האדמו"ר מזווהיל רבי' גדליה משה גולדמן

אודות

נולד לאביו רבי שלמה בשנת תרמ''ז. לא ידוע הרבה פרטים משנות ילדותו כי ברוב ענוותנותו לא דיבר כמעט אודות עצמו, אולם עדות אחת מבקיאותו המדהימה נשארה בידינו וזה תוכנה:

הרה"ח ר' יוסף קוזליק יליד זוויהל למד בילדותו בצוותא אתו. הוא סיפר שבהיותם ילדים היה מנהג אצלם שכשסיימו איזו מסכת היה גדליהו משה מבקש ממנו לבוחנו לבדוק בקיאותו והיה ר' יוסף מניח אצבעו על איזה מקום על הדף ושואלו את
הכתוב באותו מקום במספר דפים אחרי כן, והצעיר ידע לענות על כל הדפים כאילו הוא קורא אותם מתוך הכתב.
אחרי נישואיו עבר לקוברין להיות סמוך על שולחן חותנו רבי דוד שלמה האדמו"ר מקוברין, ובאין לו שום טרדות והפרעות השתלם בתורה בדרגות גדולות כפי שזה מתבטא מהעובדה ששני גדולי עולם רבי חיים מבריסק ורבי מרדכי אשמינר, רבה של סלונים עטרוהו סמיכת חכמים בגיל צעיר.

בשנת תרס"ט בשנתו העשרים ושתים לחייו הגיעה לקוברין משלחת חשובה מנכבדי זוויהל וכתב רבנות בידם. כתב רבנות זה היה דבר מיוחד במינו בחשיבותו כי עד אז היה תפקיד הרב משלשלת אדמורי זוויהל להיות הבעל השפעה בתור אדמו"ר ולא כמטרת הוראה בישראל. הוא עמד בתפקידו באופן נפלא, בהשקיעו את עצמו בכל נפשו לעניני העיר ועמל ללא ליאות לרומם את מעמד הקהילה ולהיטיב לכלל ולפרט.
שנת תרס"ט בשנתו העשרים ושתים לחייו הגיעה לקוברין משלחת חשובה מנכבדי זוויהל וכתב רבנות בידם. כתב רבנות זה היה דבר מיוחד במינו בחשיבותו כי עד אז היה תפקיד הרב משלשלת אדמורי זוויהל להיות הבעל השפעה בתור אדמו"ר ולא כמטרת הוראה בישראל. הוא עמד בתפקידו באופן נפלא, בהשקיעו את עצמו בכל נפשו לעניני העיר ועמל ללא ליאות לרומם את מעמד הקהילה ולהיטיב לכלל ולפרט.
את רבנותו בזוויהל נהג על מי מנוחות עד יום המר והנמהר בו הוגלה לסיביר הקומוניסטים רדפו את הדת עד חרמה ומאות רבנים ויושבים על מדין נרצחו על ידם או הוגלו לסיביר.
על רבי גדליהו משה העלילו שהוא מורד נגד השלטון אולם גם בהיותו בגיא צלמוות הסיבירי לא חיסר אף פעם מלהניח תפילין ומלשמור את השבת מלחללה.
הצדיק מזווהיל ידע ניסים רבים, מספרים כי בעת שהותו בסיביר נענש הרב והושם בבור ובמשך שלושה ימים נמנעו מלהביא לו מזון. ביום השלישי, כאשר הרב חש כי סופו קרב, התגלגלו אל תוך הבור פירות ראויים לאכילה והרב אכלם ונפשו חייתה. כשנשאל למהות הנס השיב: "פשוט לומר כי החיילים ששמרו עליי על גדות הבור השתעממו, והחליטו לשחק ביניהם בפירות אלו, ובלי משים נפלו כמה פירות לבור"
עם תום ריצוי עונשו, החל לכהן כרב עיירה הסמוכה לעיר מוסקבה.
בשנת תרצ"ז, כשהוא בן 50, עלה הרב גדליה משה גולדמן לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
כבר בימי חייו נודע רבי גדליה משה גולדמן כמי שפועל לישועות גדולות, לאחר שהלך לעולמו נודע כי הפוקדים את קברו שלוש פעמים ברציפות בימים שני, חמישי ושני, זוכים לישועות רבות בכל נושא. רבים מספרים על הנס שאירע להם לאחר הביקור בציונו. אנשים רבים פוקדים את הציון בכל ימות השנה, ובייחוד לקראת יום ההילולה של הרב החל בכ"ד חשון.

אף היום, שנים לאחר פטירתו, ישנה סגולה בדוקה וידועה, כי כל מי שפוקד את ציונו בבית-הקברות בשייח' באדר (סמוך לבניין הכנסת בירושלים) שלוש פעמים: בימים שני, חמישי ושני ומבקש ישועה, ובפעם האחרונה יבטיח, כי יחזור להודות לצדיק ולפרסם את הישועה - יזכה בעז"ה לראות ישועות. רבים הסיפורים מאנשים שזכו לראות ישועות, בזכות הצדיק שפעל ממרומים. עד היום ניתן לראות בסמוך לציונו של הצדיק פתקאות ודפים התלויים תחת הכותרת: "הבטחנו לספר..." ומגוללים תחתיהם סיפורי מופתים וישועות עצומות.