דורון, בנם הבכור של יהודית ומשה בולדס, נולד בכ"ח בסיוון תשמ"ט (01.07.1989) בגן השומרון. אח לשי ולירון.
גדל והתחנך במושב גן השומרון הסמוך לכרכור. נער ג'ינג'י חייכן, טוב לב ונעים הליכות. מגיל צעיר עסק בספורט והתמחה בטניס שולחן (פינג פונג). עם השנים השתפר עוד ועוד, עד שזכה באליפות והוכתר כאלוף הארץ לנוער.
בן מסור להוריו ואח תומך ואוהב לאחיותיו. עמוד התווך של המשפחה, שדאג להוריו וסייע בניהול המשק המשפחתי.
דורון היה שף שהתמחה בבשרים, עבד בתחום דוכני המזון בפסטיבלים, באירועים גדולים ואף במתחם האירוח של האירוויזיון בשנת 2019. בלט בכישרונו, בחריצותו ובנדיבותו. סיפר איציק שעבד עימו: "היינו חברים ואהבנו לעבוד ביחד. דורון היה בן אדם מאוד הגון, שיזרוק את עצמו ראשון לאש לפני כולם. נותן את כל כולו".
כעבור זמן פתח את "המעשנה של דורון" "ב"חוות דובי", חוות רכיבה על סוסים בקיבוץ רמות מנשה. סיפרה תהילה: "כשהכרנו את דורון נדלקנו עליו והפכנו אותו לשף הבלעדי שלנו וזה היה ה'בית' שלו. מדהים היה לראות אותו בחווה עם הנוער שלנו, איך הוא מזהה את מי שזקוק לעזרה ומעצים אותו. הייתה לו רגישות מדהימה לאנשים".
חלומו היה לפתוח פוד טראק (משאית אוכל) לממכר בשרים מעושנים.
אדם אופטימי עם רעמה של אריה ולב זהב. סיפר איציק: "קחו את הגוף הגדול שלו ותכפילו במיליארד ותגיעו אולי להתחלה של גודל הלב שלו". חברו דני סיפר: "דורון היה האדם הכי טוב שהכרתי, נדיב וטוב לב, תמיד עם חיוך על הפנים, קראתי לו 'בארכה' כי על כל דבר הוא היה אומר 'זה ברכה' מה אתה דואג? 'בארכה'. זה מאפיין אותו בדיוק, הסתכל על הכול בעין טובה, אהב את החיים בחיוך, בלב פתוח".
דורון היה רגיש בצורה יוצאת דופן. נתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. תמיד שמח להושיט יד לעזרה, ערך אירועי התנדבות והכין ללא תמורה אוכל לבר מצווה למשפחות מעוטות יכולת.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
דורון עבד באותו סוף שבוע בדוכן אוכל בפסטיבל המוזיקה "נובה" ליד קיבוץ רעים. עם תחילת מתקפת המחבלים, החל לקפל את ציוד הדוכן ועדכן את שותפו שהמשטרה לא מאשרת לצאת מהמתחם שמוקף מחבלים. מאז נותק עימו הקשר.
הוא נחטף ממתחם הפסטיבל ונלקח בעגלה של רכב מחבלים, שבה ישבו משפחות עם ילדים שנחטפו מהקיבוצים. דורון מצא עצמו מוקף ילדים בוכים ומחבלים חמושים. סביבם היו עשרות מחבלים שהכו אותם. הוא פרש את ידיו הגדולות ועטף ילדות חטופות שהיו איתו על העגלה, הגן עליהן וניסה להרגיע אותן. הטנדר נעצר כשהגיעו לגדר הגבול. המחבלים החלו להפריד בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. דורון התקשה לשאת את המראה של ילדים שנלקחים מהוריהם, הוא דחף מחבל לקרקע ואז נורה למוות.
בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
דורון בולדס נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 34. הובא למנוחות בבית העלמין בגן השומרון. הותיר אחריו הורים, ושתי אחיות.
על מצבתו כתבו אוהביו: "המעשנה של דורון בולדס".
כתבו מרב וגדי: "היה איש אוהב אדם, אדמה ובשר. האיש הכי חזק שפגשתי מימי ועם הלב הכי רחב. בלוויה אמרו שהוא היה כמו השמש - גדול מאוד, אדום מאוד ומחמם את כל מי שמתקרב אליו".
בני משפחתו של דורון החליטו להגשים את חלומו ולפתוח במושב גן השומרון פוד טראק בשם "משק בולדס" לממכר כריכי מעשנה. בגל-עד שהוקם לזכרו נכתב: "פינה זו הוקמה לזכרו של דורון בולדס ז"ל שנחטף ונרצח במסיבת הנובה אך נלחם את מלחמתו האחרונה לא ליפול בשבי. דורון היה שף בשרים בטעמים מיוחדים שאי אפשר לשכוח. איש אדמה וחופש. בן, אח וחבר אמת, ג'ינג'י, רעמה של אריה ולב זהב. אריה לא יכול לחיות בכלוב".
במסגרת פרויקט "גיבורים", מיזם מוזיקלי המספר סיפורי גבורה של ישראלים, גלעד שגב כתב לזכרו של דורון את השיר "יש לב": "יש לב גדול מגוף גדול מחיים יש לב/ יש לב גדול מהיגיון גדול מאי הגיון של אנשים רעים, יש לב/ יש לב שלא מוכן לראות סבל של אדם וכשאומרים לו להתעלם הוא מסרב/ יש לב שמתרחב וממשיך עד כפות הידיים מגן על ילדים מכל צער, מכל כאב/ יש לב ענק, אוהב, שלא יכול ולו לפעימה, לא להיות לב".
דורון יקר, אתה נראה כל כך שמח ומאושר בתמונה, מקווה שנהנית ברגעיך האחרונים, בטוחה שהאור שהבאת איתך לכל מקום יישאר לעדי עד לכולנו. נוח על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך ואוהב♥️
ראה עוד > >
אביטל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא הכרנו, אבל נעקרת באכזריות מהחיים של אח שלי שהכיר אותך מקרוב. לפי הסיפורים שלו, נראה שהיית נשמה טובה ואתה כבר חסר להרבה מאוד אנשים. הפנים שלך מספרות על אדם טוב, אדם שהפיץ אור סביבו. כיבוי פתיל חייך הוא ניסיון מעוות לכבות את האור. האור של לא יכבה לעולם, ואנחנו נמשיך ונאיר את העולם בטוב, באחריות, בראיית האחר, באהבה לזולת. יהי זכרך ברוך לעד איש יקר.
ראה עוד > >
שי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
תנוח על משכבך בשלום
ראה עוד > >
מא Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דורון,אתה שירות תחת פיקוד חבר שלי ברמון, זוכר אותך חייל טוב , שמח, ולוקח הכל בקלות, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, נהרגת על קידוש השם.
ראה עוד > >
הדר Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
מלך הבשר וטוב הלב! אבדה גדולה אתה לכל האנושות מקווה שאתה מאושר שם למעלה
ראה עוד > >
סטאס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
היית בן אדם זהב , אוהב את החיים . קשה לי לחשוב עלייך בזמן עבר . תנוח על משכבך בשלום , אני תמיד יזכור אותך .
ראה עוד > >
מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
איש יקר ולב זהב. תמיד חיובי, עם כוחות וחיוך. הכרנו אותך דרך חוות דובי המדהימה, היית חלק מהקסם של המקום הילדים אהבו אותך מאד ותמיד ידעת לפנק אותם שולחים כוחות למשפחה היקרה שלך ומתגעגעים
ראה עוד > >
מנחם Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
היה בן אדם יקר ואהוב ומיוחד יהיה זכרו ברוך
ראה עוד > >
תהילה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אז כן היית על הטנדר הסיפורים מתחילים להגיע ידענו שזה אתה שעוטף עם היד הגדולה שלך ילדה מצד אחד וילדה מצד שני. הראש שלך למטה ואני בטוחה שהורדת אותו כי לחשת לילדות שיהיו רגועות. למרות שלא ראינו את הפנים שלך כל מי שמכיר אותך ידע שזה אתה, החום הזה שעטפת אותם השיער הג'ינג'י, העור הלבן שלך ואפילו החולצה ההפוכה,כל כך אתה. קיווינו שאתה שם כי אז יש סיכוי לראות אותך שוב אבל לא עברת את הגבול נלחמת רגע קודם שלא יאזקו אותך מי יאזוק אריה שכמוך? מה השתבש? אני ודובי כל יום מחדש יושבים במטבח מתחת לתמונה שלך מעשנים איתך סיגריה ומדמיינים שכל זה היתה רק טעות, שתכף תכנס לחווה עם החיוך הקטן ותגיד לנו "נראה לכם" כשעוד חשבנו שאתה חטוף, דמיינתי איך אתה חוזר אלינו עם שיער ארוך ופרוע כמו שכל כך אהבתי מבקש ממני להכין לך נס עם 3 סוכר ומדליקים יחד את הסיגריה הראשונה. ובמקום זה אני משאירה לך סיגריה כל פעם על הקבר רואה את השיער שלך רק בתמונות שנשארו ואני ודובי כל בוקר ממשיכים לשתות את הקפה שלנו לבד רק התמונה שלך מעלינו הרבה תוכניות שלא הספקנו ישאות שיחות שנקטעו יותר מידי שאלות פתוחות ורק כי חשבנו שתמיד יהיה זמן להמשיך מחר. חלק מאיתנו נשבר
ראה עוד > >
אסתי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
בפעמים הבודדות שיצא לי לראותך, היית תמיד נינוח, רגוע, נעים ושמח, (למרות שהיה לך מלא אנשים להאכיל😅 ) והבשר שלך היה מדהים אתה אבדה ענקית לעולם הזה. תשמור על אהוביך מלמעלה.יהיה זכרך ברוך.
ראה עוד > >
גבי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אתה כבר מלאכך ,כל כך לא בצדק. תשמור עלינו מלמעלה איש יקר.
ראה עוד > >
עדי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
קראתי עליך, על המעשים האחרונים שעשית לפני שבני המוות האלו רצחו אותך. העיניים שלך מלמדות על הנפש שלך, על העוצמות, הרגישות, החוסר יכולת לשתוק מול עוולות שנעשות. יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
שירה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
נחשפתי היום לסיפורך. שראו אותך מחבק את הילדים שם על הטנדר. שהאמינו שאתה בחיים.. אבל נהרגת כנראה שלא יכולת לשאת את ההפרדה של הילדים מההורים. איזה בנאדם היית ולא הכרתי ולא אכיר. עוד אבידה קשה ונוראית של אדם מקסים.
ראה עוד > >
בדמעות Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אני אוהב אותך
ראה עוד > >
רחל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
רק לאחרונה נחשפתי לסיפור הגבורה שלך בעת שנחטפת. למרות החשש שבוודאי חשת בעמך, עדיין מצאת כוחות להיות מושיע לאחרים שהיו איתך. נוח על משכבך בשלום. יהי זכרך ברוך 🧡
ראה עוד > >
לירון בולדס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לדורון אחי יקר ממש מתגעגעת עלייך אתה חסר לנו בבית אני ממש עצובה לא חגגת איתי ביום הולדת שלי 24/1/24 תמיד תשאר בלב שלי יהיה במשפחה שלנו אוהבים אותך מתגעגעים: אבא משה,אמא יהודית ,שי אחות 1,לירון אחות 2, שובל אייחנית שלך
ראה עוד > >
חזי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זה סיפור על מלאך. זהו סיפורו של אדם שלבו היה גדול מגופו. זה סיפור על דורון. דורון בולדס ז"ל מגן שומרון. הוא עבד בדוכן אוכל בפסטיבל נובה למוזיקה. דורון היה איש חרוץ, חייכן תמיד, שקט ונעים. דורון עבר גיהנום, הוא ראה את הזוועות הכי קשות מולו. הוא ראה טבח. הוא נחטף מאתר הפסטיבל ונלקח בעגלה של רכב מחבלים. בעגלה כבר ישבו משפחות עם ילדים שנחטפו מהקיבוצים. דורון מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי, מוקף בתינוקות בוכים ומחבלים חמושים. סביבם היו מאות מחבלים שהכו אותם מכל עבר - הוא פרש את ידיו הגדולות ועטף ילדות חטופות שהיו איתו על העגלה. דורון הגן עליהן והשרה עליהן רוגע שהאנושות לא ידעה. הם הגיעו לגבול כשטנדר עצר. המחבלים החלו להפריד בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. כשהילדים נלקחו מהוריהם, דורון לא יכול היה לסבול את זה יותר. ליבו הגדול נשבר והוא דחף מחבל לרצפה. באותו רגע 3 יריות, דורון נרצח לעיני כולם ונשאר שוכב שם ליד גדר הגבול כשהמחבלים ממשיכים עם המשפחות בפנים. האיש הטוב הזה לא יכול היה לשאת את הבחירה הקשה, מבחינתו זה היה הסוף. זה סיפור על מלאך בשם דורון. מלאך בדמות אדם, זהו סיפור על ליבו הגדול שניתן היה לראות דרך עיניו. לא נשכח ולא נסלח. נועה מגיד
ראה עוד > >
אבי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זה סיפור על מלאך. זהו סיפורו של אדם שלבו היה גדול מגופו. זה סיפור על דורון. דורון בולדס ז"ל מגן שומרון. הוא עבד בדוכן אוכל בפסטיבל נובה למוזיקה. דורון היה איש חרוץ, חייכן תמיד, שקט ונעים. דורון עבר גיהנום, הוא ראה את הזוועות הכי קשות מולו. הוא ראה טבח. הוא נחטף מאתר הפסטיבל ונלקח בעגלה של רכב מחבלים. בעגלה כבר ישבו משפחות עם ילדים שנחטפו מהקיבוצים. דורון מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי, מוקף בתינוקות בוכים ומחבלים חמושים. סביבם היו מאות מחבלים שהכו אותם מכל עבר - הוא פרש את ידיו הגדולות ועטף ילדות חטופות שהיו איתו על העגלה. דורון הגן עליהן והשרה עליהן רוגע שהאנושות לא ידעה. הם הגיעו לגבול כשטנדר עצר. המחבלים החלו להפריד בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. כשהילדים נלקחו מהוריהם, דורון לא יכול היה לסבול את זה יותר. ליבו הגדול נשבר והוא דחף מחבל לרצפה. באותו רגע 3 יריות, דורון נרצח לעיני כולם ונשאר שוכב שם ליד גדר הגבול כשהמחבלים ממשיכים עם המשפחות בפנים. האיש הטוב הזה לא יכול היה לשאת את הבחירה הקשה, מבחינתו זה היה הסוף. זה סיפור על מלאך בשם דורון. מלאך בדמות אדם, זהו סיפור על ליבו הגדול שניתן היה לראות דרך עיניו. לא נשכח ולא נסלח. נועה מגיד
ראה עוד > >
י.פ Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דורון , כל כך כואב , נגדעת לנו ונעלמת לנו ביום הארור הזה . מתגעגעים אלייך כל כך . גיבור
ראה עוד > >
אור אליעז Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דורון היקר, אתגעגע לחיוך ולברכת השלום שלך בכל פעם בה נפגשנו במושב, אזכור את ערך התרומה וההתנדבות שלך לתנועת הנוער של האיחוד החקלאי. תודה על מי שהיית בחיינו, המושב כואב את לכתך בטרם עת.
ראה עוד > >
נטלי בן חמו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דורון היקר . זכיתי להכיר אותך מבית המאפה בפרדס חנה. תמיד נכנסת עם חיוך ענק ומלא שמחת חיים. תמיד מיהרת לעוד אירוע לקנות לחמי מחמצת ועוד כמה דברים שחסרים להפקת האירוע המושלם. אתה אריה אמיתי , צפיתי בסרטון כיצד גוננת על הילדים ובטוחה שזה לא שינה לך גם אם זה עלה לך במחיר חייך. אתה גיבור אמיתי . נוח על משכך בשלום ואל תפסיק לשמח את כולם שם למעלה .
חייב להתחיל מהסוף כי הסוף שלו הוא כמו ההתחלה והאמצע של חייו - ואז שוב הסוף.
7 באוקטובר, 8:00 בבוקר, לפני שנה -
שיחת הטלפון האחרונה של דורון מצולמת באקראי מגובה האספלט של אדמת נובה, בין גלגלי הפודטראק שעד לפני שעה דורון עוד הוציא ממנו מאות מנות אוכל לאורחי הפסטיבל, ועכשיו הוא רק אחד מאלפי מקומות המסתור שאנשים תמימים בוחרים להתחבא תחתם.
הבחור שמסתתר על הרצפה מצלם ביד רועדת וכך גם קולו כשהוא נשבע שהוא שומע יריות, דורון מסכים איתו ואומר "כן, פגע לי בפודטראק".
ברקע הצילום - רגליו של דורון, מכנס שלושה רבעים ונעלי הקרוקס ההחרוצות שחשבו שכבר עשו הכל.
והוא בשיחת טלפון בקולו הקר רוח אומר לצד השני בקו
"אני לא יכול לקפל, יורים עלינו"
לרגע שתיקה ואז הוא מוסיף את המילים "טוב ביי".
לא בדיוק דרך להיפרד מאיתנו..
מאז המנוי אינו זמין וכל מועד הוא מאוחר מידי.
חשבנו במשך לא מספיק זמן שהוא חטוף, ואז התבשרנו שחלק מהלב שלנו, חלק גדול נותר ליד הגבול.
כבר לא חטוף, כבר לא בדרך לעזה, כבר לא.
מסיפורי השורדים שהיו כמעט העיניים היחידות ביום הזה, העיניים שראו את הכל ונשארו לספר את הסיפור של מי שלא כאן עוד, שמענו פיסה אחת קטנה וגדולה שמכל ההפתעות שהיו לנו ביום הזה היא היחידה שהיתה הגיונית להיות הסוף הנבחר- עבורו.
דורון על עגלה בדרכו לאדמה אחרת, שכל כך קרובה ויותר מדי רחוקה.
יושב בין ילדים ועוטף אותם עם שתי ידיו הגדולות.
מרכין את ראשו, כנראה בפעם הראשונה בחייו מרכין את ראשו.
באמת התפלאתי שכך, אבל אני בטוחה שהוא לחש להם מילים של שקט כמו לתת להם רגע של ביטחון.
כן, זה דורון שחיבק את הילדים,
כן, הם היו בדרכם לעזה,
אבל לא, הוא כמעט לא עבר את הגבול.
כשהטנדר עצר והתחילו להפריד בין הקטנים לגדולים, דורון בידיו הגדולות והחשופות הפיל את אחד המחבלים מהעגלה.
אנחנו יודעים שהיה מספיק גדול ומספיק חזק לעשות את זה, אבל בעיקר אנחנו בטוחים שהיה מספיק כועס בכדי להבין ש - לחיות או לחדול.
מחבל אחר ירה בו, שלוש יריות, שלוש יותר מידי.
אבל דורון ברגע זה בחר בצדקת הדרך שלו, ובחר חירות.
מי שהכיר אותו ידע שלא היה נכנס לשבי, זה כמו לכלוא אריה בכלוב.
כמו שהוא היה גדול ככה גם הלב שלו
רק בן 34 כשדרכו כאן הסתיימה.
אני מאמינה שלפני שגופו נורה ליבו נסדק מהמראות שהיו בדרכו.
אבל הוא ראה
וליבו החליט כבר את דרכו.
ג'ינג'י
רעמה של אריה
ולב בצבע זהב
דורון השאיר בלכתו את הוריו,
שתי אחיות,
אחיינית אחת,
עדר עזים,
וחברים טובים שלא הפסיקו לספוד על האדם שהיה.
על מעשים שבד"כ אנשים עושים ואז מספרים. אבל לא דורון, הוא לא היה צריך נקודות מאף אחד,
רק להפיץ טוב.. כי הלב שלו היה גדול אפילו מגופו.
אם היה כאן היום והיה יכול לבחור לומר דבר אחד אחרון, אני בטוחה שהוא היה בוחר לבקש רק שנהיה טובים יותר אחד לשני,
ושתמיד יהיה בנו את הכח להביט לצדדים ולחפש מי צריך להושיט לו יד.
שנזכור אותו תמיד ואת דרכו.
דורון עכשיו אתה כוכב נוצץ בשמיים..
ראה עוד > >
03/12/2023
יאיר אגמון
"המנוי אינו זמין כעת, אנא נסו במועד מאוחר יותר"
חייב להתחיל מהסוף כי הסוף שלו הוא כמו ההתחלה והאמצע של חייו - ואז שוב הסוף.
7 באוקטובר, 8:00 בבוקר, לפני שנה -
שיחת הטלפון האחרונה של דורון מצולמת באקראי מגובה האספלט של אדמת נובה, בין גלגלי הפודטראק שעד לפני שעה דורון עוד הוציא ממנו מאות מנות אוכל לאורחי הפסטיבל, ועכשיו הוא רק אחד מאלפי מקומות המסתור שאנשים תמימים בוחרים להתחבא תחתם.
הבחור שמסתתר על הרצפה מצלם ביד רועדת וכך גם קולו כשהוא נשבע שהוא שומע יריות, דורון מסכים איתו ואומר "כן, פגע לי בפודטראק".
ברקע הצילום - רגליו של דורון, מכנס שלושה רבעים ונעלי הקרוקס ההחרוצות שחשבו שכבר עשו הכל.
והוא בשיחת טלפון בקולו הקר רוח אומר לצד השני בקו
"אני לא יכול לקפל, יורים עלינו"
לרגע שתיקה ואז הוא מוסיף את המילים "טוב ביי".
לא בדיוק דרך להיפרד מאיתנו..
מאז המנוי אינו זמין וכל מועד הוא מאוחר מידי.
חשבנו במשך לא מספיק זמן שהוא חטוף, ואז התבשרנו שחלק מהלב שלנו, חלק גדול נותר ליד הגבול.
כבר לא חטוף, כבר לא בדרך לעזה, כבר לא.
מסיפורי השורדים שהיו כמעט העיניים היחידות ביום הזה, העיניים שראו את הכל ונשארו לספר את הסיפור של מי שלא כאן עוד, שמענו פיסה אחת קטנה וגדולה שמכל ההפתעות שהיו לנו ביום הזה היא היחידה שהיתה הגיונית להיות הסוף הנבחר- עבורו.
דורון על עגלה בדרכו לאדמה אחרת, שכל כך קרובה ויותר מדי רחוקה.
יושב בין ילדים ועוטף אותם עם שתי ידיו הגדולות.
מרכין את ראשו, כנראה בפעם הראשונה בחייו מרכין את ראשו.
באמת התפלאתי שכך, אבל אני בטוחה שהוא לחש להם מילים של שקט כמו לתת להם רגע של ביטחון.
כן, זה דורון שחיבק את הילדים,
כן, הם היו בדרכם לעזה,
אבל לא, הוא כמעט לא עבר את הגבול.
כשהטנדר עצר והתחילו להפריד בין הקטנים לגדולים, דורון בידיו הגדולות והחשופות הפיל את אחד המחבלים מהעגלה.
אנחנו יודעים שהיה מספיק גדול ומספיק חזק לעשות את זה, אבל בעיקר אנחנו בטוחים שהיה מספיק כועס בכדי להבין ש - לחיות או לחדול.
מחבל אחר ירה בו, שלוש יריות, שלוש יותר מידי.
אבל דורון ברגע זה בחר בצדקת הדרך שלו, ובחר חירות.
מי שהכיר אותו ידע שלא היה נכנס לשבי, זה כמו לכלוא אריה בכלוב.
כמו שהוא היה גדול ככה גם הלב שלו
רק בן 34 כשדרכו כאן הסתיימה.
אני מאמינה שלפני שגופו נורה ליבו נסדק מהמראות שהיו בדרכו.
אבל הוא ראה
וליבו החליט כבר את דרכו.
ג'ינג'י
רעמה של אריה
ולב בצבע זהב
דורון השאיר בלכתו את הוריו,
שתי אחיות,
אחיינית אחת,
עדר עזים,
וחברים טובים שלא הפסיקו לספוד על האדם שהיה.
על מעשים שבד"כ אנשים עושים ואז מספרים. אבל לא דורון, הוא לא היה צריך נקודות מאף אחד,
רק להפיץ טוב.. כי הלב שלו היה גדול אפילו מגופו.
אם היה כאן היום והיה יכול לבחור לומר דבר אחד אחרון, אני בטוחה שהוא היה בוחר לבקש רק שנהיה טובים יותר אחד לשני,
ושתמיד יהיה בנו את הכח להביט לצדדים ולחפש מי צריך להושיט לו יד.
שנזכור אותו תמיד ואת דרכו.
דורון עכשיו אתה כוכב נוצץ בשמיים..
ראה עוד > >
19/05/2024
דודי קליף
סיפור עצוב עם מלא עוצמה והשראה!
בדרכי למשרד ראיתי פוד טראק ומשהו משך אותי לקבל החלטה לבוא ולטעום.
אירחה אותנו אשה מקסימה עם חיוך קצת עצוב ומלא נתינה.
שאלתי בתמימות אם המקום חדש,ואמרה שפתחו רק בשישי האחרון.
סיפרה שהחלום של אחיה דורון בולדס ז"ל היה לפתוח פוד טראק.
דורון נרצח ב 7.10 בנובה, שם למעשה עבד בדוכן האוכל במסיבה.
הוא נחטף לעזה בחיים, ולאחר שראה איך גוררים ומתעללים באחת המשפחות הוא נתן אגרוף בפרצופו של המחבל,אחד המחבלים הנוספים שהיו שם ירה בו שלושה כדורים ורצחו אותו.
המשפחה החליטה לפתוח לזכרו אצלם במושב גן שומרון(עמק חפר) לא רחוק ממתחם עין שמר את הפוד טראק, האחות המדהימה שבתמונה עזבה הכל כדי להגשים את החלום של דורון ז"ל והיא נמצאת שם.
מעולם לא טעמתי כריך עם בשר מעושן כל כך טעים ועם סיפור בכל ביס.
מתפלל שיצליחו להנציח את זכרו.
אותי המקום כבש.והאוכל מדהים(הייתי כל כך מהופנט ששכחתי לצלם את הכריך).
בבקשה אם יש משהו קטן שאפשר לעשות זה להגיע, ובכלל לשתף.
תודה❤️
ראה עוד > >
נועה מגיד
כותבת נועה מגיד
זה סיפור על מלאך. זהו סיפורו של אדם שלבו היה גדול מגופו. זה סיפור על דורון. דורון בולדס ז"ל מגן שומרון.
הוא עבד בדוכן אוכל בפסטיבל נובה למוזיקה. דורון היה איש חרוץ, חייכן תמיד, שקט ונעים.
דורון עבר גיהנום, הוא ראה את הזוועות הכי קשות מולו. הוא ראה טבח. הוא נחטף מאתר הפסטיבל ונלקח בעגלה של רכב מחבלים. בעגלה כבר ישבו משפחות עם ילדים שנחטפו מהקיבוצים. דורון מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי, מוקף בתינוקות בוכים ומחבלים חמושים. סביבם היו מאות מחבלים שהכו אותם מכל עבר - הוא פרש את ידיו הגדולות ועטף ילדות חטופות שהיו איתו על העגלה. דורון הגן עליהן והשרה עליהן רוגע שהאנושות לא ידעה.
הם הגיעו לגבול כשטנדר עצר. המחבלים החלו להפריד בין הורים לילדים, בין גברים לנשים. כשהילדים נלקחו מהוריהם, דורון לא יכול היה לסבול את זה יותר. ליבו הגדול נשבר והוא דחף מחבל לרצפה. באותו רגע 3 יריות, דורון נרצח לעיני כולם ונשאר שוכב שם ליד גדר הגבול כשהמחבלים ממשיכים עם המשפחות בפנים.
האיש הטוב הזה לא יכול היה לשאת את הבחירה הקשה, מבחינתו זה היה הסוף. זה סיפור על מלאך בשם דורון. מלאך בדמות אדם, זהו סיפור על ליבו הגדול שניתן היה לראות דרך עיניו.
נאצים על מלא. לא נשכח ולא נסלח.
This is a story about an angel. This is the story of a man whose heart was bigger than his body. This is a story about Doron. He worked at a food stand at the Nova Music Festival. Doron was hardworking man, always smiling, quiet and pleasant. Doron went through hell, he saw the worst horrors in front of him. He saw a massacre. He was kidnapped from the festival site and taken in the wagon of a terrorist van. Families with children abducted from the kibbutzim were already sitting in the cart. Doron found himself in an impossible situation, surrounded by crying babies and armed terrorists. Around them were hundreds of terrorists who were beating them from all sides - he spread his big hands and wrapped the little girls, and spoke to them in his heart. Doron protected the frightened girls and ministered to them a calm that humanity did not know. They arrived at the border as a van stopped. The terrorists began to separate parents from children, between men and women. When the children were taken from their parents, Doron couldn't take it anymore. His big heart broke and he pushed a terrorist to the floor. At that moment 3 shots, Doron was murdered in front of everyone and remained lying there next to the border fence as the terrorists continued with the families inside. This good man could not bear the difficult selection, for him it was the end. It's a story about an angel named Doron. An angel in the form of a man, This is a story about his big heart that could be seen through his eyes.
(נועה מגיד)
ראה עוד > >
10/10/2024
אוהד רות
דורון בולדס ז״ל.
עצוב לי כל כך לכתוב את זה על האיש הכי חזק שפגשתי בחיי, עם לב ענק, עם חריצות מטורפת ומוסר עבודה שאין כאלו.
איפה לא היינו יחד, שווקי פליאו, סופשבוע פליאו שארגנתי ברמת הגולן, מבצר יחיעם, אילת לא פעם, גוש עציון, אליפויות כדורמים, תחרויות במטווחים, ארועים פרטיים כן גם בדרום אדום בחוות אל היען שממש מאחוריה הוא הכין בשר למסיבה בה נרצח.
היה לנו שביב תקווה מסרטון בו ראינו אותו חי על רכב מחבלי חמאס וקיווינו ממש שזה יגמר אחרת.
מצורפים גם פרטים על מועד ההלוויה.