דוד יאיר שלום נאמן ז"ל

אודות

נאמן, דוד יאיר שלום [43903]

דוד יאיר שלום, בנם של חיה ומשה מאיר, נולד ביום א' בסיוון תשנ"ח (25.05.1998) בירושלים. אח לבתיה, נח, גבריאל ודביר.
דוד היה ילד יפה, בלונדיני, חייכן ומלא בקסם אישי. הרביעי מתוך חמישה ילדים.
לאחר שהוריו נפרדו, נשאר לגור עם אימו ועם אחיו בעיר העתיקה בירושלים.
דוד התחנך במסגרות דתיות-חרדיות. בתחילה למד ב"תלמוד תורה מוריה" שברובע היהודי ומשם עבר לתלמוד תורה "דיברות משה" שבשכונת הר נוף. לאחר מכן למד בישיבה התיכונית YTA ( (Yerushalayim Torah Academy בשכונת בית וגן. היה נער נבון ורציני שהשתלב בכל מקום ובכל מסגרת שהגיע אליה.
במרץ 2016, לקראת סיום לימודיו בתיכון, נפטרה אימו האהובה, חיה, והמשפחה עברה תקופה קשה ומטלטלת.
בזמן שנותר לו עד לגיוס לצבא עבד כמלצר ולאחר שחסך מספיק כסף יצא לטיול ביוון.
באוקטובר 2017 התגייס לצבא והוכר כחייל בודד. דוד רצה מאוד לשרת שירות קרבי ומשמעותי, אך למרות מאמציו נאמר לו כי אינו מתאים לכך, ושובץ כנהג בחיל האוויר. דוד לא ויתר ו"הפך עולמות", לדברי אחותו, בתיה. לבסוף המאבק השתלם, הוא עבר לתפקיד קרבי והשתלב בחטיבת "גולני" בגדוד 13. אחותו בתיה כתבה כי אף על פי שהיה חייל בודד ולא היה לו קל, נהנה מאוד משירותו הצבאי ומהזכות לשרת למען המדינה.
לאחר שחרורו חזר לגור בירושלים ועבד כמלצר במסעדת "קדמה". כעבור זמן התקדם בעבודה ושימש כאחראי משמרת.
לאחר מספר שנים החליט לצאת לטיול הגדול וטס לדרום אמריקה. הוא טייל שם במשך שמונה חודשים ואז חזר לארץ ועבר לגור בהרצליה.
דוד התקבל לעבודה באולם האירועים "לורנס" שבעיר ועבד כאחראי משמרת. הוא נהנה לעבוד בתחום האירועים, לשמוח ולשמח אנשים, ובמקביל חלם להמשיך ולטייל בעולם הוא כבר תכנן את היעד הבא שלו – הודו, קנה כרטיס טיסה והמתין בציפייה גדולה.
בקיץ 2022 הכיר את נועם בן דוד, שהפכה במהרה לבת זוגו ולאהבתו הגדולה. הייתה ביניהם מערכת יחסים מכבדת ואוהבת והוא היה מאושר. דוד לא רצה לבטל את הטיול להודו ויצא אליו כמתוכנן, בשינוי קל - נועם הצטרפה אליו כחודש וחצי לאחר נסיעתו. שניהם טיילו בהודו כחצי שנה ואז דוד החליט לחזור לארץ, ונועם המשיכה בטיול חודש וחצי נוספים.
ביוני 2023 חזר לארץ, לשמחת משפחתו. דוד היה קשור מאוד למשפחה. מעבר להיותם אחים, היה ביניהם קשר קרוב, חברי ומיוחד. ברוב החגים והשבתות כולם בילו יחד בביתה של האחות הבכורה, בתיה. פעמים רבות יצאו לבר או למסעדה, שמחו ונהנו מזמן איכות משפחתי יקר. בתיה כתבה כי דוד היה דוד אהוב מאד היה "הדוד הכי טוב שיש", ושוכי הילדים שלה אהבו אותו מאוד. הוא נהג לבלות ולשחק איתם ונתן להם את תשומת ליבו המלאה.
לאחר שהתאקלם בארץ, המשיך בעבודתו באולמות אירועים, שימש כאחראי משמרת וכמנהל אירועים וחלם לפתוח אולם אירועים משל עצמו.
דוד הקפיד על אורח חיים בריא ונהג להתאמן בכל יום. לאחר שהיה ילד שמן החל לסגל לעצמו הרגלים חדשים. הוא שינה את התזונה, התאמן והיה בכושר שיא. בהמשך הפך את זה למקצוע ולמד קורס מדריכי חדר כושר במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. דוד שאף להיות מאמן כושר אישי ורצה להתמקצע בתחום.
בזמנו הפנוי יצא לרקוד במועדונים ובמסיבות, נהנה לחגוג את החיים. עם נועם או עם חברים, רקד מהרגע שהמסיבה התחילה ועד שהסתיימה. בתיה תיארה אותו כאדם עם שמחת חיים, שתמיד הצחיק את כולם, ועשה זאת כדרך חיים: "דוד תמיד היה שמח ובחר בשמחה, למרות שגדל במציאות חיים קשה - אמא שנפטרה וללא אב נוכח. תמיד בחר בצחוק, בריקוד ובאהבה."
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, שהה דוד אצל אחותו בתיה ונהנה מארוחת חג משפחתית. מאוחר יותר אסף את נועם מביתה ויחד נסעו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שהתקיים בסמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו לשם לפנות בוקר הם רקדו ונהנו עם כ-3,000 חוגגים.
לאחר שעות ספורות, ביום שבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחל הירי ניסו דוד ונועם לברוח מהמקום ברכבם, אך התקשו בשל פקק התנועה שהיה ביציאה. הם ירדו מהרכב והתחבאו. לאחר דקות הזהירו אותם שיש במקום מחבלים ובני הזוג רצו לעבר מכולה גדולה והתחבאו בה. במשך שעות שמר דוד על קור רוח וניהל את הסיטואציה. הוא עמד בכניסה למכולה וסייע לכל מי שהגיע לשם, כיוון אנשים למקום מסתור והרגיע את כולם. בשלב מסוים שלח את המיקום שלו לחבר טוב, קצין בצבא, והחבר שלח כוחות, אך התגבור הגיע מאוחר מדי.
לאחר כארבע שעות הגיעו מחבלים למכולה. שניות לפני שהגיעו אליהם, תפס דוד את נועם וזרק אותה לקצה המכולה ונתן לה הנחייה להתכסות בכל מה שאפשר. המחבלים ירו לתוך המכולה ורצחו את דוד ושנים-עשר אנשים נוספים. נועם נפצעה אך נשארה בחיים.
מאוחר יותר התברר שבזכות תושייתו של דוד ובזכות המיקום המדויק ששלח למחלצים, הם הצליחו להציל כמעט 200 אנשים.
המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה.
דוד יאיר שלום נאמן נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" באזור רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן עשרים וחמש. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר אחריו אב, אחות ושלושה אחים.
על מצבתו נחרטו המילים: "לעולם תישאר חקוק בליבנו ונשמותינו. דוד מלך ישראל חי וקיים."