ילד של אהבה, כך מספרת עליו משפחתו. דור הי"ד, בן ה-29, נכח במסיבה בקיבוץ רעים. כשהתחילה ההתקפה הייתה לו הזדמנות לברוח ולהציל את עצמו, אך הוא בחר להישאר, ובזכות ניסיונו כחובש להציל כמה שיותר אנשים. גיבור ישראל.
15/03/1994 - 07/10/2023
״הודו על קיומנו ותחיו אהבה״, זה היה אחד המשפטים שהשאיר אחריו דור כמורשת. משפחתו מספרת שדור היה ילד של אהבה, ילד שהחיוך לא ירד לרגע מהפנים שלו. ילד אהוב, רגיש, ילד של אנשים, של חברות ושמחה.
דור גדל באילת, ילד משפחתי מאד, בן להוריו אבי ובתיה, אח קטן לבר ואח גדול לרותם. אהב את משפחתו יותר מכל דבר בעולם. למרות היותו קטן מבר, הוא היה דואג לה ושומר עליה כאילו היה הבכור. דאג לכל מחסורה וחלק איתה קשר מיוחד שאי אפשר לתאר במילים. הם אף חלקו את אותו הטעם בבגדים ואופנה.
עם השנים החל לשחק כדורגל ואף שיחק בקבוצת הכדורגל בני אילת. אהבתו לכדורגל הביאה אותו ללמוד גם את משחק הפוצ'יוולי (משחק דמוי כדורעף) והוא הדריך ילדים רבים. אהבתו לספורט עברה גם לדור הצעיר שאותו לימד והדריך. בלכתו השאיר אחריו עדת מעריצים גדולה שכוללת ילדים וגם מבוגרים שזכו ללמוד ממנו.
לאחר שירותו הצבאי עבר קורס אבטחת אישים ועבד באבטחה בשדה התעופה באילת.
דור אהב לטייל בעולם. לפני כחצי שנה נסע לטייל בהודו, שם חווה חוויות מיוחדות ובין השאר למד את מקצוע הצורפות ולאחרונה הכין תכשיטים מיוחדים וגם בגדים ומכר אותם. הוא חלם לפתוח חנות מיוחדת שבה ימכור את המוצרים שהכין.
לצערנו דור לא הצליח להגשים את חלומו, ואנחנו נשארנו ללא החיוך והחום שלו. הוא נסע לפסטיבל הנובה, שם מכר את תכשיטיו, בסיוע חבר ילדות שלו, דור אביטן הי"ד. דור יכול היה לברוח ברגע שבו התחילה ההתקפה, אך הוא בחר להישאר כדי לעזור ולהציל אחרים. הלב הגדול שלו לא אפשר לו לברוח ולהשאיר אחריו אנשים שעלולים לקפח את חייהם והוא השתמש בידע שלו כחובש כדי לטפל בפצועים בשטח. לפי הסיפורים שהגיעו להוריו דור הציל לפחות שתי בנות שנפצעו במסיבה.
הערך שמשפחתו של דור הייתה רוצה שניקח ממנו הוא אהבת חינם, אהבת האחר. דור היה תמיד דואג לכולם, ולא יכול היה לסבול את העובדה שמישהו אחר סובל או כואב.
הלוואי שנהיה ראויים לו.
17
