אנדרי בן מנחם ז"ל

אודות

אנדרי (דה-דה), בן אודט ורפאל, נולד ביום כ"ח בסיוון תשי"ג (11.6.1953), בפריס שבצרפת ועלה ארצה, במסגרת "עליית הנוער", בשנת 1969. הוא למד עשר שנים בעיר מולדתו ואחרי-כן למד באולפן בקיבוץ רשפים ובמוסד "גלבוע" בעמק בית-שאן. אנדרי היה תלמיד שקדן, והרבה לקרוא ולעיין, כמו ביקש להרגיע את אי-השקט הפנימי שבו ואת חוסר השלווה. היה בו דחף גדול להבין ולדעת, להעמיק ולהרבות ידע. מורהו באולפן מספר עליו: "אנדרי נתגלה בקבוצתו במלוא ייחודו - ביכולת השכנוע שלו, בחיוכו, בהושטת היד החברתית כדי להקים גשר בין בני הקיבוץ לבין קבוצת העולים שנמנה עמה. היה בו תום וכנות, טוב-לב ושמחת נעורים". סיפרו "הוריו המאמצים" בקיבוץ רשפים: "הוא היה נחבא אל הכלים, ובהתנהגותו ניכרו נימוסיו הנאים והחינוך הטוב, האופייני ליוצא משפחה המיטיבה לגדל את ילדיה. הוא התלבט רבות בדבר היות הציונות הפתרון לבעיה הלאומית של העם היהודי ובדבר זהותו כפרט בעם. בשל התלבטויות אלה החליט לדחות, בהיותו תושב ארעי, את מועד גיוסו לצה"ל ואף חשב לרדת לצרפת. אך לבסוף הגיע לכלל החלטה שמקומו בישראל ועליו להתגייס לצה"ל". סיפר בן דודו: "הוא היה בעל מצפון אך ריאליסט; פציפיסט, אך ידע שאין ברירה".

אנדרי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס מקצועות טנק "פאטון" ובקורס מפקדי טנקי "פאטון". הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו וביכולתו לעמוד באמונים המפרכים ובחיי השדה הקשים. מפקדיו העניקו לו את "אות השירות המבצעי". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפל אנדרי בקרב בגזרה הצפונית. טיל פגע פגיעה ישירה בטנק ששירת בו כתותחן והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו אב, אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)