היה עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל וסופר יהודי צרפתי-אמריקאי, ניצול השואה מטרנסילבניה. חתן פרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986). עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם.
ויזל נולד למשפחה דתית אורתודכסית בעיר סיגט בצפון טרנסילבניה ברומניה. הוא היה בן 15 כאשר הוא ובני משפחתו גורשו לאושוויץ, במלחמת העולם השנייה נשלחה משפחתו למחנות הריכוז, הוריו ואחותו הקטנה ניספו בשואה, בעוד הוא ושתי אחיותיו הגדולות נותרו בחיים.
לאחר המלחמה, למד אלי ויזל בפריז ומאוחר יותר היה לעיתונאי. במהלך ראיון עם סופר צרפתי ידוע, פרנסואה מוריאק, ויזל השתכנע לכתוב על חוויותיו במחנות ההשמדה. התוצאה הייתה ספרו הלילה אשר תורגם מאז ליותר מ-30 שפות.
בשנת 1978, מינה הנשיא ג'ימי קרטר את אלי ויזל ליו"ר הוועדה הנשיאותית לזכר השואה. בשנת 1980 היה ליו"ר המקים של המועצה האמריקנית להנצחת זכר השואה. הוא גם הנשיא המייסד של האקדמיה האוניברסלית לתרבויות בפריז. אלי ויזל זכה ביותר מ-100 תארי כבוד ממוסדות להשכלה גבוהה.
ויזל נודע ככתומך נלהב של מדינת ישראל. כמו כן תמך ויזל במאבק יהודי ברית המועצות, האינדיאנים בניקרגואה, הנעלמים בארגנטינה, הפליטים הקמבודים, הכורדים, קורבנות רעב באפריקה, קורבנות אפרטהייד בדרום אפריקה וקורבנות המלחמה ביוגוסלביה לשעבר.
חייו של אלי ויזל תמיד נסבו סביב הוראה. מאז שנת 1976, הוא מכהן כמרצה למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון, שם הוא מחזיק בתואר פרופסור.
אלי ויזל חיבר יותר מ-60 ספרים, הכוללים סיפורת ומציאות. בשל כתביו ופעילותו לזכויות האדם, הוא זכה במספר רב של פרסים, לרבות מדליית החירות הנשיאותית, מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החופש, וכן למעמד קצין בכיר בלגיון הכבוד הצרפתי. בשנת 1986, זכה אלי ויזל בפרס נובל לשלום. מספר חודשים לאחר מכן, מריון ואלי ויזל ייסדו את קרן אלי ויזל לאנושיות.