דן ויליאן ז"ל

אודות

דן (דני), בן רחל ואליהו, נולד ביום י"ט באדר ב' תשי"ד (24.3.1954) בחיפה. את לימודיו היסודיים סיים בבית- הספר "ביאליק" בקרית ביאליק. את לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון "קרית חיים" בקרית חיים. דני, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, גר בנשר עד שהגיע לכיתה ג'. משם עבר עם הוריו לגור בקרית חיים המזרחית. משסיים את לימודיו היסודיים, הלך ללמוד בפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה, אולם אחרי שנת לימודים אחת במסגרת זו, החליט שהוא מעדיף לסיים את לימודיו במסגרת עיונית רגילה ולא צבאית, ועבר לבית-הספר בקרית חיים. אחרי כן עקרה המשפחה לקרית מוצקין. דני היה תלמיד טוב למרות שלא הקדיש זמן רב ללימודים, אולם תמיד שפע רעיונות מיוחדים והברקות, זכה בציונים גבוהים בבחינות ותמיד הייתה לו תשובה מוכנה לכל שאלה שנשאלה כאילו כדי לתפוס אותו בחוסר הקשבה. הוא הצטיין בפקחות, בהבנה ובעומק מחשבה, ונחשב תלמיד טוב ומעניין, בעל כשרונות ויכולת ניתוח. בתקופת הלימודים היה דני חבר בתנועת הנוער "המכבי הצעיר", והיה בין הבולטים בפעילותם המרובה. הוא אהב מסעות וטיולים וידע לארגנם עד הפרט האחרון, כן יזם וארגן מסיבות, שהצלחתן הייתה לשם דבר. היו לו חברים רבים, גם בכיתתו וגם בתנועת הנוער, והוא היה חבר טוב לכולם. תמיד מוכן היה לעזור ולסייע, משום שהאמין שזה עיקר החברות ובכך היא נבחנת - בנכונות לעמוד לצד ידידים בעת צרה ובכל מחיר. לעתים אפילו עשה דברים שהיה עלול להיענש או להפסיד בגללם, אולם החברות הייתה לגביו עיקר. דני היה עליז וחייכן והרבה לצחוק. הוא נהנה מהחיים והיה סמל לעליזות ולשמחת-חיים בקרב חבריו ובני משפחתו. הוא אהב את חייו ואת החיים בכלל, וידע להתייחס אליהם לא ברצינות יתירה. הודות לכך קל היה לו לעמוד ברגעי משבר ולהפיק את מירב ההנאה מכל חוויה ומעשה, וכן להאציל מחדוות החיים שלו על סביבותיו. הוא אהב לצחוק ולהצחיק, וניסה להפוך כל פרט קטן מחיי היומיום לדבר שמח ומהנה, על ידי גילוי הצדדים היפים והמבדחים שבו. דני היה קשור ביותר למשפחתו בקשר שנבע מאהבה וממסירות. הוא שמר על אחותו שרה, והדריך אותה, שיחק עם אחיו עודד ושיעשע את הוריו, ונוכחותו בבית הפכה אותו לבית חם ונעים, מלא צחוק ואהבה.

דני גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והתנדב לחיל הים. הוא הלך לקורס לחובלים ושייטים, אולם לאחר תשעה חודשים מפרכים במסגרת זו הגיע למסקנה שלא זה ייעודו, ועבר לשרת בחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למדריכי תותחנות טנקים. הקורס הסתיים שבוע לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים.

במהלך הקרב שניטש ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), במסגרת קרבות הבלימה בגזרה הצפונית, מדרום לעיר קנטרה, נפגע הטנק של דני וכוח של מצרים הקיפו. בקרב זה נהרג דני. לאחר כחודש נמסרה למשפחתו הודעה שהוא נעדר, ורק אחרי תשעה חודשים של חששות ותקוות, פחדים וחיפושים, נמצאה גופתו של דני והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה.

השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.