גולדה מילוסלבסקי

אודות

נולדה ברוסיה. בזמן לימודיה בחדר התעוררה בה אהבת הארץ, וסיפורי התנ"ך משכו את ליבה ויצרו בה כמיהה לעלות לארץ ולהשתקע בה.
עם התגברות תנועת ביל"ו ברוסיה, בד-בבד עם ההתגברות בפרעות ורדיפות היהודים, החליטה מילוסלבסקי לעלות. בשנת 1883 עלתה יחד עם בעלה. בשנתם הראשונה גרו באופן זמני בראשון לציון, שם חלה בעלה של מילוסלבסקי. אחת ממשאלותיו האחרונות היתה שבתו וחתנו יעלו גם הם לארץ. בכדי למלא את בקשתו חזרה מילוסלבסקי לרוסיה – ע"מ לשכנע את הזוג לעלות, ואכן, לאחר שנתיים, ב- 1886 עלתה כל המשפחה לא"י. הם התיישבו זמנית ביפו (עקב המחאות כנגד הברון רוטשילד שהיו באותו זמן בראשון-לציון), שם שמעה קול קורא של ראובן לרר, שהזמין אנשים להצטרף למושב בואדי חנין. מילוסלבסקי היתה הראשונה שביקשה להצטרף למושבה- אולם נדחתה עקב היותה אישה. היא שכנעה את חתנה שלמה יפה להגיע ולתרום לנחלה במקומה.
בנחלה שנקנה היא נטעה כרמים, והמשיכה להתמודד גם עם עבודות נשיות "מסורתיות" כמו טיפול בבית, שנתפסו כחלק מחובותיה ה"טבעיות" על אף עבודתה החקלאית המאומצת.
מילוסלבסקי היתה ערה לקשיים שחוו החלוצים והתמיישבים החדשים, והקימה קרן גמילות חסדים ותרומות.
היא גייסה תרומות מיהודים בתפוצות- בהם מצרפת, גרמניה ורוסיה, וקיימה תכתובת ענפה איתם. היא התכתבה עם אחד העם, ואירחה את הרצל בביתה.
היא היתה דמות ציבורית משמעותית בחיי המושבה, באסיפות האיכרים ובחיי החברה.