן.
מדברי הפרידה הכואבים והמרגשים שנאמרו על יד אחיו ואחיותיו למדתי שאלייקים היה רודף צדק שיודע לזהות את החוליות החלשות בחברה ולתמוך אותן,חבר טוב,דעתן ובשלן שיודע לנדב מתכונים בשמחה לכל דורש.
ברגעי האמת,בבוקר ה 7/10, אופיו הטוב והערכים שספג בביתו הביאו אותו לגלות גבורה ומסירות נפש למען כאלו שספק אם הכיר אותם.ן
יהי זכרו ברוך!
אליקים
מסיבה
אליקים
בזכות אליקים היקר והבקשה של המשפחה התחלתי להדליק נרות שבת 🤍
בעזרת ה׳ שהמצווה תיהיה לזכות עם ישראל
תודה משפחה יקרה
אליקיר
כל כך הרבה שאלות יש לי על שמחת תורה מה ואיך ולמה ומתי הכל קרה.
הדבר היחידי שברור לי ושלא הופתעתי ממנו בנוגע לשמחת תורה – זה שמהרגע הראשון אתה עשית הכל כדי להציל כמה שיותר חיים.
בכל מחיר, ללא פחד, בצורה ממוקדת ומפוקסת, להוציא מעצמך ומהסיטואציה ההזויה הזאת כמה שיותר.
מעבר למה שמצופה מכל אדם כלשהו.
וזה העניין,
שלמרות שלא היה מצופה ממך ולא מאף אחד אחר בעולם, לעשות אפילו עשירית ממה שעשית – בכל זאת עשית את זה בלי היסוס.
ולמרות שלא היה מצופה ממך – עדיין לא הופתעתי שעשית בדיוק את מה שעשית.
מתגעגע אליך אח יקר
חושב עליך, ועולים זכרונות
עולות לי תמונות שלך קם משנץ ספונטני שלא תכננת על הספה, מפהק ומותח את הפרצוף.
אתה מבשל ואחר כך מתיישב לאכול בתאבון הכי בריא שראיתי אי פעם אצל מישהו,
תענוג צרוף לראות אותך אוכל עם כל הלב וכל הגוף, וכן, תוך שנייה אתה עם כתם על המצח איכשהו.
אנחנו יושבים ומשום מקום אתה מתווכח על כל מיני דברים, חשובים יותר או פחות, מציג את הטענות שלך בצורה ברורה כל כך.
תמיד היה לי כיף לראות אותך, אדם כל כך נחמד, ומצחיק, אני מרגיש תמיד הכי בטוח בעולם לידך גם פיזית וגם חברתית.
אתה כל כך רגיש וחד ושם לב לתחושות של כל אחד, וחושב איך האדם שמולך עלול להרגיש, גם אם הוא לא מראה את זה.
ממש לפני שנה, היינו במסיבה של נובה בעצמאות שעבר.
אתה הגעת ראשון, אני ואיתן הגענו שניים, וכבר ראינו אותך בפנים, ודיברנו איתך ליד הגדר, ובמקום להעביר לך את הבקבוק טובי שהיה לי בתיק, ניסיתי להיכנס איתו כרגיל, רק שנפלתי על מאבטח יסודי מדי, שאשכארה רוקן לי את התיק עד שמצא את הבקבוק.
נכנסנו ואמרתי לך שלקחו לי בקבוק טובי, בצחוק כעסת עליי לרגע שלא העברתי לך את הבקבוק מעבר לגדר, ועכשיו אנחנו תקועים בלי אלכוהול עד שהשאר יגיעו.
אז התחלנו לרקוד קצת על יבש ברחבה, עד שהשאר הגיעו ותדלקנו קצת, והכל היה מדהים.
למחרת בצהריים כשאנחנו הפוכים וגמורים, שנייה לפני שנפרדנו, פתאום ביקשת ממני סליחה על זה שכעסת עליי אתמול בערב, לקח לי שנייה להיזכר בכלל על מה אתה מדבר, ואמרתי לך מה יש לך ימצחיק, ברור שהכל טוב מי זוכר את זה בכלל.
ככה היית, גם אחרי מסיבה ולילה בלי שינה (סוג של, זתומרת ברור שאתה הצלחת להירדם מתישהו למרות כל הרעש ולישון כמו תינוק), זכרת שחשבת שאולי כעסת על מישהו ואולי הוא נפגע, אז אתה אשכארה ביקשת סליחה על דבר מיותר, שברור שבכלל לא פגעת לשנייה.
ועם כל הדאגה לכולם, אין דאגה כמו למשפחה שלך ובמיוחד לאחותך הקטנה, שאיבדה מתישהו את הפלאפון שלה, וחייל שכן שלנו בבניין בפסגה מצא את הפלאפון, בחור טוב לגמרי, אבל אתה החלטת שאין סיכוי שהוא מדבר לשנייה עם אחותך הקטנה.
אז ממש דאגת שלא הוא יחזיר לה את הפלאפון ויפגוש אותה, ושאני אלך אליו לקחת את הפלאפון, ושהיא תבוא לקחת ממני את הפלאפון.
מכל הפעמים ששמעתי אותך מדבר ברצינות על משהו, מעולם לא שמעתי אותך כמו אז,
דאגה מוחלטת לאחותך הקטנה כי זה הדבר הכי חשוב בשבילך בעולם לשמור על המשפחה שלך.
פשוט השראה.
פעם נהרס לי המגן מסך לפלאפון, וחשבת שיש לך בבית מגן מסך של אותו דגם, ושאני אזכיר לך לבדוק, ואז כשהזכרתי לך לבדוק אם אתה יכול להביא לי את המגן,
שלחת לי הקלטה אייקונית של שנייה, שמתמצתת את הגישה שלך כל פעם כשאתה יכול לעזור למישהו "וואלה למה לא".
עוד הקלטה חמודה, בצבא הייתי בלשכת אלוף פקמ"ז, והאלוף והרלשית שלו הגיעו מתישהו לביקור אצלך בבסיס, שאלת אותי אם אני איתם, אמרתי לך שאני לא איתם אבל תמסור להם דש ממני, שלחת לי הקלטה "לה אחי מה איך אני אתקרב אליהם מה אני פסיכופת???", אחלה פרופורציות יש לך, מסתם למסור ד"ש אתה "מפחד" אבל לחפש מחבלים בידים חשופות זה לא מזיז לך.
לנצח אח יקר, אדם שהוא השראה.
ידידיה פלס