הודיה דוד

אודות

הודיה נולדה בנובמבר 1996, בתל אביב, להורים אורי ועדנה ולשני אחים גדולים ליזה (9) ועדן (5), תינוקת בעלת שיער כהה ויפה, חלק כמשי. החיוך שלה הלך איתה וכבש אנשים שפגשה לאורך הדרך והשנים.
בילדותה, אהבה מאוד לרקוד ג'אז ולשחק בהצגות בחוג דרמה. כשקצת גדלה, התחילה להתאהב בתחום הסטיילינג וזו הייתה תעסוקה בשבילה – להתלבש, לקנות בגדים, לבנות לוקים – והייתה גם משפיעה על חברותיה, תמיד עם יופי וסגנון ייחודי.
היא למדה ביסודי בבית הספר שדות בבית דגן, לאחר מכן המשיכה בחטיבת ביניים במקווה וישראל, ואת 12 שנות הלימוד ותעודת הבגרות היא סיימה באנקורי. לאחר הלימודים, התגייסה לצבא, לשירות קרבי בקרקל – אחרי חודשים ארוכים של טירונות ואימון מתקדם היא הייתה קלעית חוד, שעלתה לקו ועשתה סיורים בגזרה. בשלב מסוים, המ"פ מאוד התרשם ממנה והיא קודמה להיות קשרית שלו. כשהוא יצא ללימודים, היא עברה להיות הקשרית של הסמג"ד, עלים סעד, שלא ויתר עליה גם הוא. לצערנו הוא נהרג בפעילות מבצעית בצפון הארץ ב-9.10.2023.
הודיה קיבלה גם הצטיינות יום העצמאות במסגרת תפקידה הצבאי.
היא אספה חברות בכל מקום שהייתה מגיעה אליו, ממגנטת אנשים, כזאת שקשה להתעלם מהנוכחות שלה. הייתה לה אישיות ונפש מיוחדת – היא הייתה חברה טובה, אוזן קשבת לאחרים, בת אוהבת ודואגת. תמיד מאירה, שומרת על אנרגיות טובות וגבוהות, תמיד שם לתמוך במי שצריך או סתם להיות שם בשבילו.
כשהשתחררה מהצבא, הודיה טיילה בדרום ובמרכז אמריקה וכשחזרה עבדה במספר עבודות שונות, כשבכל עבודה הכירה עוד אנשים ושמרה איתם על קשרים. בשנת 2022, כשאחותה הקטנה תאיר השתחררה וטסה גם היא לטיול, הודיה הצטרפה אליה לחלק מהטיול והן טיילו יחד במספר מדינות. היו להן חברים משותפים והן אהבו לצאת יחד למסיבות ולבילויים.
בשנה האחרונה לחייה, אחרי המון מחשבות והתלבטויות "מה היא תרצה לעשות כשתהיה גדולה" היא התאהבה בתחום הפילאטיס והחליטה ללמוד הדרכה. בקיץ 2023 היא סיימה קורס מזרן והחלה ללמד בסטודיואים שונים ובקבוצות שהקימה – באימוני שקיעה מושקעים ומיוחדים. היא כל-כך פרחה והייתה מאושרת. לראשונה, הרגיש שהיא שלמה.
הודיה הייתה דודה לארבעה אחיינים – רועי, לני, איתי ואמה – ואהבה אותם עד עמקי נשמתה. תמיד העבירה איתם זמן בשמחה, שיחקה והשתטה איתם. אהבה אותם ברמות של "דודה שרופה ומשוגעת". היא חסרה להם כל כך היום. מלבדם, נשארו המון חברים ומכרים שבורי לב מלכתה. וכמובן, להורים ולאחים שלה.
בשנים האחרונות היא מאוד התחזקה רוחנית ודתית ועברה דרך עם עצמה והיה כל כך כיף לראות את זה. אנחנו בוחרים להמשיך את הטוב שלה ואת האנרגיות שלה.


------
7.10.23

הודיה, בת 26, נרצחה על ידי בני עוולה במסיבת הטבע נובה ברעים, יחד עם אחותה תאיר.
לילה קודם, ב-6 לאוקטובר, יצאו הבנות לחגוג את חג שמחת תורה, יחד עם עוד תשעה חברים. בשעה 06:29 בבוקר שבת ה-7 לאוקטובר, בדיוק בזריחה, החלו אזעקות צבע אדום בכל רחבי הארץ וגם באיזור המסיבה.
הודיה, תאיר וכל החברים הגיעו אל המסיבה בהסעה והם מיד יצרו קשר עם הנהג שיאסוף אותם ובינתיים המתינו בחניון רעים. בשעה 07:30 הנהג יצר קשר ואמר שהוא נמצא בצומת יד מרדכי ושלא נותנים לו לעבור. הוא המליץ להם לברוח כמה שיותר מהר כי הם נמצאים בשטח אש ויש היתכנות להימצאות מחבלים באיזור.
החברים התחילו להתקפל ולהתארגן על רכבים כדי לצאת לכיוון הבית. תאיר פגשה שם בחור ששירת איתה בצבא, בשם תומר סטרוסטה, ששהה במסיבה יחד עם חברו אלמוג ז׳אן מאיר. הודיה ותאיר עלו על הרכב של תומר ואלמוג בכוונה להגיע הביתה. כשהגיעו ליציאה מחניון רעים לכיוון כביש 232, רכב שמאחוריהם נפגע פגיעה ישירה מ- RPG והרכב של תומר ספג רסיסים. ארבעתם פרקו מהרכב והתחילו לרוץ, תאיר סיפרה שיש לידם שוטר אבל בלי כדורים במחסנית.
כשאביה, אורי, ביקש שהן יסתתרו, תאיר אחותה הסבירה לו שאין איפה להתחבא כי הן בשטח פתוח. הוא ביקש מהן לשכב על הרצפה ולהעמיד פני מתות, לדבר רק עם העיניים.
הם המשיכו על הקו קרוב לארבעים דקות, כשמטחים כבדים נשמעים ברקע - עד למילותיה האחרונות של תאיר שבישרה לאביה שהיא שומעת קולות של ערבים ושהם מתקרבים. רגע לאחר מכן הן כבר הפסיקו לענות, ההורים נשארו איתן על הקו וקראו להן במשך דקות ארוכות עד שניתקו.
במשך שבעה ימים הן נחשבו כנעדרות וביום שישי ה13 לאוקטובר הגיעה הידיעה על הירצחה של הודיה. היא נטמנה יום לאחר מכן, במוצאי שבת, בבית העלמין שבבית דגן.