הרב לווין
"ישנה שמועה יפה ששמעתי פעם אישית מהרבי", מספר הרב לווין. "פעם היה אדם שהיה נחפז בתפילת שמונה עשרה. אבי הרבי זי"ע גער בו על כך, כי איך הקב"ה יאזין לשוועה כזו שאפילו בקרב בני אדם איננה נכוחה וצלולה. האיש לא נכנע והוא גייס את ילדיו לעזרתו. גם אני מבין את רחשי ילדי אף כשאינם בהגייה כיאות, הצטדק האיש. הרבי הנוכחי זצוק"ל, השיב לאיש כך: הלא גם אם אבא יישמע את בנו מדבר כך, הוא יבינו, אבל ודאי יהא עצוב. הוא לא אוהב שילד בוכה. זה מכאיב לאבא. גם אתה, שיבר הרב את אזני האיש, הקב"ה ודאי מאזין ומבין תפילתך, אך זה מכאיב לו שאתה מדבר ככה אליו..".
"הרבי היה מקרב מאוד גם בעלי בתים פשוטים בעליל של חדרה", שח הרב לווין. ,אהבת ישראל בערה בו יוקדות. תמיד הוא היה אומר שאם לאדם יש צרות, ישנה סגולה שייקח כוס מים, יברך שהכל נהיה בדברו בכוונה וילגום מעט, זוהי סגולה להיחלץ מכל הצרות".
"אין ספק", נאנח הרב לווין, "שהרבי הייתה דמות פלאים אצלנו בחדרה".