0
1
1
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
יפה בן וליד
ממאות המנחמים שהגיעו אלינו לשיבעה שמענו איך ברק נגע בכל אחד ודמותו של הבן שהכרנו הלכה והתחדדה עם כל מפגש של מי שהכיר את ברק לרגע קט או לזמן ממושך.
בין היתר הגיע גבר צעיר שישב שקט מרוחק והביט בנו המשפחה. פניתי אליו לבסוף ושאלתי אותו לשמו ולקשר שלו לברק.
הגבר ששמו ע. שיתף אותנו בסיפור הבא:
בשנת 2009 פגש ע. את ברק בטירונות- ע. היה בטירונות של הנח"ל וברק בשייטת.
ע. סיפר שהיתה זו אחת התקופות הקשות בחייו. הוא היה מנותק מכולם ומכונס בעצמו. הוא התקשה במיוחד להתמודד עם אווירת התחרות בטירונות. ע. סיפר שבתוך כל זה ברק היה היחיד שראה אותו וזיהה את הפגיעות. הוא עודד את רוחו וניסה בכל כוחו לעורר בו מוטיבציה והתייחס אליו במאור פנים וברגישות. נתן לו לחוש אהוב ומוערך.
כששמע ע. על האסון זיהה מיד את שמו של החייל הצעיר שעשה עמו חסד לפני שנים.
כך הוא סיפר וכתב בספר שהסתובב בין המנחמים:
"הגעתי לכאן להגיד תודה על נקודה בזמן, זניחה כביכול אך בעלת משמעות בליבי ובנשמתי, תודה על האנושיות ועל ליבך הטוב והיפה. יש במפגשים הקצרים האלה משהו חזק שמזקק את תמצית חיינו. יש בכך מזור ותקווה.
הרבה דברים אינני יודע עליך, אבל ברק בן ה 18
חקוק בליבי".
מכל הסיפורים המדהימים ששמענו על ברק זה היה אחד המרגשים ומילא את ליבנו בגאווה גדולה. האנושיות והרגישות עברו כחוט השני בין הסיפורים רבים.
אנחנו מבקשים להדהד את הסיפור ואת המסר: בכל מקום וסיטואציה שנהיה חובה
עלינו לחפש ולזהות את זה הזקוק לעזרה שלנו, למבט האנושי, לקול הרך, לתחושה שהוא ראוי ואהוב.
מי יתן ונזכה לאמץ את הסיפור הקטן והמופלא הזה ולהיות האור עבור זה הנמצא בחשיכה.
