דרור בהט, בנם של אלה ועידן, נולד בקיבוץ בית אלפא ביום כ"ו בתמוז תשנ"ג (15.07.1993). אח בכור לעדי, זיו וגיל. דור רביעי בקיבוץ.
הוריו סיפרו שהחל ללכת בגיל מוקדם מאוד, ובגיל אחד-עשר חודשים כבר רץ ואִתגר עצמו במסלולים שדרשו שיווי משקל.
למד בבית ספר יסודי "רימון" שבקיבוץ מסילות.
דרור היה ספורטאי מצטיין. כשהיה בן 13 החל לרכוב על חד-אופן, והפגין ביצועים מרשימים שהובילו אותו להשתתף באליפות העולם שהתקיימה בשוויץ. הגיע לעשירייה הראשונה בעולם בשני מקצים שונים.
את לימודיו העל-יסודיים החל ב"בבית חינוך גאון הירדן דרכא" בקיבוץ נווה איתן שבעמק המעיינות. כשהיה בן 15 עבר עם משפחתו לגור בלאגוס שבניגריה, ולמד בתיכון האמריקאי American International School of Lagos (AISL). במסגרת לימודי אומנות, פיתח את כשרונו בציור וברישום והצטיין בעבודה בתוכנת פוטושופ. בשנים אלה גם רכש אנגלית שוטפת, ונחשף לסוגים שונים של מוזיקה שהפכה למשמעותית ולמרכזית בחייו.
כשהמשפחה שבה לישראל בתום כשנתיים וחצי, השלים את לימודיו ב"בית חינוך גאון הירדן דרכא". דרור הצטיין בלימודיו וגם בתחומים רבים של ספורט ובראשם בריצות ארוכות.
עם סיום לימודיו, התקבל לגיבוש לקראת קורס טיס, אך בשל אירוע רפואי עזב והמשיך את שירותו כמכונאי מטוסים בבסיס חיל האוויר בתל נוף, שם הצטיין בתפקידו.
לאחר השחרור, נסע לטיול ארוך בהודו. מרגע הגעתו לשם התפעם מנופי המדינה ומהתרבות ההודית, ובהשראתה סיגל לעצמו לבוש צבעוני, ענד תכשיטים מיוחדים והאריך את שערו.
סיפרה אלה אימו: "דרור – כשמך כן אתה. הסתובבת בעולם כרוח חופשיה אשר גם אם היא כבולה במסגרת שאינה אוהבת, היא יודעת לפרוץ את הגבולות בדמיון, בעוד הגוף ממשיך לעשות תמיד על הצד הטוב ביותר את מה שצריך. תמיד הלכת בדרכך הייחודית בלי לעשות חשבון לאף אחד, החל מלבישת גלימה וקרני שור מבד, במשך שבועות מבוקר עד ליל בגיל הגן, דרך טיפול השיער בשלל תסרוקות לאורך השנים – ארוך, חצי מגולח, רסטות – העיקר שיהיה מיוחד. עיטרת את עצמך בשלל תכשיטים, עבודות יד שבחרת בקפידה, תמיד תוך פירגון ענק ליוצריהם, וכלה בבגדים המיוחדים, האיכותיים והיקרים שלבשת".
עם חזרתו ארצה, המשיך לטייל עם חבריו בג'יפ המצויד שלו, ונהנה לטבול במעיינות ולצפות בשקיעות. לטיוליו התלווה גם כלבו האהוב – ריידר, שאותו אימץ ממקלט לכלבים עזובים.
במשך מספר שנים עבד דרור בחברה שהרכיבה לוחות סולאריים על גגות מבנים, הצטיין בעבודתו והיה אהוב ומקובל על הצוות ועל מנהליו.
סיפרו הוריו: "מילדות דרור היה תמיד מאוד חברותי, רגיש לזולת ונרתם לסייע לכל חבר או מכר שנקלע לצרה. הוא נכנס ללב של האנשים והיו לו המון חברים בכל רחבי הארץ וגם בעולם... הוא היה גאון חברתי שניחן בהרבה תחומי אינטליגנציה, אך הבולט שבהם – אינטליגנציה רגשית וחברתית... בכל מקום אליו הגיע ובכל אדם שפגש, ידע תמיד לגעת במקום הנכון, לומר את הדבר הנכון שיאיר לאדם את יומו. לילדים, לזקנים, לבעלי צרכים מיוחדים ולכל אדם באשר הוא".
בבגרותו נחשף לסצנת מסיבות הטבע, ונהנה לפגוש בהן חברים, לרקוד ולשמוח. אהבתו זו, בשילוב עם היצירתיות, הכישרון האומנותי שלו ויכולותיו הטכניות, הובילה אותו להקמת עסק מצליח לבניית תפאורות למסיבות טבע.
בספטמבר 2023 טס עם אחותו הצעירה ועם אביו לטרק הלנגטנג והאגמים הקפואים בנפאל, התרגש והתפעם מהטבע ומהנופים, ואף החל לתכנן טיול לדרום אמריקה.
כשחזר ארצה, עבד לילות כימים, יחד עם שותפתו לעסק, בבניית תפאורה לפסטיבל הטבע "נובה" שתוכנן להתקיים בשדות קיבוץ רעים בסוף חג סוכות תשפ"ד.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים – בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, וזאת אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות. הם חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
יממה לפני כן, נסע דרור דרומה עם שלושה חברים כדי להקים את התפאורה לפסטיבל "נובה". הם עבדו קשה עד 02:00 בלילה, ונסעו להתרענן ולנוח באשקלון. בשעה 06:00 נקראו לאתר הפסטיבל כדי לבצע תיקון שנדרש בתפאורה. חצי שעה מאוחר יותר, כשהחלה מתקפת הטילים, התחבאו השלושה מתחת לאחת הבמות. דרור היה בקשר עם משפחתו ועם חבריו במשך כשעתיים, ובהודעה האחרונה ששלח כתב: "תדווחו לכוחות שלנו שאנחנו מתחבאים מתחת לבמה, כי אנחנו מאוד מוקפים". אלו היו מילותיו האחרונות.
בתום חיפוש של יומיים בשטח ובבתי חולים, התבשרה משפחתו שגופתו נמצאה.
דרור בהט נרצח בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) בפסטיבל "נובה" שהתקיים בשדות קיבוץ רעים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ בית אלפא, והוא בן 30. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.
ספד עידן, אביו: "נוח על משכבך בשלום, ילד יקר. נגעת בכולנו, עשית כל כך הרבה טוב, והספקת כל כך הרבה. אני רק מקווה שלא סבלת ברגעייך האחרונים, ושזה היה מהיר. נוח עכשיו ותעשה טוב שם למעלה. תמשיך לגעת בכל מי שתפגוש שם ולעשות טוב, כי זה מי שאתה ומה שאתה". הוסיפה האם אלה: "בטיול שעשו עדי ומיכל בנורבגיה, מיכל העלתה סטורי שהם שותים קפה, וציפור הצטרפה אליהם. אמרתי למיכל שזו לא סתם ציפור. זה דרור. ואולי זו הייתה דרכך להיפרד מהם. בשבת עפת גבוה. גבוה מדיי".
אחיו עדי ספד: "היית אחי הגדול, הבכור, אבל יותר מהכול היית החבר הכי טוב שלי. כשהיינו קטנים הלכתי אחריך לכל מקום, תמיד רציתי להיות כמוך, שמח, חייכן, יצירתי וחברותי. שמעתי את המוזיקה ששמעת, שיחקתי במשחקים ששיחקת וגם נדחפתי לך ולחברים שלך רק כי רציתי בקרבתך. למרות השוני בינינו, תמיד נשארת החבר הכי טוב שלי, הייתה לך יכולת לפתוח את הלב ולהכיל בצורה אבסולוטית, בלי ביקורת פשוט אהבת אמת טהורה וחסרת גבולות. היית האדם הראשון שהייתי מדבר איתו על הכול ותמיד ידעת להכיל, לתת עצה או פשוט להקשיב".
ספדה אחותו זיו: "דרורקה, אתה בן אדם אהוב כל כך על כולם. בכל מקום שהלכתי אליו זיהו אותי כ'אחות של דרור'. איזה חותם השארת אחריך, בכמה אנשים נגעת. כמה לבבות שבורים השארת כשהלכת. אני אוהבת אותך כל כך, זכיתי באח גדול הכי טוב שיכל להיות לי. תשמור עלינו שם למעלה, אני מקווה שאתה במקום טוב יותר, ושיצאת לחופש ולדרור".
אחותו גיל ספדה: "דרוריק, אתה תמיד היית השמש עצמה. ידעת להיות שמח ולמצוא את הטוב גם כשעצוב. והחיוך שלך, הוא הכי יפה שראיתי. היה לי אח חתיך שמפיץ אור לכל כיוון. עכשיו יהיה קשה יותר למצוא את האור, אבל מתישהו נמצא אותו. הלוואי שהיה לסיפור הזה סוף אחר. אני אוהבת אותך".
ספד דין, חברו: "היית תמיד דוגמה לאדם פשוט שהעולם הפנימי שלו הוא האוסף הכי מגוון שיש של אומנות מרהיבה. האומנות שלך לא מסתכמת בציורים שציירת או בשירים שכתבת, ולא במוזיקה שאספת או הסטייל שלבשת. האומנות שלך היא הכוח האינסופי להיות אמיתי, כנה, דוגרי, למחול למי שפוגע, לעזור למי שחלש, לקחת אחריות, להוות עוגן ללא תמורה, להשקיע בעצמך, לטפל בנפש ובגוף. לצחוק כשמצחיק, לפייס כשמכעיס, ותמיד להסתכל ברצון ובאופטימיות קדימה. כל אחד מאיתנו זכה ליהנות מהאומנות שלך, וכל אחד מאיתנו מרגיש שתלשו לנו אותך מהקיר".
כתבו חבריו מהקיבוץ: "תודה לך חבר יקר על שנים מדהימות. זכינו שתהיה חלק מחיינו. אנחנו מקווים שאתה חופשי ומאושר שם למעלה, ומארגן להם את המסיבות הכי טובות, כמו שרק אתה יודע, כי אנחנו כאן למטה לא מבינים למה קראו לך כל כך מוקדם".
דרור שלנו איננו
לא נתפס המשפט הזה, לא הגיוני, לא יכול להיות.
טרפת את החיים. ידעת לחיות, ידעת להנות ממה שיש ולמצות אותו עד תום.
הרעפת חום, אהבה, רעות, טוב לב ונתינה לכל עבר כאילו היה לך מזה מלאי בלתי מוגבל.
כל כך הרבה חברים יש לך. ולא חברים רגילים - כאלה כמוני. יבש כזה, צנון. כזה שנזכר אולי פעם בשנה להתקשר או לשלוח ברכה או לשאול מה נשמע. חברים בלב ובנפש. וכמה...
מאיפה יש לך את כל הטוב הזה? זה אתה וזה מי שאתה וזה שלך לגמרי. לא ממני למדת את זה. רק לראות ולשמוע ולחבק את כל החברים והחברות שמגיעים לכאן, לקרוא את הפוסטים שעפים עליך ברשת ולהבין שנגעת בכל כך הרבה. הותרת חותם, נכנסת ללב של כל כך הרבה אנשים. אני לא מצליח להבין איך זה בכלל אפשרי.
אהבה טהורה הרעפת לכל עבר. אהבה ללא תנאי, אהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה נקייה מכל אינטרסים. רק רצית לתת ולשים כתף ולעזור, ולא לאחד ולא לשניים. לכל כך הרבה. זה בלתי נתפס.
ואני ידעתי את זה. ראיתי את זה קורה, אבל רק עכשיו אני מתחיל להבין עד כמה זה משמעותי.
מה שאתה הספקת ב- 30 שנה אנשים לא מספיקים בחיים שלמים.
אני רציתי שתלך ללמוד, תרכוש מקצוע, תעבוד, תתקדם, תפתח קריירה.
אבל אתה יש לך כיוון אחר. לא זה. לא הרגיל. לא המוכר והידוע והבטוח. חיפשת עניין ומשמעות בכל דבר וזה היה חשוב לך הרבה יותר מכל מיני טייטלים והסמכות וכיבושים וקריירה. אמרת לי פעם – "אבא, אני לא אהיה חמור כמוך. אני לא אקרע את התחת שלי כמוך כל הזמן. בשביל מה?"
חיפשת משמעות, חברות, שמחה, ביחד.
כל הזמן היית עם חברים וחברים היו אתך. לרגע לא היית לבד.
והחברים שלך חכמים. הם הבינו מי אתה.
אתה כל כך מוכשר. ידי זהב, ראש פתוח וחושב ויצירתי. אם רק היית רוצה – לאן יכולת להגיע.
בלימודים – לא זוכר מילה רעה או איזה חוות דעת ממורה בנושא לימודי כלשהו שצריך לשפר. תמיד שמענו רק טוב עליך, ולא רק בלימודים. בעיקר בצד החברתי. כמה אתה אהוב ומקובל ומסייע ועוזר. זה אתה מגיל אפס.
שנתיים ויום אחריך נולד עדי. גדלתם ביחד. כמו תאומים כמעט. ואיזו אהבה. איזו חברות. איך טיפלת בו. מעולם לא כעסת עליו, לא הרמת יד, לא רבת איתו לעולם. זה לא רגיל. אחים רבים, כועסים, מקנאים. לא אתה. רק חום ואהבה נתת. חיבקת אותו ושיחקת איתו ואהבת אותו מהרגע הראשון. ואחר כך האחיות שבאו - אותו דבר. רק אהבה ונתינה. זה לא מובן מאליו ובלתי נתפס, כל הטוב לב והלב הענק הזה שלך.
התחלת ללכת מאוד צעיר. אבל אני אדייק את זה. התחלת לרוץ לא הלכת. מיד רצת. ואיזה שיווי משקל. יש לי סרטים שלך בגיל 11 חודש הולך על בול עץ ולא נופל. ואני מצלם. במקום לתפוס אותך ולהוריד אותך משם כי זה מסוכן – אני מצלם אותך. גם כי נדהמתי וידעתי שאני צריך לצלם ולתעד כל רגע שלך, גם כי הוקסמתי כל כך ממך מהרגע הראשון, וגם כי סמכתי אליך שלא תיפול.
אני זוכר שאחרי שנולדת נפגשנו קבוצה של חברים טובים שטיילנו ביחד בהודו ונפאל והיה לי סרט שלך והראיתי אותו וכל כך התגאיתי ואז חבר שלי שם לי יד על הכתף ואמר לי ככה בשקט לאוזן – "חמוד כן, אבל רגע, בוא נודה – די קוף..". והסתכלתי עליך לרגע ואמרתי לעצמי – וואלה באמת קצת קוף.. כי עוד היית קופיף קטן שרק נולד. אבל מיד נהיית ילד כל כך מתוק ויפה תואר, וכל היופי הזה שהיה חיצוני, מ day one גם קרן ממך יופי טהור מבפנים.
לקחת חד אופן והתחלת לנסוע ואיזה שיווי משקל, ואיזה ביצועים. לא רק נסיעה, קדימה, אחורה, על הבטן, קפיצות על מדרגות, שיחקת כדורסל עם חד אופן, העלו אותך על חד אופן ג'ירף – כזה שיושבים בגובה של שני מ'. כמו קרקס, ונסעת. מדהים. וטסת עם אמא לאליפות העולם בחד אופן בשוויץ.
ואחרי זה לקחתי אותך ואת המשפחה לניגריה. בית ספר אמריקאי. ואתה כבר בכיתה ט'. לא ילד. לא פשוט. לא קל. שפה חדשה שבקושי ידעת. כל החברים והסביבה המוגנת נשארו מאחור. צלחת גם את המבחן הזה. לימודים בשפה זרה, בית ספר עם מדיניות שונה, ומיד היו חברים חדשים. מכל העולם.
וחזרנו לארץ ושוב לא בעיתוי טוב. לא קל. עשית י"א שם וחזרת לי"ב כאן. הצלחנו לשכנע אותך להישאר כתה ולעשות י"א וי"ב כאן בגאון הירדן כדי שתהיה לך בגרות. שוב, לא פשוט – שכבה חדשה, לא החברים הוותיקים איתם גדלת ואליהם רצית לחזור. ועשית את זה.
סוף י"ב. אתה ספורטאי מצטיין בבית ספר. יש מסורת לבתי הספר באזור – מצטרפים למרוץ חצי מרתון עמק המעיינות כמרוץ שליחים שבו הילדים מעבירים מקל לאורך המרוץ וכל אחד רץ 2-3 ק"מ. לקחו אותך ושמו אותך ראשון כי רצת טוב ריצות ארוכות. קצת רימו כי כבר סיימת י"ב אבל היית קטנצ'יק (טוב ממי תהיה גדול?). התחלת מהר ונדבקת לרצים הראשונים. רצת 3 ק"מ – עד בית אלפא, והעברת את המקל לחניך הבא מהבית ספר כאשר הקצב שלך 3 וחצי דקות לק"מ. למי שמבין – זה מהר! אחרי שהעברת את המקל החלטת להמשיך לרוץ עוד קצת כי הרגשת שעוד יש לך כח. אולי כי ידעת שגם אבא שלך במרוץ. אחרי 7 ק"מ הרגשת קצת קושי ושקלת לפרוש אבל אז חזר לך הכח והמשכת לרוץ וסיימת בזמן פנטסטי וזאת מבלי להתאמן אפילו יום אחד לריצת חצי מרתון. אני הגעתי איזה חצי שעה אחריך.. ואז נתפסו לך השרירים ככה שלא יכולת ללכת וחבר טוב שלי הביא אותך אליי הביתה על הידיים. זהו, אמרתי לך אז שאני לא מסכים לך יותר שתרוץ ככה בלי להתאמן לפני.
ואחר כך צבא – הנתונים מתאימים לטיס. ורצית טיס. הלכת למבחנים ראשוניים. סיימת, אספו את הטפסים, ואמרו לך תודה ושאתה משוחרר. אין התאמה. רגע לפני שעזבת את המקום כשאתה כבר בדרך החוצה רצה אחריך פקידה ושאלה אם אתה דרור בהט וזאת טעות וכן עברת.
אבל במבדקים הרפואיים גילו לך משהו בלב, אז אמרו שאתה צריך ללכת לבדיקות בתל השמור. שאלנו מה זה וסיפרו לנו משהו נורא מפחיד – שהולכים לעצור לך את הלב כדי לבדוק אם יש לך מערכת קוצב לב כפולה. אם יש – אתה פסול טיס. נסענו אתך לתל השומר. נתנו זריקה וחיברו אותך למוניטור. סיפרת שהקו במוניטור נהייה ישר. עצרו לך לרגע את הלב. ומיד החזירו. אמרת שהיה לך גל חום קטן אבל שום דבר רציני. אז עברת גם את זה. מה חשבו? עם לב כמו שלך?..
ואז המשכת לגיבוש טיס. רק התחלת את הגיבוש ובריצה הראשונה במעלה הגבעה בווינגייט נקעת את הרגל. אמרו לך שאם תרצה תוכל להמתין שתחלים ולגשת שוב לגיבוש. המתנת, ניגשת שוב אחרי מספר חודשים ועברת את הגיבוש. התחיל הקורס ואחרי זמן לא ארוך במהלך מד"ס בבית ספר לטיסה פתאום כל החברים לקורס נבהלו ושאלו מה יש לך ולא הבנת מה הם רוצים. ואז התלבשו עליך שני רופאים של הקורס ודחפו לך אדרנלין והעיפו אותך באמבולנס לסורוקה. מסתבר שעברת שוק אנאפילקטי. זה מין התקף אלרגיה חריף מאוד, כזה שהגוף במטרה להגן מפני משהו בעצם תוקף את עצמו. אם עוד רגע היו מחכים הנשימה הייתה נעצרת לך וזה עלול היה להיות הסוף. אז הצילו אותך. ולאחר מכן ניסו להבין מה גרם לזה. וכשלא מצאו הורידו לך פרופיל ושחררו אותך מקורס טיס והדודים הטייסים ניסוי לשנות אבל שום דבר לא עזר. את שארית הצבא עשית בבית מלאכה בחיל אוויר שגם בו עשית נפלאות כרגיל ואהבו אותך והעריכו אותך, אבל אתה שכל כך אוהב חופש, סבלת שם וחיכית לשחרור.
אהבת מסיבות, אהבת חברים, החיים שלך היו מסיבה אחת גדולה. טרפת את החיים. היית בהודו ונהנית מכל רגע. וכמות החברויות וההיכרויות שרכשת שם ובהמשך גדלה למימדים לא נתפסים. ולכולם עשית טוב, ועל כולם השפעת לטוב, ולכולם נכנסת ללב באופן שאני לא מצליח להבין אותו.
כמו שאמרתי בהתחלה – פוסטים שאני קורא בפייסבוק מחברים שלך – זה מדהים.
השארת כל כך הרבה טוב אחריך וזה רק מגדיל ומעצים את האסון הזה שהוא בלתי נתפס וכבד מנשוא.
מתנה ענקית קיבלתי ממך שאני אודה עליה עד יומי האחרון, היא הטיול שעשינו רק לפני שבועיים בנפאל. החלטנו לצאת כמעט כל המשפחה ביחד עם גיל לנפאל. לעשות טרק ביחד איתה וככה להתחיל את הטיול אחרי צבא שלה. ביחד. מתוך קבוצה של 7 נשארו מסיבות שונות 3 – גיל, אתה ואני.
זה פשוט היה טיול מושלם. עשינו ביחד במשך שבועיים את הטרק של הלנגטנג והאגמים הקפואים. שבועיים של כייף ותענוג צרוף. פשוט היה נפלא. ואתה היית נפלא. כל הזמן דואג לי ולגיל ובודק שאנחנו בסדר. ומתרגש ונפעם מהטבע והטיול והנופים, ואומר שתעשה עוד טרקים, והתחלנו לדבר על דרום אמריקה. זה כבר לא יקרה.
אני אנצור את הטיול הזה בליבי וזאת המתנה האחרונה שזכיתי בה ממך.
אבל המתנה היא אתה ומי שאתה וה- 30 שנה שהייתה איתנו.
נוח על משכבך בשלום ילד יקר. נגעת בכולנו ועשית כל כך הרבה טוב והספקת כל כך הרבה.
אני רק מקווה שלא סבלת ברגעייך האחרונים ושזה היה מהיר.
נוח עכשיו ותעשה טוב שם למעלה. תמשיך לנגוע בכל מי תפגוש שם ולעשות טוב כי זה מי שאתה ומה שאתה.
ראה עוד > >
הספד בהלוויה- אמא אלה
30 שנות דרור
30 שנות אור
דרור – אור שכבה לעולמים
דרוריק שלי אהוב ליבי, אתה הענקת לי לראשונה את התואר הנכסף אמא.
לימדת אותי אהבה שהלב לא יכול הכיל
לימדת אותי אין ספור תחושות ורגשות מעורבים, סותרים, טוטאלים, קושי, תסכול, שמחה, גאווה, דאגה עד אין קץ. וכעת את כאב האובדן שאין הלב יכול להכילו. אתה הענקת לי את התואר המקולל אם שכולה.
דרור – כשמך כן אתה. הסתובבת בעולם כרוח חופשיה אשר גם אם היא כבולה במסגרת שאינה אוהבת היא יודעת לפרוץ את הגבולות בדמיון בעוד הגוף ממשיך לעשות תמיד על הצד הטוב ביותר את מה ש"צריך".
תמיד הלכת בדרכך הייחודית בלי לעשות חשבון לאף אחד, החל מלבישת גלימה וקרני שור מבד במשך שבועות מבוקר עד ליל בגיל הגן, דרך טיפוח השיער בשלל תסרוקות לאורך השנים – ארוך, חצי מגולח, רסטות – העיקר שיהיה מיוחד.
עיטרת את עצמך בשלל תכשיטים, עבודות יד שבחרת בקפידה, תמיד תוך פירגון ענק ליוצריהם, וכלה בבגדים המיוחדים, האיכותיים והיקרים שלבשת.
הצטיינת תמיד בשלל תחומים. את צעדך הראשון עשית בריצה בגיל 11 חודש והמשכת להיות אצן מהיר וספורטאי מצוין בכל תחום.
בבית ספר למרות ששנאת ללמוד הצלחת להצטיין במקצועות רבים ובמיוחד בציור- תחום שפיתחת בזמן שיעורים משעממים.
את הצבא ממש שנאת ובכל זאת מפקדיך לא הפסיקו להלל ולשבח את עבודתך וכך גם בכל מקום עבודה - ליקקו ממך את האצבעות.
אתה ניחנת בהרבה תחומי אינטלגנציה אך הבולט שבהם - אינטלגנציה רגשית וחברתית.
דרור אתה היית גאון חברתי ויעידו על כך אין ספור החברים שמלווים אותך היום בדרכך האחרונה.
בכל מקום אליו הגעת ובכל אדם שפגשת ידעת תמיד לגעת במקום הנכון, לאמר את הדבר הנכון שיאיר לאדם את יומו. לילדים, לזקנים, לבעלי צרכים מיוחדים ולכל אדם באשר הוא
הלכת עד קצה העולם כדי לעזור לחברים בצרה, והם הלכו אחריך להרבה קצוות אליהם הגעת כדי לחלץ אותך – והיה ממה – פה תאונה קטנה, שם נהיגה בגילופין, פה שימוש בחומרים אסורים ועוד כהנה וכהנה – שטויות ממינים שונים.
בעבודה חיפשת משהו שיביא לידי ביטוי את היצירתיות שבך עם עבודת כפיים, וכך כשפגשת את לירז והקמתם יחד את העסק, הרגשת שאתה מתחיל להגשים חלום ולהרכיב פאזל שיחבר יחד את כל הדברים – בניית תפאורות ייחודיות למסיבות טבע שכה אהבת.
ביום חמישי האחרון נכנסת הביתה לרגע "לזרוק" אצלי את ריידי כלבך האהוב משוש לבך, מספר עם אור בעיניים שיש מסיבה בדרום שמכניסה המון כסף ובעיקר תקפיץ קדימה את העסק. התחבקנו כמו תמיד, אמא'לה אני אוהב אותך, נתראה בראשון...
בשבת בבוקר מתחילים להגיע ווצאפים מודאגים שהולכים ונעשים מבוהלים ונואשים יותר ויותר. עירבנו את המשטרה אבל בשעה 09:19 דקות נותק הקשר.
יומיים שלמים אבא הסתובב וחיפש אותך בכל בית חולים ומרכזי חללים שאפשר ואני פה בבית שמאז ומתמיד ,לילות רבים, קיננה בי התחושה שאתה איתנו בהשאלה לזמן קצוב, יודעת שאתה כבר איננו ופרשת את כנפיך לחופש בפעם האחרונה..
אני לא יכולה לתאר את הכאב והשבר שלנו.
אני בטוחה שכל מי שנגעת בו אי פעם לא ישכח אותך לעולם.
בדרך כלל אני אדם מאוד פרקטי, אבל הפעם לא יכולה להתעלם מכמה סימנים – 7/10 יום נפילתך הוא יום ההולדת של רב-סבא שלך דוד שאהב והעריץ אותך.
11/10 יום קבורתך הוא יום פטירתו של סבא שלך גדעון שגם הוא העריץ אותך.
בטיול שעשו עדי ומיכל בנורבגיה, מיכל העלתה סטורי שהם שותים קפה וציפור הצטרפה אליהם. הציפור הייתה ציפור דרור ואני עניתי למיכל שזו לא סתם ציפור, זה דרור, זה אח, אולי זו הייתה דרכו להיפרד מכם.
בשבת עפת גבוה , גבוה מידי.
אוהבת אותך לנצח אהוב ליבי המיוחד, אמא
ראה עוד > >
הספד בהלוויה -עדי האח
דרורי, אח שלי, יפה הבלורית והתואר
החלטנו כולנו היום לחרוג מהנורמות וללבוש את החולצות שלך, חולצות מיוחדות וצבעוניות שמדגישות בדיוק את מי שהיית, אדם צבעוני ומיוחד, יחיד במינו.
היית אחי הגדול, הבכור, אבל יותר מהכל היית החבר הכי טוב שלי. כשהיינו קטנים הלכתי אחרייך לכל מקום, תמיד רציתי להיות כמוך, שמח, חייכן, יצירתי וחברותי. שמעתי את המוזיקה ששמעת, שיחקתי במשחקים ששיחקת וגם נדחפתי לך ולחברים שלך רק כי רציתי בקרבתך.
לאורך השנים הלכנו לכיוונים שונים, אני נשארתי בתוך המסגרות בזמן שאתה תמיד רק חיפשת איך לברוח מהן. תמיד היית דואג להגיד לי שאני רציני מדי ושאני צריך לשחרר... להיות קצת יותר כמוך.
למרות השוני בינינו, תמיד נשארת החבר הכי טוב שלי, הייתה לך יכולת לפתוח את הלב ולהכיל בצורה אבסלוטית, בלי ביקורת פשוט אהבת אמת טהורה וחסרת גבולות. היית האדם הראשון שהייתי מדבר איתו על הכל ותמיד ידעת להכיל, לתת עצה או פשוט להקשיב.
במשך השנים אספת לך מאות חברים, בכל מקום כולם מתאהבים בך מהרגע הראשון כי אי אפשר שלא, היית כמו קרן שמש שמפיצה אור סביבך עם לב ענק שרק רוצה לתת ואני יודע שבכל אחד שפגשת השארת חתיכה מעצמך.
בשנה האחרונה התחלת לכתוב כדרך נוספת לפרוק ולהביע את עצמך, היית שולח לי כל מיני קטעים
בחרתי כמה שורות להקריא
"ואתה לא יכול יותר
הפצע פתוח הכאב לא עובר
לרגע נשכח אבל תמיד חוזר
אתה יודע שעליה אסור לוותר
לוקח שלוק מהוויסקי, עיצה מחבר
בעלי אינטרסים יגידו ת'שחרר
אבל הזמן רץ וכלום כבר לא עוזר"
ואכן, הפצע פתוח והכאב לא עובר. השארת אצל כולנו חלל עצום שלעולם לא נוכל למלא.
אני אוהב אותך לנצח, עכשיו אתה באמת נפש חופשייה
תודה שהענקת לי את הזכות להיות "אח של דרור".
ראה עוד > >
הספד בהלוויה - זיו האחות
כשהייתי קטנה רציתי להיות כמו האחים הגדולים שלי. אז אמרתי לכולם שמהיום אני טומבוי ושידברו אליי בלשון זכר. ניסיתי לחקות את ההליכה המתנדנדת שלהם מצד לצד ואפילו לדבר בטון נמוך. הסתכלתי עליהם משחקים במייפל סטורי, ניסיתי להתעניין ולהבין מה הם עושים רק כדי להיות קרובה אליהם ולהתחבר אליהם.
בבר מצווה אח שלי קיבל מתנה גיטאר הירו.
דרורקה, היית הכי טוב בזה. רציתי להיות טובה כמוך. ושיחקתי מלא. והגעתי לרמת אקספרט כמוך.
אני זוכרת שהיו שירים שלא הייתי מצליחה לעבור, אז הייתי קוראת לך שתשחק במקומי ותעזור לי לעבור שלב, רק בשביל קצת תשומת לב מאחי הגדול.
רציתי שיהיו לנו תחומי עניין דומים, שתחשוב עליי שאני אחות מגניבה.
כשקיבלתי את האייפוד הישן שלך והיו שם כל מיני שירי מטאל וכאלה, התחלתי להקשיב להם. אחד אחד, להקה להקה. רציתי להיות כמו האח הגדול שלי. עד היום הלהקה האהובה עליי, שהייתי בשתי הופעות שלה, היא האהובה עליי בזכותך. ואפילו נתת לי חולצה שלה, וגם הלכנו ביחד להופעה כשהגיעו לארץ.
כשהייתי קצת יותר גדולה גם התחלנו לצאת לפאבים. תמיד היית מזמין אותי לצייסרים. את אחותך הקטנה.
היינו נפגשים ביולה בר, עולים על הבמה ושרים ביחד פרל ג׳אם, שני זייפנים. טוב בעיקר אחד.
איך כל יומולדת היית שולח לי הקלטה באורך הגלות, לרוב ממש כזה בסוף היומולדת, אומר לי וואי איזה גמור אני וקצת בדיליי, אבל מאחל לי את הברכות הכי מרגשות שיש, אומר לי כמה אתה גאה בי ושמח בשבילי, שנראה שאני בדרך הנכונה, שמצאתי כיוון למה שאני רוצה לעשות בחיים, וכמה אתה קצת פחות שם. ותמיד היית מסיים בזה שאתה תמיד תהיה שם בשבילי, לכל דבר. ומה עם עכשיו ?
דרורקה, איזה שיחות היו לנו, על האהבות שלנו, על אהבות נכזבות ושברונות לב.
אני זוכרת איך היינו מדברים על כמה אני ואתה דומים, וכמה אנחנו שונים משני האחים שלנו בזה שאנחנו שנינו דפוקים עם פתיל קצר וקריזות, והם האחים המוצלחים, אבל אנחנו ה״לא פראיירים״.
דרורקה, תמיד היית שם בשבילי, עד הרגע האחרון עם המעבר דירה.
אני יודעת שהתקופה האחרונה הייתה לא קלה עבורך, שיתפת אותי בדברים שעוברים עלייך. ובפוסט שהעלית מהטיול בנפאל, הדהים אותי לראות את האופטימיות שלך, איך אתה יודע לקחת את הדברים על הצד הטוב ביותר שלהם ולא ליפול לתוך החרא. זה ממש נכנס לי ללב בעיקר כי גם אני עברתי תקופה מאוד לא פשוטה והתמודדתי איתה בצורה מאוד לא טובה. עזרת לי לראות שאפשר להסתכל על הדברים גם אחרת, שלא משנה כמה חרא, גם אם לפעמים מתקשים לראות את האור, זאת הדרך, אין שחור או לבן, וזה מה שכיף, ששום דבר לא מוחלט ואין אמת אחת. עזרת לי להבין שתמיד צריך להודות על מה שיש, ולהמשיך לעבוד על עצמנו כדי להשתפר, שנאהב את עצמינו ונבחר בעצמנו.
דרורקה אתה בן אדם אהוב כל כך על כולם. כל מקום שהלכתי אליו זיהו אותי כ״אחות של דרור״, איזה חותם השארת אחרייך, בכמה אנשים נגעת. כמה לבבות שבורים השארת כשהלכת.
יש לך חברים מכל חור בארץ ואפילו בחול, לא ראיתי עוד אדם מקושר כמוך, אדם שיעשה הכל בשביל המשפחה והחברים שלו, ומשפחה וחברים שיעשו הכל בשבילך.
דרורקה נו, מי ילך איתי עכשיו להופעות מטאל?
מי ישלח לי ברכות יומולדת כאלה אמיתיות מהלב באורך הגלות?
ומה ריידי יעשה עכשיו בלעדייך? כשהוא יראה שהפעם אתה לא חוזר?
כמה צרות עשית לנו וכמה דאגת להדאיג אותנו ככה טוב טוב. כמה פעמים כעסתי עלייך ועל השטויות שאתה עושה.
דרורקה שתדע, אני מוכנה להמשיך לדאוג ולכעוס מהשטויות שלך למשך כל החיים אם רק תחזור אלינו..
הם טבחו בך ורצחו אותך, אני לא מצליחה לתאר לעצמי את האימה שחשת באותו הרגע ולמשך שעות. אני רק יכולה לקוות שזה לא כאב.
אני אוהבת אותך כל כך, זכיתי באח גדול הכי טוב שיכל להיות לי. תשמור עלינו שם למעלה, אני מקווה שאתה במקום טוב יותר, ושיצאת לחופש ולדרור
ראה עוד > >
הספד בהלוויה -גיל האחות
דרוריק
אח שלי הגדול, הכאב בלתי נסבל.
רק לפני שבועיים טיילנו לנו בנפאל.
רק לפני שבועיים היינו הכי מאושרים בעולם, שמחנו שאנחנו נושמים בגובה 5000 מטר. בפוסט שהעלת לשנה החדשה כתבת ״והאמת היא שטוב לי רצח אני פאקינג בנפאל בגובה 5000 מ ונושם, פאקינג נושם, וזה מה שחשוב!״
רק לפני שבועיים נשמת לידי ועכשיו כבר לא.
רק לפני שבועיים סיימנו את הטרק, שלחת אותי לטיול הגדול ואיחלת לי לעוף על עצמי, להנות לצבור כמה שיותר חוויות ובשום פנים ואופן שאני לא אחזור הביתה בגלל געגוע, כי בארץ תהיי בטוחה שהכל נשאר אותו דבר.
ואחרי שבועיים כל העולם השתנה ובסוף חזרתי מגעגוע כואב אליך. החיבוקים שלך הכי אמיתיים ואוהבים, וכזה גם היה החיבוק פרידה שלנו שלא ידענו שיהיה לכל החיים.
דרוריק הערצתי אותך על היכולת להסתדר בכל מקום, הוקסמתי מכמה שאנשים מגלים אליך חיבה עוד לפני שמכירים אותך. כמה שאתה קליל וזורם, מפזר חיוכים לכל מקום ואנשים פשוט מתמגנטים אליך.
איחלתי לעצמי לטיול להיות יותר כמוך. בשבועיים שהיו לי אחרי שחזרתם לארץ באמת השתלדלתי לצאת מגדרי ולאמץ את התכונות שלך. פשוט להיות אני בלי מסכות ובעיקר בלי לדפוק חשבון לאף אחד כי כולם על הזין.
דרוריק אתה תמיד היית השמש עצמה, ידעת להיות שמח ולמצוא את הטוב גם כשעצוב. והחיוך שלך, הוא הכי יפה שראיתי. היה לי אח חתיך שמפיץ אור לכל כיוון.
עכשיו יהיה קשה יותר למצוא את האור, אבל מתישהו נמצא אותו.
דרור הלוואי שהיה לסיפור הזה סוף אחר, אני אוהבת אותך.
ראה עוד > >
הספד בהלוויה - סבתא עפרה
ילד נהדר, ילד שמח ועליז. הבן הבכור של אלה ועידן ונכדנו הראשון.
דרור היה ילד זריז בצורה בלתי רגילה, עוד לפני גיל שנה רק בקושי התחיל ללכת וכבר מתרוצץ ולא מפסיק לרוץ בכל מקום, לטפס על כל מה שאפשר, חבלים עצים ונדנדות.
ילד נחמד שאוהב לעזור לאחרים, להקשיב לאנשים ולשמוע סיפורים. אני והגי, שתי סבתות שבאות לאלה ועידן הרבה הביתה, עוזרות עם הילדים ויש הרבה מה לעשות.
היה לנו בבית חד אופן שעוזי בנה וגם עידן נסע בו. דרור לומד את הנסיעה בחד אופן בקלות רבה, צריך המון שיווי משקל והוא נוסע ועושה תרגילים מדהימים ביחד גם עם עדי.
בנסיעה של המשפחה לניגריה, לדרור היה קשה לעזוב ולהיפרד והוא לא רצה לנסוע. אבל שם הוא התרגל, למד היטב את השפה האנגלית, הכיר עולם וחברים חדשים. ביקרנו אותם, אני ועוזי בפסח הראשון שהיו בניגריה, והיה זה זמן משפחתי יפה וחשוב והביקור הזה זכור לי במיוחד.
אחרי יותר מ 3 שנים אתם חוזרים לקיבוץ, ודרור נכנס לכיתה י"א ללימודים ובחינות בגרות. דרור הולך לצבא ומשרת כטכנאי בחיל האוויר. אחרי הצבא, דרור יוצא לחיים האזרחיים לעבוד ולטייל. דרור עושה טיול של שנה בחו"ל, רואה עולם ומאד מאד נהנה.
רק עכשיו לפני זמן קצר חזרו דרור ועידן מטיול משותף עם גיל בנפאל בהרים, עמקים ואגמים גבוהים וקסומים.
לדרור יש מלא חברים, אני רואה כמה צעירים באים לכאן ואוהבים אותו. דרור אהב אנשים, אהב לעזור, להתחבר ולשמוח. דרור אהב להתלבש בבגדים יפים, מחרוזות, טבעות, תסרוקות וקעקועים. הוא אהב מסיבות של צעירים והתחבר לזה.
תמיד כשהיה בא, היה מחבק, נותן לי נשיקה ואומר: "היי סבתא, מה שלומך?"
רק התחלת את החיים, עוד הכל חיכה לך ולכישרונות המיוחדים שהיו לך. איך אפשר בכלל לחשוב שלא נראה אותך יותר?
אני לא מצליחה להבין עד הסוף מה קורה כאן בכלל ומה קורה במדינה. אני כבר מתגעגעת אליך ואוהבת אותך הכי הרבה בעולם!
ראה עוד > >
הספד בהלוויה - לירז חברה ושותפה של דרור
כאוס כבר יומיים אני מנסה לחשוב מה כותבים על אגדה כמוך אני מדמיינת שאתה פה ואני אומרת לך שאני אוהבת אותך, שאתה החבר הכי טוב שלי ואין מי שיחליף אותך.
כאוס מי יסבול אותי כמוך? היו לנו ים של תוכניות לעתיד ואני עדיין חייבת לך המבורגר, אמרנו שנעשה את זה ישר אחרי המסיבה.
סליחה דרור סליחה שלא שכנעתי אותך מספיק חזק. סליחה שלא הייתי שם. לא דמיינתי מה יקרה
אני זכיתי להיות קרובה לאור שהפצת, האמנת בי ויצרנו כל כך הרבה דברים ביחד, בתקופה האחרונה הכל הלך כל כך טוב ואמרת לי - לירז בסוף נשתלט על העולם אני אומר לך.
שום דבר לא יהיה אותו הדבר בלעדייך דרור
תמיד דאגת לכולם ונתת הכל מעצמך. זה היה לך תמיד מובן מאליו. בכלל לא חשבת על אופציה אחרת. תראה כמה אנשים באו !
בזמן האירוע דיברנו בטלפון וקצת צעקתי עלייך - יא דפוק, מה אכפת לך מהתפאורה, בוא כבר. אמרת לי - תראי אני לא רוצה להתווכח או לריב, אל תהיי לחוצה, זה רק טילים.
זה היה היום הכי שמח שלנו בתקופה האחרונה אני יודעת שהיית מאושר. עד הרגע האחרון ראית את הטוב באנשים. ומי היה מאמין שיש כל כך הרבה רוע?
כאוס אחי היקר, אתה תמיד תהיה בלב שלי ובלב של עוד כל כך הרבה אנשים.
כל שיר בפלייליסט שלי הוא אתה. האלבום החדש של אוונדג חיכה לך ועכשיו אני אשמע. כל מילה מקבלת משמעות אחרת עכשיו. אני יודעת שחיית על הקצה אבל אף פעם לא דמיינתי את ההר הזה בלעדייך.
מיצית את החיים עד הטיפה האחרונה אני יודעת
ולנו נשארו רק זיכרונות, מאות מסיבות, טיולים - הודו ברלין, סיבובים עם ריידר וביר, זריחות, שקיעות, לילות בלי שינה בנגרייה, וכמה חרא עליי שמעתי, יא אללה.
שום דבר לא יכל להיות רע כי זה היה איתך.
תודה דרור על כל מי שהיית בשבילי ובשביל כל כך הרבה אנשים
ראה עוד > >
הספד של דין – חבר של דרור. בשמו ובשם חבריו
עוד שיר אחד
אתה בטוח לא לבד
ואני מתגעגע
ניפגש בקאסול
ג'חנון ביצה בפריקסול
השתנתי אתה יודע
נלך לצוד קצת פרפרים
ותספר לי סיפורים
על מוזיקה ועל צלילים
על רגשות ועל צבעים.
דרור שלנו, וברשותכם אני מדבר בשם כל החברים. ועדיין בטוח, שלא אצליח לומר את כל המילים שכולנו רוצים. לתאר אותך, ומה אתה בשבילנו. תראה אותנו, כל-כך שבורים. באנו להיפרד בפעם האחרונה, ולזכור את היותך בפעם הראשונה. אף אחד מאיתנו לא ישכח את החיוך שלך את השטות שבו את האושר שהראה ונתן. היית תמיד דוגמא לאדם פשוט. שהעולם הפנימי שלו הוא האוסף הכי מגוון שיש של אומנות מרהיבה. האומנות שלך לא מסתכמת בציורים שציירת או בשירים שכתבת ולא במוסיקה שאספת או הסטייל שלבשת. האומנות שלך היא הכח האין סופי שלך להיות אמיתי, כנה, דוגרי, למחול למי שפוגע, לעזור למי שחלש, לקחת אחריות, לעמוד בערכים, להוות עוגן ללא תמורה, להשקיע בעצמך, לטפל בנפש ובגוף. לצחוק שמצחיק. לפייס שמכעיס. ותמיד להסתכל ברצון ובאופטימיות קדימה. כל אחד מאיתנו זכה להנות מהאומנות שלך וכל אחד מאיתנו מרגיש תלוש כמו שתלשו לנו אותך מהקיר.
דרור שלנו בשם כולנו תודה לך תודה לך על היותך.
וממני אחי היקר. גם בעודי כותב את זה אני עדיין לא מאמין למציאות שבה אני נמצא. מציאות בלעדייך היא מציאות שאני רק רוצה להתעורר ממנה.
השאלות וחוסר הודאות הורגים אותי אבל אני בטוח שגם ברגעייך האחרונים היית דרור.
הבטחנו לעצמנו, כמה חברים, שבגיל מופלג, ועם שובע נפשי נשב כולנו במעגל ונתעלה מעל המציאות הזאת. בפעם האחרונה. ביחד.
זה לא הוגן שעשית את זה בלעדינו. וכמו בחלק ממילותיך האחרונות פתחת כיסא קו ראשון להצגה. איזה דרור זה איזה דרור... אני בטוח שגם מול התופת החזקת את כולם סביבך עם החיוך שלך והשטות שבו. כי אם זה לא לידינו בטוח שלא הראתה שום חולשה.
אני רק רוצה שתהיה פה ושתגיד לי כמה חרא עליך ויום אחרי זה תכבוש עוד מטרות כאילו אין לך פתאום צרות.
נשברה לי המשענת שאתה אחי בלעדייך זה מרגיש כאילו יישבר לי הגב הצלקות שהשאיר האובדן שלך יהיו לי לכבוד. אני אשא אותם עם ראש מורם ואדאג תמיד להזכיר את טוב שמך. אני לא מאמין שאני לא אשמע את הילדים שלך אומרים לי "דוד דין אתה שוב מגזים" לא מאמין שלא אשמע אותך שוב עונה לי לטלפון "דינדון און דה קלוק" שלא נצעק ביחד "אין עלי כללום"
אחרי תקופות מאתגרות מאוד שגם אם לפעמים העברת בניוטרל בשנים האחרונות התחלת דרכים חדשות כבשת פסגות בחייך וברגלייך והתחלת ללכת בדרך חדשה, ושוב כהרגלך, מעוררת השראה.
ארורים יהיו לעולם אלו שתלשו מאיתנו את האומנות שאתה, אלה שמנעו מן העולם כולו לזכות לעוד זכויות מאדם כל-כך פשוט וכל כך מיוחד.
לשנה החדשה איחלת לנו בידיך הצלחה בכל מה שנעשה, שנאהב את עצמינו ונפיץ את זה כלפי חוץ כדי שכולם יוכלו להנות מהאהבה הזאת, שלא נצטרך לדאוג מבעיות בריאותיות וכאבים - אבל אם יגיעו אז שנכאב אותם באהבה, שנבחר בעצמינו בלי בושה ונדע מה טוב לנו ומה מעכב אותנו או לא נכון בשבילינו, שנהיה בסביבה שמכירה בנו את הגם וגם הזה ועדיין בוחרת בנו ומרימה אותנו בלי אינטרסים, שהכל יעבוד בהרמוניה ונתקדם ונתקדם ונתקדם.
תודה לך אחי היקר על המילים והאיחולים שיצאו ממך בכוונה שלמה ובכח של נפש איתנה. אנחנו נתקדם ונתקדם ונתקדם וכמו שאתה מכיר אותי אני יעשה את זה בקצב הכי מהיר שאפשר. בהליכה לאחור.
ראה עוד > >
הספד בהלוויה- נופר חברה של דרור
תינוק שלי
אני לא מעכלת שאתה לא חי אתה האדם הכי חי שאני מכירה להספיד אותך לא זה לא הגיוני לי
אני פשוט רוצה שתפתיע אותי שוב עם סושי ופרחים כי עכשיו אני לא מרגישה טוב ועכשיו אני צריכה אותך
תגיד לי בוקר טוב ותעיר אותי מהחלום הזוועתי הזה
יש בך כל כך הרבה אור אור שהכנסת לחיים שלי ולחיים של כל האנשים שהיו לידך
כרגע אני רואה חושך
אני אזכור אותך צעיר לנצח ביבי שלי
ראה עוד > >
08/10/2023
אלה- האמא
הבוקר הגיע, ואורו לא הביא שום בשורה ממשית, אבל גם לא דפיקה בדלת. מבחינתינו דרוריק שלנו עדין בגדר נעדר עד שנקבל תשובות רשמיות. תודה על כל העידוד, המילים החמות והתפילות זה מחזק (אם כי גם מביא לידי דמעות).
מחכים לבשורות טובות. בתמונות בטיול האחרון בנפאל, אמן שנצא שוב לכבוש פסגות חדשות
ראה עוד > >
09/10/2023
אלה- האמא
עדיין שלא שמענו ממך ילד אהוב שלי, בבקשה, שביב מידע
ראה עוד > >
09/10/2023
אלה- האמא
זרח השמש שוב השמש בא, איפה אתה? האם אי שם רואה את הזריחה?
מתפללת שנזכה לראות עוד הרבה זריחות ביחד איתך, ובעיקר את אורך הזוהר...
The sunrise comes again, where are you? can you see the sun rise from where you are? Praying that we’ll see many more sunrises together, and especially your shining light..
ראה עוד > >
09/10/2023
אלה האמא
דרור שלנו נרצח ואבד לנו לעולמים.
.
ליבנו נשבר.
.
על מועד ההלוויה תבוא הודעה.
ראה עוד > >
10/10/2023
אלה - האמא
אוקטובר 2016, טיול משפחתי לתאילנד, כמה היינו ביחד, כמה שמחים, כל כך חלמנו על עוד טיול כזה, אבל אילוצים של החיים, צבא,עבודה,לימודים דחו את הטיולים עוד ועוד, אבל עכשיו לא יהיה לנו היחד לעולם,אבל בכל טיולמשנעשה אתה תהיה איתנו בלב
ראה עוד > >
10/10/2023
אלה- האמא
דרור אהובנו איננו
.
נלווה אותו למנוחת עולמים מחר, יום רביעי, 11.10.23 בשעה 15:00 בבית העלמין בקיבוץ בית אלפא.
.
לאחר ההלוויה נתאסף במועדון לחבר בקיבוץ.
.
משפחות בהט ושיזף
ראה עוד > >
12/10/2023
דוד עינב
דרור בהט ז"ל, 2023-1993.
ילד טוב לב, אהוב ומוכשר.
דור רביעי בבית אלפא משני הצדדים.
נרצח במסיבה ברעים בבוקר ה-7 באוקטובר.
יש כלב אחד;יפה כל כך; ריידר שמו .
ריידר מספר את סיפור האובדן את סיפור השואה השניה דרך העיניים שלו.
הוא יושב על האדמה ליד חלקת הקבר הטרי של בעליו .הלום צער וכאב .מוכה יגון.לא יודע את נפשו.יושב ומחכה לדרור.
דרור הלך לבלי שוב והוא נטמן בחלקה הקטנה.דרור תושב בית אלפא היה ילד אהוב.ילד טבע הוא יצא למסיבה ברעים הוא עבד בתפאורה.יצא לעבוד ולחגוג אהבה. החיוך שלו היה רחב.הוא חייך ושמח ורקד עד לרגע שהרוע שלא יודע גבולות צץ; הנאצים הפתיעו ארבו לו השיגו אותו וטבחו בו כמו במבלים רבים ללא רחם.
הכלב האומלל עדיין לא מבין.הוא עדיין יושב לבדו אל מול תלולית העפר ומחכה. מחכה שדרור ישוב.הזנב שלו שמוט. הוא מדבר ללא מילים דרך שפת הגוף שלו ודרך העיניים.הלב שלו דואב.נשבר לאלפי רסיסים.הוא אפילו לא קולט עד כמה הכאב חד וחותך כמה הוא איבד ואיזה ימים ולילות מלאים בגעגועים וצער יהיו לו. עד כמה החיים שלו השתנו. הכלב האוהב והנאמן .הוא עדיין לא קולט .
בדיוק כמונו .
דרור בהט זל
יהי זכרו וזכר הנרצחים כולם ברוך. השם יקום דמם במהרה
ראה עוד > >
01/11/2023
אלה-האמא
תודה לשחר נבות, צייר ומקעקע בחסד עליון. בחרנו בו להנציח את דרור שלנו שנרצח במסיבה ברעים, בשל אהבתו לטבע ולציפורים בפרט ולאדם. שחר טיפל בנו ברגישות, בעדינות ובמקצועיות, עבד עם כל אחת על הסקיצה שלה עד הפרטים הכי קטנים ולשביעות רצון מלאה וביצוע מושלם. תודה שחר, דרור איתנו תמיד בלב וגם under the skin...
ראה עוד > >
01/11/2023
אלה- האמא
תודה מעומק הלב השבור לחן אגוזי Chen egozi art and design על הציור של דרור שלנו עם החיוך הכובש והאור בעיניים💔💞❤️🩹 מתגעגעת כל כך!!!!!
ראה עוד > >
01/11/2023
חן אגוזי
דרור בהט 15.7.93-7.10.23 R.I.P
נרצח במסיבה ברעים
30/42 ס"מ עפרונות שעווה על נייר
ראה עוד > >
03/11/2023
אלה -האמא
ראיון של עידן על דרור בערוץ 13 אצל לוסי האריש המדהימה והרגישה
הכי מתוקים בעולם!!!
הכי חברים בעולם!!!!
הכי אחים בעולם!!!
הכלבים כמו האחים האנושיים שלהם.
ילדים אהובים שלנו!!!
דרוריק, כולם כל כך מתגעגעים אליך!!!
ראה עוד > >
08/12/2023
אלה -האמא
טיול בוקר עם הג'יפ של דרור, ריידר הכלב של דרור, ושני הגברים שנשארו לי...
במעיין בכפרא נחל יששכר,
Dror Bahat אתה חסר כל הזמן!!!!!💔
ראה עוד > >
08/12/2023
אלה -האמא
תודה למפיקי הנובה ולכל מי שתמך בהקמת מיצג הזיכרון המכבד והקשה הזה. אפשר לראות את הבמה האחרונה של דרור ולירז שהוקמה בעזרת שובל אבידן ועודד הי"ד, וכמובן אותי בוכה, כי זה מה שאני עושה בערך חצי מהזמן....
קנו כרטיס ותימכו בפעילות ההחלמה לניצולי שבט הנובה ולזכר הנרצחים
ושוב זרחה השמש, שום דבר לא נוגע בה, שום דבר לא מסית אותה ממסלולה, אבל אתה לא תזכה לראותה לעולם, ואולי מבעד לברושים ממקום משכבך....
אני כל כך מתגעגעת אליך Dror Bahat ילד שלי💔🖤💔
טוב, זה ממש מטורף. את הפוסט עם התמונה של עץ הקריסטמס עם הדרורים מצאתי לפני שעה בצ'ט במסנג'ר ששלחתי ל Dror Bahat לפני שנתיים. בחיי שלא עשיתי עם זה כלום רק שיתפתי בוואצאפ משפחתי. פתאום אני מגלגלת את הפיד שלי ומוצאת שמישהו העלה שוב את הפוסט. פשוט מטורףףף
ראה עוד > >
22/12/2023
אלה -האמא
מציינים יום הולדת 25 לזיו, 30 למיכל, ואתה לא איתנו להזמין את המנה הכי יקרה ולעשות רעש ולהפיץ אור ואהבה...
טיול בוקר הולכים לבקר אותך, שבוע חדש מתחיל בלעדיך, 13 במספר
ראה עוד > >
03/01/2024
נועם אגם
גינת קקטוסים בקיבוץ בית אלפא
לזכרו של דרור בהט ז"ל
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים🙏
והצומחים🌱
ראה עוד > >
16/01/2024
אלה -האמא
ארוחת צהריים בעגלת המבורגר @Noyman's burger
כמובן שבחרנו בהמבורגר דרור, קטן וקולע!!!🔥🔥
כיף של מקום, אוכל טעים, אויר צלול ושקט של העמק הכי יפה בארץ, שדרור כל כך אהב
ראה עוד > >
19/01/2024
אלה- האמא
יצאנו להתאוורר, מזג אויר מושלם,חברה טובה, מים ובוץ, פריחה משגעת ואני פאקינג עצובה ומתגעגעת!!!!
דרוריק, כמה אהבת את הטבע והמרחבים הירוקים, כואב לחשוב שלעולם לא תהנה שוב מכל היופי הזה💔❤️💜🖤
בית ראשונים עמק חפר בביתן אהרון, תערוכה "זמן תגובה", אחד הקירות מוקדש לקעקועים שנעשו לאחר השבעה באוקטובר. הקעקועים שעשינו לזכר דרור מככבים
ראה עוד > >
16/03/2024
אלה- האמא
עלינו לפסגת הגלבוע, הברקן, הכל פורח, זוהי העונה של מלך ההר, איריס הגלבוע. ניסינו למצוא מעט שמחה בפריחה. פתאום ברקע קולות המסגדים מהכפרים הסמוכים שמעבר לגדר, אני מתכווצת לשמע המילים "אללה הוא אכבר", במחשבה שהמילים המחרידות בשילוב החברות שלהן "איטבח אל יהוד" , היו המילים האחרונות שהילד המושלם המואר והאהוב שלי Dror Bahat שמע בחייו, שנגמרו באכזריות בצרור כדורים שנורו ממקלעים של מוחות מעוותים. לא, אין נחמה ואין שמחה
ראה עוד > >
20/03/2024
עידן - האבא
ביקור בכנסת לזכר דרורי - בכנס השדולה לזכר נרצחי הנובה
ראה עוד > >
05/04/2024
אלה האמא
שרדנו יומיים במדבר, אבל איך נשרוד את 7.10.23???!!!💔🖤💛
ראה עוד > >
07/04/2024
אלה האמא
יום ועוד יום, שבוע חובר לשבוע, שהופכים לחודש ועוד חודש. חצי שנה מאז שנלקחת מאיתנו בהפתעה ובאלימות מחרידה. הבור שנפער הולך ומעמיק מיום ליום והחסרון שלך ניבט מכל פינה. הכאב רק הולך וגדל עם ההכרה שמחלחלת שלא תיכנס שוב בדלת צמוד לטלפון ולריידי בחיוך ממזרי ותתנצל שאיחרת... כבר קשה לדמיין שרק קפצת להודו או שאתה שפוך באיזו מסיבה ומתישהו יגיע הטלפון שהכל בסדר ורק נרדמת...
אנחנו מנסים להמשיך בחיינו, כי יודעים שזה מה שאתה רוצה, אבל היום במיוחד ממש קשה.
מתגעגעת לנצח. אמא💔
ושוב הגיע השבעה בחודש, שבעה חודשים, ואנחנו משבעה לשבעה לא מאמינים, לא מעכלים, איך התרחש עלינו האסון הזה. עוברים ימים לא פשוטים לקראת יום הזיכרון, אבל עבורינו כל יום הוא יום הזיכרון.
הצלחנו להציב בזמן את קיר הפסיפס בפינת הזיכרון ליד גינת הקקטוסים שהחלו לפרוח, משם נצא לריצה לזכר כל חללי הקיבוץ במערכות ישראל. נמשיך להנציח, כל פעם קצת.
הגעגועים כמו הנר שורפים מבפנים כל הזמן, הכאב לא מפסיק, לא פוחת, אפילו מתגבר בכל פעם שהחיים מסביב ממשיכים, ושוב מכה ההבנה, שלך לא יהיה המשך, רק זיכרון של אור, אהבה וחופש🖤💔
*הפסיפס בתמונות הנוספות
ראה עוד > >
13/05/2024
אלה האמא
Dror Bahat תודה שהכנסת לחיי את ליבי,ממשיך לעשות חיבורים, לתת מתנות ולהפיץ את אורך שאף רוע בעולם לא יכבה!!
ראה עוד > >
14/05/2024
אלה האמא
דרור שלנו, ציפור קטנה, קופצנית, צנועה ואהובה, הלכת מאיתנו לעולמות אחרים שגם בהם אתה בוודאות ממשיך להפיץ רק טוב.
מצורף בסוף קישור לראיון שלנו ברדיו קול רגע, נשמח שתפתחו, תקשיבו ותכירו קצת את דרוריק שלנו
ראה עוד > >
15/05/2024
אלה האמא
דופקים צ'ייסר עם דרור, אתה קיבלת עראק, יום זיכרון ראשון בלעדיך.
בתמונה, מפגש ביום הזיכרון לפני 3 שנים כשעמדת לצידנו ולא כמו עכשיו מתחתינו, או אולי בעצם מעלינו, כי אתה במקום הכי גבוה שאפשר להיות בו, בלתי מושג💔🍾🥂🥃
ראה עוד > >
22/05/2024
אלה האמא
Thanks to Laura Green @beadsbottlesandbourbon for making this movie, for the warm hugs & all the love💔💗
כל שבת בבוקר, מתעוררת מחדש ל 7.10
כל שבת חיה מחדש את רגעי האימה
בשבת האחרונה, פשוט התעוררתי עם השורות האלה מתנגנות בראשי:
היה לי ילד זהוב שיער עם עיניים ירוקות
היה לי ילד עגלגל עם לחיים מתוקות
היה לי ילד חולמני שדיבר עם גיבורי על
היה לי ילד שרץ, טיפס, קפץ, ולא פחד בכלל
היה לי ילד שרכב על חד אופן
היה לי ילד שאהב לעשות פאן
היה לי ילד שחלם חלומות
היה לי ילד שטייל בעולמות
היה לי ילד מוקף חברים
היה לי ילד מאלה שתמיד עוזרים
היה לי ילד שאהב לצאת לטבע לטייל
היה לי ילד שטיפס על ערימות חצץ ובמים השתולל
היה לי ילד שרצה לטעום ולהתנסות בכל
היה לי ילד שחלם בגדול
היה לי ילד שלחופש נולד
היה לי ילד שעשה מה שטוב לו בלי לדפוק חשבון לאף אחד
היה לי ילד שאימץ כלב מדהים
היתה בינהם אהבה שכמותה לא רואים
היה לי ילד שצייר גולגלות, מפלצות וסכינים מגואלות בדם
ולא ידע שבכך ניבא את קץ העולם
היה לי ילד שבא לבנות במה
היה לי ילד שרצה לרקוד במסיבה
היה לי ילד שהתקשר ואף כח מציל לא ענה
היה לי ילד שהופקר על ידי המדינה
היה לי ילד שניסה לברוח, עד שלא היה עוד כח
היה לי ילד שפוצצו לו את הראש החכם
היה לי ילד שנפל ולא קם
עכשיו יש לי ילד שקבור באדמה עמוק
וכל מה שנשאר זה לבכות לצרוח ולצעוק
עכשיו הילד שלי שאני אוהבת כל כך
נמצא אי-שם בדמותו של מלאך
היה לי ילד שטרף את החיים
הילד שלי לנצח יישאר בן שלושים
היה לי ילד יפהפה ומלא אור
היה לי ילד כמעט מושלם, פשוט דרור
שקיעה של היום הארוך בשנה הכי מזוויעה בהיסטוריה, בשמורת טבע חוף השרון, בשבילך דרוריק אוהב השקיעות שלא תזכה יותר לראות🌅💔🖤
ראה עוד > >
25/06/2024
אלה -האמא
בטוח שמעת את הרעש....☠️💀💔🖤 Dror Bahat
ראה עוד > >
27/06/2024
אלה -האמא
היום בפארק הירקון, תהיה לי הזכות לעמוד על במת ענק שאת התפאורה שלה יצרה Liraz Uliel ולשיר לצד זהבה בן את "חיים שלי", לזכר דרור ויצירתו שנגדעה, בערב התרמה לשורדי ונרצחי הנובה, מול קהל של אלפים. בואו, יהיה מרגש!!!
Dror Bahat
ראה עוד > >
28/06/2024
אלה -האמא
כולם היו פרחים, אבל אתה ציפור דרור, המראת גבוה מדי, למקום שממנו לא ניתן לחזור,אבל גם משם אתה איתנו בלב, רואה אותנו בכאב ומנסה למשוך אותנו לחיים של שמחה, אנחנו בדרך, היא ארוכה וקשה, אנחנו לא בסדר, אבל נהיה, מתישהו, אולי. קשה בלעדיך ובלתי נתפס 💔
ראה עוד > >
07/07/2024
אלה האמא
שיחה מ 31.5.2017. דרור חזר מאוחר ממסיבה (כמובן).. הלכתי כבר לישון כי למחרת טסתי מוקדם בבוקר לניגריה לשבוע. סיכמנו שנוותר על מפגש, כי פרידה של שבוע קטן עלינו, הוא פה לתמיד, "אני פה פור גוד"....
ה"פור גוד" הזה החזיק 6 שנים, 4 חודשים ושבוע...
9 חודשים של נצח בלעדיך. כאב וגעגוע שלא עוזבים, לא מתעמעמים, רק נאחזים ומתעצמים.
למה אין דרך להחזיר אותך? ולו רק לרגע קצר, שנספיק לחבק, לבקש סליחה על מה שלא נתנו, מה שחשבת שלא קיבלנו בך, לצעוק, שאוהבים בכל מצב, הכי, לנצח💔🖤💔
300 ימים.
יש 115 שעבורם זה עוד יום שם בגהנום.
בשבילך זה עוד יום של נצח בגן-עדן.
בשבילנו זה עוד יום בלי החיוך שלך, זה שמרוח על פניך מכל תמונה, עוד יום של געגוע לחיבוק, לריח, למגע, לליטוף של השיער הבהיר והרך שלך, לאור שלך, להקללה של הכל, כי תמיד יהיה בסדר, הכל טוב.
כל יום לומדת עליך וממך,
כל יום לומדת על עצמי.
מנסה ללכת בדרכך, להיות אור ואהבה, לוותר על שיפוטיות, לחייך, כי חיוך מביא חיוך, להכיר תודה(מזה אני עוד רחוקה...), לא להסתכל אחורה כי זה בכלל לא בכיוון, לשמוח על מה שיש ועל מה שאין כי הכל מדוייק. רוצה שאלה לא יהיו משפטים ריקים אלא דרך חיים. אבל זו רק תחילתה של דרך ארוכה, בלעדיך הפיזי, אבל איתך שבלב.
מתה מגעגועים דרור יפה וחופשי שלי🌟🌟🌛☀️
אמן והיום כבר יחזרו כולם!
ראה עוד > >
23/08/2024
אלה האמא
יום ה' 22.8.24, יום הנישואין שלנו, שעה 5 לפנות בוקר, בוקר טיסתנו לקנדה. אני על סף יקיצה, אתה מגיע צעיר וחייכן, שיער מגולח קצוץ קצר קצר, רך ונעים כמו קטיפה. אני מלטפת אותך ואתה נעלם. אני ערה.
עולה לבית קברות, בית הקבע שלך, אתה מרפרף מסביב בכנפיים כתומות ועדינות. מה רצית להגיד לי? איזה סימן ניסית לתת? דוקא היום...
בטיסה לדובאי, הטיסה האחרונה שעשית בדרך לנפאל, הטיול האחרון, אני לא מפסיקה לבכות...
איך אפשר להכיל את האובדן, הכאב והגעגוע
💔❤️🩹🖤
שבת דרור🐦
ראה עוד > >
09/09/2024
אלה האמא
הפייסבוק מעלה זכרונות... התמונה המשפחתית המאושרת הזאת צולמה ע"י Iris Barnea במצפה יוס מעל בית השיטה, רגע לפני ש Dror Bahat התגייס, כי רציתי שתהיה לנו תמונה יפה פן... שמא... משהו יקרה לדרור בצבא.... זה קרה 10 שנים אחרי, בארוע שהכי לא צפוי שמשהו יקרה בו, מסיבת טבע, שאמורה להיות מופע של מוסיקה ואהבה, אך ב 7.10.23 הפכה לשדה קטל, דרור ורבים מחבריו נרצחו במסיבת הנובה והחיים של כולנו השתנו לבלי הכר. מאז אני מנסה להבין מי אני, ומה ולמה אני עושה איפה שאני עושה, איך אני רוצה לחיות את שארית חיי... עוד אין לי תשובות, אני מניחה שהחיפוש יימשך עד סוף ימי ובנתיים מנסה ללמוד לשמוח עם מה שנשאר, ויש הרבה על מה להודות. בן זוגי שתמיד איתי, 3 ילדים נוספים מושלמים, כלה נפלאה, משפחה מורחבת קרובה ותומכת, שני כלבים הכי מתוקים וחברים מסביבי....
שבוע דרור ואור לכולם🩵💙
ראה עוד > >
09/09/2024
נמרוד ניר
בעוד יומיים אני אעמוד על קו הזינוק לאתגר חתירה על סאפ רייס 220 ק"מ בהולנד.
החלטתי להקדיש את החתירה למתאמן שלי , דרור בהט שנרצח במסיבת הנובה ב -7 באוקטובר.
דרור , היה ספורטאי מוכשר, צנוע שקט ורציני , שיצא איתי לאליפות העולם בחד אופן בשנת 2008.
שני דברים שאני זוכר מדרור במיוחד , הוא תמיד היה ממוקד בתרגילים ובשליטה בחד אופן.
והוא לא היה עוצר את התרגול עד לביצוע מושלם.
יש חשיבות עצומה בעיני לזכור, להזכיר ולהנציח את מי שאינם כאן איתנו.
אז דרור, אזכור אותך תמיד, עם החיוך הברק בעיניים והשקט המיוחד שלך.
ראה עוד > >
23/09/2024
אלה האמא
חתיכים שלי, געגועים קשים מנשוא, שרימפס ביקינטון Dror Bahat
ראה עוד > >
24/09/2024
אלה האמא
לא להאמין שעברה שנה בלעדיך, מיום ליום זה נהיה יותר קשה, אנחנו מסרבים להאמין, ועם זאת יודעים שלא תשוב...
אוקינוס של כאב ודמעות
ראה עוד > >
02/10/2024
אלה האמא
אוי דרוריק אהוב, איפה היית בראש השנה לפני שנה, על גג העולם בהרים בנפאל, והיום עמוק באדמה לרגלי הגלבוע. כמה אופטימיות היתה בך לקראת העתיד שנגדע באכזריות...געגוע אין סופי
ראה עוד > >
04/10/2024
אלה האמא
זריחה במדבר, סוף סוף מגשימים חלום לצאת עם הג'יפ של דרור לטיול. ריידי בחרדות מרעש המטוסים שעוברים מבסיס קרוב כל היום. היה לילה שקט וזריחה... בוקר דרור🩶
ראה עוד > >
08/10/2024
אלה -האמא
יום, שבוע, חודש, שנה, הכל אותו דבר, פשוט בלעדיו, לעד
ראה עוד > >
10/08/2024
אלה האמא
לציון יום השנה לטבח הנורא בחוטף, תערוכה מיצירותיו של דרור ויצירות לזכרו בגלרית היד השניה ליד כלבו בית אלפא, מצורפות שעות הפתיחה, אפשר להגיע גם בתאום אישי איתי.
ראה עוד > >
08/10/2024
אלה האמא
דרוריק שלי, שנה בלתי נתפסת בלעדיך💔
נכתב ב 3.9.24 -
קייפ ברטן איילנד, נובה סקוטיה קנדה:
נכנסים לסקיי ליין טרייל דרך שדירת עצים, צעירים יחסית ליערות המטורפים שיש כאן.
ביציאה מהשדרה, המבט נפתח ושלל פרחי בר נפרשים לפנינו והאוקיינוס מעבר להם. במרכז עץ ארז/ברוש/אשוח, לא חשוב מה, מזכיר לי את שי רגב של אפי, "ברוש לבדו איתן, לו רק ניתן ואלמד, את דרכו של עץ אחד" מתוך המדבקה שלה והשיר מזדמזם בראשי. ואז אתה מופיע, פרפר לבן אחד ויחיד, אין אחים לו, אין חברים, אין בת זוג, רק אחד יחיד ומיוחד, נלחם לעוף לצידי מול רוחות האוקיינוס. אני מלווה אותך במבט וחיוך, יודעת שזה אתה, עד שאתה נעלם.
אני מסתכלת הלאה, בהמשך השביל ציפור דרור קטנה שובבה, קצת שונה מאלו שבארץ אבל בהחלט דרור,מנתרת קדימה ואחורה מנסה לצוד את מבטי. אני מתקדמת לכיוונה וקוראת לעידן, מבקשת ממך שתביא לנו מזל ואולי ייקרה על דרכנו איזה מוס... הציפור נעלמת לה בין השיחים. אנחנו ממשיכים ללכת בשביל, מדברים על דה ועל הא, עליך, על המצב בארץ, אני מעשנת איזה קצה של וויד עם גיסתי יושבות על גזע עץ שנפל ומתוכו צומחים חיים חדשים,זני צמחים שונים שחיים בהרמוניה מושלמת. למה בני האדם לא יכולים?...
מגלגלים את הרעיון שלזמן אין משמעות והמדידה וההגדרה של הדבר הבלתי מורגש הזה הומצאה ע"י האדם. ובעצם ימיו של אדם על פני האדמה אינם צריכים להימדד על פי גילו או זמן מוחלט כלשהו ששהה איתנו, אלא על פי פועלו, כמה נגע באנשים ומה שהותיר אחריו. לעיתים השפעתו של אדם על סביבתו ועל העולם ניכרים יותר לאחר לכתו מאשר הורגשו כשהיה בחיים, נוכחותו הרבה יותר חזקה דוקא בהיעדרו. לנשמה יש משימה על פני האדמה, וכשהמשימה נשלמת, יש שיקראו לזה תיקון, הנשמה עוברת הלאה. לא מנחם אותי בכלל שזה מה שקרה לנשמה שלך. ועוד אומרים לי שבחרת ללכת....
לקראת סוף המסלול מגדל תצפית. שוב מתלבטת אם ואיך להדביק מדבקה שלך, שתראה למרחוק ותשקיף על כל היופי. שוב נרתעת מלחטוף קנס או מהצורך להסביר לאנשים על מה ולמה. קצת מאוכזבת בירידה מהמגדל, ואז משום מקום עוד דרור קטן חוצה את השביל כאומר: " אמא, עזבי אותך, הכל טוב, נראה לך שאני צריך להיות מדבקה על עמוד/שלט/גדר? אני איתך וסביבך כל הזמן. אני רואה דרכך כל מה שאת רואה, תהני, עופי על החיים כמו שאני עפתי" (קצת גבוה ורחוק מדי) אני חושבת.... ושוב הלב מתכווץ עד שכל הדם אוזל מתוכו ובית החזה מתכווץ איתו וסוחט החוצה את הדמעות.
לנוכח כל היופי הפראי בקנדה ושלל החוויות המיוחדות שאנחנו עוברים, חוסר הטעם של אובדנך וחסרונך, כל הטוב שהיה עוד לפניך ולא תזכה לו, הופכים לכואבים בצורה בלתי נסבלת. איך זה יכול להיות שנשמה מוארת כשלך סיימה את התיקון שלה על פני האדמה? אנחנו כל כך צריכים אותך איתנו פה, את כולך, עם הגוף הקטן והמושלם שלך, עם העיניים הירוקות והצוחקות, עם השיער החלק והנעים, עם החיוך מאוזן לאוזן, לא מוכנים להסתפק בסימנים הקטנים האלה, פרפר, ציפור דרור או משב רוח פתאומי שמגיע משום מקום כשמדברים עליך כאומר "הלו, אני פה!!" בעזרתם אנחנו מנסים לשכנע את עצמינו שאתה באמת איתנו רק בצורה שונה.
ליבי קוראת לי מגדלור. מגדלור נחוץ כשחשוך בחוץ. אני מסתובבת בכל נובה סקוטיה (שוב נובה !!!!) ומצלמת מגדלורים. האם אצליח בעזרתם להאיר את כל החושך שמסביב?
תודה Chen Elia
כל מילה כמו חץ,
עושה חור בלב והעיניים מתחילות לטפטף
מהכאב ומאהבה
ומהא.נשים הטובים שדרור הביא לחיי מבלי שהתכוון.
ואולי כן?...התכוון....
התערוכה פתוחה מחר,שבת 11:00-13:00, לצערי כנראה
ניאלץ לסגור אותה בשל נזקי מזג אויר למבנה, אם מישהו יכול לארגן תצוגת העבודות בגלריה כלשהי, נשמח...
ראה עוד > >
09/10/2023
עידן -האבא
דרור שלי.
הבכור שלי
מלך העולם
שמור עלינו עכשיו מלמעלה
כי אנחנו מה זה נצטרך את זה
ראה עוד > >
24/10/2023
דוד עינב
זיו וגיל, אחיותיו של דרור בהט ז"ל, יחד עם כלבו האהוב ריידר, כואבים ומתגעגעים.
היום ביקרו בבית אלפא
נשיא ידידי צה"ל בארה"ב
FIDF National Chairman
פיטר וינטרוב ורעיתו הלן.
הם התארחו אצל אלה ועידן בהט,
חברי הקיבוץ ששכלו את בנם דרור,
בטבח בפסטיבל נובה
בבוקר ה 7 באוקטובר
ראה עוד > >
07/04/2024
יונתן סולג'
עידן היקר, אבא של דרור בהט ז"ל שנרצח בנובה. בנה לזכר בנו חד אופן והביא אותו לכנסת. דרור רכב על חד אופן מגיל צעיר מאוד.
בהמשך יש רצון לארגן רכיבה לזיכרו על חד אופן.
משפחה מאוד מיוחדת
ראה עוד > >
18/04/2024
עידן האבא
מירוץ הלילה לזכר דרור
מ- 2010 אנחנו האחים רצים את מירוץ הלילה של תל אביב. זה הפך למסורת. כמעט כל שנה.
רצים, ואחר כך בירה ביחד.
די מהר הצטרפו הבנים שלי דרור ועדי.
דרור היה פותח מבערים ומשאיר אותנו מאחור. השנה רצנו בהרכב מורחב לזכרו.
ניתן לראות בתמונות מאתמול ומפעם.
ראה עוד > >
13/05/2024
ליבי כנרת גולן
19:59 דממה אוחזת בחדר אוכל מלא עד אפס מקום בקיבוץ אחר.
הצפירה הפעם תעביר רטט שונה בגב של כולנו.
עטופה בשאל אנונימיות הבטתי בפנים של הנופלות והנופלים שהיו זרים לי עד לאותו הרגע.
בן 21 בנופלו, בן 20 בנופלו,, צעירים כולם, צעירים מדי,,
ואז הופעת על המסך שובר כל רסיס כח שניסיתי להחזיק בשליטה מזויפת.
ילד פלא בן 30 מלא מלא בקסם, מלא מלא אור.
לקח לי מלא מלא זמן לגעת בעצב הזה.
לעבד את הוי האחד שקיבלתי בוואטסאפ ב 8.10.23 כי סירבתי בכל תוקף להודות שהנורא מכל קרה.
ואני לא משפחה, גם לא חברה או ידידה,
רק ליוויתי אותך למותך.
ואתה מלווה אותי מאז אותה שבת ארורה,
ממשיך להעניק לי מתנה אחר מתנה,
חיבורים של אהבה.
אתמול בדרך חזרה, בין גשם הדמעות בכביש חשוך בין שתי מדינות, שמעתי אותך אומר לי
"סיימת להתמסכן או שבא לך עוד?"
ונקרעתי מצחוק.
קרע בין חיוך לדמע.
יורד גשם בחודש מאי דרור והרוח סוערת,
מזג האוויר משתמש כתפאורה מפוארת לחורבן המלחמה של כולנו.
עדות לתפאורה המרהיבה שהקמת למסיבה ברעים, יצירת בריאה שהוכתמה בדם מלאכים.
כמה כולכם הייתם יפים,,
אז השנה אין לי רצון או יכולת להחליף בדקה בין עצב לשמחה.
מתוך הידיעה
כמה שמות נוספו למעגל השכול הקולקטיבי,,
קיבוצים שהרשימה שלהם הולכת להיות ארוכה, כל כך ארוכה,,
ועל כל הילדים והילדות במדים שישלחו לבתי עלמין בכל רחבי הארץ,,
אז לא בא לי להסתכל על במות מרקדות,
לא בא לי לחגוג עם אוכל על הצלחות,
לא השנה
כשיש תינוקות מעבר לגבול,
עקורים ועקורות בלי אופק,
לא השנה.
בא לי לרגע להישאר במיטה ולבכות את לכתך בדרך כל כך נוראה,, ולחבק באהבה את הילדה הפנימית הרגישה,
וכשירגיש לי מדויק אקום.
אסתכל על הארון הפתוח ואבחר את ההופעה הכי יפייפיה, בשבילך.
ואצא לעולם לקיים את הצוואה שלך שכתבנו יחד:
"להודות, על מה שיש, על מה שאין, על מה שיבוא, על מה שלא,
הכל מדויק"
חרא עליי דרור שנכנסתי למעגל השכול,
אבל תראה את החיוך;)
דרור אני אוהבת אותך כל כך
ומודה על היותך, תמיד 💖
7th October never forget. In the memory of Dror Bahat
ראה עוד > >
18/10/2024
עידן האבא
שלום לכולם
המירוץ מתקרב
כל מי שמעוניין להצטרף ולרוץ איתי אפילו חלק מהמירוץ - שישלח לי מידת חולצה בצ'ט הפרטי (ווטסאפ/מסנג'ר)
שלום חברים,
דרור בהט - בני הבכור - נרצח במסיבת הנובה בשבת השחורה.
דרור היה ספורטאי ורץ מצוין בריצות ארוכות.
בגיל 18 הוא רץ בחצי מרתון עמק המעיינות במרוץ שליחים בקבוצה של מועדון הנעורים של בית אלפא. דרור נבחר לרוץ ראשון. הוא פתח חזק וכמעט נצמד לרצים הראשונים, מסר את המקל לרץ הבא לאחר 3 ק"מ כאשר הוא רץ בקצב של 3.5 דקות לק"מ. לאחר מכן החליט להמשיך קצת לרוץ. ב- 7 ק"מ הרגיש עייף וחשב להפסיק, אבל אז חזר לו הכח והוא המשיך וסיים את כל חצי המרתון בזמן מעולה מבלי שהתכונן ולו יום אחד לריצה זו.
דרור רץ פעם נוספת בחצי מרתון עמק המעיינות בהיותו חייל וגם אז עשה תוצאה טובה.
אני רץ בחצי מרתון עמק המעיינות מאז 2011 אבל אני כמובן בקצב איטי בהרבה.
דרור הקים את הבמות של מסיבת הנובה ונרצח שם עם שלושה מחבריו שסייעו לו בהקמה.
הוא היה בן 30 בהירצחו.
אני ארוץ בחצי מרתון עמק המעיינות ב- 6/12/24 עם חולצה עליה תמונתו של בני ואקדיש את הריצה לזכרו.
יצטרפו אליי לריצה בני ואחי.
חצי מרתון עמק המעיינות יוקדש השנה לזכר נרצחי מסיבת הנובה ולזכר חללי חרבות ברזל. אני מניח שעוד רבים ירוצו לזכר יקיריהם בריצה זו.
אני רוצה להזמין אתכם לרוץ בריצה זו לזכר בני דרור ועם חולצה עם תמונתו.
אני מצרף תמונה ממרוץ הלילה של ת"א שם רצנו לזכרו, וגם תמונות של דרור מריצות חצי מרתון עמק המעיינות שבהן השתתף.
מוזמנים ליצור איתי קשר.
עידן בהט
ראה עוד > >
24/10/2024
עידן האבא
בני גנץ ביקר בתערכת הציורים של דרור בהט - בננו הבכור שנרצח בנובה בשבת השחורה (הצילומים של דוד עינב היקר).
בני התעניין, שאל, ראה את הציורים והסרטים, חיבק.
בן אדם.
הזכיר לנו ולו במעט מה זו מנהיגות ולמה אנחנו ראויים.
דיברנו גם על ריצות.
סיפרתי שדרור רץ מעולה ריצות ארוכות ושנרוץ ב- 6/12 לזכרו בחצי מרתון עמק המעיינות, והזמנתי אותו להצטרף.
סיפר שביד מרדכי - לשם העתיק בעת האחרונה את מגוריו - יצאו ביום השנה לטבח השבעה באוקטובר לריצה של 7.10 ק"מ.
ואז אמר לי במילים אלו - תגדיר מסלול של 9.19 ק"מ ואני בא לרוץ אתך.
בשעה 09:19 ב- 7/10/23 שלח דרור את ההודעה האחרונה שלו (מצורפת).
מרגש שזכר את הפרט הזה מהתערוכה בה ביקר ומרגש יותר שהציע זאת.
אנחנו עוד נעשה את הריצה הזאת ביחד!
ראה עוד > >
01/11/2024
עידן האבא
דברים שאמרתי בטקס הנחת אבן פינה לקיר הנצחה
לזכרם של חללי התנועות הקיבוציות שנרצחו ונפלו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.
4.30 דקות. חשוב לראות עד הסוף.
תודה לשחר יערי שצילמה. https://www.facebook.com/idan.bahat.5/videos/402640176252114
ראה עוד > >
12/10/2023
זיו- האחות
כשהייתי קטנה רציתי להיות כמו האחים הגדולים שלי. אז אמרתי לכולם שמהיום אני טומבוי ושידברו אליי בלשון זכר. ניסיתי לחקות את ההליכה המתנדנדת שלהם מצד לצד ואפילו לדבר בטון נמוך. הסתכלתי עליהם משחקים במייפל סטורי, ניסיתי להתעניין ולהבין מה הם עושים רק כדי להיות קרובה אליהם ולהתחבר אליהם.
בבר מצווה אח שלי קיבל מתנה גיטאר הירו.
דרורקה, היית הכי טוב בזה. רציתי להיות טובה כמוך. ושיחקתי מלא. והגעתי לרמת אקספרט כמוך.
אני זוכרת שהיו שירים שלא הייתי מצליחה לעבור, אז הייתי קוראת לך שתשחק במקומי ותעזור לי לעבור שלב, רק בשביל קצת תשומת לב מאחי הגדול.
רציתי שיהיו לנו תחומי עניין דומים, שתחשוב עליי שאני אחות מגניבה.
כשקיבלתי את האייפוד הישן שלך והיו שם כל מיני שירי מטאל וכאלה, התחלתי להקשיב להם. אחד אחד, להקה להקה. רציתי להיות כמו האח הגדול שלי. עד היום הלהקה האהובה עליי, שהייתי בשתי הופעות שלה, היא האהובה עליי בזכותך. ואפילו נתת לי חולצה שלה, וגם הלכנו ביחד להופעה כשהגיעו לארץ.
כשהייתי קצת יותר גדולה גם התחלנו לצאת לפאבים. תמיד היית מזמין אותי לצייסרים. את אחותך הקטנה.
היינו נפגשים ביולה בר, עולים על הבמה ושרים ביחד פרל ג׳אם, שני זייפנים. טוב בעיקר אחד.
איך כל יומולדת היית שולח לי הקלטה באורך הגלות, לרוב ממש כזה בסוף היומולדת, אומר לי וואי איזה גמור אני וקצת בדיליי, אבל מאחל לי את הברכות הכי מרגשות שיש, אומר לי כמה אתה גאה בי ושמח בשבילי, שנראה שאני בדרך הנכונה, שמצאתי כיוון למה שאני רוצה לעשות בחיים, וכמה אתה קצת פחות שם. ותמיד היית מסיים בזה שאתה תמיד תהיה שם בשבילי, לכל דבר. ומה עם עכשיו ?
דרורקה, איזה שיחות היו לנו, על האהבות שלנו, על אהבות נכזבות ושברונות לב.
אני זוכרת איך היינו מדברים על כמה אני ואתה דומים, וכמה אנחנו שונים משני האחים שלנו בזה שאנחנו שנינו דפוקים עם פתיל קצר וקריזות, והם האחים המוצלחים, אבל אנחנו ה״לא פראיירים״.
דרורקה, תמיד היית שם בשבילי, עד הרגע האחרון עם המעבר דירה.
אני יודעת שהתקופה האחרונה הייתה לא קלה עבורך, שיתפת אותי בדברים שעוברים עלייך. ובפוסט שהעלית מהטיול בנפאל, הדהים אותי לראות את האופטימיות שלך, איך אתה יודע לקחת את הדברים על הצד הטוב ביותר שלהם ולא ליפול לתוך החרא. זה ממש נכנס לי ללב בעיקר כי גם אני עברתי תקופה מאוד לא פשוטה והתמודדתי איתה בצורה מאוד לא טובה. עזרת לי לראות שאפשר להסתכל על הדברים גם אחרת, שלא משנה כמה חרא, גם אם לפעמים מתקשים לראות את האור, זאת הדרך, אין שחור או לבן, וזה מה שכיף, ששום דבר לא מוחלט ואין אמת אחת. עזרת לי להבין שתמיד צריך להודות על מה שיש, ולהמשיך לעבוד על עצמנו כדי להשתפר, שנאהב את עצמינו ונבחר בעצמנו.
דרורקה אתה בן אדם אהוב כל כך על כולם. כל מקום שהלכתי אליו זיהו אותי כ״אחות של דרור״, איזה חותם השארת אחרייך, בכמה אנשים נגעת. כמה לבבות שבורים השארת כשהלכת.
יש לך חברים מכל חור בארץ ואפילו בחול, לא ראיתי עוד אדם מקושר כמוך, אדם שיעשה הכל בשביל המשפחה והחברים שלו, ומשפחה וחברים שיעשו הכל בשבילך.
דרורקה נו, מי ילך איתי עכשיו להופעות מטאל?
מי ישלח לי ברכות יומולדת כאלה אמיתיות מהלב באורך הגלות?
ומה ריידי יעשה עכשיו בלעדייך? כשהוא יראה שהפעם אתה לא חוזר?
כמה צרות עשית לנו וכמה דאגת להדאיג אותנו ככה טוב טוב. כמה פעמים כעסתי עלייך ועל השטויות שאתה עושה.
דרורקה שתדע, אני מוכנה להמשיך לדאוג ולכעוס מהשטויות שלך למשך כל החיים אם רק תחזור אלינו..
הם טבחו בך ורצחו אותך, אני לא מצליחה לתאר לעצמי את האימה שחשת באותו הרגע ולמשך שעות. אני רק יכולה לקוות שזה לא כאב.
אני אוהבת אותך כל כך, זכיתי באח גדול הכי טוב שיכל להיות לי. תשמור עלינו שם למעלה, אני מקווה שאתה במקום טוב יותר, ושיצאת לחופש ולדרור
ראה עוד > >
31/10/2023
זיו-האחות
תמיד איתנו, דרור❤️ Dror Bahat
ראה עוד > >
02/12/2023
זיו -האחות
דרור אתה חסר לנו 💔
ראה עוד > >
07/04/2024
זיו-האחות
חצי שנה
זה הזוי בעיני שהזמן לא עצר מלכת
והכל ממשיך כאילו כרגיל
אבל שום דבר כבר לא רגיל
איך אפשר בכלל להמשיך? אם אצלך הכל נעצר ברגע
אומרים שהזמן מעביר את הכאב
זה לא נכון
אולי עוד שנה? שנתיים? עשר?
אם בכלל נהיה פה…
ואולי עדיף שכל הכאוס הזה נחסך ממך
חצי שנה מאז שנשבר לי הלב
נשאר רק עוד נצח עד שיחלים💔
חרא עלייייי Dror Bahat
ראה עוד > >
17/04/2024
זיו -האחות
אני אחות כאובה שמתגעגעת נורא לאח הגדול שלה Dror Bahat
תודה על קעקוע הנצחה מושלם שמתאר את הקשר שלנו במדויק עם רגע מהעבר שהייתי חוזרת אליו עכשיו💔
ראה עוד > >
15/06/2024
זיו -האחות
דרור
היום זה יום ההולדת שלך. היית צריך לחגוג 31, ובמקום זה אנחנו מציינים את יום ההולדת ה30 לנצח שלך.
כואב לי כשאני חושבת על הברכות המושקעות שהיית שולח לי כל יומולדת, ועל הברכה הקטנה המעפנה שהייתי כותבת לך בקבוצה של המשפחה.
כואב לי שלא ניצלתי מספיק את הזמן איתך בשנים האחרונות, ושלקחתי הכל כמובן מאליו.
היית אמור לארגן לעצמך מסיבת יום הולדת בטבע כמו בכל שנה, ובמקום זה אנחנו מארגנים לך מסיבה עם מאות אנשים, אבל האדם הכי חשוב לא יהיה בה, אתה.
אם היית כאן, הייתי רוצה לאחל לך שתמשיך לעשות רק מה שאתה אוהב, שתגשים את עצמך ואת החלומות שלך. שתפסיק להתעסק בשטויות ותתרכז בתכלס, תשקיע מאמצים רק באנשים שבאמת מגיע להם אותך, ולא סתם בכל זבל שאומר שהוא חבר אבל לא היה מניף אצבע בשבילך. שתמשיך לפזר את האור והאהבה העצומה שיש בך לעולם, תמשיך להיות הדבק של החבורות, הדבק של המשפחה, ולהכניס לנו הרבה צבע בחיים.
אבל אתה לא כאן, ועם לכתך לקחת את כל הצבע, ונשאר רק שחור.
אני רוצה להאמין שיש חיים אחרי המוות, ושהם הרבה יותר טובים מהחיים שפה. אני רוצה להאמין שאתה במקום טוב, שכבר לא כואב לך, שאתה לא מבזבז את הזמן שלך בלהסתכל עלינו כי זה לא נראה טוב וזה סתם מבאס לראות אנשים עצובים.
דרור אני עצובה, והרגשות שלי נעים בין כעס לכאב לגעגוע לריקנות.
אבל שתדע שאני כבר לא כועסת עלייך. אני פשוט מתגעגעת.
תשלח לי איזה מסר פה ושם אם אנחנו כבר מדברים, ואל תפסיק לבקר אותי בחלומות, כמו שעשית אתמול
אוהבת לנצח💔
ראה עוד > >
07/10/2024
זיו-האחות
דרור, אחי הגדול Dror Bahat
כבר שנה שאתה לא נושם איתי על אותו הכדור. שנה שכעסתי וייחלתי לכך שזו הייתה אני במקומך. שנה שהיא כל כך גרועה מכל בחינה, שנה שאתה חסר והחוסר שלך מכאיב. שנה שמצופה ממני להמשיך כאילו הכל כרגיל, לימודים, עבודות, התנסויות קליניות, אינטרקציות חברתיות, מבחנים, ציונים, שנה שהכדור מסביבי לא עצר מלכת משום מה, ואני? ממשיכה, כואבת, נחנקת, טובעת. אף אחד לא יכול להבין אותי. גם מי שכן, לא באמת יכול.
כל כמה זמן אני חוטפת כאפה מחדש ומבינה שלא תשוב, ואז אני אומרת לעצמי שזה לא באמת הגיוני, אין מצב שלא אראה אותך, אצחק איתך, או אעשה איתך שיחות נפש יותר בחיים. אז כנראה שלא הבנתי עד הסוף כי זה מכה בי כל פעם מחדש, כנראה שזה עדיין לא נקלט לי במוח. אבל החומר של שיקום נוירולוגי איכשהו נקלט, והתפתחות הילד, סטטיסטיקה ושיטות מחקר, אך הידיעה שנרצחת? זה פשוט לא מצליח לחלחל.
התמונה שלך שוכב בארון לא יוצאת לי מהראש. ה11.10- לא נתנו לנו לראות את כולך, רק את רגל ימין שלך עם הקעקוע הצבעוני הענק, והמכנס חאקי עם הריצרץ בצד. היית יחף והרגל שלך נראתה נורא אמיתית, זה לא הגיוני שלא הייתה בך נפש חיה. היה קצת דם יבש על קצות הבהונות אבל הוא לא היה שלך, לא היה שם פצע, וזה איכשהו קצת ניחם אותי.
ליטפתי את הרגל שלך, שהייתה כל כך קרה, הדם לא זרם לאורכה. ליטפתי את הברך שלך, נזכרתי בבעיות הברכיים שלך וחשבתי על זה שכבר אין לי איך לעזור לך עכשיו, בתור פיזיותרפיסטית לעתיד, כי הן כבר בטח לא כואבות…
הריח בחדר היה כל כך חזק. זה הזכיר לי את הריח של הפורמלין שהרחתי כשנסעתי לדיסקציות מטעם הלימודים בשנה א׳. לא האמנתי שאראה אי פעם גופה של אדם כה קרוב אלי. פה כבר היה קשה לנתק את הרגש.
בהלוויה נורא רציתי ללוות אותך בדרכך האחרונה ולסחוב את הארון, ולמרות שאמרו לי לא לעשות את זה, ברגע האחרון הצטרפתי והחזקתי אותו מאחור. מיד הרחתי שוב את אותו הריח החזק שבוקע מן הארון. היה לרגע משהו מנחם בזה שזיהיתי שזה באמת אתה שם בתוך הארון, שאני לא קוברת בטעות מישהו אחר. לא הצלחתי להסתכל מסביבי, ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים, אבל לא הצלחתי להרים מבט.
מי היה מאמין ששנת האבל תגיע לסיומה? איזה מושג מטומטם זה ״שנת אבל״, כאילו אחרי שנה כבר לא מתאבלים, כבר לא כואב?
הגעגוע רק גובר מיום ליום, אני כל יום מריצה את הקול שלך בתוך הראש שלי שלא אשכח אותו לרגע, והפחד הנורא הזה שהזמן רק ימשיך לעבור, ושנמשיך להתבגר פה בלעדייך, מה יקרה ביום שאגיע לגילך? גיל 30? ומה יקרה ביום שאעבור אותו? האם אני פתאום אהיה אחותך הגדולה? ואתה? אתה תמשיך להיות מתחת לאדמה ולהשאר צעיר לנצח… לא תדע קמט מהו, לא סכרת, מחלות לב, דמנציה, להזדקן עם האדם שאתה אוהב, לגדל ילדים, נכדים, נינים…
אמשיך לשאול את השאלה : למה זה קרה לנו? דווקא לנו? ואמשיך לא להבין למה.
אני מנסה להסתכל קדימה ולהבין איך אני בונה את החיים שלי על הצד הטוב ביותר? אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים, אבל המחשבה שלא תהיה שם ברגעים האלו מפחידה ומזעזעת אותי. המחשבה שהילדים שיהיו לי לא יכירו אותך היא נוראית ומשתקת. אז מה זה שווה בכלל? לא יהיה להם את הדוד הכי מגניב ואוהב בעולם אז בשביל מה?
דרור, אני נוסעת להודו עם גיל עדי ומיכל. זה יעד שהצהרתי שלעולם לא אגיע אליו, זו פשוט לא אני, אבל כל כך אהבת את הודו שעכשיו אני חייבת לנסוע ולהבין דברים בעצמי. אני מקווה שהטיול הזה יהיה עצמתי ומגבש, אבל בטוחה שגם יהיה קשה, שנרגיש בחסרונך, ושזה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך.
דרור, אני בטוחה שתלווה אותנו שם ברוחך, שתאיר לנו את הדרך ושנרגיש את נוכחותך.
מתגעגעת אלייך אפילו יותר אחרי שנה,
נשאר רק עוד נצח להתגעגע,
אוהבת,
אחותך הקטנה https://www.facebook.com/ziv.bahat.5/videos/2960723504091493
ראה עוד > >
09/10/2023
עדי- האח
יאללה מספיק, תחזור אלינו
ראה עוד > >
10/10/2023
עדי האח
אוהב אותך אח יקר שלי 💔💔
מקווה שמצאת מנוחה שם למעלה
ראה עוד > >
24/04/2024
דניאל אזולאי
אח שלי אהוב רק אתה חסר בתמונה הזאת , תמיד שאסתכל בה אזכר בך .
שתיתי מהבקבוק שהיה מונח לידך , לא ידעתי שזה שיקוי קוסמי .
R.I.P Dror Bahat
30 לנצח אחי היקר
מתגעגעת אליך שזה כואב והיום יש לך יומולדת, שנה שעברה הרמת מסיבה רק לחברים הבאת את האמן שאתה הכי אוהב לשמוע מהודו, מערכת שאתה הכי אוהב כי אין פריק של סאונד כמוך וזו הייתה היומולדת האחרונה שלך, אני זוכרת שישבנו בסדנא ואמרתי לך שאין פה בארץ כל כך קהל לזה ואני לא בטוחה שיבואו מספיק אנשים לכסות את המסיבה. אמרת לי שזה לא אכפת לך וזה החלום שלך לשמוע אותו, שאף אחד לא יביא אותו לארץ אז אם כבר יומולדת 30 אז הגיע הזמן להגשים חלום. דרור הלוואי שהיית יכול להגשים עוד חלומות. אתה המלך של העולם, היית לי לחבר הכי טוב שאין כמוהו עוד, למדתי ממך ערכים שילוו אותי לנצח, נצח שמרגיש ריק בלעדייך🤍 רוצה לקוות ולהאמין שאתה לא קורא את הפוסטים המפגרים שלנו ושיש איזה מסיבה שם למעלה שכבר הצלחת להרים
ראה עוד > >
15/07/2024
יוחאי גנז
מזל טוב חבר
בטח ניפגש על איזה כוכב אחר, אולי טוב יותר ❤️
ראה עוד > >
16/07/2024
דימה דיימון
30 לנצח, דרורקה שלנו געגועים🥹
ראה עוד > >
16/07/2024
ספיר כהן
השנה אתה חוגג במקום אחר, מרחף יחף עם החיוך הזה והפרצוף הוורוד שבא ללעוס.
אח שלנו נמצא באוסטרליה, ואני פה מחבקת חיוכים וזיכרונות רגעים של אהבה מורכבים לפעמים אבל בעיקר פשוטים, אושר פשוט, חברות אוהבת ופשוטה.
אז השנה עשינו שיחה חוצת יבשות, רק שהפעם הוא לא הזמין אותי כמו בכל שנה ליום הולדת שלך, הפעם דיברנו על הגעגוע, החור בחזה, על הזיכרון הראשון והאחרון ימי ההולדת שחגגנו יחד והחוויות, על איך זכיתי להכיר אותך לראשונה על שפת כינרת, איך בפעם האחרונה שהייתי אצלך בבית הייתי גאה בך על הלב הטוב והאוהב הזה שלך, באתי לחבק לך לב שבור כמו שעשית בשבלי לא פעם ולא פעמיים. בשיחה שלנו עליך גם דיברנו על זה שהיית תמיד ככ טוב לכולם גם אם לא הגיע להם.
אני מקווה שאתה מחייך ונח על משכבך בשלום אהוב שלי
ותבוא לבקר כשאתה בסביבה, התגעגעתי.
ראה עוד > >
18/11/2024
חן אקלר
כל רגע בחיים שלי אתה חסר, באמת כל רגע ורגע 💔
אם היו לנו רק כמה דקות לשבת לדבר 🥺
ראה עוד > >
10/10/2023
דוד רוזנגרדן
דרורקה היקר אני לא מאמין שזה קורה זה סיוט אתה אחד האנשים הכי קרובים אלי היית מורה ענק איש של אהבה ונתינה בלתי מתפשרת תודה על כל הרגעים המשוגעים והשעורים אני אוהב אותך אחי לקחו לי היום חתיכה גדולה מאוד מהנפש ומהלב אין דרך לעכל את זה ננצור את אהבה שלך בלב שלנו ויש אין סוף ממנה
ראה עוד > >
09/10/2023
רעות גלאור
שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה!!!אני לא מאמינה דרור ..
איך מדברים על מישהו כמוך בלשון עבר? אדם שכל תכליתו הייתה קבלה,אהבה,הכלה ונתינה אינסופית.
תודה לך על 7 שנים של חברות מדהימה שהתחילה אי שם בגואה.
תודה על אינספור רגעי אושר,צחוק ואהבת חינם.
תודה על שיחות עומק ועל מצבים טובים ופחות ..שתמיד היית שם-לחבק, לתת מילה טובה,ופשוט להיות.
תודה שתמיד נתת לי את המקום לפרוק כל רגש ושהיית שם ושזיהית.
תודה על אינספור מסיבות , שמחות ויציאות קורעות מצחוק שלוו בחיוך הרחב והיפה שלך , ובטון שמח "היידה תותי".
אחחח דרורו'ש..כמה זריחות,כמה שקיעות,כמה רגעים מלאים בטוב וממלאי נפש שלנצח ישארו בזכרוני.
תודה לך, תודה עליך, ותודה על מי ומה שהיית עבורי.
אני אוהבת אותךך!!!
תותי.
יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
09/10/2023
שי גרינבאום
אחחח אחחח חבר אהוב ויקר הלב שלי נשבר. מפלצות חיות רצחו אדם טהור עם לב זהב.
מנגב דמעות ומתכונן לקרב.
ננקום את נקמתך אח יקר שלי 💔💔 כל עם ישראל יחד.
ראה עוד > >
09/10/2023
קורל כסםי
אוף לא מאמינה למציאות סיוט הזה!
דרור לב קסום שזכיתי להכיר בהודו
ילד של הטבע העשייה והאמנות מתוך עמקי הנשמה
שתמיד הפיץ את הפיור לאב שלו לעולם
פשוט לא פייר מה שקורה פה
ברוך דיין המת💔
נקמה!!!Dror Bahat
ראה עוד > >
09/10/2023
נטלי קבסה
הלב לא עומד בזה 😔❤️🩹
דרור ינשמה רק עכשיו דיברנו שהיית בנאפל עפת על העולם 😔
אני אוהבת אותך אני מבקשת סליחה 😔
תנוח ילד אתה בין מאלכים כמוך ❤️
ראה עוד > >
09/10/2023
אייל לוי
אדם מיוחד עם לב רחב ,שמח שיצא לי להכיר אותך ,נוח על משכבך מקווה שלא סבלת ! 😭
ראה עוד > >
09/10/2023
משי ויצמן
תודה על כל החוויות שיצרנו ביחד.
תודה על מה שהיית בשבילי.
אני אוהבת אותך דרורי
ראה עוד > >
09/10/2023
Tigran Saakov
לא מאמין שאתה איננו .
נוח על משכבך בשלום חבר יקר 💔
ראה עוד > >
09/10/2023
נועה שלהבי
אין לי מילים. איזו אבדה. זה לא נתפס. לא נתפס.
Dror Bahat
איזה דבר טהור אתה. ממש פרח.
פרח שנקטף
ראה עוד > >
09/10/2023
יובל עופרי
דרורקי.. כל כך רצינו סוף אחר…
תודה על כל הטוב , האופטימיות האהבה והחיוכים שהכנסת לחיים.
תודה על הזכות להכיר אותך
תודה שהיית חבר כל כך טוב לשמעון ולי
אוהבים אותך לנצח נצחים
ראה עוד > >
09/10/2023
מיכל פנחסי שאבי
לפני רגע היית על גג העולם, הלב מסרב להאמין💔
נוח על משכבך בשלום חבר יקר😭
ראה עוד > >
09/10/2023
יוסף אדרי
דרור היקר ❤️
היה לנו הזכות לחוות אותך בחיינו!
נזכור אותך מאושר מלא באהבה צניעות ענווה ונתינה תמיד!
ראה עוד > >
09/10/2023
רינת סבג
#פולין2011
עטופים עם הדגל סביבנו,
יותר מעשור אחורה,
הלכנו לראות את הזוועות שעשו לעם שלנו כשהיינו פזורים בעולם ללא מדינה.
היינו בטוחים שדבר כזה לא יקרה עוד.
והיום, הבשורה הקשה, טבח שביצעו חיות בך ובנוספים שרק רצו לשמוח.
מספר שמות עצום שלא נגמר שהתווסף תוך שניות למשפחת השכול העצומה של מדינת ישראל.
מנסה לשפוך ולהוציא כדי להוריד מהלב את כל הזעם, העצב והצער. אין ביכולתי לעשות דבר נוסף מלבד זה.
הזוועות גדולות מדי כדי לתת למוח לקלוט.
הזמן מהתיכון עבר מהר מדי, ולמרות זאת, אני כואבת אותך כאילו ישבנו יחד אתמול, מלא זכרונות שרצים לי בראש, החיוך והצחוק בעיקר. הלב עם המשפחה שלך, ועם המשפחות של כולם.
יהי זכרך וזכר כל הנופלים ברוך!
ראה עוד > >
09/10/2023
נורית פלד
דרור שלנו נרצח💔
לא מעכלים, הלב בוכה והנשמה זועקת😒
ראה עוד > >
09/10/2023
מתן אהרוני
דרור אחי היקר, רק לפני פחות מחודש דיברנו
וחיזקת אותי על הכלב שהלך.
התמונה הזאת מסמלת אותנו
החזקת אותנו בהרבה רגעים.
כל הלילות בבסיס, הצחוקים, הבלאגן.
שותף לחדר, השיחות נפש עד הלילה עם טוסטים.
תמיד הזמנת אותי למסיבות שלך
ודווקא במסיבה במקום שהכי אהבת
הלכת לחינם בגלל שנאה. לא אשכח אותך
תמיד נזכור אותך, ואתה חלק מאיתנו.
אוהב אותך תמיד
יהי זכרך ברוך, הי"ד.
ראה עוד > >
09/10/2023
תמר גבאי
דרור חבר יקר ואהוב שלי
שמעתי את הבשורה הקשה שאתה כבר לא איתנו העולם נעצר ומסרבת להאמין שזו האמת רק לפני שבועיים דברנו על להפגש
מרגישה כאב עצום בלב שלי איך זה הגיוני שאתה כבר לא כאן ?
האדם עם הלב הכי טוב ויפה בעולם נשמה גבוהה טהורה וטובה
האדם הכי רגיש הכי אמיתי הכי אוהבבב הכי טוב !!
כמה אהבת לתת מעצמך לסביבה, ידעת להקשיב ולפתוח את הלב שלך לכל מי שרק צריך
השארת מאחוריך כמות ענקית של אנשים שאוהבים אותך שנחקקת בליבם, משפחה כואבת וריידר כמה כואב לי על ריידר שאפילו לא מבין שהוא לא יראה אותך יותר 😢
אני מצטערת על כל מה שעברת אני רק יכולה לתאר לעצמי כמה מפחידים היו הרגעים האחרונים שלך
הייתה לי תקווה שעוד תימצא אני חושבת לעצמי שאולי עדיף היה שלא נחטפת ונלקחת עם המחבלים הרעים האלה לפחות נחסך ממך הסבל המתמשך הזה והלוואי וכל זה רק סיוט ושעוד מעט נתעורר ונגלה שהכל היה סתם 😭😭😭
אני אוהבת אותך כל כך חיים שלי ובחיים לא אשכח אותך אזכור את כל הרגעים המדהימים איתך תמיד
תודה שהספקתי להכיר אותך ושנכנסת לי לתוך הלב
אין לי אפילו זכרון אחד רע ממך רק טוב כמו שנהגת לעשות תמיד והלוואי שהנשמה שלך במקום טוב יותר כמו שמגיע לך
מתגעגעת לנצח 💔
ראה עוד > >
09/10/2023
אור בן שמעון
כמה שזה כואב
שורף כל תא בגוף
קסם של אדם, כולו לב אחד ענק 💔
תנוח על משכבך בשלום
Dror Bahat
ראה עוד > >
09/10/2023
Baylee Carter
Dror Bahat, I’m sorry I never made it to Israel before you had to leave us. Your soul was pure and full of love, we will meet again I know it
ראה עוד > >
09/10/2023
שחר הומן
איש יקר ללב
כמה צחקנו ביחד
ת.נ.צ.ב.ה!!
ה יקום דמך!
ראה עוד > >
09/10/2023
אוראל חממי
שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה
דרור ואברהם מי היה מאמין שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני יגיד לכם שלום במסיבה הזאת שהפכה לסיוט הגדול של כולנו משתתף בצער המשפחות
ראה עוד > >
09/10/2023
לירז אוליאל
כאוס ורזוס
היית החבר הכי טוב שיכלתי לבקש, השותף שלי אין יום שלא ראיתי אותך או דיברתי איתך. בתקופה האחרונה היה לנו כל כך הרבה תוכניות ואמרת לי שבסוף נשתלט על העולם
אני מצטערת שהרוע הבלתי נתפס הזה השתלט עליך סליחה שלא הייתי שם
דרור היה הבנאדם הכי טהור בעולם, הוא עזר לכל מי שרק היה צריך אותו ונתן תמיד מעצמו בלי בכלל לחשוב פעמיים זה היה לו תמיד מובן מאליו
אחי היקר
כל דבר פה קשור בך הכל מזכיר אותך
אני אוהבת אותך לתמיד סליחה
ראה עוד > >
09/10/2023
אור סניור
"ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו, משהו מת בנו"
דרור אחי היקר אני ועוד רבים נזכור את החיוך היפה שלך ואת הלב הענקי שלך לכל שארית חיינו,זכינו להכיר אותך תשמור עלינו מלמעלה וניפגש בסוף הדרך אתה יודע,יהי זכרך ברוך לעולם ועד. Dror Bahat
ראה עוד > >
09/10/2023
Katherine Puerta Lombardi
Religious wars are sickening. Religious radicals are sickening. Dror Bahat, it is painful to know that you're gone in such circumstances, Braulio Michele Puerta Lombardi Luis Miguel Puerta Lombardi our first friend in ESL, My brothers and I will always remember you for your optimism and light way to see life 🤍🤍🤍 ☮️ My condolences go out to you Adi Bahat and your family. https://youtu.be/6pmlgR4vtPs?si=GKDodDoONTKNgKGC
ראה עוד > >
09/10/2023
סטס פטנוי
דרור היקר ז''ל
פסטיבל דוף 2018
תמונה מהיום השלישי,
הרחבה בועטת פילטריה מנגן כמה האנרגיות ואושר היו באותו היום ! כנראה שזאת התמונה היחידה שיש לי איתך, אך ללא ספק שלקחת חלק בכמה מהרגעים מהיותר שמחים בחיי.
נוח על משכבך בשלום איש יקר צר לי ממש צר לי🙏😭
ראה עוד > >
09/10/2023
דניאל אזולאי
דרור אחי היקר לא מעכל שאתה כבר לא איתנו , תחסר לנו מאוד 💔😢
תשמור עלינו מלמעלה
נזכור אותך לעד
ראה עוד > >
10/10/2023
נופר סבג
דרור שלנו נרצח בזמן שעשה את מה שהוא הכי אוהב בעולם
לארגן מסיבות, לרקוד עד אור הבוקר ולשמח את כולם.
זה לא נתפס.
היית אור גדול בשביל כולנו.
תמשיך לרקוד שם למעלה.
אנחנו פה נוקמים את מותך עם שאר אחינו.
ת.נ.צ.ב.ה
ראה עוד > >
10/10/2023
לימור אזולאי
כן אני מציפה את הרשת בתמונות שלך שכולם יראו איזה בן אדם מיוחד היית💔
״לימי שימי נעליים,תלבשי חם, נוסעים לשלג.״
היום הכי מאושר בחיי,הפעם הראשונה שלי בשלג וזכיתי לעשות את זה איתך♥️
אני אוהבת אותך💔
Dror Bahat
תודה♥️
ראה עוד > >
10/10/2023
איתי שלמה
עדיין לא מצליח לעכל, בנאדם שהקדיש את חייו להפצת הטוב בעולם הזה ולעולם לא יוכל לעשות זאת שוב. נתגעגע חבר 💔 Dror Bahat
ראה עוד > >
10/10/2023
יוני סלמה
תודה לך על מי שהיית על הצחוקים והחוויות
על הצחוקים והשמחה שתמיד היתה סובבת אותך
תודה על הכל חבר יקר!
ת. נ. צ. ב. ה
ראה עוד > >
10/10/2023
עדן מיסון
דרוריק שלנו איך הלכת!!! מהרגע הראשון נכנסת לי ללב ואתה האדם הכי מדהים שהכרתי ,אתה עכשיו בין מלאכים 🥹
שמור עלינו למעלה ❤️🌈
ראה עוד > >
10/10/2023
רינת קליין
כאשר השמחות והמסיבות מגשרות על פער גילים, אפילו גדול מאוד, נוצרות חברויות מיוחדות, אפילו מוזרות אך בהחלט משמעותיות.
מתגעגעת ואוהבת 🖤
ראה עוד > >
10/10/2023
רוני פינטו
מחר אני באה לבקר אותך
איך זה הגיוני דרור??? Dror Bahat
יש מלא הודעות בווטסאפ שנמחקו לי. אבל יש לי בפיסבוק כמה שנשארו
איך תמיד לימדת אותנו לאהוב ולקבל את עצמנו
להסתכל תמיד על הדברים עם חיוך
כפרה אבא
החיוך היפה בעולם
איך תמיד היית מרים לי
שאני יפה כמו שאני. שאני משוגעת, לא רואה ממטר
גם חיצונית
היית מתעצבן ספק צוחק עליי שאני משתמשת בפילטרים
ותמיד אומר לי שאני הכי יפה טבעית
גם באיזה עשר בבוקר מקושקשת שההבדל ביני לבין פאטמה
דק מאוד
קניתי לך נר נשמה היום
פש איזה מתנה אה כפרה אבא?
עכשיו אתה באמת מלאך. ולא סתם כינוי
צ'מע צ'מע, בנאדם, איש יקר שאתה..
כל כך הרבה מחשבות רצות בראש, מנסות לתרגם את המחנק הזה למשו, כל דבר אחר.. מה לכתוב?.. מה, לכתוב בכלל?.. מה הטעם בעצם?..
*
*
-"אני לא צעקתי עליך, אתה אל תצעק עליי"
-"תגיד, אתה רציני איתי?, אז מה זה נקרא אם לא לצעוק?!",
פחות או יותר החילופי מילים ביני לבין חבר נוסף לעבודה, באיזה ריב בשדה, כשפתאום דרור מחליט להוסיף את הטאץ' הכל כך ייחודי שלו, "מה הבעיה עם זה שאתם צועקים, אני לא מבין?, אתם בריב, זה טבעי שתצעקו",
ואיכשהו, ע"י האשראי המלא שהוא העניק לנו להיות אנחנו עצמנו, לגמרי, בשעתנו הפחות יפה.. פתאום להמשיך לצעוק אחד על השני הרגיש כמו הדבר הכי מטומטם שאנחנו יכולים לעשות כרגע. ונראה לי שבין אם במודע באותו רגע, או רק באופן עקיף, כל אחד מאיתנו בגר קצת כבנאדם בעולם הזה.
*
וואללה דרורקה, במבט לאחור,
על כל הבירה והבשר שדחפנו ביחד.. כל הימים בשדה, או בגגות, כל הפעמים שנפגשנו בכל מיני רחבות.. שרבנו, שהשלמנו (תודה לאל), שבהינו בנוף שעות ביחד מהמרפסת, שחפרנו ים, שהתבלבלנו תו"כ צחוק בלתי נשלט.. וואללה, אפילו ההחלטה בגיל 32 ללמוד לגלוש התחילה בכלל מסיבוב איתך בטרקטורון לחיפוש לוקיישן למסיבה..
מה באמת, זהו?..זה הכל נגמר?..אנשים כבר לא ייתקלו במאור הגדול שאתה?... באהבה הטהורה שהיית?.. 😥
בחיי שזה מרגיש שהעולם כולו לא מצליח לעכל את מה שהוא איבד פה..
וואללה, זה עוד לא מתיישב.. לא מתיישב בכלל.. רק אלוהים יודע כמה זמן ייקח עד ש...
מפה לשם, היית שזור לי בחיים במשך רוב חיי הבוגרים, ו.. ווווואאוו וואו.. אין סיכוי שאני בכלל מנסה לתאר במילים איזו זכות זאת הייתה🫶🙏❤️
אמן שיש עולם הבא, כי אז בדוק שטוב לך עכשיו, וואללה אם אכן יש דבר כזה זכות גדולה בשמיים, אז לך יש יקום שלם משלך.
Roam free dear brotha, it's all yours😓❤️🤟
ראה עוד > >
10/10/2023
Nnamdi Obioha
Dror Bahat I am speechless. Adi Bahat I am so so sorry for the loss of your brother. My heart is heavy and I can’t imagine what you and your family are going through and experiencing. I don’t even know what to say, just in complete utter shock. He did not deserve this, to be kidnapped and murdered by Hamas terrorists. I only pray that your families heart heals and he watches over you guys. My most sincere condolences.
ראה עוד > >
11/10/2023
נועה פרל שלהבי
בזכות חבר מהעבר שכאן בתמונה,
נזכרתי פתאום היום איך הכרנו, כי לרגע שכחתי
זה היה באיזה חדר, בהודו היפה, כמה חייכת וקרנת
מבלי שהכרנו, פתחת לי ישר את ליבך .
ואי אפשר היה לפספס את הלב האוהב שלך..
אני ממש נזכרת במבט והחיוך המתוק שהיה לך.
ומשם, רק המשכנו להרעיף אהבה אחד לשני
בכל הזדמנות שהייתה.
דרורצ׳וק..תראה איך האור בתמונה נוגע בעיקר בך.
כאילו היית חלק ממנו.
טוב, לא כאילו, היית באמת חלק ממנו.
כולך אור, טוּב, טוהר, אהבה.
לא סתם אומרים שקוטפים את הפרחים הכי יפים🥀..
אתה באמת פרח מיוחד. 😔🌹
פרח של אהבה נקייה.❤️
כמו שתמיד היית בליבי ,
אתה תמשיך להיות, לעד.
❤️
ראה עוד > >
11/10/2023
חן אקלר
דרורקהההה חבר שלייייי 💔 הלוואי שאתה שומע אותייייי 😭 לא רציתי להתעורר ליום הקשה הזה 😭
איך אפשר לדבר עלייך בלשון עבר?
איך אפשר לדמיין את הלוויה שלך? זה לא נתפס!!!
מה הם עשו לך!?!!?! מההההההההה ?!?!?!!
הלב שלי נשבר לרסיסים דרורקההה אני זקוקה לך 😭
כולך לב טהור, אור לכל הסביבה שלך, החיוך שלך הלך תמיד לפנייך.
היית שם בכל רגע נתון, היית אוזן קשבת, החדרת בנו אהבת חינם ושמחת חיים.
כל מקום שהיית בו הכנסת איתך אור ושמחה ענקית, גם כשהיו ימים פחות טובים תמיד דאגת לשמור על החיוך.
"אקלר אני אומר לך הכל יהיה בסדר"
עדיין שומעת אותך אומר לי את זה 😭
איך אפשר לחשוב שאם אתקשר אלייך לא יהיה מי שיענה שם מעבר לקו?
איך אפשר לחשוב בכלל שלא אשמע שוב את קולך?
זה לא הגיוני, לא אנושי, לא רוצה להאמין לבשורה הרעה והכל כך כואבת הזאת.
איבדתי חבר אמיתי, חבר ללא תנאים, אחד כזה שגם אם לא נדבר שנה אתה תמיד היית שם, היה נדמה כאילו ישבת ליד הפלאפון וחיכית שאתקשר אלייך, לשמוע ממך, לפרוק לך, לבוא לבקר אותך ותמיד איכשהו היית פנוי לביקור או לשיחה אם קצרה ואם ארוכה.
אז רק רוצה להגיד לך תודה, תודה על כל השנים שהיית שם.
תודה על החיבוקים,
תודה על כל אותן שיחות,
תודה על כתף תומכת,
תודה על שכנות טובה,
תודה על טיולים משותפים עם הכלבים,
תודה על חבר אמיתי שהיית לי, ממש אח לכל דבר,
תודה על הלב הרחב שלך והזמן שהענקת לי איתך,
תודה על נתינה ענקית בשבילי,
תודה עלייך, שהיית חלק ענק מהחיים שלי.
נוח על משכבך בשלום ותשמור עלינו מלמעלה 🙏
יהי זכרך ברוך 💔
ראה עוד > >
11/10/2023
לימור אזולאי
בא לי תתמונה הזאת על כל הקיר בבית💔😔♥️
ראה עוד > >
12/10/2023
ארז לוי
דרורקה אח יקר ואהוב שלי.
תודה לך על הכול. אני אוהב אותך ולא מאמין שאני נפרד ממך כל כך מהר. הלוואי והיה לנו עוד זמן בחיים האלה הייתה לי זכות גדולה להכיר בן אדם שכולו טוב אור ושמחה. לא אשכח אותך לעולם תהיה חזק שם למעלה אוהב אותך ומתגעגע. See you in the next life ! Dror Bahat
ראה עוד > >
12/10/2023
שיקה לוי
אחשלי היקר .. האיש הכי טוב שפגשתי בחיי .
לב טהור .
תודה שתמיד באת ליידי וניסית ולהבין על מה אני מדבר בכלל .
אני אוהב אותך לנצח ולא אשכח מה שלמדת אותי .
ראה עוד > >
12/10/2023
איימי מקס
עוד קצת איתך, עוד קצת ממך דרור למרות שכבר נפרדנו אתמול בבית העלמין.
כולם ידעו כמה אהוב היית, אבל לראות את כמות החברים שסחפת אחריך מכל מיני תקופות בחיים ואת כל אלה שתמיד סביבך, כמות החברים שהגיעו להיפרד ממך הייתה מרגשת.
שיר באנגלית פתח את הלוויה כאילו ואתה היית שם לבחור ולשים את השיר.
משפחתך לבשה את הבגדים המגניבים שלך אתמול וגם היום כשהלכתי לנחם.
זה עשה אותם מיוחדים עוד יותר 🙂
למרות שבקיבוץ כולם מכירים את כולם, לצערי רק בלכתך הכרתי קצת יותר מקרוב את המשפחה שלך מתוך התמונות והסיפורים שלהם עלייך.
הבנתי איזה הורים נפלאים גידלו אותך ובאיזה משפחה מיוחדת אתה גדלת שאפשרה לך להיות בדיוק מי שאתה.
אהבתי אותך מאוד ילד, גבר!
אהבתי את החיוך שלך, את העיניים הצוחקות ובעיקר את הרוח, התובנות והגישה לחיים, לחיים שידעת לחגוג.
היום ברדיו קול רגע, אבא עידן וחברך הטוב איתן, מספרים עלייך.
כנסו לקישור לשמוע את השידור.
הקישור בטוח ♥ https://96fm.co.il/.../%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA.../
ראה עוד > >
12/10/2023
אדי אדגר
אחי היקר והאהוב..דרורקה!.. גארמוןןןןןןןן עם החיבוק דוב שהיית נותן לי, יושב ולא מעכל שכבר לא יהיו חיבוקים כאלו, שלא אזכה עוד להנות מחברותך, ללמוד ממך, להקשיב במלוא תשומת לב כמעט בהפנוט לתובנות הכה מדויקות שלך.. תמיד ידעת מה להגיד ותמיד היית כל-כך חיובי גם כשהכל היה נראה שלילי וחרא עליי..
היית לי לקרן אור בחיים, בזמנים קצת יותר חשוכים ותקופות מבולבלות ותמיד היית שם להבין בי חלק שהרבה לא הבינו מבינים וגם יבינו..
אדם עם לב עצום! שזכיתי לקרוא לו חבר ואח, שהרים לכולם ושמח בלב שלם בשמחת והצלחת חבריו.
חרוץ ובעל כל סוג של מוסר שכולנו צריכים לשאוף אליו..
אתה חסר לי מאוד ותחסר לי מאוד תמיד,
תנוח אחי היקר, תנוח על משכבך בשלום.
אוהב אותך המון בראטן יקר, אתה תמיד איתי ב❤️
ראה עוד > >
13/10/2023
אייל מזרחי
דרורקה אהוב
מעולם לא חשבתי שהשיר שאהבנו כל כך יקבל את משמעותו, ניגנתי אותו הבוקר ונשברתי לרסיסים שוב..
אוהב אותך מלא
תנוח על משכבך בשלום יקירי
אזכור אותך תמיד. Dror Bahat
ראה עוד > >
14/10/2023
אור בן אליהו
לא אשכח איך פעם אחת בדרגון לופס עפה לנו התפאורה והסככה לשמיים כיסאות מהקנטות של כולם באוויר כולם תופסים עצים ומכוניות לא לעוף אחורה מההר מרוב הרוחות שהיו שם , ותפסנו אחד את השני לא לעוף רקענו את הנעליים בתוך הביצה שנוצרה שם והמוסיקה התעצמה מההדף של הרוח שכל מה שרצינו זה אטמים והכל קרה בשבריר שניהההה , כל כך צחקתי שחשבנו מכל הסיטואציה המוזרה הזאת על אטמים מה ווליום שנהיה
גילגלנו גויינט תוך כדי ההדפים בשביל הנגיעת צחוק והסתאלבט שנוכל להכיל את כל הרוחות שהיו כל כך חזקות שאנשים עפו מההר חחחח 💔
מאז החברות הזו נחרטה, פשוט מלאך, ילד טהור עם חיוך שלא יורד, מבט של טוב ותמימות ואהבה.. לא אשכח אותך חבר שלי הי״ד אני ממש מתגעגע 💔💔💔😭
ראה עוד > >
14/10/2023
דניאל אטדגי
״חברים מהמסיבות"
רק עכשיו נופל לי האסימון כמה זה עצום,
שכולנו גדלנו יחד ברחבות
תוך ריקוד מתמשך של שנים.
שנים שאנחנו נפגשים כבר כל סופש,
כל חג או שבת עברנו ביחד.
המון סימני דרך בחיינו היינו מסמנים ביציאה לאירועים של טראנס ובלחגוג את חיינו.
וחברים ? היינו כבר הרבה מעבר.
כי עם חברים רבים ועם חברים עוברים חיכוכים.
ואיתכם? איתכם זה רק חיוכים.
איתכם זה להיפגש בזמנים הכי טובים של חיינו, ולראות אחד את השני רק ברגעי אושר.
ולחגוג יחד.
לא משנה מה הסטלה שיושבת עליך ובאיזה מחשבות היית בגלל דברים שעברת תוך חצי שנייה חייכנו והתחלנו לרקוד שראינו את
"החברים שלנו מהמסיבות"
Osher Vaknin
Michael Vaknin
Matan Lior
Dror Bahat
Avidan Torgeman
יהי זכרם ברוך 💔
ראה עוד > >
18/10/2023
אליאור אמיר
Forever I will remember you my brother 💔
ראה עוד > >
19/10/2023
גלית ביטון
אני זוכרת
את הרגע
הראשון שהייתי במסיבת טבע
השיער היה אסוף לגולגול אדוק
בעצם כל הוויתי היתה אסופה
בכל זאת כראוי לקצינה במגב.
אני זוכרת את המראות שקיבלתי מהאנשים
צבעוניים, משוחררים, מגוונים
ערס שרקד לצד היפית עם חצאית ארוכה
זוג מבוגר שלבשו חולצות צבעוניות ורקדו צמוד שעות
מישהו ישב על כסא ברחבה
ואני זוכרת שהייתי בהלם שאפשר גם לשבת
ולהנות מהמוזיקה.
פתאום שיחת נפש עם אדם שאיני מכירה
אבל מרגיש הכי קרוב בעולם
עם קוצים יבשים בשיער
וקפה שאיכשהו הכנו
ביד
מהצד חשבו שהשתגעתי
אני פשוט ידעתי
שהעיניים נפתחו לרווחה
התודעה נפתחה גבוה גבוה
הגוף השתחרר השיער התפזר
והאגו התפורר
אפילו את אהבת חיי
פגשתי ברחבה ביער בצ'כיה
רקדנו אחד ליד השניה
ובלי מילים כבר ידענו.
זוכרת את חברתי האהובה
שמתוך התאהבות ברחבה
כבר שבועיים אחרי רקדנו בחתונה שלי
תודה לכל שבט הטראנס
תודה לכל החברים שנכנסו לחיי
והיום הם משפחה
על כל רגעי חלל חיצון
תחושת שייכות
צחוק אלוהי
ריקוד בגשם בקור בסחוניה
נוצר פחד
וגם הוא יתפוגג ונחזור לרקוד
פחות בשיפוטיות וביקורת
תודה מהלב לתאומים ועקנין
שאת האומץ והמסיבות שלהם
יהיו מוראקים והיסטוריה
למתן ליאור על כל רגע של סאונד בכל אזור במדינה
לדרור האהוב שתמיד היה עם חיוך ורוצה לעזור
לבר שגם בחושך הנשמה שלו האירה רחבה שלמה
ולכל נשמה שהיתה חלק במסיבה ברעים
ולקחו ממנה את הביטחון הבסיסי
ואת הרגעים היחידים שבאמת אפשר לשחרר
את החייתיות
ולהיות פשוט
נשמה
ראה עוד > >
19/10/2023
ליאז אוליאל
7.10.23, it was the best day with you, we waited so much and worked so hard. So fast it became my nightmare, the worst day of my life. I lost you with many of my friends, but I lost you. I have many friends but you are my only friend. I love you and miss you from the bottom of my heart, the world is not the same without you by my side🤍
Dror Bahat, my best friend and my partner murdered by #hamasisisis in a terror attack on the best day of us•
R.I.P my friend 🏴☠️🖤 https://www.facebook.com/liraz.sara/videos/838416917757461
ראה עוד > >
19/10/2023
שי גרינבאום
בתמימותי אמרתי לך, שבפעם הבאה נשב לשיחה בגובה העיניים.
בהלוויה שלך לא הייתי. אתה יודע, אני בצו 8. אתמול יצאתי ל"התרעננות", באתי לשבת, לדבר.
אתה היית נוכח ברוחך, כמו תמיד.
צילמתי אותנו, שיהיה לי זיכרון לא היו לנו תמונות משותפות.
לא כך דמיינתי את זה.
נוח בשלום חבר 💔.
ראה עוד > >
23/10/2023
לירז אוליאל
הנובה התחיל ב6.10.23
בשבילנו הוא התחיל קצת לפני, שבועיים לפני עמרי סגר איתי שנכין לו את הבמה לאירוע היו לנו שבועיים, דרור היה עוד בנפאל ותכננו שהוא יחזור ונתחיל לעבוד, 20.9.23 דרור כותב לי מנפאל ״ טוב סבבה אחרי כיפור מיד על הבוקר אני שם נותן בראש עד המוות״ היום זה מקבל משמעות קצת אחרת.
יום אחרי זה מיכו ואושר מתקשרים, תמיד הם הצחיקו אותי אף פעם לא ידעתי להבדיל בניהם, הם ידעו את זה אמרתי להם גם שוב באותו לילה, הם אומרים לי שהם רוצים שאנחנו נעשה להם את הבמה, הסכמתי היה קשה לעמוד בפניהם הם גם הראשונים שנתנו לנו במה. בהתחלה לא קישרתי אבל בלי לשים לב היו לנו 10 ימים של עבודה בתכלס להכין 2 במות ומיצג שסגרתי עם שראל לפסטיבל שכולם ממש התרגשו לקראתו.
10 ימים דרור ואני מסביב לשעון חיים את הלחץ 24/7 כל השבוע לפחות 6 לילות לא ביזבזנו בשינה, היום אני מודה על זה כי זכיתי להיות איתו עד הסוף הכי קרוב שיש. אז קיללנו😅
3.10.23 דרור ואני עדיין בטריפ של עבודה, אבידן ועודד חברים שאני הכרתי עם דרור בהודו, דרור מכיר קצת מלפני, באים לבקר בצפון וחולפים אצלנו לעצירה, שומעים את כל הלחץ וההתרגשות ישר מתנדבים לבוא לעזור לנו, עודד ואבידן משלנו פגשתי אותם בהודו ישר רואים איזה אנשים חמים אבל לא הכרתי אותם בארץ לא ידעתי אם הם באמת יבואו, יום למחרת אבידן מתקשר- טוב לירז קודם כל תדעי אני גר ליד ואתם כולכם באים אליי אחרי זה, אירגנתי רכב כל אחד מביא מברגה סולם מה עוד צריך? איזה גברים כוסעמק.
באיזור הזמן הזה עמרי מתקשר אומר שיש לנו רק 8 שעות לבנות את האירוע, ידענו שנצטרך צוות לעניין אני קובעת עם יונתן שיהיה איתנו דרור מתקשר לשובל, חבר טוב של דרור, לדרור יש ים חברים. שובל טוב בקשירות הוא אומר יכול לעזור לנו עם הבמבוק, אני לא מכירה את שובל עדיין. מדברת איתו בטלפון, הוא אומר לי ככה, דרור זה חבר אח שלי אני בא למה שצריך לא אכפת לי הכסף אני אבוא לעזור להעמיס לפני ואני איתכם בפירוקים. לא ביקשתי הוא הציע.
6.10.23 השעה 4:00 כולנו נפגשים בנגרייה שובל חיכה לנו שם שעה לפני כי הם טענו שאיחרתי.
מאז ועד הבוקר אנחנו בונים את הרחבה של המשרום מסביב לגדר כשהיוניטי עובד אנחנו עובדים בראבק,לחץ נוכח.
צהריי היום אבידן עודד ויונתן מצטרפים אלינו ומתחיל ערב של אנשים שבאו לתת מהנשמה שלהם לעזור לחברים שלהם ודאגו שהכל יעמוד כמו שצריך. איפה החשש שלנו שמשהו יפול? שרד את התופת.
בכל העסק של התפאורות אני אחראית על העיצוב אבל הקרדיט האמיתי מגיע לדרור, כי לו אין תחליף. בזכותו בלבד דברים יצאו לפועל, הוא האמין בי לפני, השקיע וקרע את התחת תמיד, יש לי כוח של זבוב וכי אין לו תחליף.
7.10.23 השעה 2:00 סוף סוף סיימנו לבנות את הרחבה הראשית אחרי כבר לא יודעת כמה ימים שלא ישנו, דרור שובל ואני תכננו ללכת לבית של אבידן לישון קצת, עודד ואבידן כבר היו בבית חזרו קצת לפני. נפגשנו כולנו בבית בתכנון אבידן עודד ואני חוזרים למסיבה, שובל ודרור ישנים.
בסוף שובל התחרט ודרור אחריו בדוק נו מה יאלה כולם נוסעים למסיבה.
5:20 מגיעים, אני נכנסת עם עודד ואבידן דרור ושובל הגיעו קצת אחרי.
רואה בחטוף את דרור הוא מספר לי מה בתפריט ודופקים מבט של תראה איזה יופי אחד לשני, לא זוכרת יותר מזה.
הייתי עייפה ולא היה לי כוח כל כך להישאר חיכיתי לזריחה לעשות כמה תמונות לבמה וללכת.
6:31 אני באיזור הבאקסטייג של המשרום מתחיל מטח של טילים ממש מעלינו אני עם התיק עליי מוכנה ליציאה גם ככה, רואה את עמרי יורד מהבמה עם הדיגי נראלי ואברהם כהן שואל אולי ליר מה זה? אמרתי לו לא יודעת נראלי סתם רעשים
אבישי בא ויחד עם רבים התקדמנו לכיוון היציאה,
התקשרתי לדרור אמרתי לו מה בואו נלך גם ככה כולם גמורים הוא היה עם שובל והם רצו להישאר.
לא תיארתי לעצמי.
התקשרתי לאבידן ושאלתי אותו אם זה תקין הטילים כי הוא גר באשקלון חצי שעה משם הוא אמר שברגיל. הם גם מחליטים להישאר, אמרתי לו לך לדרור הם מסתתרים בין המחולות מהטילים.
לא תיארתי לעצמי.
אבישי אני וליעד יוצאים באוטו של אבישי לכיוון ימינה מהמסיבה, המשטרה לא באמת ידעה לאן להוביל את הרכבים. תכננו ללכת למסיבה אחרת והוייז הראה ימינה, נוסעים נוסעים והטילים נראים יותר ויותר קרובים, ביקשתי שנסתובב גם הם הסכימו, רציתי לחזור למסיבה להישאר כבר עם דרור ושנתקפל כל אחד לכיוונו גם ככה בתיאוריה הם באו רק לשעתיים. אנחנו שוב באיזור של המסיבה אני מתקשרת לדרור בוא תצא אני אסע איתכם בואו נלך לבית של אבידן, הם רוצים להישאר שם לחכות שהכל ירגע לפרק את הבמה ולנסוע הביתה. אבישי קצת צועק על דרור ודרור אומר לו אחי אני לא רוצה להתווכח או לריב אנחנו פה צוות יהיה בסדר.
אנחנו ממשיכים לכיוון השני, לכיוון הבית של אבידן. נסענו.
לא תיארתי לעצמי.
אחרי 2 קמ הרכב שלפנינו דופק פרסה ומתחילים לצעוק לעצור, זה היה חברים של אבישי הם אומרים בהמשך יש מחבלים ויורים על רכבים עם תת מקלע, הם נכנסו לרכב של אבישי ודפקנו פרסה, קראו להם גל ומאור היו יותר אבל הם עלו איתנו לרכב אחד נראה בהתקף חדרה והשני עם דם על הפנים אני בודקת אבל אין פצע אני אומרת לו שלא ידאג אין פצע פתוח הכל יבש
במשך כמה דקות כמה אנשים ואני על הכביש אומרים לאנשים לא לנסוע לשם, באותו זמן לא בדיוק ידעתי מה קורה שם רק ידעתי שאי אפשר לנסוע לשם. התקשרתי למשטרה והתחננתי שיבואו לחסום את הרכבים כי לא מצליחים להשתלט על כולם וצרחתי שמישהו ממשיך עכשיו לשם ובטח ירו עליהם שיבואו דחוף.
7:05 אני שולחת לדרור מיקום ואומרת לו יש פיגוע. יורים על אנשים. מחבלים. בכיוון הבית שלהם. לא להתקרב לפה.
לא תיארתי לעצמי.
אנחנו נכנסים למיגונית אבישי שומע יריות ואנחנו יוצאים לכיוון קיבוץ סעד שנמצא ממש ממול בנתיים 2 אזרחים מכיתת יורים עם אחד עם m16 והשני עם אקדח, ציצית בלי נעליים.
נכנסים לקיבוץ ואני זוכרת שיש שם עוד אנשים מהקיבוץ שלא פגשתי לפני אבישי ואני, מי שהיה איתנו לפני נכנסו לקיבוץ. והתחילו להגיע פצועים, אנשים פשוט הביאו אותם ,אני עם מד״א על הקו מנסה שוב להזעיק עזרה, שולחת מיקום מצלמת להם את הפצועים, יש עוד אנשים שמתחילים לטפל בפצועים.
מגיע בחור בשם נועם ומספר על מיגונית שהתפוצצה הוא היה בהלם קרב קיצוני, ראיתי אותו מאוחר יותר בחדשות, אבישי שם לו גקט ככרית ואני הייתי עם עוז שהוא חייל שהיה בדרך למילואים וירו בו בכתף ובגב באופן אוטומטי שמתי כפפות והחזקתי, בדיוק הגיע פרמדיק עם ערכת עזרה ראשונה מהקיבוץ.
לא תיארתי לעצמי אבל מאז שהחזקתי ועד שעוז באמבולנס לא שיחררתי.
מד״א לא מגיעים ומישהו מהקיבוץ מחליט שצריך לקחת עכשיו את הפצועים הדחופים לסורוקה.
רכב פרטי הורידו את הכיסאות והכניסו 2 אלונקות כשהבגאג׳ פתוח
אבישי עם הנהג מקדימה אני מעל עוז מחזיקה לידי זוג תאילנדים היא עם ירי בעמוד השדרה הוא לידה הוא לא מגיב וההבעה שלו הייתה בהלם, לא הצלחתי לתקשר איתו.
אני מדברת עם עוז הוא שואל אותי אם יש לי סכרת וצחקנו שעליו ירו פעמיים.
אנחנו נוסעים חשופים לגמרי ואני שואלת את הנהג אם אין מצב שהמכסה של הבגאג׳ יסגר להם על הרגליים כי זה היה ממש קרוב, הוא אומר שיש מצב ושהוא ממש משתדל שלא.
אנחנו רואים אמבולנס ועוצרים לידו, עוז שוכב על הריצפה ומבקש ממני לא לשחרר.
אני אומרת לו שעכשיו הכל יהיה בסדר יש רופא והוא יקבל טיפול.
הם בודקים אותו והלחץ גבוהה והמדדים משתוללים.
אני לרגע משחררת כי יש רופא שצריך את המקום.
אני קמה ואני רואה שליד עוז יש עוד אנשים ששוכבים, פצועים.
לידם בצד השני של התחנת אוטובוסים יש עוד אנשים נראה לי 4, אחד שוכב שם עם נעלי בלנסטון והרגל שלו לא שם, יש רק נעל 1 אני מסתכלת לו בפנים, העיניים פקוחות ויש תופת מסביב אני בוהה בו לרגע והוא נראה כל כך רגוע ושלי, לידו שוכבת בחורה התמונה הזאת נמחקה לי מהראש את השאר בדיוק כיסו, נראה לי עברו כמה דקות עד שהבנתי שכל זה גופות.
באוטו ליד יושב מישהו בתנוחה לא הגיונית כזו כולו מקופל ברכב, אמרתי למיכאל כהן שיבוא לראות, מישהו פתוח את הדלת וגם זו הייתה עוד גופה.
שי גם היה שם סיפר לי בדיוק שירו בחברה שלו ברכב ושהוא ניסה לעשות לה הנשמה.
הלכתי רגע מאחורי התחנה ונראלי שאכלתי שם התקף חרדה, אני מזהה ישר ומנסה לנשום כי זה לא הזמן עכשיו.
לא תיארתי לעצמי
באמבולנס נוסעים עם עוז והוא מבקש ממני לבוא איתו אבישי ואני נוסעים לסורוקה.
8:30 דרור כותב לי, את בסדר?
-כן אני עם פצוע בדרך לסורוקה.
שמרי על עצמך
-איפה אתם?
מתחת לבמה. טירוף פה פיגוע אחושרמוטה.
-ראיתי אנשים שהתפוצצו. גופות בכל מקום.
מטורף פה
-מה קורה?
-אתם מוגנים?
מתחת לבמה
יריות מכל כיוון
על הריצפה מקווים לטוב
היה לי 2 אחוז, כתבתי לו הודעה אחרונה
-אני בלי סוללה דבר עם אבישי תשמרו על עצמכם
ב9:12 דרור שלח לי לב סגול💜
לא תיארתי לעצמי
בדרך לסורוקה רכב כחול עוצר מלפנינו ומישהו רץ לכיוון האמבולנס, בחור שהרגע ירו בו והורידו לו את האצבעות ששואל את הפרמדיק אם יש לו משהו בצוואר איזה קליע ואם הוא יכול לנהוג ככה? הפרמדיק מאשר.
אבישי יוצא לנהוג לו ברכב
מגיעים לסורוקה ויש שם מלא אנשים, בעיקר ערבים הכל עדיין טרי וכל הזמן יש אזעקות התחבאנו באיזה חניון.
קצת אחרי זה עלינו למיון ושאלתי בקבלה אם הגיעה גופה של חבר קרוב של אבישי שבדיוק שמענו שנהרג, היא אמרה לי שהגיעו מלא פצועים ואין אצלם גופות עדיין.
לא תיארתי לעצמי. כמה עוד יגיעו.
הטענתי את הטלפון 10:42 ושלחתי לדרור הודעה
?????
מה קורה איתכם
?????
12:41
דרוורררר
מתחננת שתענו לי
לא תיארתי לעצמי.
באותו יום נסענו מהבית חולים עם אחד הרכבים שיצא לכיוון תל אביב והם שמו אותנו בחדיד, אחרי זה הגענו לעפולה ומאז אנחנו פה.
מאז ניסינו להבין את גודל האירוע ואיפה כל החברים שלי שלפני שנייה בנינו במה ביחד?
קשה לתאר, לעצמי, לאנשים אחרים, למשפחות של הנופלים אבל אני מנסה כי חשוב שיזכרו!!!
דרור בהט!!!!!!!!!!!!
אבידן תורג’מן!!!!!!!!!!!!!
עודד אברג׳ל!!!!!!!!!!!!
שובל יעקוב!!!!!!!!!!!!
עדיין קצת מוזר לי לשים ז״ל
נ ר צ ח ו ע״י בני עוולה, ככל הנראה בזמן שהתחבאו מתחת אותה במה שבנינו ביחד.
כולם הובאו למנוחות דרור ושובל נקברו באותו יום, אחר כך אבידן ואז עודד.
הלב שלי נשבר לכל כך הרבה חלקים ולפעמים הכאב קשה מנשוא כי איך אפשר לבכות על כל כך הרבה אנשים בו זמנית? נלקח מהעולם הזה כל כך הרבה אור ואין מספיק מילים שיתארו את האנשים האלה, אני יודעת שיש מלא נופלים אבל רציתי שתדעו שהם היו שם איתי, וכששואלים אותי את בנית את הבמה אז אני אומרת שהם בנו, כי אני רק עיצבתי והעולם ממש קשה בלעדיהם.
נשארתם לפרק כי אף אחד לא תיאר לעצמו, לפני יומיים כתבתי פוסט ואנשים טובים פירקו במקומכם, אני יודעת שהייתם עושים אותו דבר הפוך.
לא הספקנו לחגוג כמו שרצינו, קבענו שאני אכין לנו ארוחה כמו בהודו ועכשיו כבר אי אפשר.
היום הזה חרוט לי בראש לתמיד, זכיתי להכיר אתכם ולספוג ממכם מעט מהאור כי עכשיו יש הרבה חושך🖤
נוחו על משכבכם בשלום
צה״ל יקום דמכם🤍
NOVA Festival has started at 06/10/23
For us, it started a little earlier
Two weeks before then, Omri called and ask us to be the Stage-designers for the festival
Two weeks upfront? No worries. Dror was still in Nepal but we knew that after he'll come back to Israel we'll start working on it .
20/9/23 - Dror texts me from Nepal "Sis, after Kippur, first thing on the morning at the workshop. I'm gonna' work myself to death!"
Today, his words take on a slightly different meaning.
The day after, I'm getting a call from Mico and Osher, They always made me laugh and I could never tell them apart and they knew it
I reminded them of that, in that phone call, and they told me they want us (me and Dror) to design for the stage,
and of course I agreed, well, these two amazing brother were the first to give us a chance ever in this business
How could I say no?
After I hung up the phone I realized that we have 10 days to work 2 stages + 1 artistic exhibit that I set up with Sharel.
10 DAYS! me and Dror around the clock like crazy people, 24/7 sleepless nights.
Today I am thankful for that, for the time with him in his last days
The best goodbye I could have asked for.
3/10/23 -Dror and I, still around the clock
And we've got visitors! Avidan and Oded, friends of Dror that I've met in India
They came to say hello and make a stop on their way to the north.
As they are watching us working on the stage, they are getting so excited and after one second they start to help us
Avidan and Oded are like brothers to us, and I don't really know them
I didn't know if they will come to the party or not and the day after, Avidan called me and say:
"Liraz, my apartment is really close to the party, and you all are invited to my place,
I have a good vehicle for all of the stuff and tools, it's on me, do you need anything else?"
For god fucking sake, what a person.
Few hours later, Omri called and tell us that we have only 8 hours to build the stage at the day of the event.
We knew that we will have to be good team, and we're starting to call our friends,
I called Yonatan, Dror has called Shoval, a good friend of him. Dror has so many friends, it's unbelievable
"Shoval is really good at knots tying" dror said. "He can help us with the Bamboo sticks".
I didn't know shoval so good, but he told me on the phone "Dror is like a brother to me, I come to help you no matter what, I don't care about the money or anything, I'm with you for the whole event"
And by the way, I didn't ask him to help us, he was the one who asked.
6/10/23 - It's 4:00 am, we all meet at the workshop.
Shoval was waiting for 1 hour, and the guys told me I was late.
From that moment until the morning, we were building the Mushroom's Stage around the festival's fence,
And as we are building the stage, there was still the Unity festival, heavy pressure.
It's around mid-day, Avidan and Oded are joining us, and we all getting excited, but for real.
A lot of amazing guys came to help, and now it's showtime, we have to make sure that everything will keep stable.
I still can't believe, how could we ever had a doubt?
It survived that hellish.
In our Stage-Design business, I'm in charge of the design,
But Dror is the one who deserve the real credit, he is one of a kind
It was only because of him that things worked out, he believed in me before anyone else, he was into it, as I said, one of a kind.
7.10.23 - It's 2:00 am.
Finally, we finished building the Main-Stage, after so many sleepless nights,
Dror, me and Shoval were talking about getting some rest at the meantime,
but Avidan and Oded were just about to come back to the party, and then we have all decided "Fuck it, let's stay."
It's 5:20 am. We arrived.
I get in first with Oded, and the rest guy came few minutes later.
Me and Dror had a quick-glance at each other, he told me his plans and we are so proud of the stage,
I was too tired and really didn't want to stay, I was waiting for the sunrise to take a few photos and go back to sleep.
It's 6:31 am.
I'm at the Mushroom's Backstage area, and there is an alert
I see a few rocket in the sky, right upon us.
I see Omri goes down from the stage with the DJ, he asked me "Lir, what the fuck?"
I told him that I don't know, maybe just a noise.
Avishai has moved towards me, and a lot of other made their way to the exit.
I called Dror to tell him to come with us, but he told me "I wanna stay".
I had no idea.
I called Avidan to ask him if it's normal, because he lives in Ashkelon, he said "It's normally", we stay here"
I had no idea.
Avishai me and Liad are going with Avishai's car to the right exit from the party
The police didn't know how to direct the drivers out.
The GPS navigates to the right, so we went right
After few moment, the rockets seemed closer more and more so I asked them to turn around and they have agreed.
I wanted to come back to the party to stay with Dror, so we did
I'm calling Dror and tell him "Come with us, let's go to Avidan's home"
But they wanted to stay, to finish the job, dismantle the stage and go home.
Avishai has started yelling at Dror, and he told him
"Bro, I don't want to argue with you or to fight, we are a team here, don't worry it will be fine"
So we went to the other exit of the party, on our way to Avidan's home.
I had no idea.
After 2 kilometers, the car in front of us starts to turn around and yelling "Stop!"
They were Avishai's friends, they told us there are terrorists and they are shooting all over the place.
They went really quick inside our car, and we went out there in a rush.
Their names were Gal and Maor, one of them has a panic attack, and the other has a blood on his face,
I checked his body and I figured out that he's ok and it's just a scratch, I told him not to worry.
For a few minutes, few guys and me were warned the other people not to go from that way because it's dangerous.
And we didn't know what's going on for sure.
I called the police and beg for them to block this road, because it's a big mess here
"We had no idea what's going on and we need help immediately!"
It's 7:05 am
I send Dror my location and tell him "There is a big mess here, terrorists are shooting people, don't come here!"
I had no idea.
We hide for a second, Avishai hears shots, and we head toward Kibbutz Sa'ad, which is right opposite.
So far 2 guys from a firing squad, one with a M16 and the other with a gun dressed with tzitzit without any shoes.
We enter the kibbutz, and I remember there are other people from the kibbutz who were with us before.
And they started to arrive wounded, people just brought them, I'm with MDA on the line again trying to get help from someone,
I sent a location, photos of the wounded people, and there are other people who are starting to treat the wounded.
A guy named Noam arrives and tells about an army vehicle that exploded he was in extremely shocked.
I saw him later on the news, Avishai put a jacket as a pillow and I was with Oz who was a soldier who was on the way to the reserves,
and got shot in the shoulder and back and I automatically put on gloves and held it, a paramedic came with a first aid kit from the kibbutz.
I had no idea, but from the time I was holding on to the ambulance, I didn't let go.
MDA is not coming and someone from the kibbutz decides that the hard-wounded must now be taken to Soroka Hospital.
A private vehicle removed the chairs and put in 2 stretchers with the trunk open.
Avishai with the driver in the front, and I'm over Oz holding next to a Thai couple, she is with a shooting in the spine,
And her boyfriend does not respond and his totally shocked, I could not communicate with him.
I talk to Oz. He asks me if I have diabetes, and we laugh at him cause he got shot twice.
We are completely exposed, I ask the driver if there is no way that the cover of the Bug will close on their feet,
because it was really close, he said that he will do his best.
We see an ambulance and stop next to it, Oz is lying on the floor and asks me not to let go.
I tell him that everything will be fine now. There's a doctor and he'll get treatment.
They doctor is testing it and the pressure's high and the metrics are running wild.
I'm letting go for a second because the doctor needs some space.
I get up and I see that there are other people lying around, wounded.
Next to them on the other side of the bus station there are other people.
One was lying there with his Blanston shoes and his foot is not there, there's only one shoe, I look at him in the face,
eyes are open and there's hell around. I stare at him for a moment and he looks so calm and peaceful, Next to him I see a girl.
This picture was erased from my head. The rest of them got cover with a blanket, I think it took me a few minutes to realize that they were all dead bodies.
In the car next to me, someone in such an unusual position, back in the car.
I told Michael Cohen to come and see, someone opened the door and it was another dead body.
Shay was also there, he was telling me that his girlfriend was shot in the car and that he was trying to give her a artificial respiration.
I went behind the station for a second, I had a panic attack, I recognized it straight away and tried to breathe because this is not the time right now.
I had no idea,
In the ambulance, we were with Oz, and he asks me to come with him. Avishai and I go to Soroka.
It's 8:30 am.
Dror texts me "Are you ok?"
- Yeah, I'm with a wounded man on the way to Soroka.
"Take care."
- Where are you?
"We are under the stage. It's crazy. It's a fucking terror attack."
- I saw people explode. Bodies everywhere.
"It's crazy in here."
- What's going on? Are you safe?
"We are under the stage. Shots fired from every direction. On the floor, we hope for the best."
I had 2%. I wrote him one last message
- I don't have a battery. Talk to Avishai. Take care.
At 9:12, Dror sent me a purple heart.
I had no idea.
On the way to Soroka, a blue car has stopped in front of us and someone runs toward the ambulance,
a guy who was just got shot and his fingers were taken off, asking the paramedic if he has something in his neck, if there is a bullet, and if he can drive like that?
The paramedic has confirmed.
Avishai drives his car and we arrive to Soroka.
There are lots of people there, mostly Arabs, everything is still fresh and all the time we here a lot of alerts.
We was hiding in a parking lot. Few moments later we went to the emergency room and we asked at the reception if they know anyone about Avishai's friend,
Because we've just heard that he has been killed, she told me that there were many wounded people and that they had no bodies yet.
I had no idea.
How many people are wounded?... how many people are dead?...
I charged the phone at 10:42, and I sent right away a message to Dror.
10:42:
?????
What's going on with you guys?
?????
12:41:
Drorrrr.
I beg you to answer me.
I had no idea.
At that day we drove from the hospital with one of the vehicles that went out to Tel Aviv,
And they put us in Hadid, after that to Afula, and from then we are here.
Since then we have tried to understand the impact of this terror attack, and where are all of my friends from the team that built a stage together?
It's hard to explain, to myself, to other people, to the families of the fallen, but I'm trying my best because it's important that they will be remembered!!!
Dror Bahat!!!!!!!!!!!!
Avidan Turgeman!!!!!!!!!!!!!
Oded Abargel!!!!!!!!!!!!
Shoval Yaakov!!!!!!!!!!!!
It's so fucking weird to write "R.I.P" next to their names.
All of them were murdered by savage terrorists, probably under the same stage,
the stage that he have built, TOGETHER.
They were all laid to rest, Dror and Shoval at the same day, and Avidan and Oded at the day after.
My heart breaks in so many pieces, and sometimes the pain is unbearable.
Because how can you cry for so many people at the same time?
So much light has been taken from this world now and there are not enough words to describe those people.
I know there are tons of falls, but I wanted you to know that they were with me back there.
And when people ask me "Did you build the stage?" I say "They were." because I am just the designer,
The world is really hard without them.
You wanted to stay to finish the job, to come back home with the stage, satisfied and relaxed.
You wanted to stay cause you had no idea.
2 days ago I wrote a post on Facebook, and good people came to help us with the stage.
I know for sure that you would have done the same for other people.
We didn't have a chance to celebrate like we wanted to,
We said that I'm gonna make you an amazing Indian-dinner style, like at the old days.
And now it's not possible.
I'll remember this day forever and ever.
I really got to know you, all of you
And I'm glad that I took some of the light from you because now there's a lot of darkness.
Rest In Peace
ראה עוד > >
23/10/0023
חן אקלר
דרור חבר יקר שלי,
אין מילים שיצליחו לתאר את הכאב,
תישאר תמיד בליבי ועכשיו יד ביד איתי, כמו תמיד.
בטוחה שאתה שומר עליי מלמעלה 😭
ת.נ.צ.ב.ה 💔
תודה ל@noamgontow שייצרה עבורי קעקוע מושלם לזיכרו 🙏
ראה עוד > >
25/10/2023
לוטם אפון
היי דרורי...
קצת מוזר לכתוב לך ולדעת שלא תענה.
קצת מוזר העולם בידיעה שאתה לא נמצא.
לא הספקתי להפרד ממך ובגלל המצב לא יכולתי לעלות להלוויה שלך...
הלב שלי לא יודע איך להכיל את הכאב ואת החור הריק שנפתח.
דרורי, אח שלי היקר, לא מאמינה שאתה לא כאן.
הכאב על הבשורה המרה שהמחבלים תפסו גם אותך שברה אותי, הקרקע נשמטה. חבר שלי אתה כבר לא כאן ולא בצדק. הלב שלי מדמם כואב ומתגעגע.
מקווה שעכשיו כשאתה בשמיים אתה רוקד מחייך ומאושר כמו שאני זוכרת אותך.
תודה לך על כל הזמנים שהיית בשבילי שנתת כתף, חיבוק חזק, חיוכים מדבקים, אוזן קשבת או אפילו סתם לשבת בשקט. הצלחת לפתוח אצלי הרבה חומות שרבים לא יודעים על קיומן. הרגשתי איתך הכי בנוח בעולם ותמיד הרגשתי שאתה מקבל אותי לא משנה באיזה מצב אנחנו נפגשים. הרוגע שלך, החיוך שלך וזה שהכל בסדר ומותר להיות טירלול פשוט נתן לי להרגיש בטוחה ונאהבת ונתן לי את התחושה הכי טובה בעולם שאין פשוט אין על חברים שלי.
חבר שלי,
אני לא מצליחה לעצור את הדמעות ולא מצליחה לעצור את המחשבות עליך.
כדי לנסות קצת אפילו להתמודד או להקל על הכאב בניתי לעצמי סיפור... אם היית פה היית מתרגש כנראה לשמוע אותו...
הסיפור הוא שלא נעלמת, שלא הלכת, שלא לקחו לנו אותך בטרם עת.... הסיפור שלי הוא שהפכת לציפור. אותה ציפור דרור שאתה, ציפור חופש. וכל ציפור דרור שאני רואה אני חושבת שבאת לבקר אותי ולומר לי שלום.
בתמונה 1 יש את הקעקוע החדש שלי שעשיתי הקעקוע הוא ציפור דרור ואם תשים לב במקור שלה יש את אחת הטבעות שלך... החלטתי שחזרת לקחת את הטבעת שלך אחרי המקרה הנוראי שפקד את המדינה שלנו ואת האהובים שלנו.
את הטבעת מצאתי בתמונה שהייתה לך בפייסבוק כדי לבחור את התכשיט...
אני מתגעגעת אליך המון אח שלי היקר ואני מקווה שאתה רוקד ושמח שם למעלה. שומר עלינו ובטח צוחק עלינו שאנחנו כאלה רציניים.
רציתי לומר תודה מיוחדת ל- דן דניאל לוי
תודה רבה רבה לך שעזרת לי להעביר את הרעיון מדימיון לסקיצה ומסקיצה לקעקוע. קראת את המחשבות שלי ועשית בדיוק את מה שרציתי ודימיינתי... תודה שעשית קעקוע לבחורה לחוצה שלא מפסיקה לבכות לא מכאב של הקעקוע אלא מלב מרוסק. תודה על החיבוק וההכלה שלך זה כל כך לא מובן מאליו! תודה רבה לך!
דרורי מקווה שתאהב את הקעקוע שלך. אני אהבתי מאוד.
מתגעגעת אליך אח שלי היקר, חבר שלי האהוב. הלב בוכה.
ראה עוד > >
25/10/2023
איתן
והגעגוע לא עוזב חבר יקר
אני לא מצליח להכיל ולעקל אתזה בכלל
מתגעגע לראות על מסך הפלאפון את השם שלך וישר שאני עונה לשמוע את הקול השמח שלך תאנוססס מה איתך
זה לא נתפס פשוט לא נתפס💔
אוהב אותך לנצח חבר יקר
ראה עוד > >
26/10/2023
אביר יעקב
לפני 13 שעות באת אלי בחלום והערת אותי משינה. אני על שולחן עבודה מחשב פתוח וכמה טלפונים רץ אחריך מנסה לסגור את כל הפינות שנשארו אחרייך ולשמור על הקארמה שלך חיובית ומוצלחת לדאוג להכל וכמה שיותר.
נשענת קדימה עם שתי הידיים על השולחן מימיני הגוף שלך פונה קדימה לכיוון השולחן והפנים שלך מסתכלות עליי ואמרת לי.. "נו מה אתה עובד כל-כך קשה אחי.. הכל טוב.. שחרר.." חייכת אלי את החיוך שמלא בשטות שבך בתוך כל הזקן שלא הספקת לקצץ ומיד התעוררתי מהשינה העמוקה בה הייתי.
תמיד אמרת לי שאני צריך להפסיק להגזים בעיקר בתגובות שלי לסיטואציות ולחיים... חיכיתי שגם הילדים שלך יצחקו על דוד דין וכתפוח שלא נופל רחוק מן העץ יחזרו על אותן מילים של אביהם המבוגר..
אבל אני לא יכול להפסיק אחי.. זה מה שמחזיק אותי לא להשבר.. להיות בתנועה מתמדת סביב המשפחה שלך החיים שהיו לך והחיים שעוד היו יכולים להיות לך..
לסדר את כל התמונות והסרטונים שלך מהשנים האחרונות זו רכבת הרים מטורפת לשמוע אותך לראות אותך זז מחייך זכרונות שלנו ביחד ושלך עם העולם
אני אפטי אחי. כמו שניסיתי להיות למצב בשנים האחרונות אני מפחד שלא יישאר בי כוחות אחריך ושאובדן נוסף שמאיים להגיע כבר יאבד את משמעותו ומשקלו.
תן לי כח אחי אל תגיד לי לשחרר.. אתה יודע שאני מאסטר של אגו.. אני צריך שתתפור לי איזו יציאה תקטין אותי תצחק עלי תראה לי מה אני לא רואה בעצמי ותאהב אותי בדיוק בגלל כל הדברים האלו ממש כמו שהיינו תמיד ובעיקר בשנים האחרונות.
אני מתגעגע אחי תבוא לבקר אותי יותר בחלומות
ראה עוד > >
13/11/2023
לימור אזולאי
זה טקסט שדרור שלח לי באחת הפעמים שהתכתבנו בווצאפ.
איך הוא ידע תמיד לקלוע בול.
ראה עוד > >
19/11/2023
גרשון
''לך לישון'' הוא אומר לי
כאילו זה פשוט כמו לנגן על יוקלילי,
אני על מדים כבר 40 ימים מאז שהלילות והימים הפכו רק לימים,
מאז ששינה זה בחלום ובחלום הם חיים...
אני במארב מול מארון א ראס שבלבנון בוגי מחליף ואותי שולח לישון,
אבל אני אני תפוס במחשבות חושב לעצמי טביבי תפסיק לנחור, ומסתיר את המחשבה איפה יהודה או דרור,
איך הטובים הם אלה שתמיד הולכים וכמה כבר נמצאים בקברים,
מתי יפסקו הטילים שגם ברגע זה נופלים,
עדיף לא לדבר על זה זה מוריד ת'מצברוח אבל גם ככה אני מרגיש כמו הפסקת חשמל בתחנת כוח,
זה מרגיש כמו טריפ או חלום רע אבל המציאות כואבת זה באמת קרה,
אפשר לשחק אותה חזק חסין וגבר
כנראה שתמיד אתגעגע אלייך חבר,
להלחם בעזה או לבנון לא משנה
כי המשחק עכשיו משתנה,
מסר של תקווה או שנת לילה שלווה?
אולי אחרי ההפצצה 💥🚀
בנתיים ננקום אהלן חיזבאללה ✌🏼🇮🇱
ראה עוד > >
27/11/2023
מור אטדגי
כבר הרבה זמן שמנסה לכתוב משהו....המון מחשבות, רגעים, חוויות משותפות, שיחות והצחוק המתגלגל שלך...
הכרתי אותך כשהיית בן 15 בעבודה ומאז שמרנו על קשר גם כשלא עבדנו יחד...
אני רוצה להגיד לך תודה על הזכות להיות חברה שלך, היית אהוב מאוד (!!) ולימדת אותי הרבה על חוסר שיפוטיות ואהבת אדם פשוטה ונקיה. תודה על אינספור חוויות ושיחות,
מקווה שאתה בטוב, אתה חסר מאוד....
שבת שלום אחי היקר
מתוך אלפיי הג'יגהבייטים של המוזיקה שאהבנו
דווקא כשאני שומע אופת' אני חושב עליך
בטוח שתעריך 🙏💔🕊👑
ראה עוד > >
30/12/2023
ליאז אוליאל
Dror I miss you every day, feels so stupid to write it when you can’t answer. We make this piece for you I know you would love it🤍
Much appreciation to Aviv and Jonathan @amgeometry @flowerofskulls who helped create this amazing piece. Dror used to loved wood art, especially olive wood, and was a crazy collector of music and cactus. Thanks to @cactusmania_il for the donation of all the flowers 🌵🌵🌵
inspiration by a piece that Dror got from @cactus_and_
ראה עוד > >
14/01/2024
לירז אוליאל
100 ימים אחי היקר, הייתי נותנת הכל בשביל עוד יום אחד שנפתח איזה קנטה נשתה איזה בירה נאכל איזה טריפ ונצא לטייל🤍
ראה עוד > >
17/02/2024
נדב אביב
אחי כמה שאתה חסר כאן למטה בעולם הדפוק הזה
ראה עוד > >
10/03/2024
שימי מזרחי
אחי היקר
עברו חמישה חודשים
חמישה חודשים בלעדייך
חמישה חודשים שלא נפגשנו
חמישה חודשים שאתה לא בא אלי בחמישי ושואל איך עבר עליי השבוע איך אני מרגיש נותן נקודות איפה אפשר לשפר ולאן לשאוף ,
לצחוק ולראות את הטוב גם ברגעים הקשים של החיים
אני עדיין לא עיקלתי ...
לא היה שבוע שלא היינו נפגשים,
עדיין מחכה לחמישי שתבוא ...
עדיין מחכה שתתקשר ותגיד שימי יוצאים לגלבוע
מתגעגע לצחוקים לישיבות לדבר שעות על סאונד במסיבות לאוספים של המוזיקה ליציאות ,
העמק כבר לא אותו דבר בלעדייך הייתה נקודה מחברת בין כולם הלב של העמק
הייתה לי לאח גדול
בזכותך עשיתי רשיון
אתה אשכרה לימדת אותי להחליף שמן ומים
אתה תמיד דאגת לחבק להרים וגם להגיד אם אני לא בסדר .
יום לפני המסיבה הייתה אצלי היה לך אור בעניים
הייתה כל כך שמח אמרת לי שימי זה הפרוייקט הכי גדול שלנו (לירז) מי פה זה רק פסטיבלים !
כל כך שמחתי בשבילך ,
אתה כל כך חסר לי אחי
תודה על כל מה שהייתה ותמיד תיהיה בשבילי
אוהב ומעריך אותך אח שלי !
מחכה לחמישי 💔
will never forget Dror Bahat
ראה עוד > >
14/03/2024
מור ג'נבשכילי
כמה כואב ועצוב לדעת שהחבר שסיימת איתו טירונות לפני 11 שנים אינו עוד נרצח בנובה
איזו מציאות כואבת כמה זיכרונות היו לי איתך צחוקים ומוטיבציה שבירות ושביזות כל כך כואב לדעת שהחיוך והשמחה שלך נגדעו בידי מרצחים ארורים Dror Bahat נזכור אותך תמיד חבר ואח השם יקום דמך הטהור
ראה עוד > >
06/04/2024
לירז אוליאל
כאוס מחר חצי שנה בלעדייך
אתמול חשבתי הרבה עליך, אתמול הקמתי במה חדשה בלעדייך ואיך אתה חסר אחי היקר
חשבתי על החברות שלנו, כבר קראתי את כל השיחות שלנו בכל הפלטפורמות אין סוף פעמים, היית החבר הכי טוב שלי והחבר שתמיד אומר כן, זאת הייתה החברות שלנו.
לירז רוצה נלך למסיבה? כן
דרור רוצה לבוא להודו מחר? כן
לירז רוצה לבוא לראות שקיעה? כן
דרור רוצה נקנה מכונה של סי אן סי? כן
לירז צריכה חילוץ?
דרור אכלת משהו?
בלי הרבה מילים, עם הכי הרבה הבנה ואין סוף של חוויות
פעם חברה טובה אמרה לי, חבר זה מישהו שאת כל הזמן מבקשת ממנו דברים והוא כל הזמן ממך ואין עם זה בעיה כי אתם חברים. האמת שאין לי הרבה חברים, יש הרבה אנשים שאני מכירה אבל חברים אמיתיים קשה למצוא, דרור היית החבר הכי קרוב שלי וזה שאני יכולה לבקש ממנו הכל וזה שאני אעשה בשבילו הכל. החבר שיגיד כן לכל רעיון מפגר או מוצלח, זה שיזרום איתי על כל שטות, זה שהכי נוח לעשות איתו טריפים וזה שבשיא יבוא איתי טיול ביער כי המוזיקה כבר פחות ויהיה לי לשותף אמיתי
אני מתגעגעת אלייך בעצמות
ולאט לאט אני מבינה שאתה כבר לא תחזור ולא נצבור עוד חוויות, רציתי לספר לך שעדיין קשה לי מאוד אבל התחלתי קצת לגעת בפצעים, לא מזמן הלכתי לסדנא בלעדייך בהתחלה עם חברים ואז קצת לבד, העבודה בלעדייך לא כיפית יותר ובמסיבות אין לי עם מי להתלונן על המוזיקה הגרועה, חושבת עליך תמיד ולנצח אתגעגע אליך כאוס
ראה עוד > >
06/04/2024
תומר איזרייב
לא חושב שאי פעם חוויתי תחושות כאלו במסיבה
בדר"כ מסיבה בשבילי זה המקום שלי
להשתחרר להתחבר לשמוע מוזיקה טובה טבע לפגוש חברים לדבר לצחוק שלוק מהבירה שלוק מהפייסל והמון אנרגיה ש-טעונה בטוב
הקיפוד הזה היה לי טיפה שונה
יצאנו לשטח עם אחת התפאורות במה והצילייה הראשונות של דרורקה ולירז
הגעתי לשטח מפוצץ ברגשות מעורבים
המון מחשבות עלייך ופחד אחד עמוק של לאכזב אותך אבל מצד שני מגיע עם המון אמונה ורצון ויודע שפחות ממושלם לא מתקבל פה כי הכל בשבילך
חחח מי כמוך יודע מה עברנו עד שהרמנו ובסופו של דבר זה היה שווה הכל
האנרגיה שלך פשוט עטפה את כולם ונתנה לכולם את האפשרות להשתחרר ולעוף (דרור)
אנשים שמחים מחייכים אוהבים מתחבקים רוקדים והכל בזכותך בזכות האנרגיה שלך
ואני עומד ברחבה עם הבירה והפייסל ותכלס לא מצליח להשתחרר אבל מחשבה אחת לא נותנת לי מנוח בלב שלי אני יודע דבר אחד אחי כל הזדמנות שתהיה לי להפיץ את האור שלך אעשה זאת כי כמוך יש רק אחד דרורקה לחופש נולדת
Dror Bahat ❤️❤️
תודה ל- Kipod Crew
על הפקה שדואגת להזכיר לנו מאיפה משתין הדארק
ול- Liraz Uliel שדואגת לרסק אותנו עם תפאורות מהחללללל
וכמובן לשייקה שבלעדיו כנראה הייתי קורס כבר בהתחלה Shai Zinger
ראה עוד > >
07/04/2024
דוד רוזנגרדן
דרורקה היקר אני לא מאמין שעבר חצי שנה אין בוקר שאני קם ולא חושב עליך אחי ההבנה מתחילה לחלחל שאבל זה לא רגש שעוזב אלא לומדים לחיות איתו. אני זוכר את השיחה האחרונה שלנו יום לפני אמרתה לי תשמע אחיי אתה לא מבין איזה לחץ של עבודה אבל מה שקורה כאן זה מדהים התרגשת כלכך לאירוע הזה הייתה באורות גבוהיים וככה גם הייצירה שלך סיכמנו את השיחה בזה שאתה בא לבירה יום אחרי הנובה, היה לנו עולם שלם לדבר עליו ,אני עדין כאן הבירה חמה ו התקלקלה מזמן .. אני מתגעגע אליך המון חבר יקר תודה לך על רגעי אושר מטורפים שרק אתה ידעת לייצר תודה לך על הדרך שהשארת מאחוריך תודה על החברות תודה על האור, מתגעגע המון אחי ומחכה כבר שנפגש בגלגול הבא 💔❣
ראה עוד > >
09/04/2024
גרשון
איפה אתם חושבים שיותר בכיתי בתמונות הירוקות או הצבעוניות, איפה שאני מחייך רוקד ומנותק או כשאני על מדים וחי את המציאות,
אני חשבתי שבצבא יהיה לי יותר קשה כי אני במלחמה ואמור לזכור ולחוות את הזוועות והקושי אבל לא, כשרקדתי ונהנתי הרגשתי אתכם דרור ויהודה, הרגשתי שאתם לידי ואז נזכרתי שלא וזה גרם לי לבכות, כי לימדתם אותי לבטא הכל להודות וגם לכעוס לאהוב ולכאוב ושכל זה בסדר,
כשאני עולה על מדים אני פה בשבילכם אני מתמלא בשליחות, ברצון שלכם לעולם יפה ואוהב, ברצון שלי לראות את מי שגרמתם לי להכיר בפרק זמן כל כך קצר מאז שהכרתי אתכם ממשיך את חייו למרות הכל אז כאן אני יכול לשחק אותה גבר ולא להשבר,
תודה על הכלים שהנחלתם לנו לחיים והלוואי ואבין למה אתם הייתם צריכים להיות אלה שיפתחו לי את שערי הדמעות
אז לסיכום הכל הגיוני לי לחייך לבכות לרקוד ולהלחם, החיים ימשיכו להרביץ והסוף לזה הוא רק במוות נשאר רק ללמוד מזה,
עד אז ובזכותכם אני יכול לחיות ולהרגיש מבלי להתנצל ולהיות הכי אני שאפשר, אוהב אתכם לעד אתם שקוראים ואתם ששומרים עליי מלמעלה 💞
ראה עוד > >
11/04/2024
רותם בוצר
אהובים שלי
אני מרגישה שהמילה געגוע מקבלת אצלי משמעות אחרת מאז הלכתם
אשכרה הלכתם?
אז הגעגוע תופס מקום של עיכול, להמשיך לחיות את חיי ופתאום באמצע היום לקלוט שאתם לא פה
מבינים? קשה לי לקלוט את זה
והעיכול של הידיעה הזאת , לוקח לי זמן ועובר רכבת של כאב וכעס
של בכי שלפעמים מרגיש שלעולם לא יגמר
של עצב עמוק על זה שאתם לא פה
ושל הקלה ענקית כי אתם כול כך פה איתי 💜
דרורי היום באת לבקר אותי בחלום, היית כול כך יפה
חיוך ענק , עיניים נוצצות
וידעתי - שאתה לא פה
ניסיתי לגעת בך ולא היה מה להרגיש
ואחרי שעברנו את הסאגה הזאת
התיישבנו לדבר
שאלתי אותך מלא שאלות עלייך ועם סבלת
שאלתי אותך על שובל..
בחרת להראות לי אותו מרחוק
(שובי זה ממש לא סיפק אותי נשמה כן? מצפה לביקור בזמנך , שתרגיש שזה הזמן)
שמחתי לשמוע שלא סבלת דרורי
זה הקל עליי מאוד
תודה שבאת , תודה שראיתי את האור שאתה שוב
אהובים שלי , ברור לכם שאני כותבת בשבילי נכון?
שמעתי את השיר הזה היום והוא כול כך נגע בי
והשיר הזה , לפחות היום
הוא אתם
אני אוהבת, אני מתגעגעת ואמשיך להתגעגע כנראה כול החיים אולי
כי עכשיו לגעגוע שלי יש משמעות אחרת
ראה עוד > >
12/04/2024
Kurmesh Or-Alexandra
סנדרוווס היית צועק לי כל פעם שהיית רואה אותי
תדע שאני יודעת לפתוח בזכותך כל בירה
ותמיד אני נזכרת בך איך עצרת הכל בשביל ללמד אותי את השיטה עם המצית
היית סוחב אותי איתך לכל מקום
עונה בכל שעה
גם אם זה בלילה והיית צועק שאני מגזימה ותהרוג אותי
בזכותך הבנתי שיש חברות בין בנים ובנות ולא הכל אינטרסים כי פעם העולם גרם לי לפקפק
גבר עללל אתה דרורקה
אין חברים כמוך מגיל 17 נהיינו חברים
בלי שום אינטרסים
פרקנו את הלב אחד לשני התייעצנו שמחנו היינו במסיבות בכינו צחקנו
והבטחנו שתמיד נשאר חברים
חבר שלי אתה
לתמידד
עכשיו אני סוחבת אותך לכל מקום
הלוואי והיית יודע שאתה תמיד אבל תמיד
בלב שליייי
דרור היקר קשה לכתוב עלייך בלשון עבר היית אלוף בחד אופן בשנת 2006 באליפות העולם בחד אופן שהתקיימה בשוויץ הגעת פעמיים בשני מקצים שונים להיות בעשיריה הראשונה בעולם. בכל מה שעשיתי ונגעת תמיד שאפת גבוהה ממש ספורטאי למופת מקווה שתנוח שם למעלה יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
11/04/2024
גל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דרורקה אח שלי שותף שלי מלך העולם! מנסה להבין איך אני אמור לספר לכל מי שישאל עליך על כמה שאתה מדהים.. על איזה חבר טוב היית על כמה היה אפשר לסמוך עליך בכל דבר על זה שמילה שלך היא ברזל או בכלל על הנתינה המוגזמת שלך.. חשבתי אולי לספר איך נפגשנו בראשונה בצבא למרות שזה התחיל ברגל שמאל בגללי כמובן.. על רגעים מטורפים שהיו לנו יחד או אולי בכלל על זה שלימדת אותי מה זה חיבוק אמיתי בכל פעם שנפגשנו. חיבוק חזק כנה ואוהב. חיבוק שלא הכרתי לפני. או אולי לספר בכלל על האהבה שלך לטבע לגלבוע לעמק לבעלי החיים ולריידי בפרט לנופים למוזיקה לשגעון.. או על הצורך הבלתי נשלט שלך להכניס קצת אושר בחיים של כל מי שאתה פוגש.. ואז הבנתי.. שכל החיים עוד אדבר עליך ואספר עליך סיפורים משוגעים שבתאכלס מזל שיש תמונות כי מי בכלל זוכר ואני מבטיח שאשתדל שזה יהיה עם חיוך ענק כמו שתמיד היה מרוח לך על הפנים.. בינתיים הדמעות כל הזמן עולות והלבד מרגיש חזק מתמיד מקווה לצאת לאור בקרוב כי אני יודע שזה מה שהיית רוצה.. דרורקה תודה באמת באמת תודה על שלימדת את אותי כלכך הרבה על חום אהבה ונתינה על כל האור שהכנסת לי לחיים.. על כלכך הרבה רגעי צחוק בלתי נשלטים עד שכאבה הבטן על זה שתמיד היית אוזן קשבת ותמיד היה על מי לסמוך ברגעים הקשים אני לא מאמין בכלל שאתה לא מתהלך בנינו יותר שלא תחבק אותי לעולם שלא נגשים את כל החלומות שדיברנו עליהם שלא נהיה ביחד בחו''ל שלא נהיה שכנים לעולם שהבנות זוג שלנו לא יהיו חברות ושהילדים שלנו לא ירביצו אחד לשני.. אח שלי אני אוהב אותך אהבת אמת ולמרות החור הגדול שלא יסגר לעולם האור שלך ימשיך ללוות אותי לנצח ואני מבטיח שהוא לא יכבה לעולם..
ראה עוד > >
12/04/2024
יונתן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
קשה לכתוב עליך בזמן עבר הכרנו בניגריה אי-שם ב2008 הגעתי בתור תלמיד חדש ואתה כבר היית חצי שנה וותיק שם התחברנו די בהתחלה ובכל השיעורים ישבנו אחד ליד השני בזכותך הכרתי חברים נוספים תמיד דאגת לסביבה שלך לפניך תמיד היית עם חיוך מזמין לא משנה מי מולך תמיד היית יצירתי לא משנה המשימה שהוטלה עליך ותמיד לקחת את החיים בקלות בא לי להגיד לך שזה רק חלום רע ושעוד מעט תשוב תשמור עלינו חבר
ראה עוד > >
חן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
איך אפשר לדבר עלייך בלשון עבר? כולך לב טהור, אור לכל הסביבה שלך, החיוך שלך הלך תמיד לפנייך. היית שם בכל רגע נתון, היית אוזן קשבת, החדרת בנו אהבת חינם ושמחת חיים. כל מקום שהיית בו הכנסת איתך אור ושמחה ענקית, גם כשהיו ימים פחות טובים תמיד דאגת לשמור על החיוך. "אקלר אני אומר לך הכל יהיה בסדר" עדיין שומעת אותך אומר לי את זה. איבדתי חבר אמיתי, חבר ללא תנאים, אחד כזה שגם אם לא נדבר שנה אתה תמיד היית שם, היה נדמה כאילו ישבת ליד הפלאפון וחיכית שאתקשר אלייך, לשמוע ממך, לפרוק לך, לבוא לבקר אותך ותמיד איכשהו היית פנוי לביקור או לשיחה אם קצרה ואם ארוכה. אז רק רוצה להגיד לך תודה, תודה על כל השנים שהיית שם. תודה על כל אותן שיחות, תודה על כתף תומכת, תודה על טיולים משותפים עם הכלבים, תודה על חבר אמיתי שהיית לי, תודה על הלב הרחב שלך, תודה על נתינה ענקית בשבילי, תודה עלייך, שהיית חלק ענק מהחיים שלי. מקווה להצליח להחזיר למשפחה המדהימה שלך לפחות עשירית ממה שאתה נתת לי. ת.נ.צ.ב.ה 💔
ראה עוד > >
עידן בהט - בשם שחר ונורית פלד - חברים טובים של דרור Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דרור בהט – בן 30 היה ממקימי התפאורה והבמה במסיבת הדמים. דרור בן בכור לאלה ועידן ואח לעדי, זיו וגיל נולד וגדל בבית אלפא היה ילד שמח ויפה, ספורטאי מצטיין, אומן מוכשר ונפש חופשיה. הוא אהב מאוד את הודו ואת סצנת המסיבות שם. חודש לפני המסיבה דרור טס עם אביו ואחותו לטרק של שבועיים בנפאל. שם הרגיש על גג העולם והיה מלא הודיה לטוב שבחייו. דרור שילב בעבודתו ובעסק שבנה עם לירז שותפתו את אהבתו למסיבות, את הכישרון והיצירתיות שלו ואת יכולותיו הטכניות והם בנו תפאורה מדהימה. הם עבדו מאוד קשה לקראת הנובה המיועדת להיות ציון דרך עבורם. דרור היה ילד מיוחד, טוב לב עם נתינה אין סופית ואהבה ענקית לכולם. לכן גם היו לו מלא מלא מלא חברים. דרור בהט, זכרו לברכה
ראה עוד > >
א Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
הכרנו מעט לאורך השנים אבל ללא ספק כל זיכרון עדיין נשאר. היית הכי מוכשר בספורט, הכי חברותי, חכם, מצחיק ומקבל את כולם. תמיד שמחתי לראות פוסטים שלך על טיולים, חברים, מסיבות ואפילו יצא לנו להיפגש בהופעה אחרי שנים רבות. תודה לך הזיכרונות, נוח על משכבך בשלום חבר.
דרור בהט
בן 30 מקיבוץ בית אלפא. בנם של אלה ועידן. אחיהם הבכור של עדי, זיו וגיל.
דרור, שותפתו לירז ועוד שלושה חברחם בנו את הבמות והתפאורות למסיבת הטבע "נובה" ברעים והיו בה בשבת ה-07.10.23. בפרוץ מתקפת המחבלים על המסיבה התחבאו מתחת לבמה הקטנה. לירז היתה במיקום אחר והצליחה להימלט תוך שהיא מצילה פצוע קשה. בהודעתו האחרונה ב-09:19 דרור ביקש עזרה. באותם רגעים המחבלים כבר סגרו על המקום. דרור ניסה לברוח אך נורה למוות. כעבור יומיים זוהתה גופתו וביום רביעי, 11.10.23, הוא הובא לקבורה בבית אלפא.
בילדותו היה דרור ילד יפה ושמח, היה ספורטאי מעולה, הצטיין בריצות ארוכות ורכב על חד אופן. היה לו חוש אמנותי והוא רשם וצייר, בעיקר למחברת, ועבד עם פוטושופ. דרור גדל להיות אדם רגיש לזולת שידע לגעת בלב של אנשים. היו לו המון חברים והוא היה מאוד אהוב. הוא אהב מוסיקה מכל הסוגים. דרור טייל לא מעט בעולם עם הוריו, אבל הטיול אחרי צבא בהודו היה בשבילו כמו "חזרה הביתה". בהודו הרגיש שהוא יכול להיות הכי חופשי ונאמן לעצמו וכך סיגל לעצמו מראה מיוחד של שיער ארוך, בגדים ותכשיטים מיוחדים, שבחר בקפידה. שנה לפני הרצחו, נסע לגרמניה ושם בשלושה ימים עשה קעקוע ענק בתלת מימד על כל רגל ימין, קעקוע שעזר בזיהוי שלו בהמשך. דרור היה נפש חופשיה, אוהב טבע וחיות. הוא אימץ כלב ממקלט, קרא לו ריידר, היה לוקח אותו לכל מקום והיתה ביניהם אהבה מטורפת. בהמשך לקח גם חתול מזן ספינקס ששמו פינלי.
דרור אהב מסיבות טבע. בשנה האחרונה שילב את החוש האומנותי עם האהבה למסיבות, והקים עם שותפה עסק לבניית תפאורות למסיבות. העסק התפתח במהירות, וקבלת העבודה בנובה נראתה כפריצת דרך לעסק.
אלה, אימו, כתבה: "עכשיו הילד שלי שאני אוהבת כל כך נמצא אי-שם בדמותו של מלאך. היה לי ילד שטרף את החיים. הילד שלי לנצח יישאר בן שלושים. היה לי ילד יפהפה ומלא אור. היה לי ילד כמעט מושלם, פשוט דרור".
זיו, אחותו, כתבה: "דרורקה, אתה בן אדם אהוב כל כך על כולם. בכל מקום שהלכתי אליו זיהו אותי כ״אחות של דרור״. איזה חותם השארת אחריך, בכמה אנשים נגעת. כמה לבבות שבורים השארת כשהלכת. יש לך חברים מכל חור בארץ ואפילו בחו"ל. לא ראיתי עוד אדם מקושר כמוך, אדם שיעשה הכל בשביל המשפחה והחברים שלו, ומשפחה וחברים שיעשו הכל בשבילך".
חברים ומשפחה של דרור?
אנחנו רוצים לשמוע עוד. כתבו לנו בתגובות
ראה עוד > >
18/11/2024
חן אקלר
כל רגע בחיים שלי אתה חסר, באמת כל רגע ורגע 💔
אם היו לנו רק כמה דקות לשבת לדבר 🥺
ראה עוד > >
27/11/2024
רן בבה
נשמה יקרה החבר הכי טוב שהיה לי איש של אהבה חסד ואנרגיות טובות מלא בקארמה טובה אתה כל-כך חסר לי במיוחד בתקופה הקשה הזאת אני מקווה ומנסה להאמין שיש חיים של אחרי ונשמתך נמצאת במקום של טוב ואני מקווה שעוד יבוא יום וניפגש שוב😭😭😭😭
ראה עוד > >
29/11/2024
עידן האבא
מרוץ הסרגל השני - לזכר נרצחי 7 באוקטובר והרוגי חרבות ברזל.
הראשון היה ב- 6/10/23...
רצתי שם היום חצי מרתון לזכר דרור בהט וגם אמרתי דברים לזכרו לפני ההזנקה
הקלף היומי
משפטי השראה של דרור
הכל מוכן לחצי מרתון עמק המעיינות מחר!!
אז מי שקרבי לקום מוקדם או מי שתושב העמק-
מוזמנים לבוא לעודד!!!!
ו"למה להסתכל אחורה אם זה בכלל לא בכיוון?!"
ראה עוד > >
06/12/2024
אלה האמא
חצי מרתון עמק המעיינות
בהתרגשות, באוירה נהדרת ובמזג אויר מושלם
תודה לכל מי שלבש חולצה והקדיש את הריצה לזכר Dror Bahat
אתם מדהימים!!!
נתראה בשנה הבאה!!
ולא לשכוח, מחר שוב שבת ואנחנו סופרים 14 חודש, נדליק נר לזכר
ראה עוד > >
07/12/2024
אלה האמא
14 חודשים של געגוע אינסופי
אוקיינוס של דמעות
ואלפי נשמות מוארות שמנסות לגרש מפה את החושך
לא נשכח ולא נסלח
רצנו בשביל הגיבורות - מיכל, שרי וגלית תמיר.
ורצנו גם עם דרור - כדי להזכיר שבשבעה באוקטובר הגיבורים והגיבורות היחידים היו מי שהופקרו! וקצת הבלחות ספורדיות של גבורה בתוך תוהו ובוהו של חידלון בלתי נתפס של כל כוחות הבטחון שלא תפקדו באופן מוחלט, ושל כל הנהגת המדינה (ובעיקר העומד בראשה) ומערכת הבטחון שאיפשרו למפלצת הזאת לגדול ללא הפרעה.
רק ועדת חקירה ממלכתית תאפשר להתחיל תהליך של ריפוי מהאסון הנורא הזה!!!
ראה עוד > >
26/12/2024
אלה - האמא
דרור כבר לא יחזור,
החזירו את כולם עכשיו!
היה פעם
אור לנו
דרור לנו.
כל הנרות שבעולם לא יחזירו.....
ראה עוד > >
02/01/2025
עידן בהט האבא
דרור התוודע עוד בגיל 16 בניגריה ללהקת מטאל אמריקאית – אוונג'ד סבנפולד - ומאוד אהב אותה.
את האהבה הזאת הוא הנחיל לכל המשפחה.
דרור היה בהופעה של הלהקה בישראל עם זיו וגיל.
עדי ומיכל היו בהופעה שלהם באמסטרדם.
גיל היתה בהופעה שלהם בהודו.
ואפילו אני הייתי – לקחתי את זיו וגיל להופעה של הלהקה בפריז.
ב- 28.12.24 הוזמנו להופעה של A7X Israel – למופע מחווה ללהקה האמריקאית.
הלהקה הישראלית עשתה כבוד לדרור ושרה לזכרו את So Far Away בליווי תמונות שלו.
היה כל כך מרגש
הקלף היומי
מצטלמים בחוץ, רגע לפני צילומים לתכנית של חיים ומעיין, בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית
ראה עוד > >
11/01/2025
אלה בהט האמא
הקלף היומי
שבת זה היום הכי קשה בשבוע.
שוב התעוררתי בדיוק בזמן שהשעון מראה 06:29. אחרי סופת הרעמים והגשם בלילה, לא התחשק לצאת מהמיטה לרכיבת בוקר.
אבל היה איזה דחף לצאת מהבית, אז נסענו לכפר נחום למסלול קצר בטיילת סובב כנרת.
בדרך עברנו את מנחמיה ששם גרת תקופה מסוימת, ועברנו את קיבוץ האון שבחוף הבלתי מסודר שלו אהבת כל כך לשבת עם חברים וגם לקחת אותנו ללילה משפחתי עם מוסיקה ופוייקה וטבילות בכינרת, ובכל נקודה כזאת שעוברים הלב מתכווץ והגרון נחנק, אבל בסוף זה עובר. בקושי.
והשמים היו כחולים ואפילו היה חם, והיו עצים גדולים ועתיקים עם גזעים עבים וענפים מסועפים, וכנסיה לאנשים שמתפללים, ולי אין למי להתפלל... והיה איתי האיש האהוב שלי צועד לצידי, ולמרות ששנינו כל כך חסרים אותך, אפשר היה לנשום לאיזה שעתיים. ביחד.
אח"כ נפגשנו עם אהובתי Daniella Porat Penso עוד כמה דקות של נחת וחיבור ואהבה.
וחזרנו הביתה, מתקבלים בשמחה וכשכושי זנב של קונצי וריידר.
ובבית, בסלון, אתה מחייך מכל פינה ואני שואלת:
לעזאזל, איך זה קרה לנו? איך זה יכול להיות שאין אותך פה איתנו בגשמי?
נתנו לך עטיפה כל כך יפה ומושלמת, איך זה יכול להיות שאתה כבר לא צריך אותה? ואנחנו רוצים עוד חיבוק אמיתי, שלא יגמר לעולם.... ואין, פשוט אין, יש רק חור בלב שלא יודע שובע ורק גדל וגדל.
ובכל פעם שלרגע מרגישים טיפה יותר טוב, מיד אח"כ נופלים לבור עמוק יותר.
ועוד מעט תיגמר השבת ויתחיל שבוע חדש, בלעדיך💔❤️🩹🖤
ראה עוד > >
16/01/2025
אלה בהט האמא
הקלף היומי
תראו מי באמת מביא אותם בסוף...
"כנפי דרור"
ממשיך לעשות טוב גם מהצד השני.
מחזיר אותם על כנפיך
ורק אתה לא חוזר
🐦🐦💔💙🐦🐦
ראה עוד > >
17/01/2025
עידן בהט האבא
דרור מחזיר אותם
ראה עוד > >
18/01/2025
מיכל פנחסי שאבי
הלב שלי בפירפורים, הוא מאמין שתהיה פה גם קצת שמחה וקצת תקווה ושאולי זה מסמן את הסוף של הכאוס הזה🎗🕊, אבל הראש יודע שיהיה פה גם עצב ותחושות של כעס והחמצה🥺🥹
כנפי דרור, הוא דואג גם מלמעלה #forever Dror Bahat
ראה עוד > >
20/01/2025
רן בבה
אח שלי היקר אני כל-כך מתגעגע אליך תודה שזכיתי להיות איתך ולהיות חבר שלך בשנים האחרונות תודה על כל החוויות והצחוקים והטיולים והקאנטות בטבע איך נהנינו בקורונה כל הטבע היה שלנו כל מפגש היינו גאים בחברות שלנו ובגרעין החברים המיוחד שנוצר לנו אתה סיבו דינוס ואני היינו האבודים בחלל כל-כך כואבת האמת נוח על משכבך בשלום הלוואי ועוד ניפגש 😢😢😢😢
ראה עוד > >
23/01/2025
עידן בהט האבא
בלתי נתפס איך ממשלת השבעה באוקטובר עדיין מכהנת ואפילו מתחזקת.
את החרפה הזאת אפשר לתקן רק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית !
את דרור זה לא יחזיר, אבל זה ינקה מכאן את כל מי שהביא עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה, יגן על כולנו מאסון דומה בעתיד, ואולי יאפשר לנו המשפחות השקולות להתחיל לרפא את עצמנו אפילו קצת מהאסון הנורא הזה שנפל עלינו.
16 חודשים, מחכה.
עוד יום שישי, מחכה.
מחכה שתכנס בדלת, הטלפון צמוד לאוזן, "שומע אחי, הגעתי להורים חייב לנתק, אתקשר יותר מאוחר".
אור נכנס לבית.
"הי אמא'לה שלי", חיבוק.
"הי אבא'לה", חיבוק וטפיחה על הכתף.
"מה המצב, רעב מת!!"
"אין על השניצלים של אבא!!"
"וואי וואי, מה הולך כאן היום, השקעתם!!!"
איפה אתה????
למה זה לא יקרה יותר לעולם????
לא מאמינה,
לא תופסת,
לא משלימה,
מחכה.
גם אבא.
גם ריידי.
גם פינלי.
כולנו
ומחר שבת.
שוב 6:29
שוב 9:19
קולך נדם לעד💔🖤🐦
ראה עוד > >
07/02/2025
אלה בהט האמא
עדכון לארוחת שבת:
אחה"צ שייקה בא לביקור,
רגע לפני ארוחת ערב, גיל התקשרה מהודו בוידאו בעיקר כדי לראות את הכלבים...
לארוחת ערב הגיעו הסבתות,
עדי ומיכל, זיו וניר,
נופיר גם הגיעה עם בקבוק יין, והפתעה!!!!
דרור לא הגיע!!!
אנחנו עוד מחכים.....
בתמונה הצלחת ריקה אבל בחיים... תמיד היתה ערימה, כל האוכל מעורבב חתוך לחתיכות קטנות, כי ממילא הכל מתערבב בבטן....😭😭😭😭💔
בוקר קסום בסנאפור ליד האמפי, מנסים לנצל שביב של קרירות שנשארה מהלילה, לטיול רגלי בין הבולדרים הנפלאים, שהם תופעת טבע בלתי מוסברת.
דרור איתנו לאורך הדרך
🐦 וגם קופים, ציפורים, חרדונים ופרפרים 🐒🕊🦎🦋 וסלע אחד כמו סבא ג'פטו...
ראה עוד > >
24/02/2025
אלה -האמא
מקדש הקופים האמפי, שקיעה נוגה...
רזוס נשארה בארץ,
טאנוס צילם את התמונה,
וכאוס, הוא לא פה, אבל הוא כל כך פה, וזה הכי פסיכי להסתובב בהודו "שלו" בלעדיו, להיות במקומות שהוא אהב, ומה אנחנו קשורים...
אז מה נשאר... רק אהבה
🐦🐒💗
בוקר דרור
ראה עוד > >
28/02/2025
אלה- האמא
קצת מהיום המרגש שהיה היום, ציפורים, חוף ים, ולוקיישן מדוייק שדרור ישב בו, על הסלע מול שקיעה.
שבת דרור🐦💛🩵
ראה עוד > >
04/03/2025
אלה- האמא
הקלף היומי
ועל מה שקורה בטיסות
ראה עוד > >
05/03/2025
אלה- האמא
היום הראשון 4.3.25 למסע "על כנפי דרור"
בוקר מוקדם, ארוחת בוקר קלילה, אחסון תיקים במלון, יוצאים לתחנת האוטובוס. מסביב שוק, צפיפות, המולה, קבצנים, דוכנים, מוכרי מים וחטיפים, פיח מאגזוזי הרכבים. רק 4 דקות איחור וזזים. לפנינו 7 עד 10 שעות קופצניות בדרכים השבורות של נפאל. כך יוצאים לדרך אל האגמים הקפואים בעקבות המסע/טרק האחרון של דרור.
מתעכבים בעיר עוד חצי שעה, מעלים נוסעים, חבורה מאינדונזיה, פיפי ותדלוק אחרונים ומתחילים לפלס דרך יציאה מקטמנדו הצפופה.
נוסעים בכבישים צרים, חנויות מתחילות להיפתח, אנשים צועדים על הכביש, אין מדרכות, והאוטובוס מנווט בינהם. מתחילים לעלות בגובה, הצפיפות יורדת. הכביש יותר צר אפילו והאזור מתחיל להראות כפרי, בתים מפוזרים בין שדות חיטה קטנים.
גיל ואני יושבות במושב הקדמי, לפנינו על המדרגות עומד עוזר נהג שמציץ מהחלון השמאלי ומתופף-מסמן לנהג שיושב בצד ימין שאפשר לנסוע. לפתע, הוא שולף את השלט שתלוי ליד המושב שלי ולפתע הטלביזיה!!! מעלינו פוצחת בשירה, מחזמר בוליוודי או נפאלי מחריש אזניים. צריך להבין שהאוטובוס נחשב ברמה גבוהה, מושבים סבירים אך שבורים, אין מזגן, אבל טלביזיה לזוועת קהל התיירים יש ויש...
האוטובוס מתפתל ועולה ועמק קטמנדו נפרש מתחתינו, מעליו רובצת עננת ערפיח ואנחנו מתחילים להגביה מעליה, לעבר השמיים הצלולים, שם דרור מחכה לנו.
מקץ 40 דקות נפרדנו מעמק קטמנדו ואנחנו מתפתלים במעלה היער, לפני כל עיקול בכביש הנהג צופר להודיע לתנועה הנגדית שאנחנו בצד השני של העיקול....
ואז מעבר לאחד העיקולים, מופיעות מעלינו פסגות מושלגות מרהיבות. בהמשך הטיול הרגלי בטח נראה את זה כל היום, אבל זה מרגש לראות כך את ההרים בפעם הראשונה.
ממשיכים בנסיעה, הילדים מנמנמים, אני נשארת ערה, משקיפה אל הנופים והכפרים, שדות וטרסות אורז. אנשים חיים בעוני רב (נפאל היא אחת המדינות העניות בעולם), אבל נראה שאם נולדים לחיים כאלה וזה מה שמכירים ואם יש אמונה בלב, אז אפשר לחיות כך. סיבה נוספת שבגינה איני עוצמת עין היא הפחד. הדרך צרה ומסוכנת ואנחנו כל הזמן נוסעים על-סף תהום. כאילו שאם אשאר ערה אוכל להיות בסוג של שליטה, והרי שאין לי ולו אחוז אחד של שליטה על הסיטואציה.
ואולי בעצם אני לא כל כך מפחדת מאם יקרה משהו, כי אני יודעת שדרור מחכה לי שם....
כעבור כשלוש שעות, עוצרים לארוחת צהריים. בתפריט דאל-באט, צמחוני או עוף, נכון יותר עצמות עוף, עם ריפיל.... דרור לא היה מוותר על אף דל באט ועושה לפחות 3 ריפילים מערבב הכל בערימת האורז....
כעבור כשעה ממשיכים. בסביבות 15:00 (אכן 7 שעות כמו שאמר המדריך), אנחנו מגיעים לדונצ'ה, שם עשו עידן גיל ודרור דוקא את הלילה האחרון של הטרק. התמקמנו באותו מלון, סיבוב קצר בכפר ומתמקמים למעלה במרפסת מול הנוף עם תה נענע עוגיות קוקוס וכמה שכטות.
ראה עוד > >
07/03/2025
אלה- האמא
17 חודשים בלי דרור.
היום עשינו את מפעל ההנצחה הגדול ביותר לאהובינו שאיננו.
משתפת במעט תמונות, בהמשך אשתף בפרטים כחלק מיומן המסע.
שיהיה סופ"ש של אהבה ואויר פסגות🐦🐦❄️
ראה עוד > >
07/03/2025
אלה - האמא
היום השני 5.3.25
אריזת בוקר, ארוחה קלה שתעלה לי תרתי משמע בהמשך. מצטלמים עם הפורטרים וחולצות המסע "על כנפי דרור", ויוצאים רעננים ושמחים לדרך בשעה 08:30. יוצאים מהכפר, נכנסים לואדי ומתחילים לרדת....אל הנהר... כי העליה בגובה מהכפר היתה 1300 מטר כדי להגיע בסוף היום ל 3,300 מטר אבל כיוון שירדנו צריך לעלות עוד.... הדרך עוברת ביער, בסהכ שביל בטון נוח עם אלפי מדרגות, אצלי מיד הדופק עולה והנשימה מתקצרת, יש לי אפילו קצת בחילה בצורת חביתה מארוחת הבוקר,אז עולים לאט לאט עם הרבה הפסקות. בבוקר היה קר, אבל בהליכה התחממנו וכולם עברו לחולצות קצרות. הולכים עם בוקסה עם הפלייליסט של דרור וגם שמנו מדבקה באחת העצירות. ממשיכים. כל הזמן עליה בשיפוע מטורף, מדרגות הבטון נעלמו ובמקומן שביל טבעי עם מדרגות סלע גבוהות. אני מתנשמת, הדופק בשמיים צריכה לעשות עצירה כמעט כל 100 מטר. יושבים תחת סככה, הבוקסה משמיעה לנו את Wish you were here. אני כמובן גועה בבכי, עידן מצטרף.
שוב עולים ועולים בלי הפסקה לכולם קשה אבל אני החוליה החלשה, לכן מדי פעם מתקדמת קדימה בזמן שאחרים יושבים. ואז כשאני לבד כל פעם מסתובב סביבי פרפר או נוחת לפני ואומר לי: אמא, you can do it!!!!
אם לא את אז מי? סתם הורשת לי את היכולות האתלטיות שלך? זה לא הזמן לוותר, אני סומך עליך!! ממשיכים בעליה, פתאום מאחורי, אצל איתן, הבוקסה משמיעה את השיר שלך so far away, ומלפני צצה לה פינת ישיבה מאולתרת מול פסגות חצי מושלגות, הנוף הכי מדהים מאז תחילת היום. סידרת לנו לוקיישן מושלם לשיר שלך, וכולנו אפילו קומר הפורטר שעשה עם המשפחה גם את הטרק הקודם, מזילים דמעה ושרים בקול חנוק.
כולם תשושים, מתלבטים עם לעצור כפר אחד לפני התכנית, אני צריכה להחליט, החוליה החלשה כבר אמרנו. כולנו מעדיפים להמשיך עוד כשעה וחצי ולהגיע לכפר צ'אנדאנבארי, כי שם עידן גיל ודרור בילו את הלילה הלפני אחרון של הטרק ואנחנו כמובן חייבים להגיע לאותו גסטהאוס שכמובן נמצא בחלקו העליון של הכפר. קר פה מאוד, החדרים עשויים דיקט, במקלחת מים יותר קרים מפושרים... עולים לחדר האוכל להתחמם מסביב לאח. מקווה שלא נקפא במהלך הלילה....
ראה עוד > >
07/03/2025
אלה -האמא
היום השני 5.3.25
אריזת בוקר, ארוחה קלה שתעלה לי תרתי משמע בהמשך. מצטלמים עם הפורטרים וחולצות המסע "על כנפי דרור", ויוצאים רעננים ושמחים לדרך בשעה 08:30. יוצאים מהכפר, נכנסים לואדי ומתחילים לרדת....אל הנהר... כי העליה בגובה מהכפר היתה 1300 מטר כדי להגיע בסוף היום ל 3,300 מטר אבל כיוון שירדנו צריך לעלות עוד.... הדרך עוברת ביער, בסהכ שביל בטון נוח עם אלפי מדרגות, אצלי מיד הדופק עולה והנשימה מתקצרת, יש לי אפילו קצת בחילה בצורת חביתה מארוחת הבוקר,אז עולים לאט לאט עם הרבה הפסקות. בבוקר היה קר, אבל בהליכה התחממנו וכולם עברו לחולצות קצרות. הולכים עם בוקסה עם הפלייליסט של דרור וגם שמנו מדבקה באחת העצירות. ממשיכים. כל הזמן עליה בשיפוע מטורף, מדרגות הבטון נעלמו ובמקומן שביל טבעי עם מדרגות סלע גבוהות. אני מתנשמת, הדופק בשמיים צריכה לעשות עצירה כמעט כל 100 מטר. יושבים תחת סככה, הבוקסה משמיעה לנו את Wish you were here. אני כמובן גועה בבכי, עידן מצטרף.
שוב עולים ועולים בלי הפסקה לכולם קשה אבל אני החוליה החלשה, לכן מדי פעם מתקדמת קדימה בזמן שאחרים יושבים. ואז כשאני לבד כל פעם מסתובב סביבי פרפר או נוחת לפני ואומר לי: אמא, you can do it!!!!
אם לא את אז מי? סתם הורשת לי את היכולות האתלטיות שלך? זה לא הזמן לוותר, אני סומך עליך!! ממשיכים בעליה, פתאום מאחורי, אצל איתן, הבוקסה משמיעה את השיר שלך so far away, ומלפני צצה לה פינת ישיבה מאולתרת מול פסגות חצי מושלגות, הנוף הכי מדהים מאז תחילת היום. סידרת לנו לוקיישן מושלם לשיר שלך, וכולנו אפילו קומר הפורטר שעשה עם המשפחה גם את הטרק הקודם, מזילים דמעה ושרים בקול חנוק.
כולם תשושים, מתלבטים עם לעצור כפר אחד לפני התכנית, אני צריכה להחליט, החוליה החלשה כבר אמרנו. כולנו מעדיפים להמשיך עוד כשעה וחצי ולהגיע לכפר צ'אנדאנבארי, כי שם עידן גיל ודרור בילו את הלילה הלפני אחרון של הטרק ואנחנו כמובן חייבים להגיע לאותו גסטהאוס שכמובן נמצא בחלקו העליון של הכפר. קר פה מאוד, החדרים עשויים דיקט, במקלחת מים יותר קרים מפושרים... עולים לחדר האוכל להתחמם מסביב לאח. מקווה שלא נקפא במהלך הלילה....
ראה עוד > >
08/03/2025
אלה -האמא
היום הרביעי 7.3.25
אחרי לילה מחורבן, שדווקא לא היה לנו קר בזכות שמיכה אקסטרה אבל בחדר הסמוך מעבר לדיקט היתה משפחה שאו שנחרו או שדיברו, קמנו לבוקר קפוא כשבחוץ מחזה מרהיב של עננים שמתוכם מבצבצות פסגות מושלגות שהשמש צבעה בגווני כתום וורוד. למזלנו כרגע אנחנו מעל העננים.
כולנו יודעים שזה היום החשוב המרגש והעוצמתי ביותר בטרק שלנו ואנחנו מתרגשים לקראתו. אני מתחילה לטפס לפני כולם כדי שלא אעכב את החבורה במשימה החשובה שעומדת לפנינו ולשמה התכנסנו- התקנת השלט בתצפית מעל האגם השני. אחרי כשעה ורבע שאר החבורה עוברת אותי וממשיכה לעלות, איתי נשאר אחד הסבלים שמטפל בי היטב.
בדרך פתאום פוגשת שני דרורים קטנים, מנסה לצלם אבל הסינוור גדול ולא רואים כלום על מסך הטלפון. ממשיכים לעלות עוד ועוד, עכשיו יש שביל עם מעקה שעוזר לי למשוך את עצמי מעלה. פתאום מתחתי נגלה אגם קטן, האגם הראשון.
שומעת מרחוק מוסיקה ואז גיל מפציעה ואומרת הנה אמא הגעת!!
הבחורים כבר עסוקים בהתקנת השלט, אני מוציאה את המדבקות של הנרצחים והחיילים שקיבלתי מההורים ומתחילה להדביק לאורך המעקה, הכל תוך כדי בכי שבא והולך. מעבר למעקה ניבט אלינו האגם השני, חצי קפוא מרהיב ביופיו.השלט כבר במקום אך לא מהודק, אבל ענן מאיים לעלות ולכסות אותנו, אנחנו ממהרים להצטלם עם דגל ישראל ודגל הנובה בשלל הרכבים וזוויות כולל הסבלים שלנו בחולצות המסע. אני קוראת משהו שכתבתי וממשיכים לעבוד על חיזוק השלט. במקביל מנסים לחרוט על סלע DROR אבל אנחנו לא ממש מיומנים ויוצא קצת....
נפרדים מהשלט וכבר רואים את נקודת הסיום שנראית ממש קרובה, אבל גם לשם אני מתקשה להגיע עם כל המטען הרגשי והגובה וגם כאב ראש שמתחיל להתגנב.
מגיעים לגסט בסביבות 14:00. מהגסט רואים עוד 2 אגמים חצי קפואים, לא ניתן לתאר את היופי, וגם את הקור... הבנים וגיל יורדים לטבילה באגם. בספטמבר 2023 הוא לא היה קפוא, דרור וגיל טבלו בו. הפעם ממש צריך לשבור את הקרח עם אבנים כדי שאפשר יהיה להיכנס. מתחננים לבעל המקום שידליק את האח. לא, זה רק בשש בערב.
אני כבר מבינה שהתכנית שלנו לעבור את הפס לצד השני לא ישימה ומסוכנת מבחינתי. בערב אנחנו מקיימים התייעצות ומחליטים לעלות לפס מוקדם בלי התיקים ואז לחזור חזרה בדרך בה הגענו. אנחנו קפואים. עובר עלינו לילה קשה בחוץ רוח שורקת וגשם שהופך לפתיתי ברד ושלג. גם בשרותים היחיד שיש, בול פגיעה, ממש מסוכן, כי המים שנשפכים על הרצפה הופכים לקרח חלק ביותר וצריך למצוא במה להיאחז כדי לא להחליק. גם משימה כמו צחצוח שיניים היא משימה כואבת ביותר כי המים קפואים והכאב בידיים ובפנים נורא. אוף, מה עשיתי לעצמי???
ראה עוד > >
09/03/2025
אלה -האמא
שבת 8.3.25 היום החמישי
שוב קמים אחרי לילה לא פשוט, ממש קשה לצאת מהמיטה, בעל הבית מסרב להדליק אש. אני שוב עם כאב ראש, מחליטה לוותר על העליה לפס. יתר החבורה מתארגנת ויוצאת. שינויי מזג האוויר מהירים, יצאו עם שמש שלפתע כוסתה בעננים, התחיל לרדת שלג ושוב יצאה השמש. אני בנתיים מסיימת ספר שאשאיר מאחור כדי להוריד משקל ומשלימה כתיבה. מתחילה גם טיפה לדאוג כי היום לא מסביר פנים והמדריך אמר שיחזרו יותר מוקדם.
בסוף הם חוזרים מלאי חוויות איך בוססו בשלג עד ברכיים, נדהמו ממראה פתית שלג בודד כמו בציורים ושיחזרו עוד תמונה,של דרור וגיל, הפעם מעל אגם קפוא לגמרי, אותה תמונה שיש לנו על החולצה.
אוכלים ארוחת בוהוריים, כבר 12:00, שוב אני יוצאת קדימה כדי לא לעכב. עוברת שוב על פני השלט ופוגשת ישראלי שאמר שקרא את הפוסט שלי מאתמול ומאוד התרגש. רגע אחד אני מרשה לעצמי להשתהות עם אהובי היפה והמושלם, רק שנינו מרחפים בין העננים מתחבקים.....הוזלת דמעה וממשיכה. עכשיו זה הרבה יותר קל, הדרך בירידה, נעזרת במעקה ובמקלות ואין בעית נשימה, רק הברכיים מתחילות לחרוק. באיזה שהוא שלב כעבור כשעה החבורה משיגה אותי, מספרים שראו שטר כסף מוצמד לשלט. המדריך הנפאלי מסביר שמבחינתם הוא אלוהים וקדוש. הדרך למטה תלולה כמו בעליה אבל בזכות המקלות שבולמים ותומכים יורדים לי 80% מפחד הירידות שלי והדרך אצה. כל פעם שמישהו עולה מולי אני מביטה ברחמים ועדיין לא קולטת שאת זה עליתי במו רגלי ומקלותי..... בשונה מהעליה, שבה השמים היו בהירים ונהנינו מנוף מופלא והענן רדף אחרינו ולא יכל לנו, היום הלכנו בתוך הענן כאשר כמעט רק השביל גלוי לעינינו וההרים שמסביב אינם נראים. כל שנותר הוא להודות על מזלינו ששפר עלינו בעליה וזכינו לראות את ההוד והדר של הרי ההימלאיה. ירדנו כ1000 מטר בגובה כך שכבר אפשר להפסיק לקחת כדורים ועצרנו שוב בצ'נדנברי באותו גסט האוס שבו לא מתקמצנים על עצי הסקה ועל וויפי, מעבירים את הזמן בחמימות האח עד ארוחת הערב ועד לזמן השינה.
ראה עוד > >
10/03/2025
אלה -האמא
יום ראשון 9.3.25, היום השישי והאחרון
קמים לבוקר מעונן חלקית, לא ממהרים, ארוחת בוקר, היה לי סלט הכי טוב מזה שלושה שבועות (אכלתי כזה גם בערב...). מתארגנים לירידה האחרונה שלנו, 1300 מטר, ושמים פעמינו לבירת המחוז דונצ'ה שקיבלה את הכינוי עפולה. יורדים יורדים יורדים ועוד יורדים. כעבור שני קילומטר מגיעים לנקודה שבה ביום הראשון נפתחו לפנינו ההרים ודרור שלח לנו את השיר שלו So far away. הפעם אנחנו שמים את השיר באופן מכוון ומדביקים את כל המדבקות שנשארו על עמוד חשמל מול הנוף. אמנם היום ההרים מכוסים עננים אבל כשיתבהר הם יהיו שם לתמיד. חבורה של צעירים נפאלים נמצאת במקום ומתעניינת, מקבלת הרצאה על כל אחד ואחת מהאהובים.
אנחנו ממשיכים לרדת וכל פעם חושבים שאת החלק הכי תלול כבר עברנו, רק כדי לראות שהמקטע הבא תלול יותר. אני שוב לא מאמינה שהצלחתי לעשות 4 ימים קודם את כל הדרך הזאת בעליה. אם בעליה עיקר הקושי הוא בסיבולת לב ריאה, הרי שבירידה הבעיה היא כאבים בברכיים,בתוספת כיווצי שרירים בארבע ראשי ובתאומים שחטפנו מהירידה של אתמול.
ממשיכים לרדת עד הנחל. בקצה הירידה יש מפל. עדי ואיתן נכנסים לטבילה במימי הנהר, אלו מי שלגים שנמסו בגוסאיקונדה, האגמים הקפואים. הם טוענים שבנהר המים היו יותר קרים מאשר באגם למעלה... אני בנתיים בונה רוג'ום (מגדל אבנים) משלי ליד כמה שכבר נמצאים במקום.
הירידה נגמרה, עכשיו נשארו עוד כשלושה ק"מ ששניים מהם בעליה לתוך הכפר, סה"כ 10 ק"מ. בכוחות אחרונים משלימים את הדרך עד למלון מהלילה הראשון, המים החמים למקלחת שחלמנו עליהם מספיקים רק לארבעה. עידן כבר מתקלח במים פושרים.... תה ועוגיות במרפסת, ארוחת ערב, ומחר בשבע וחצי בבוקר עולים על האוטובוס לקטמנדו.
תם ונשלם המסע "על כנפי דרור".
מסע שדרש התמודדות עם קושי פיזי, תנאי מחיה קשים ובעיקר קושי נפשי. יחד עם הכאב הגדול שאנו נושאים על כתפינו ובליבנו תמיד, יש גם תחושה של גאוה על הדרך בה בחרנו להנציח את דרוריק שלנו, ונמשיך להנציח אותו בעוד דרכים רבות.
תודה לכל מי שעקב אחרי יומן המסע ושרד...
אני יודעת שלפעמים זה קצת ארוך לקרוא הכל אבל ככה זה הרגיש. ובעיקר תודה לעידן שאירגן ותפר את כל המסע
ותודה לדרור שהיה שם איתי/איתנו ברגעים הקשים ולא נתן לנו לוותר
ניפגש ביומן הבא
באהבה, אלה והמשפחה
* ועדכון אחרון, הגענו בשלום לקטמנדו......
ראה עוד > >
15/03/2025
אלה האמא
בספטמבר 2023 היינו באגמים הקפואים
שבועיים וקצת לפני שהשמיים נפלו..
במרץ 2025 חזרנו לשם כדי להנציח את דרור במקום שכה אהב והרגיש על גג העולם.
תודה על מתנות קטנות
וסימנים קטנים שאתה שולח
בוקר דרור 🐦💙
ראה עוד > >
23/03/2025
אלה-האמא
בבקשה עזרו לנו להגיע ליעד לפרוייקט ההנצחה לדרור, שתפו בפייסבוק ובקבוצות הוואצאפ שלכם:
משפחה וחברים יקרים
בתקופה האחרונה אני מוביל מיזם עיצוב במה למסיבות טבע להנצחת דרור בהט ז"ל, מעצב במות הנובה שנרצח בשבעה באוקטובר.
כדי שהחלום שלי יצא לפועל אשמח מאוד אם תכנסו לקישור ותקחו חלק בגיוס ההמונים שאני מוביל.
בנוסף, אנא שתפו את כל מי שאתם יכולים.
תודה רבה
יוגב אייל
ראה עוד > >
04/04/2025
עידן האבא
לקראת הצגת התחקיר של הצבא על המחדל הצבאי בטבח מסיבת הנובה בשבעה באוקטובר התראיינו בערוץ 13.
הצבא מתחקר את עצמו... מעט מידי ומאוחר מידי. מחדל נורא. צבא? לא היה צבא!!! הילדים שלנו הופקרו שם.
לא שלא ידענו, אבל להלן מתוך התחקיר - "הטבח במשתתפי מסיבת הנובה הוא ארוע הטרור החמור והקטלני ביותר בתולדות מדינת ישראל".
אבל הצבא לפחות קיבל אחריות. משטרה? שב"כ? כלום.
נדרש תחקיר מתכלל שיבדוק את כל הקשרים בין ההנהגה לבין כלל כוחות הבטחון ובין כוחות הבטחון השונים לבין עצמם. את זה תדע לעשות רק ועדת חקירה ממלכתית!!! איך לכל הרוחות הגענו בכלל ליום הזה עם קונספציה מטורללת כזו? איך ולמה בכלל אושר ארוע מסיבת הנובה? למה כאשר היו סימנים בלילה - לא ירד שום אסימון וכולם העדיפו להמשיך ב"שנת החורף" הנעימה והנוחה שלהם? ואיך הגענו לחוסר תיפקוד מטורף כזה של הצבא וכל כוחות הבטחון ביום הנורא הזה??? הצבא בכלל לא היה מודע למסיבה - למרות שאישר אותה. לא היה צבא! כח צבאי ראשון הגיע לאתר המסיבה ב 11:30 - שעות אחרי שהילדים שלנו נרצחו ונטבחו שם באין מפריע ע"י מפלצות החמאס.
והכי כואב ובלתי נתפס - איך אותו ראש ממשלה ואותה ממשלה שהביאה עלינו את האסון הזה - האסון הגדול בתולדות המדינה, איך מבחינתם הכל תקין? טפלון. שום דבר לא נדבק. עולם כמנהגו. שום זכר לדבר הכי אלמנטרי בעולם - לקחת אחריות על האסון הנורא הזה שקרה במשמרת שלהם!
רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה וראוייה לחקור את הארוע המטורף הזה! שום המצאה אחרת! וכל הקישקושים האלה על ועדת חקירה פוליטית שיהיה לכולם "נח" איתה? שיתבייש מי שמציע את זה ושיתבייש יותר מי שבכלל מקשיב ומקבל את ההצעה הביזיונית הזו שכל תכליתה לשמור על המנהיג ועל הכת שלו נקיים מכל פגע וחפים מכל אשמה. בושה!!! https://www.facebook.com/idan.bahat.5/videos/689462393429268
שנה וחצי
18 חודשים
549 ימים
בלעדיך.
החוסר שורף וחורך את הגוף ואת הלב, כל הזמן, זה אותו הזמן שעובר ולא חובש את הפצעים.
ובתוך כל הכאוס של המדינה הזאת שמובלת ע"י כת של מטורפים לאבדון, צץ לו לפתע סרטון שמישהו מסתיר מאיתנו כבר שנה וחצי, אבל הוא טוב לרייטינג, אז ככה בלי התרעה מוקדמת דרור פתאום מופיע על המרקע בריקוד שהוא אינו יודע שהוא האחרון,
הוא היה כל כך שמח גאה ומאושר. ומה נשאר?
חלל
ראה עוד > >
11/04/2025
אלה האמא
פסח 2023
So far away
ראה עוד > >
04/05/2025
יואב
לזכרו החי והפועם של דרור בהט
יום אחד, נאלמו כל הקולות
נדמו כל הרחשים
הסתיימו כל הצלילים
מישהו לקח אותם
גנב אותם בתוך שק של עולם
בתוך מיכל עצום של יקום מקוים
הוא טמן אותם
וקולך יצא פתאום לחופשי
והדרור שמתיר אסורים יצא מתוכי
היו שאמרו, הנה, אמרנו לכם תמיד שזו תהיה תחיית המתים
ואתה רק חזרת ואמרת: לא, כך זה קורה שפותחים לטבע את כל הפתחים
ושציפורים לא חייבות רק לעוף הם יכולות גם להשמים
את החיים הכי ארציים, את הנס הכי לא מדהים
דרורקהה חיים שלי
יש לי תחושה שאתה עוד קורא פוסטים פה
וואלק מי היה מאמין שיום אחד אדליק עליך נר
עצוב לי שאתה לא פה
עצוב לי כמה לבבות נשברו בלכתך
עצוב לי שאתה לא חלק מהמשחק הזה של החיים יותר
היית אחד השותפים לעבור איתם את החוויה הזאת
היית אדם מיוחד ואהוב
אתה חסר לי
מקווה שכיף לך שם למעלה
והלב שלך חופשי
מתגעגעת אליך אוהבת אותך
ולנצח אזכור ואזכיר אותך בחיי
שלח לנו כוחות אח שלי
שורף לנו בעורקים
ראה עוד > >
04/05/2025
עידן האבא
ביום הזכרון במסגרת "רצים לזכרם" רצנו גם השנה במסגרת המשפחה המורחבת לזכר דרור.
נמשיך במסורת הזו גם בשנים הבאות
ראה עוד > >
07/05/2025
עידן האבא
"הטבח במשתתפי מסיבת הנובה הוא ארוע הטרור החמור והקטלני ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל" (דן גולדפוס - בתחקיר הצה"לי).
ביום שבו הממשלה המנותקת והמטורללת הזאת דחתה הקמת ועדת חקירה ממלכתית (כי זה לא הזמן...), התראיינתי בערוץ i24 https://www.facebook.com/idan.bahat.5/videos/1201303754793872
ראה עוד > >
14/05/2025
אלעד רוזנבאום
אני והוא למדנו באותה שכבה ובאותה כיתה, הוא היה בן אדם טוב... ואני גם זוכר שלפני כמה שנים היה איזה יום שסיימתי לעבוד, חיכיתי לאוטובוס בתחנה חצי שעה והתייאשתי אז התחלתי ללכת ברגל לכיוון עפולה ופתאום אני שומע קול מוכר שצועק "לאן אתה הולך, מה אתה נורמלי?!" אני מסתכל לאותו כיוון ששמעתי את הקול ורואה את דרור, הוא הכניס אותי לרכב שלו והתחלנו לדבר ולצחוק... הוא הוריד אותי אחרי כמה זמן במרכזית, אמרתי לו תודה רבה והוא נסע ולא שמעתי ממנו עד שנודע לי שהוא נרצח... אהבתי אותו מאוד, הוא היה בן אדם זהב
ראה עוד > >
15/05/2025
אלה האמא
בוקר דרור של השירים
בוקר דרור של משבי הרוח
בוקר דרור של אומנות
בוקר דרור של אהבה
בוקר דרור של געגוע
600 ימים בלעדיך,
מאז שקטפו אותך מחייך,
מאז שעקרו אותך מחיינו,
מאז שאתה אינך,
אבל כל כך הנך.
גם בקצה העולם,
אתה שם
אורך לא יכבה לעולם
כל עוד בלבבות אתה קיים.
ראה עוד > >
31/05/2025
עידן האבא
כששואלים אותי "מה נשמע" אני לא יודע מה לענות...
תראו מה אמרתי על זה חודשיים אחריו השבעה באוקטובר. עבר כבר יותר משנה וחצי מאז, ואני עדיין לא יודע מה לענות (חוץ מ"חרא עליי" שזה התשובה של דרור)
ראה עוד > >
07/06/2025
אלה האמא
דרוריק אהוב ליבי,
עוד חודש עבר,
שוב שבת
שוב שבעה ב...
20 חודשים,
אני לא יכולה לתאר
למישהו אחר
כמה שאתה חסר,
וגם כשנוסעים לקצה העולם,
אתה כאן ולא כאן
אתה שם ולא שם
ואין יום, ואין לילה
ואין אותך.
אני מקווה שהיום תהיה באתונה עם עדי זיו וגיל בהופעה של Avenged Sevenfold
אני מקווה שהם ישירו את So far away ואת Roman sky ואת כל השירים שלמדנו לאהוב, לכבודך ולכבודם.
אני מתגעגעת
שוב שבת, איבדתי את מניין השבועות. בעוד יומיים סוגרים עוד חודש בלעדיך, את זה עוד אפשר לספור, אבל גם המספר הזה ילך ויגדל ובסוף נמשיך למנות רק את השנים. הבוקר ביחד עם השיר אור גדול של אמיר דדון, שלחת קרן אור מדוייקת שנשברה על בקבוק הגולדסטאר. בשבוע הבא יגיעו החברים להרים צ'ייסר לאינהולדת 30+2, מעניין באיזו דרך תבחר להצטרף. מבטיחה להיות קשובה לסימנים שאתה שולח. שבת שלום אהוב שלי💜💔💙🩵🐦🪽🪶
ראה עוד > >
07/07/2025
אלה האמא
לא אמרו פעם ששבע זה מספר מזל?
אז מבחינתנו מדי חודש המספר הזה מסמל את התפנית הנוראית בעלילת חיינו, המספר הכי גרוע בחודש. כבר 21 חודשים.
מתגעגעים אליך בטירוף שכואב שורף ומגרד בכל תא בגוף. מסרבת להאמין...🐦🪶🩵💔🖤 https://www.facebook.com/photo/?fbid=10236625323990917
ראה עוד > >
12/07/2025
אלה האמא
דרוריק, תראה אותנו:
לציין אינהולדת 30+2 לבן הבכור שאיננו, בתאריך היומולדת 25 של אחותו הצעירה - לא מומלץ בלשון המעטה!!!
במשך 30 שנה אנחנו עושים יום הולדת משותף לשלושת ילידי יולי שלנו, כל המשפחה בשבת אחה"צ על האש, בשבת שהכי קרובה לימי ההולדת שלהם ובהתחשב באילוצים משפחתיים, של משפחה שעם השנים גדלה מ 20 איש ל 40.
אז אתמול עשינו ארוע לדרור עם החברים שלו, כי למשפחה המורחבת לא הסתדר.
היה מוצלח. היה נורא.
לי ייקח עוד הרבה זמן להחלים מכל מה שעבר עלינו ובינינו, ועם התובנה שמה שהיה פעם מפגש של שמחה משולשת, היום הוא בשבילנו עוד יום הזיכרון צמוד ליום העצמאות, פרטי שלנו, וכנראה אין דרך טובה אחת שתתאים לכולם לנהל את זה. אז בנתיים אני רוצה לפרוש מלנהל את זה. לבקש סליחה מילדי ומכל מי שפגעתי בו בדרך, אבל גם לבקש באותה מידה לראות גם את נקודת המבט שלי, ואת הפגיעות שלי, שנקרעת בין לשמר את הזיכרון של אהובנו שאיננו ולשמוח עם האהובים שפה.
והקקטוס הזה פרח היום לראשונה לכבודך 🌵🪷
ראה עוד > >
12/07/2025
גיל האחות
מילים שכתבתי אתמול…
דרור מאז שהלכת אתה נודד במחשבות שלי כל יום כל היום ואני בטוחה שאצל כל הקרובים שלך. החוסר שלך נוכח בחיים של כולנו כל כך חזק כל הזמן. ברור לך שמאז שהלכת מהעולם הזה, אתה ללא ספק הילד המועדף על ההורים?
מאז שהלכת הכל השתנה כאן. ההורים כבר לא אותו דבר וגם אנחנו לא. וצריך להתרגל להכל וזה דיי בלתי אפשרי. לפעמים אני מקנאה בך שאתה לא צריך להיות כאן ולהרגיש את כל הסבל הזה.
בכל אופן, היום זה היום הולדת שלי ועוד כמה ימים שלך ואז של עדי. כל ילדי יולי באותו שבוע. תמיד חגגנו ביחד. עכשיו כבר לא…
היום זה התאריך שלי וזה יצא ביום שישי, וכל האילוצים הובילו לכך שחוגגים או מציינים את היום הולדת שלך בדיוק היום. כל החברים שלך יגיעו ונעלה לבית קברות ואז נחגוג עם אוכל אצלנו בבית. אתה יכול להבין למה זה קשה שלי שזה דווקא היום?
אף פעם לא ייחסתי יותר מידי חשיבות לתאריך עצמו אבל יש משהו בסימבוליות של האירוע שלא יורד לי בגרון עד הסוף. אתה מבין? מאז שהלכת הכל סובב סביבך באופן טבעי וגם ביום היחיד בשנה שצריך להיות סביבי, הוא עדיין סביבך. אמא לא אמרה לי מזל טוב היום. אולי כי מזל טוב כבר לא יהיה לנו ואולי כי היא כועסת עליי לא יודעת.
בכל אופן היום אני בת 25 ואתה עדיין בן שלושים והפער מצטמצם וזה גם בלתי נתפס.
לא מזמן הסתכלתי בהתכתבויות שלנו, חיפשתי בתאריך שלי אולי כתבת לי משהו, אולי איחלת מזל טוב באיזה הקלטה. הלכתי כמה שנים אחורה ולא מצאתי כלום. גם לא בקבוצה של המשפחה למעט מזל טוב קטן עם לב. לזיו כן היית שולח ברכות יפות.
זה ממש קשה להיעלב מאח גדול שמת. לא בא לי להיעלב אז אני מספרת לעצמי שתמיד ביום הולדת שלי היית שקוע עמוק בהכנות לימי הולדת שלך שאירגנת לחברים ואולי בגלל זה לא כתבת לי כלום. או שאולי התקשרת ואיחלת בעל פה ואני לא זוכרת? אין לי מושג, אבל מעצבן אותי שכשהיית פה איתנו, לא נעלבתי ממך ועכשיו כן.
אז אני מנסה לדבר איתך כמו שהרבה אנשים עושים. אבל אני לא מצליחה לקבל ממך תשובות, אני פשוט מדמיינת מה היית אומר לי. והיית מחבק חזק ומתנצל ומאחל לי מעכשיו שאני אלך בדרך שלי ושאני לא אדפוק חשבון לאף אחד על מה שעושה לי טוב, ושאני אלך עם הלב שלי למרות שאנחנו מזל סרטן ונדפקנו כי לפעמים הלב הזה רגיש מידי, ושאני ארגיש תמיד נאהבת וגם שאני אהיה קצת יותר סלחנית כלפי ההורים.
ועכשיו אני אתייחס ליום הולדת שלך. נולדת לפני 32 שנים אבל פה על כדור הארץ אתה עדיין בן שלושים. לא נזכה יותר לחגוג יום הולדת ביחד. אני מקווה שהנשמה שלך ממשיכה את דרכה, ושטוב לך שם. שתחגוג גם שם כמו שרק אתה יודע, ותשמח את כולם. שתהיה מוקף בנשמות טובות כמוך והמון אהבה. אנחנו פה נמשיך להתגעגע, ואני רק מבקשת שתנסה לבקר פה יותר ולשלוח סימנים גם למי שיותר קשה לו להבחין בהם כמוני.
אוהבת אותך המון ומתגעגעת❤️
ראה עוד > >
15/07/2025
רן בבה
"מזל טוב" נשמה גבוהה מקווה שאתה חוגג שם כמו שהיינו צריכים לחגוג פה ! היית מאחל איחולים אבל אני רק מאחל ש....We will meet again!!!!! 😭💔
ראה עוד > >
15/07/2025
אלה האמא
דרוריק, ילד יפה שלי,
היום היינו אמורים לקום בבוקר ולהתחיל, אחד אחד, לברך אותך ליום הולדתך ה 32 בוואצאפ המשפחתי.
היית ילד כל כך מבורך, נותן ומקבל אהבה, יפהפה, חכם, ספורטאי מצטיין, רגיש, אוהב טבע, אומן, חבר, אח ובן אוהב ונאמן, בעל שאיפות וחלומות, שאת חלקם הצלחת להגשים. חיית במלוא העוצמה, הספקת המון בחייך הקצרים, השעות ביממה אף פעם לא הספיקו לכל מה שרצית לעשות, מזל שירשת מהוריך את התכונה של לא לדעת לישון....
אז מה אברך לך במה תבורך, ילד, עלם, גבר, שעכשיו אתה מלאך? תמשיך להאיר לנו את הדרך, לשלוח סימנים ולשמור עלינו מלמעלה, ואנחנו פה ננסה לצד הכאב והחוסר, גם לחיות ולחוות וליצור ואפילו לצחוק ולשמוח, כי אנחנו בטוחים שכך היית רוצה.
תמשיך לעשות טוב שם למעלה, כמו שעשית כשהיית כאן.
אינהולדת 30+2 שמח אהובי 🎈🍻🥂🌵💐🎂💔💜💙
ראה עוד > >
15/07/2025
לירז אוליאל
כאוס יומולדת שנייה שאתה עדיין בן 30
הזמן לא באמת מטשטש את הכאב ואני מתגעגעת אליך כל יום קצת יותר, ככל שהזמן עובר אני מבינה עד כמה זה נדיר למצוא אנשים כמוך ולפעמים נראה לי שאין כאלו בכלל. היית החבר הכי טוב שלי והבן אדם היחיד שיכלתי להיות איתו כל כך הרבה זמן בלי שרבנו יותר מפעם אחת כל החיים. תודה על הזכות שהיית חלק מהחיים שלי, שלימדת אותי שיש חברות בלי אינטרס, אני אוהבת אותך ואני שמחה שידעת את זה גם בסוף לפני שהכל בכלל קרה זרקתי לך שאתה הכי גבר בעולם ושבחיים לא הייתי עושה את העסק הזה עם מישהו אחר, אני מקווה שאתה גאה בי ושיום אחד ניפגש🤍
ראה עוד > >
07/06/2025
גידי שמר
כששמנו את הספסל בגינת דרור, הרעיון היה שאנשים שמזדמנים למקום יוכלו לשבת ולהינות מהגן, אבל אז הסתבר לנו שאנשים חוששים לשבת על הספסל כדי לא לפגוע בקדושת זיכרו של דרור (במילים שלהם) אז החלטנו להבהיר שזה בסדר.
אז ענת (והיצירתיות שלה) לקחה קרש חיתוך ישן מהמטבח, הפכה אותו לשלט, שמה אותו על מחזיק תווים והנה שלט הכוונה 🙂
המשפט שכתוב בקטן למעלה give me your tired הוא המילים שפותחות את המשפט שחקוק על פסל החירות, שהוא עצמו חלק מפואמה שכתבה משוררת יהודיה (אמה לזרוס).
מצרף גם קצת תמונות טריות מהגינה.
ראה עוד > >
16/07/2025
ענת שמר
יום ההולדת של Dror Bahat בגינת דרור . הגינה מוארת הלילה בשרשרת אורות ואורות-זכוכית סולריים חדשים. היום לפני 32 שנים נולד דרור ל Ela Bahat ו Idan Bahat, והפך אותם לראשונה לאמא ואבא המופלאים שהם. לנהדרות של דרור בחייו והנעדרות של מותו קשה למצוא מילים, אבל הפליאה לבטא אותן אמא אלה .
חושבים וזוכרים את דרור תמיד, ובמיוחד היום בגינה שלו. הגיעו גם פרפרים...
ראה עוד > >
18/07/2025
אלה האמא
ביום רביעי האחרון במרחב אדמה טובה בנהלל, היה לנו מפגש תיקשור עם האהובים שלנו בהנחיית הילה וקסלר.
אתמול השתרוול ונולד הציור עם העיגולים בשילוב דודלינג וצבעי מים, אחד נוסף ורביעי לסדרת החללים. זה מה שדרור שלח לי.
אחרי שסיימתי (אני אף פעם לא באמת מסיימת ציורים), נזכרתי בציור המפתחות של דרור אי שם מכתה י"א.
חשבתי שיש דמיון.
מה אתם חושבים?
אולי באמת הכישרון שלו הגיע ממני.....
שתהיה שבת שלום אהובים🩵💙💜🐦
ראה עוד > >
23/07/2025
אלה האמא
אתמול התעוררתי בארבע לפנות בוקר. עם המזגן קר מדי, בלי המזגן חם מדי, עם שמיכה חם מידי, בלי שמיכה קר מדי, על צד ימין לוחץ, על צד שמאל כואב (הלב). קצה החלום שניסיתי לתפוס ולזכור אבד, ושוב אני לוחשת לך, כמו כל בוקר: רוץ דרור, רוץ, תברח, למה נשארת מתחת לבמה, אם היית בורח מיד בהתחלה היית מגיע לפטיש והכל היה אחרת. מבינה שאני כבר לא בשבעה באוקטובר 23, אלא בשבעה באוקטובר היומיומי שלי.
קמה, קפה קטן, יוצאת להליכה, יותר מוקדם מבד"כ וקולעת בול לשעת הזריחה.
כבר שמעתי את הפרק האחרון בפודקסט הדגל "מתים עליהם", אז עם הפלייליסט שלי לכיוון השדות ובריכות הדגים.
"התשמע קולי, רחוקי שלי, התשמע קולי באשר הנך..." קול הסופרן הצפצפני שלי נחנק, מתחילה לצרוח, זעקות של חיה פצועה, של אמא שאיבר מגופה נכרת. אולי תשמע באשר הנך. אולי הדגים שומעים. ואם גם הדייגים שומעים... מילא, לא אכפת לי!
ממשיכה ללכת, לרוץ, לבכות. הנסיך הקטן מפלוגה ב'.... אני לא יודעת איפה חרש צנחת, נסיך שלי, קול נפילתך מעולם נשמע, לא כי היה חול רך, היתה אדמה טרשית, פשוט לא נשאר אף אחד שידע לספר. כולם צנחו ונפלו איתך. ואף אחד לא בא.... להציל.
מגיעה הביתה. מגלה שעוד נסיך קטן נפל בלילה בעזה במלחמה חסרת תכלית.
עד מתי????
מה עוד אפשר לעשות כדי לשנות, כדי להחליף ראש וממשלה אשמים שממשיכים לרצוח אותנו מדי יום ביומו????
מה, תגידו מה!!!!!
ראה עוד > >
25/07/2025
טום אילון
אז תשמעו סיפור,
דרור בהט היה בילדותו רוכב חד אופן. הוא ממש אהב לרכב.
אפילו ב 2006 הוא ואמא שלו נסעו להשתתף באליפות העולם בשוויץ (ראו תמונה מצורפת).
אבא שלו עידן פנה אלי, סיפר לי את הסיפור של בנו, דרור - סיפור שהסתיים ב 7.10 במסיבת הנובה.
לזיכרו של דרור, מארגן אבא שלו, מרוץ אופניים וחד אופן.
המיקום: בית אלפא.
התאריך: 10.10.25, יום שישי, סוכות, בשעות הבוקר.
הוא ממש ישמח אם יגיעו רוכבי חד אופן לרכיבה.
מדובר על מסלול של חצי שעה בערך.
בואו נחבק את עידן ומשפחתו.
רשמו ביומנים ושריינו.
דרור בהט - בן 30 בהירצחו במסיבת הנובה
דרור בנה את הבמות והתפאורה למסיבה ונרצח שם עם 3 מחבריו שסייעו בבניית הבמות.
ראה עוד > >
30/07/2025
דוד עינב
גן לזכר דרור בהט בבית אלפא
דרור בן בית אלפא דור רביעי בקיבוץ בית אלפא.
בן בכור לעידן ואלה אח לעדי זיו וגיל.
דרור ייצר עם שותפתו לירז את הבמות למסיבת הנובה
הקים את הבמות ונרצח באתר המסיבה עם שלושה מחבריו שעזרו לו בהקמה: שובל עודד ואבידן.
ראה עוד > >
01/08/2025
אלה האמא
יום שישי עמוס,
קמים מוקדם להספיק קצת לחלץ עצמות. עובדים קצת בגן שלך. משקים את העציצים בקבר.
טיול עם הכלבים.
גלים חדשים של געגוע עולים שוצפים שוטפים.
גם היום לא תבוא לארוחת שבת משפחתית. סיון הבת דודה שלך מחו"ל הגיעה, עם דניאל ושלוש ילדות בהירות ומתוקות, שכל המשפחה מקרקרת סביבן.
בתכנית ארוחת ערב משפחתית, יהיה שמח.
אבל יהיה עצוב, וחסר ואני כבר יודעת שאני אשבית שמחה.... כי אתה אינך.
בתמונות עם ריידי וליילה, תמיד עם החיוך הזה שכל כך חסר. אתה בטח מאיר שם למעלה את כל הסביבה עם החיוך שלך.
חיבוק, נשיקה ושבת שלום אהוב שלי. אמא
ראה עוד > >
08/08/2025
עידן האבא
גם ב 10/10 אני ארוץ במרוץ הסרגל לזכר דרור.
ברשותנו מספר ערכות למרוץ.
מוזמנים להצטרף ולרוץ איתנו לזכרו.
מי שמעוניין שייצור קשר.
ראה עוד > >
13/08/2025
ניקי כרמל
דרורי,
פתחו פה סופר חדש ישראלי
בנאשוויל טנסי
קראו לזה- "nova" ועשו פה קיר זיכרון
שלחתי להם תמונה שלך
ועכשיו אתה על הקיר פה עם נר זיכרון תמיד.
דרורי אנחנו מתגעגעים אליך תמיד ומכל מקום Nova Market & Café Nashville
הי דרוריק, בוקר דרור.
השבוע, שייקה ואיתן, סידרו את הגרלנדות בגן וחוץ מעוד כמה ספוטים שחסרים, התאורה כבר מוכנה.
עדי קפץ לבקר, אז אספנו המבורגר דרור מהעגלה של נויימן (מקווה שהספקת לאכול כזה לפני שקראו לו על שימך..), וישבנו לאכול בגן,
ואז שייקה הגיע עם בקבוק יין ובדיוק החשיך והתאורה נדלקה והיתה בריזה כמעט נעימה.
הגיעו איריס ושמי ועלה רעיון לשים כמה שבשבות של שמי בגן כי הרי אתה אלוף במופעים של משבי רוח....
וליבי הצטרפה וגם כמה שיזפים, והקשבנו לשירים ופשוט היה ערב מקסים. לא שמנו לב ועברו 4 שעות וכל הזמן היית איתנו.
זאת היתה מין חנוכה לא רשמית ואינטימית. והיו רגעים שהלב בכה, והיו רגעים שהוא התרחב, וגאווה על זה שהצלחנו להרים דבר מדהים כזה, כי אמהות לביאות יכולות להזיז הרים וסלעים ובעלים... ומחשבות אם היית אוהב...
בטח!!! היית עף על זה!!!
וליבי איימה שתישאר לישון, וגם קיימה, אז בבוקר קפה בטרמוס קטן ויצאנו שוב לגן לראות את השמש שפילסה לה דרך לזרוח מבין העננים במזרח. ומשם אבא יוצא לרוץ ואני להליכה, וביחד עם שלמה אני אוספת קצת שמש בכיסים, מנסה לתאר עולם יותר טוב ממה שהוא ככה, אבל איך שלא נסובב את זה, כאן אפילו לא חצי כח בלעדיך, ואני מקווה שלך ולחברים שלך באמת טוב כמו שאתם מספרים, כי לנו פחות...
אבל מסתבר שגם בלעדיך השמש זורחת מדי בוקר, ועולם כמנהגו נוהג, והיום עובר והגלגל חוזר.
ושוב הגיע סוף שבוע ותכף יגיע יום השנתיים...
שבת שלום אהוב שלי, מתגעגעת💙🐦
ראה עוד > >
04/09/2025
אלה האמא
יש דברים שאין להם מילים. השלמות הזאת שקיבלתי על הבוקר, ביחד עם פוריטסחרוף "שקיעתה של הזריחה".
לא משנה אם זו שקיעה או זריחה, זה מושלם, מתאר בדיוק שלמות של אהבה בין גבר לכלב, שניהם מושלמים וכולנו מתגעגעים.
תודה ל אבישי דהן על סיפתח לבוקר.
בוקר חמישי דרור ואור
🩵🐦💙
ראה עוד > >
05/09/2025
אלה האמא
700 ימים בלעדיך
700 ימים שבלב יש חור בצורה שלך
700 ימים שאין נחמה
ואין שבת
ואין שלום
ואין תקווה
שתחזור
נשאר רק שובל של אור,
להחזיק בו ולזכור💔🐦
תודה ל הגר פלדנר פרקל
על הציור ול Maor Kalman הגלריה על המסגור
תודה על מחוות קטנות, תחבושת ללב
ראה עוד > >
23/09/2025
אלה האמא
כל מי שמחכה לפוסט של איחולים עם תקווה לחג, יכול ישר לדלג, כי זה לא...
אז ראש השנה, שנה חדשה בפתח, עוד אחת בלעדיך דרוריק. ככל שיום השנתיים מתקרב אני מחורפנת יותר ויותר.
זה מתחיל מגיל שמעלה כל יום באינסטגרם בפינתה היום לפני... תמונות מהטרק בנפאל כשאח שלי היה חי...
ממשיך בטלביזיה עם פרומואים שמבטיחים שכולם יהיו בתכנית, מי לא יבוא?... כמובן, הנרצחים והחטופים ובפרסומות ה"מרגשות ומחברות" של ילדים שחוזרים לחג לחיק אימם המתגעגעת, והאיחוד מלא דמעות אושר, ואיפה אתה ילד שלי, שלא תחזור לעולם כי נרצחת בחסות מממן החמאס...
אחרי לבטים קשים ומתוך מועקה כבדה, החלטנו להתרחק ו"לברוח" מאוירת החג למלון בתל אביב, ששם אף אחד לא מכיר אותנו ולא חייבים לחגוג, לבשל ולהאכיל. אבל גם פה אין מנוח. מתיישבת לידי אישה חייכנית בלובי המלון ושואלת אם כבר הייתי פה פעם כי נראה ממש נחמד, ואני עונה שלא. ואז היא מבשרת שהיא תל אביבית ואיזה כיף שהיא לא צריכה לבשל ולארח ארוחת חג לכל המשפחה, ושואלת מאיפה אני. ואני כבר עם דמעה תלויה בעין עונה שאני מהצפון ורק חושבת כמה הייתי שמחה לבשל לך (למרות שאני שונאת לבשל) ולעמוד יום שלם במטבח, לו רק היית מגיע ויושב איתנו לשולחן ומעמיס ערימה ענקית מכל וכל בצלחת ומערבב הכל יחד, ואז מחזיק את המזלג מלמעלה כמו אבא, נותן שני ביסים ורץ לשרותים לפנות מקום...
יורדים לפנות ערב לחוף מציצים יושבים כמעט לבד עם הפלייליסט "ברגוע" שלך, לאור שקיעה, כאוס של השקיעות, כמה אהבת אותן. וגם בחוף הים עם משבי רוח מתקררת, אין אויר, אין נשימה.
ואנחנו דחיינים, לא סגרנו מקום לארוחת ערב כי מי יודע באיזה מצב רוח נהיה. בודקים ברשת ובטלפון, המסעדות מציעות ארוחות בופה עשירות ב 400 ש"ח מחיר התחלתי, ואני רק חושבת על החזירות והיעדר הבושה, כשחטופים במנהרות מקבלים רבע פיתה ביום ואנחנו לא מחזירים אותם.
וזיו מעלה סרטון אחרון שלך, שצולם בדיוק לפני שנתיים 22.9.23, היום בו אתה ואבא חזרתם מהטרק בנפאל והכלבים קיבלו אותך בהתרגשות וקשקושי זנב מתלהבים, והדמעה שהיתה תלויה, היא כבר זרם שוטף שלא ניתן לעצירה.
השכול הזה משאיר את כל העצבים רגישים וחשופים. אף נורמיז לא יכול להבין איך כל מילה, כל תנועה, כל שיר, כל אפיזודה, מתקשרת מידית לאובדן ולחוסר.
אז אין חג, ואין שנה טובה, ויש ים של דמעות וכאב וגעגוע ושמש שלא אכפת לה כלום, היא תמיד שם, זורחת ושוקעת במועדה, ואולי כמונו מחכה לשינוי, בתקווה שנחליף ראש השנה
ראה עוד > >
28/09/2025
אלה האמא
יצירה חדשה ומשותפת לדרור ולי ובעזרה טכנית של עידן, תוצג בתערוכה לזכר דרור מ 7.10 עד תום ימי חג סוכות.
מוזמנים לפתיחה המחודשת עם עבודות נוספות של דרור ועבודות שלי
ראה עוד > >
03/10/2025
דוד עינב
דרור אופן
ארוע על גלגלים לזכרו של דרור בהט שנרצח בנובה
הבוקר בקיבוצו בית אלפא
ראה עוד > >
03/10/2025
אלה האמא
זינוק לדרור אופן הראשון
התכנסות ב 06:29 בגן דרור הקסום,
זינוק 06:50, מסלול 18 ק"מ, מסלול 9 ק"מ, רכיבת חדי-אופן.
תודה לריידי על ההזנקה,
תודה לכל מי שהגיע לארוע המרגש,
תודה למתנדבים הרבים שלקחו חלק בהצלחת הארוע. תמונות וסרטים נוספים בהמשך https://www.facebook.com/reel/4252892078367999
ראה עוד > >
04/10/2025
עידן האבא
"דרור אופן 2025"
ארוע רכיבה לזכר דרור בהט שנרצח בנובה ב 7/10/23
היה מאוד מרגש
ניפגש בשנה הבאה
הארה - למי שאין זמן לראות את כל הסרט, מומלץ לקפוץ לדקה 5:15
ראה עוד > >
07/10/2025
אלה האמא
דרוריק שלי,
איך לפני 32 שנה הענקת לי את התואר שכל כך נכספתי אליו-אמא.
איך לפני שנתיים קיבלתי ממך את התואר המקולל אם שכולה....
עברו שנתיים. כל כך הרבה זמן בלעדיך, ועדין שבעה באוקטובר 2023, ובו בזמן כבר שבעה באוקטובר 2025.
מסתכלת על תמונותיך ולא מאמינה שאתה כבר לא בשר ודם. אתה נשמה חופשיה, ובמקום בו רקדת נשאר רק אויר בלי חמצן.
מחרתיים עדי כבר יהיה יותר מבוגר ממך, ואנחנו, אבא ואני, כבר זקנים הרבה יותר ממניין שנותינו,
אוהבת אותך לנצח. אמא
להסתכל לך בעיניים
עם הצבע החום-ירוק הלא מוגדר
לחייך אל החיוך שלך המואר
להחליק את ידי על הכתף החשופה, המעוגלת
על הזרוע השרירית המערסלת,
ללטף את השיער הבהיר והחלק
להתעטף בחיבוק שלך החזק...
רק רוצה להניח על חזך את ראשי העייף
לשמוע את הלב שלך פועם ומתופף,
אותו הלב, זה שנדם
כל כך מוקדם...
עוד יום שישי,
ועוד חג מגיע
אולי תיפתח הדלת ותופיע?
אין נחמה, אין מזור
רק בור, חור שחור.
כבה האור
של דרור
ראה עוד > >
07/10/2025
איימי מקס
גם בקיבוץ בית אלפא - השמים נפלו ב-7 באוקטובר עם היוודע דבר הירצחו של דרור בהט ז"ל במסיבת ה -NOVA ברעים.
דרור היה בצוות מקימי הבמה.
בן 30 בלבד היה כשנרצח ע"י החמאס.
מי שלא הפסיק לחייך לעולם ולטרוף את החיים .
מי שהגיע למתחם רק בשעה 6:00 בבוקר לתקן משהו בתפאורה...
נפרדתי ממך יום לפני המסיבה וכמה הימים אחרי, פרידה נוספת לעולמים, עם קבורתך.
ריידר, הכלב של דרור, שכב צמוד לקברו ולא היה מוכן לעזוב.
דרור אסף אותו מכלבייה ובמשך 6 שנים היו קרובים השניים, קשורים מאוד.
דרור טיפל בו כמו בילד.
אהבתי אותך ילד ♥ זכרך ברוך.
ראה עוד > >
13/10/2025
אלה האמא
אזכרה שנתיים
חרא עלינו
כפרה עליך
יאללה אוהבים אותך
מה זה מתגעגעים
חג... תודה על אלו ששבו היום. בחיים.
הי דרוריק,
אז בשבוע שעבר יצאנו לדרום לשנה השניה של מסורת לילה במדבר.
משפחות שיזף ובהט.
מתחילים בעוטף, חומוס של טחינה בשדרות, משם ממשיכים לאנדרטת התצפיתניות. בצומת סעד, פתאום נגמר לי האויר, זה משהו שאני כבר מכירה מהביקורים הקודמים. דמעות יורדות בזמן שאנחנו עולים במעלה הגבעה בין חיוכי הבנות היפות והגיבורות שהופקרו אל מותן.
ישבתי על האדמה במקום בו גיליתי שקע קטן בצורת כמעט לב, והשקפתי על ההריסות בעזה. שם נבט לו השיר הראשון.
המשכנו לרעים להגיד שלום לתמונותיך היפות על העמוד. נפגשנו עם חברי הקיבוץ שהיו בסיור בעוטף, וליד העץ שלך אבא סיפר קצת עליך ועל מה שקרה לך ולחבריך ורונית קראה משהו שסבתא כתבה, והיה מכובד ומרגש.
משם הלכנו למצוא את המקום שבו התחבאתם מתחת לבמה הקטנה, שלצערינו לא מוזכרת באתר בשום צורה וזה משהו מעצבן שאנחנו עובדים לשנות. הקמתי גלעד קטן משברי הקרשים שנשארו במקום מהחיזוקים שעשיתם לבמה, והם העדות היחידה לגבורתכם.
אח"כ המשכנו למכתש הגדול לחניון לילה עין יורקעם. הגענו אל הכניסה למכתש עם תחילת השקיעה. שם נולד לו השיר השני.
התארגנו במעגל אוהלים ללינת לילה והתישבנו סביב למדורה כשעדי מנצח על הכנת הפוייקה ומלמד את עידו. ואני אומרת לעצמי קיבינימט, למה זה לא אתה שמכין את הפוייקה, ושם את המוסיקה, ומחלק את הבירה....
והשיר השלישי כבר מתחיל להתנגן בראש, ורק צריך להמשיך אל הבוקר כדי לקבל סימן שאתה כאן ואפשר יהיה להשלים את כתיבתו.
אז קבלו את טרילוגיית המדבר של אוקטובר 2025, עם הבטחה להמשיך במסורת המדברית גם בשנה הבאה
ראה עוד > >
27/10/2025
מיכל בהט
פוסט אימוצהולדת 8 לריידי הקטן 🐶
לפני 8 שנים, דרור בחר לאמץ אותך
הוא אימץ אותך כי הוא כל כך רצה לתת למישהו אהבה אין סופית, ללא תנאים
הוא גם אימץ אותך כי הוא רצה לקבל אהבה כזו בחזרה
הוא רק לא ידע שהוא אימץ אותך גם כדי להשאיר לנו חלק ממנו פה בחיים שנשארו ריקים
6 שנים פחות שבועיים הייתם בלתי נפרדים
הלכתם כמעט לכל מקום ביחד
עשיתם טיולים, ביליתם במסיבות, שיחקתם עם חברים וישבתם לשיחות נפש עד הזריחות
ביחד הפצתם אור ואהבה לעולם, לכולם
מאז שנכנסת למשפחה, כל שנה אבא שלך היה כותב לך פוסט חמוד ומרגש על כמה שהוא אוהב אותך
ותמיד דאג להגיד לעולם, שאהבה של כלב זה מודל לדוגמה
הפוסט האחרון שקיבלת ממנו היה ביום שאני ועדי התחתנו וגם את זה הוא לא פספס וציין באושר.
לפני שנתיים, שבועיים בדיוק הפרידו בינך לבין הפוסט הבא, עוד פוסט של אור ואהבה שיכל להישמר לנו כזיכרון מלא במילות חוכמה
מאז אותו יום זוועתי, נשארת לבדך עם המשימה הגדולה
לגרום לנו לחייך ולמלא את הלב שלנו גם כשהכל נורא
אתה יודע שכשאנחנו מסתכלים עלייך אנחנו תמיד רואים אותו
ואנחנו יודעים שכשאתה מסתכל עלינו, כל מה שהיית רוצה זה שנהיה דרור
ויש בינינו חוזה לא כתוב, שזה ממש בסדר להיות תמיד גם עצוב
שהתפקיד שלך זה להקים את כל המשפחה לטיול
לצאת החוצה, לרוץ ולנבוח, עם חיוך גדול מרוח, לשון מתנופפת ברוח עד האוזן, להראות כלפי חוץ כנשמה עם חוסן
אבל ברגע שחוזרים לשבת בשקט, אפשר ישר לראות עיניים מלאות בגעגוע ועצב, כאב ואכזבות, ניפוץ של חלומות
ריידי קטן, אתה המתנה הכי גדולה שאבא שלך השאיר לנו, משפחת בהט
אתה הקמת אותנו והצחקת אותנו כשהיה קשה
ואפשרת לנו להתחבק ולבכות איתך כשרצינו להתפרק
היית מבסוט עלינו כששרנו לך אוונג'ד בווליום גבוה
ונתת לנו ליסוע באוטו עם שיר עצוב, לבכות ולצרוח
אז אני אסיים עם הבטחה, שלנצח ננסה לעזור לך, להיות שם בשבילך
כמו שהייתם שם אחד בשביל השני, כמו שאתה תמיד תהיה בשבילנו
גם אם קשה, גם אם מפחיד,
גם אם הכל מלא פרווה ולדייסון אין כח,
נדאג לתת לך את המקום להיות עצוב וגם לשמוח,
לעטוף אותך ולמלא אותך באהבה כמו שרק דרור ידע לתת- אהבה אין סופית ללא תנאים, אהבה של כלב למשפחתו
וכמובן להוציא אותך למלא טיולים ארוכים, חופשי, בלי חגורה
ולהגניב לך חטיפים לפני שהולכים למיטה
אוהבים אותך, כל המשפחה 🧡
ראה עוד > >
07/11/2025
אלה האמא
דרוריק
הגעגועים בכל יום,
מתעצמים בסופ"ש,
ושום דבר לא עוזר
זה לא עובר
כי אתה לא חוזר.
אם מישהו רוצה/יכול למצוא ראפריסט או סגנון אחר להלחנה,
אשמח לחיבור
שבת שלום!!!
ראה עוד > >
17/11/2025
רן בבה
דרורקה אחי היקר בהמשך לשיחתנו לפני כמה ימים..
תדע שאני מתגעגע אליך כל יום מחדש הכאב לא עובר לפעמים הוא אפילו מתגבר וזה מאוד כואב וקשה לדעת שהחיים שלנו ממשיכים ושלך לא, האור שהפצת נעלם מהעולם ועכשיו בהרגשה הכל חשוך ואפל, זה עולם לא פייר חרא עליי על כולם ועל העולם ! אוהב אותך אחי מתגעגעעעעע אני נאחז בתקווה שאתה במקום טוב ונעים לך ושאנחנו עוד ניפגש ונמשיך מאיפה שהפסקנו! #foreverdror
ראה עוד > >
21/11/2025
עידן האבא
לכל החברים שלנו ושל דרור, שרצו איתנו ועודדו אותנו בחצי מרתון עמק המעיינות בשנה שעברה,
ב- 5/12 יתקיים מרוץ עמק המעיינות 2025 ואנחנו מזמינים אתכם שוב לרוץ איתנו ולעודד אותנו לזכר דרור ועם חולצות של דרור.
מי שצריך חולצה שיצור קשר בפרטי
ראה עוד > >
06/12/2025
עידן האבא
במרוץ עמק המעיינות לא רצתי אתמול כי חזרנו רק אתמול בלילה מתחנה נוספת במסע שלנו על כנפי דרור, אבל עדי ייצג אותנו בכבוד במרוץ, וגם ערן פז (חבר שלי) וגם תומר (חבר של עדי), ותודה גדולה לדדה עינב שהנציח אותם בתמונות המצורפות.
אז אני לבשתי את החולצה לזכר דרור ורצתי הבוקר, ואחר כך הצטלמתי על רקע גן דרור שהתחדש בינתיים בפסל נפלא שתומר משגב (איש יחיד ומיוחד ופסל מופלא) החליט להציב אותו בגן, ואז גם צילמתי את שני הדרורים שתומר ייצר ומוצבים בקבר של דרור.
מוזמנים להגיע לגן ולהתרשם.
ובשנה הבאה נרוץ שוב לזכרו של דרור בעמק המעיינות!
תמונה של תומר עם הפסל צילם דוד עינב
ראה עוד > >
07/12/2025
אלה האמא
7.12.25 06:29
26 חודשים בלעדיך, שנתיים וחודשיים מאז שנפלו עלינו השמיים באסון הגדול והנורא שהיה מאז קום המדינה.
כן לועדת חקירה ממלכתית עכשיו!
לא לחנינה לאשם פושע המלחמה שהוביל את הקונספציה ולא לקח אחריות עד היום!
דרוריק, אתה כל כך חסר, אין פה מספיק אויר בלעדיך, והאויר שיש פה מחניק ומטונף מנשיפות האימה שמטילה עלינו ממשלת הזוועות של הביב.
מתי תחזור לפה השפיות והמשפחה המופרעת וההרסנית תצא מחיינו???
ראה עוד > >
12/12/2025
אלה האמא
אסכם בקצרה,
כל יום זה כואב, שורף וחורך
בסופ"ש זה הופך לבלתי נסבל, הכל קורס, וקשה קשה להחזיק את זה, אי אפשר לנשום. אין אותי
ראה עוד > >
14/12/2025
אלה האמא
אור לנו
דרור לנו
על כן נאירה
ועל כן נשירה...
כשהילדים היו קטנים היינו מקפידים בחנוכה להדליק כל ימי החג נרות ולשיר ביחד, והבית היה מואר ורועש ושמח.
היום נשארנו שתי יונים זקנות בקן.
ליקוי מאורות, נר שלא מצליח לגרש את החושך,
ודרור שהיה לנו, פרח ואיננו, נותר רק החלל שהשאיר אחריו, חלל שאנחנו מנסים להאיר.
לשוא.
כבר חנוכה שלישי בלעדיו. בלתי נתפס...
ביום שישי 19.12 בשעה 17:00, נתכנס במבנה התערוכה להדלקת נרות וקבלת שבת עם פינת יצירה ברוחו של דרור,
ביחד נזכיר ונאיר את האור של דרור
לא רוצה לסכם את שנת 2025, כי במאזן הכללי היא לא משהו, חיכינו חיכינו עשינו עשינו ודרור לא חזר.
אמרו לי לכתוב בקשות לשנה הבאה, אבל הילדים שיכולים יהרגו אותי אם אני אכתוב, כי זה ממש קשור אליהם... אז בגדול יש לי בעיקר בקשות שקשורות להתרחבות המשפחה, זה ממש יכול לקרות!! אבל רוצה גם שדרור יחזור, אולי השנה תהיה השנה של תחיית המתים? כי איך בכלל אפשר לתפוס ולהבין שהוא לא כאן. כנראה שאחכה כך עד שיכבו חיי. לא השנה
ראה עוד > >
05/01/2026
אלה האמא
דרוריק בוקר...
צומת להחלטה, לקום מהמיטה.
בגדי ספורט, נעלי ריצה.
היום לברכות הדגים והשדות, אלה שחרשת, שזרעת, שפרשת בהם צינורות טפטוף ואח"כ גלגלת חזרה לגלגל הענק. השדות שנקצרו שנקטפו, שיבולם נאסף עונה אחר עונה, שנה אחר שנה כבר למעלה ממאה.
ולך היו רק 30 שנה...
רצת על חייך ברגעיך האחרונים, וגם אני רצה על חיי. כל יום מחדש.
השמש העולה מסנוורת. הרגליים פוגשות את הבוץ שיבש בדרכים, את הירק הטרי שבוקע ונפרש אחרי הגשם.
אני שואפת את ריח השדות, מתנשפת, לא באמת נושמת.
בדרך חזרה הגלבוע עומד לו איתן מדרום, השמש ממשיכה להגביהה במזרח, אבל ירח מלא במערב לא מוותר, רוצה לעזור עוד קצת להאיר את החשיכה שמשתררת כאן, רכה כמו שמיכה שבלי משים עוטפת עד שבסוף חונקת, בשקט.
מוות בעריסה.
ושמש בגבעון דום וירח בעמק איילון זה ממש לא עובד פה.
אין ניצחון.
הצל שלי נופל, ארוך, על הדרך ממזרח למערב.
אני הצל שלי.
וחייך כבו.
נלחמת יום יום שהתקוות שלי לימים טובים יותר לא יכבו. https://www.facebook.com/reel/1615964996522205/?s=single_unit
ראה עוד > >
11/01/2026
אלה האמא
כמה רבים שהלכו מעמנו
ומשהו מת בנו...
ובניגוד לעצים שמשירים עלים ומצמיחים חדשים,
לילדים שלנו אין תחליף,
הם לא ישובו לעולם.
שבוע טוב? מישהו?
ראה עוד > >
12/01/2026
אלה האמא
7.1.26 שנתיים ושלושה חודשים מאז לכתך.
שומע ילד שלי, אתמול היה ערב קשה (במיוחד,כי תמיד הערבים קשים, וגם הימים והלילות..),
אז שמתי פלייליסט טראנס מהספוטי, ערבבנו משקאות וקצת וויד באידוי, ועשינו לנו רק שנינו, אבא ואני, מסיבת טראנס קטנה בסלון.
כדור שינה בלילה.
בבוקר יצאתי להליכה עם ה"ברגוע" שלך. עליתי בהרחבה של חפציבה ולכיוון הגן היפני וביקשתי שתשלח לי סימן,
3 פרפרים היום, לא חשוב איך, רק שאדע שאתה כאן.
במקום זה שלחת לי כעבור כמה דקות את סקורפיונס:
Here I am,will you send me an angel....
נגמר הטיול, ביקרתי בקברך להדליק נר, חזרתי דרך הגן הביתה, ואין פרפרים....
בצהריים לקחתי את גיל לקפה ברותם ובעליה לשם סיפרתי לה שלא שלחת פרפרים, רק שיר. ישבנו מול הנוף על ספסל מחכות שיתפנה לנו שולחן, ואז פתאום מגיע פרפר לבן קטן עם קצוות תחרה שחורים. אמרתי לו "בוקר טוב, תודה רבה, תראה לי עוד בבקשה". ואז הפרפר התעופף וכעבור כמה רגעים חזר עם חבר. אמרתי לו "יופי, עוד מאמץ קטן, תביא חבר נוסף". השניים התעופפו להם ואחרי רגע קצר מגיעים 3 פרפרים. אני וגיל מסתכלות אחת על השנייה.... כפות ידיים צמודות בהודיה, תודה שאתה איתנו
תמיד, גם כשאינך.... https://www.facebook.com/reel/2744822342582800/?s=single_unit
ראה עוד > >
21/01/2026
עידן האבא
אז רצנו בטבריה דידי ואני, ודרורי היה איתנו,
והיה גשם ורוח והיה קר, ודרורי היה איתנו,
והיה קצת קשה (לי. לעדי היה קל והוא די השתעמם מהקצב שלי אבל נשאר איתי ורץ איתי, וכל הזמן דאג לבדוק שאני בסדר),
ודרורי היה שם איתנו, ונתן לי כח.
ואפילו עדי מצא את ליבי שפיספסה אותנו וחיכתה לנו בצד הלא נכון, ודאג לצעוק לה, וקיבלתי עוד בוסט של כח ממנה פתאום,
ודרור היה איתנו עד הסוף, עד שוידא שהגעתי לסיום בשלום, ואפילו דאג שהכרוז יכריז "דרור בהט" כשחציתי את קו הסיום, ואז נפרד מאיתנו עם הפוגה קטנה בגשם,
והיה כל כך כייף, ועוצמתי, וקשה, ומחזק, ועצוב, ושמח, והכל ביחד במין עירבוב מופלא.
אז סיימנו עוד שלב במסע שלנו, וכבר מתכוננים לשלב הבא.
ראה עוד > >
27/01/2026
רן בבה
אח שלי יקר כמה שאני מתגעגע אליך.... שנים זה לא קרה לי שחלמתי וזכרתי את החלום אבל אתמול סוף סוף באת אליי בחלום הייתי במקדולנדס כמו תמיד שהיינו עוצרים אחרי מסיבה בדרך הביתה להוריד את ההיי אני מחכה בתור הכל בנאלי שקט ומשעמם, פתאום אתה נכנס אור זוהר צבעוני ויפה כמו תמיד זה היה כל-כך ברור ומוחשי וויזואלי עם החיוך הכובש שלך התחבקנו וממש הרגשתי אותך בכיתי והלכת בלי להגיד שלום מקווה שזו הדרך שלך להגיד שלום אם כן אז תבוא כל יום אחי התגעגעתי 😭😭😭
ראה עוד > >
07/02/2026
אלה האמא
ילדי,
שוב שבת בבוקר
שוב שבעה לחודש
שוב זורחת השמש בלעדיך
לא מבינה איך זאת בכלל אפשרות,
איך נשאר לה עוד אור כשאתה לא כאן,
איך??????
חרא עלינו
דרוריק שלי,
שבת גם רחוק מהבית, לא מקהה את הכאב אפילו טיפה.
Valentine's day,
אתה כבר לא יכול להביא פרחים לאף אחת, אבל שולח לי כל היום לבבות, מהקירות, במערות, על הרצפה, בכל מקום שאני מסתכלת, מקבלת ממך אהבה.
לא יכולה להסביר ולתאר את עומק הגעגוע. שולחת לך מלא לבבות בחזרה
💖💗💞❤️🩹❤️🩷🧡💛💚💙🩵💜🤎🩶🤍🖤💔💔💔💔💔💔💔💔