דניאל אוסטר ז"ל
היה ראש עיריית ירושלים, סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי. חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים.
07/05/1893 - 15/01/1963
היה ראש עיריית ירושלים, סגנו וממלא מקומו של ראש העירייה הערבי, חוסיין אל-ח'אלידי. חבר מועצת העם מטעם מפלגת הציונים הכלליים ומחותמי מגילת העצמאות. אוסטר היה ראש העיר במשך כארבע שנים.
07/05/1893 - 15/01/1963
דניאל אוסטר נולד להוריו רחל גוטמן ויעקב אוסטר בכפר קְנְיָהינין הסמוך לסטניסלבוב שבגליציה, סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וינה והיה יו"ר תנועת נוער ציונית בעיר. בשנת 1913 ביקר לראשונה בארץ ישראל. כעבור שנה, באביב 1914, עלה והתיישב בירושלים. במלחמת העולם הראשונה היה קצין בצבא אוסטרו-הונגרי ושירת בדמשק כאיש קשר בין ארתור רופין לבין ארץ ישראל. בזמן שירותו בדמשק צילם את תלייתם של חברי ניל"י, יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד.
בתום המלחמה היה מזכיר המחלקה המשפטית של ועד הצירים, היה ממניחי היסודות לבית משפט השלום העברי וחיבר את ספר תקנות בתי המשפט העבריים. כעורך דין התמסר לענייני היישוב היהודי והיה חבר הנהלה בחברות שונות, בין היתר כסגן יו"ר הנהלת חברת "שמשון" לבתי חרושת למלט. נבחר לאספת הנבחרים הראשונה מטעם מפלגת הפועל הצעיר.
היה ממייסדי רחביה ושימש יו"ר ועד השכונה. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם הציונים הכלליים. בספטמבר 1934 נבחר למועצת העיר ירושלים, ובינואר 1935, עם כינוס מועצת העיר החדשה, מונה על ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר, למורת רוחם של מפלגות השמאל שבקשו למנות לתפקיד את חיים סלומון. היה נציג העירייה בוועידה הבינלאומית לבניין ערים ושימש ממלא מקום ראש העירייה בהזדמנויות שונות. מספטמבר 1937, בעקבות גירושו של ראש העיר חוסיין אל-ח'אלידי, יחד עם הועד הערבי העליון, שימש כממלא מקום ראש העיר ואף קיבל את משכורתו של ראש העיר, ובכך היה היהודי הראשון בתפקיד ראש עיריית ירושלים. לאחר כשנה, מינו הבריטים את מוסטפא אל-ח'אלידי לראש העיר ואוסטר המשיך לכהן כסגנו.
בשנת 1939 השתתף בקונגרס הציוני. באוגוסט 1943 מילא אוסטר את מקומו של ראש העיר, בעת שהלה היה בחופשה. לאחר מותו של אל-ח'אלידי ב-1944 תבעו חברי המועצה היהודים את מינויו לראשות העיר, אולם החברים הערבים דרשו שתישמר ערביותה של ירושלים. הם דחו את ההצעה הממשלתית לחילופים בראשות העיר, ולעיר מונתה ועדה קרואה. לבסוף מונה אוסטר כמחליפו (1944–1945). במקביל נמשכה עשייתו לקידום הקמת עיר עברית בירושלים. בשנת 1946 התמנה למועצת המנהלים של הקרן הקיימת לישראל. היה חבר אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בירושלים.
אוסטר כיהן כחבר מועצת המדינה הזמנית ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות. עקב המצב הביטחוני נבצר ממנו להגיע אל טקס החתימה עצמו ורק כעבור זמן צירף את חתימתו. לאחר הקמת מדינת ישראל היה לראש העיר הראשון של ירושלים. בכהונתו זו עסק בשיקום העיר מקרבות מלחמת העצמאות, בהרחבת העיר ובניית שכונות חדשות, ובקליטת עלייה. בשנת 1949 היה ממייסדי האגודה למען האו"ם בישראל ושימש כיושב ראש הראשון של האגודה.
בשנת 1955 היה חבר בוועדת רטנר - ועדת חקירה בראשות יוחנן רטנר שבה השתתף גם יעקב סלומון, שבדקה האם יש לבטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי.
היה חבר המפלגה הליברלית.
בשנת 1946 הוענק לו תואר קצין כבוד במסדר האימפריה הבריטית.
היה נשוי לז'וליה, בתו של מלכיאל מני. הוא היה אביהם של אליהו, שנהרג בתאונת אקדח בגיל 15 וחצי ושל תמר. ילד קודם מת בגיל צעיר בשנת 1925. נראה כי היה בעל קשר משפחתי רחוק לסופר פול אוסטר.
מצוי בחלקו המזרחי של מתחם קריית עיריית ירושלים, דרומית לכיכר ספרא שבירושלים
גבול שכונת רחביה סמוך לביתו