ליליה היא אמא לזוג תאומים בני 6.5, דוקטור לביוכימיה, מנהלת מעבדה ביולוגיה מולקולרית. ליליה נרצחה ב-7/10/2023 במסיבה ברעים על ידי מחבלי חמס בני עוולה.
יהי זכרה ברוך.
ליליה (לילי), בת רוזליה ודוד וסילקובסקי, נולדה בקישינב, מולדובה (אז ברה"מ) ביום ט' באייר תשמ"ה (30.04.1985).
באוגוסט 1990 עלתה המשפחה לישראל. ליליה למדה בבית הספר היסודי "רמות" בבאר שבע והמשיכה לתיכון המקיף בעומר. סיפר אביה: "היא השתלטה על העברית מהר מאוד, והמורות בכיתה א' היו בהלם איך התחילה לקרוא לפני כל האחרים. אם ליליה שמה לה מטרה, היא הלכה עליה בכל הכוח, וזה היה גם לטוב וגם לרע. היה לה כושר לספוג ידע בלי להתאמץ.
אם עניין אותה משהו, היא הייתה מוכנה להקדיש לו ימים ולילות ולהתעמק.
ליליה הייתה נערה מקסימה, חייכנית, חכמה מאוד ושמחה. בלטה כתלמידה מצטיינת שהסבה גאווה רבה להוריה.
בהיותה בכיתה י' החלה להתנדב במגן דוד אדום (מד"א). מאוד אהבה את התחום, והתמידה בהתנדבות עד סוף כיתה י"ב.
בשנת 2003 התגייסה לצבא. שירתה במשטרה צבאית, כעבור כמה חודשים עברה קורס קצינות ובסיומו שירתה כסג"מ בבסיס אורים בתקופת ה"התנתקות".
לאחר שחרורה מהצבא נסעה ליליה לטיול קצר של שבועיים לאיטליה עם ידיד, יחד הם חרשו את צפון איטליה ונהנו מהנופים עוצרי הנשימה. בשובם החלה ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. מגיל צעיר היא שאפה להיות מדענית, ועם קבלתה ללימודי ביולוגיה החלה לממש את חלומה. אביה סיפר: "היא אהבה מדע, אבל גם אהבה מדע בדיוני. 'ד"ר הו', 'שר הטבעות' ו'סטארטרק' היו התחביב המשותף שלנו".
בשנת 2010 סיימה את לימודי התואר הראשון ומיד המשיכה ללימודי תואר שני בביולוגיה, תוך שהיא בוחרת להתמקד בחקר בתחום התא.
ב-2012 החלה לעבוד כעוזרת מחקר במחלקה לביוכימיה. ובאותו זמן היא הגשימה עוד חלום הילדות שלה – אימצה כלב מצער בעלי חיים.
זמן קצר אחרי הנישואין החליטה ליליה לשוב ללימודים והתקבל ללימודי תואר השלישי. בלימודים אלו התמקדה בחקר DNA וחלבונים בתחום הביוכימיה – אז היא רצתה לדעת איך נוצר DNA, כפי שסיפר המנחה שלה פרופ' גונן אשכנזי, היא חיפשה "ראשית החיים". לצורך כך למדה במקביל לתואר בכימיה אורגנית.
בשנת 2017 נולדו התאומים תמר ודקל. ולילי הפכה להיות אמא מסורה ודואגת, אוהבת בלי סוף לילדיה, אשר ציפתה להם בקוצר רוח...
לאורך כל תקופת הלימודים והמחקר המשיכה לעבוד וללמד במעבדות באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2019, לקראת סיום הלימודים, התקבלה לעבודה בחברת "אדמה" כמנהלת פרויקטים במחלקה לפורמולציה.
בשנת 2020 סיימה ליליה את הלימודים והמחקר והוענק לה תואר דוקטור לפילוסופיה (PhD) בתחום הכימיה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
בתחילת שנת 2022 החלה לעבוד כמנהלת המעבדה לביולוגיה מולקולרית בחברת Amai Proteins . אביה סיפר: "היא עזבה עבודה בטוחה ב'אדמה' לטובת סטארט אפ. אמרה 'אני לא רוצה מחשבים וניירת, אני צריכה מעבדה, עבודה על רטוב, ניסויים, פיתוח'. אחרי ניסויים מוצלחים ב"אמאי" היא הייתה אומרת לי: "אני בהיי, אתה לא מבין איזה אושר זה הצלחה בניסוי, יותר טוב מהכול'".
סיפר מייסד ומנהל החברה, ד"ר אילן סמיש: "היא הייתה ממש גאון. השקיעה המון בקריאת חומרים, עדכנה את הידע שלה וחשבה מחוץ לקופסה. היה לה חשוב להצליח בעבודה והיה ברור שהיא מתאימה לניהול בכיר".
ביום חמישי 05.10.2023, סוכות תשפ"ד, נסעה ליליה עם ילדיה ואביה לתל אביב, שם בילו בתערוכת הקומיקס וגיבורי העל כפי שנהגו מדי שנה, ונהנו מאוד.
למחרת בילתה עם בתה בעיר, בערב הילדים נשארו עם אביהם וליליה נסעה עם חברים לפסטיבל "נובה" סמוך לקיבוץ רעים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל.
ליליה הספיקה לכתוב להוריה שהיא בפסטיבל, שפיזרו אותם ואין מה לדאוג הם בדרך הביתה.
ד"ר ליליה (לילי) גורביץ'-וסילקובסקי נרצחה בירי מחבלים בפסטיבל "נובה" בשדות קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת שלושים ושמונה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין בעומר. הותירה בן ובת, הורים ושני אחים.
במוסף "כלכליסט" פרסמה ב-19.10.2023 דיאנה בחור ניר כתבה על חברת אמאי ועל אובדן העובדת האהובה ליליה, וכותרתה "יש פה חור בצורת אדם מאוד מסוים". בכניסה למשרדה הוקמה פינת הנצחה והמעבדה שלה נקראה על שמה. בכתבה עובדים ומנהלים בחברה סיפרו עליה: "דמות צבעונית, רעשנית, עם תלתלי פרא. היא באמת הייתה בורג מרכזי בחברה. כל העתיד של החברה עבר דרכה... ליליה הייתה מאוד בולטת, קולנית, דעתנית, חיונית, גבוהה, יפה, לא אחת שסותמת את הפה. מנהל החברה: "היא הייתה מרכז הידע, עליה סמכנו, היא גם עבדה עם גורמי חוץ וכל הזמן קראה מאמרים. עכשיו צריך לחשוב מה עושים. דבר אחד אני יודע, לחלבון הבא שנפיק אני רוצה לקרוא על שמה".