ארי יחיאל זנילמן הי"ד

אודות

ארי נולד בי' שבט תשנ"א (17.01.1991) בארצות הברית במדינת ניו יורק להוריו ליסה ורוברט והיה הבכור לאחיו; שירה, אלי, יונתן ואיתן.
בגין עבודתו של אביו, המשפחה נדדה בין המדינות השונות כך שבגיל 6 עבר עם משפחתו לפלורידה המשיך למיניסוטה ומשם עלו ארצה בהיותו בן 14.
כבר מגיל צעיר, היה ברור לכל המורים שארי הינו ילד מחונן; הוא ידע לעשות חישובים מאוד מרוכבים בראש כמו מחשבון מהלך, ידע לקרוא ולכתוב ברמה גבוהה מאוד והיה סקרן ביותר על כל נושא בעולם ובמיוחד היסטוריה, מתמטיקה ופילוסופיה. כך ארי מצא את עצמו בגיל 9-10 לומד באוניברסיטה בתוכניות מחוננים.
היכולות המיוחדות שלו באו לידי ביטוי גם בארץ ישראל.
כנער הגיע לכיתה ט' עם עברית מאוד בסיסית והתעקש עם חבריו לכיתה שישוחחו איתו בעברית בלבד, השיטה שלו עבדה! תוך שנה הוא דיבר עברית שוטפת, נכנס להדרכה במדריך שבט נבטים בסניף מצפה נבו, התנדב לקרוא לעיוורים בשתי השפות והשלים את רוב הבגרויות כבר בכיתה י"א עם אחד הממוצעים הגבוהים מבין חבריו ובכיתה י"ב שילב לימוד תורה עם תלמידי ישיבת ההסדר הצמודה.
עם סיום לימודיו המשיך לישיבת הר עציון בגוש עציון עד שיעור ו' איתם התגייס ושירת כלוחם בנח"ל.
הוא למד תואר ראשון באוניברסיטה העברית במסלול פילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה והיה בעיצומו של תואר שני באוניברסיטה בארה"ב ובמקביל עבד כחוקר בפורום קהלת, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהמשך בתחום מדעי הנתונים בחברת MOBILEYE.
ארי היה איש מאוד מיוחד, הוא לא נהנה לדבר הרבה, ומבחוץ היה נראה מעט מופנם- ובפועל הוא פשוט היה איש מעשה. דאג מאחורי הקלעים לגרום לכל התוכניות לצאת לפועל בצורה הכי טובה. הוא ראה את פרטי הפרטים הקטנים, החוליות החלשות וידע לתת שם יד. הוא האמין שאי אפשר לצפות מאחרים את מה שאנחנו לא דורשים מעצמנו.
יותר מהכל ארי אהב 2 דברים: את המשפחה ואת התורה.
זה בא לידי ביטוי כל יום. גם בימים הכי עמוסים בעבודה היה חשוב לו לראות את הילדים בבוקר ולאכול איתם ארוחת ערב, להתגלגל איתם במשחק על השטיח ולקרוא להם סיפור לילה טוב. במקביל הקפיד להתפלל 3 תפילות ביום, למד משנה, גמרא, "שניים מקרא" או רמב"ם.
ארי פשוט היה מחוייב- מחוייב למשפחה, ללימוד תורה, לחברים ולעבודה. זה אומר שגם כשהיה עייף או עסוק מאוד – דאג להשקיע את הזמן ולהתמיד. הוא האמין שהאחריות מוטלת עלינו, האחריות לקיים את העולם הערכי, שאנו רוצים עבור ילדינו.
כל הסיבות האלו גרמו לארי להתייצב בצהרי שמחת תורה בבסיס, שבעה ימים לאחר לידת ביתנו השלישית.
לאחר בוקר רווי אזעקות בירושלים ארי הבין מחבריו לבית הכנסת שהחל גיוס המוני, בחזרתו מבית הכנסת ראה שהוקפץ ע"י המפקד פלוגה שלו, בשעות הצהריים כבר היה בדרכו לבסיס עם חברו למילואים, לא לפי שדפק אצל השכנים כדי להודיע להם שיעזרו למשפחתו.
הפלוגה יועדה להלחם תחילה בקיבוצים, הם סיימו את הטיהור של כיסופים שם ארי נתקל עם חבריו במחבל, מפקדיו תיארו שארי התנהל באירוע באופן יוצא דופן, הגן על חברו וחיסל את המחבל בהמשך הכוח מצא את הנעדרים האחרונים של הקיבוץ. בסיום תקופה זו התקדמו לרעים , כפר עזה והיוו הכוח הראשון ששב חזרה למוצב נחל עז. לאחר מכן הגדוד סופח לחטיבה 4 איתם נכנסו ככח חי"ר נוסף לכיבוש חאן יונס. ביום ראשון, נר שלישי של חנוכה,10/12/2023, ארי וחבריו פעלו לאיתור פירים ובמהלך אירוע משולב של מטענים וירי – נהרג.
ארי נהרג במלחמת מצווה, בכל שיחה עם הילדים דיבר על החשיבות של הפעילות המבצעית, על התפקיד החשוב של הדור שלנו ועל החשיבות של התפילה והכוונות הטובות של ילדי עמ"י. גם ברגעים הקשים, לאחר המראות המבעיתים שראו בקיבוצים, ההתקלות וכו' ארי סיפר על התורה המתוקה, למד עם הילדים הלכות חנוכה בשיחות וידיאו שעשינו וסיפר איך לאחר ההתקלות בכיסופים הרגיש צורך לשבת ללמוד עם חברותא.
חבריו לפלוגה סיפרו שארי תמיד חייך, בכל אירוע, בכל מצב. הם סיפרו שהרגישו שהיתה להם משענת חזקה עם לב רחב וחיבוק גדול. חכם כ"כ ונעים הליכות שהיה תענוג לשוחח על כל נושא אפשרי, גם מתוך שוני גדול.
חבל על דאבדין