בן בנימין שמעוני הי"ד

אודות

סיפורו של גיבור שהציל כמה נפשות ושילם בחייו: בן בנימין שמעוני הי"ד, בן 31 מאשקלון הצליח לברוח מהמסיבה ברעים. הוא נכנס לרכב שלו, אסף בדרך 4 אנשים שלא הכיר ונמלט מהתופת. הוא הגיע לבאר שבע, הוריד את הנוסעים והתקשר לאחיו.

בעולם נורמלי, כאן היה אמור להסתיים הסיפור שלו. אדם רגיל היה חוזר הביתה, מחבק את המשפחה שלו, שותה משהו ומודה על נס ההצלה שלו. אבל שום דבר כאן לא נורמלי, ובן בנימין שמעוני לא היה אדם רגיל.

למרות הפצרותיו של אחיו, הוא החליט לחזור למסיבה ולחלץ את החברים שנשארו מאחור. הוא נכנס אל איזור האש, חילץ 8 אנשים נוספים והביא אותם אל חוף מבטחים. עכשיו הוא בטח אמר לעצמו "זהו בן עשית מספיק, הצלת 12 נפשות, לך הביתה", לא?
לא. כי בן בנימין שמעוני לא היה אדם רגיל.

אדם רגיל בורח מתופת, לא חוזר אליה בקור רוח, אדם רגיל מונע מיצר ההישרדות שלו, לא של חבריו. אדם רגיל מפחד. בן בנימין שמעוני לא פחד והוא לא היה אדם רגיל.

הוא אדם שחזר בשנית אל התופת כי אולי הפעם ימצא את חבריו. הוא אדם שאהבת האדם והטוב שבו גבר על הפחד הכי בסיסי של אדם רגיל. פחד המוות. הוא אדם שהביט למוות בעיניים וניצח. פעמיים. בפעם השלישית, אחרי שאסף 3 אנשים נוספים הוא נתקל במחבלים ונרצח. בפעם השלישית המוות ניצח. כי בעולם הזה, שבו שום דבר לא נורמלי, המוות מנצח גם אנשים לא רגילים.

בן בנימין שמעוני לא היה אדם רגיל. הוא היה מלאך שחי בינינו. הוא היה גיבור ויפה ואהוב.

בן נולד בישוב 'דוגית' בגוש קטיף, בהיותו ילד חווה את ההתנקות והגירוש ומאז נדד בין ערי הארץ נהריה, מודיעין, אשקלון, ירושלים
בן היה איש עסקים מצעירותו ושף בשרים, היה ילד של חברים כולם אהבו אותו והור החזיר אהבה לכולם!!!! היה כשרוני וחכם במיוחד.
אהב לטייל, לבלות, לטרוף את העולם...
ומוזר שחי תמיד בתחושה שהחיים קצרים מידי והוא חייב לנצל כל רגע.

אחד מתחביביו הגדולים היה נהיגה. בן היה נהג מסלולים ומרוצים.
בן הציל רבים בעזרת הנהיגה המקצועית שלו באותו הבוקר של ה7.10.

בן שירת באיסוף קרבי באזור עוטף עזה ולכן הכיר את אזור רעים כל כך טוב.