ארמונד סויסה ז"ל

אודות

ארמונד, בן זוהרא וניסים, נולד ביום ז' בתשרי תש"י (30.9.1949) בקזבלנקה שבמרוקו. הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו, אבל את שנתו האחרונה בבית-הספר היסודי כבר עשה בפנימיית כפר חב"ד, שהגיע אליה לאחר עלייתו ארצה עם משפחתו, בשנת תשכ"ג. בכפר חב"ד גם סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי וזכה בתעודת בגרות. סויסה - כפי שכינוהו בחיבה ידידיו הרבים בכפר, היה תלמיד טוב הרבה מעל הממוצע. הוא ניחן בקסם אישי רב, שבזכותו התחבב על מוריו ועל מדריכיו. מילדותו הצטיין בכושר מנהיגות טבעי ובחן כובש-לב ובכל מקום שנקלע שמה, נהגו להכתירו כמנהיג הבלתי רשמי של החבורה. הוא היה חברותי, מלא עליצות ושמחת חיים. בזכות חוש ההומור הנפלא שלו הייתה ידידותו מבוקשת וחברתו רצויה בכל אירוע חברתי, בכפר ואחר-כך בצבא. ארמונד היה בן מסור ואוהב, שידע להוכיח את אהבתו במעשים. כבר בהיותו בן עשר ידע לנצל כל שעת פנאי כדי לעבוד ולהשתכר. הוא היה גאה בעצמאותו הכלכלית וביכולתו לדאוג לצרכיו בעצמו. הוא הגדיל לעשות והיה שולח מידי חודש סכומים קטנים, שהצליח לחסוך, לעזרת משפחתו הגדולה. את אהבתו העזה ביטא ארמונד גם במכתבים הרבים שכתב לבני המשפחה, מכתבים שהיו מלאים געגועים וחיבה. הוא נהג לבלות את חופשותיו עם בני המשפחה ותמיד זכר להביא מתנות קטנות, המעידות על תשומת-לב, להורים, לאחים ולאחיות. לפלא הוא כיצד הספיק ארמונד, שעבד בשעות הפנויות מלימודים, לעסוק גם בתחביבים ובשאר פעולות של בני גילו. הוא היה גם חבר פעיל בארגון "בני עקיבא", עסק בספורט ובעיקר הרבה לקרוא ספרות יפה ושירה. הוא גם נהג לאלתר מנגינות על שירים חסידיים ואלתוריו, בהם השקיע מלבו ומנפשו, הפליאו את בני משפחתו וידידיו.

ארמונד גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 והתנדב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות, ולאחר שעבר קורס צניחה והוסמך כצנחן, המשיך את שירותו בקיבוץ זיקים, במסגרת גרעין "חלמיש". אחרי-כן עבר הסבה לחיל השריון. הוא השתלם בקורס למקצועות השריון והוצב ביחידה של חיל השריון. ארמונד כמו נולד למען השירות בצבא. הוא הקדיש את כל מרצו ואונו למטרה אחת: להיות חייל קרבי מעולה. כל מקצוע שלמד וכל תפקיד שהוטל עליו מילא בדבקות ובאחריות. כמו בכפר חב"ד כך גם בצה"ל היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק. רבים מידידיו ראו עצמם קרובים אליו כאחים. הקשרים שנוצרו ביניהם בזמן השירות לא נותקו לאחר השחרור מהשירות הסדיר, וגם לא פסקו לאחר שנפרדו דרכיהם.

זמן-מה לאחר שחרורו מצה"ל נשא לאישה את יפה חברתו, אך את בתו הבכורה, שנקראה על שמו ארמונדה, לא זכה לראות. במלחמת יום-הכיפורים, השתתף ארמונד בקרבות הבלימה ברמת הגולן בתפקיד טען-קשר בטנק מדגם "סנטוריון". ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) ירד ארמונד בפקודת מפקדו מהטנק שלו כדי לגשת לנגמ"ש סמוך ומאז נעלמו עקבותיו. הוא הוכרז כנעדר ולאחר גילוי גופתו כעבור זמן הוכרז כחלל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, ארבע אחיות ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים לרעייתו כתב שר הביטחון: "הוא היה חייל טוב וחבר מסור. ארמונד נתן את חייו למען מולדתו".

הוריו תרמו לזכרו נברשת לבית-כנסת בנהריה.