יואב
לזכרה החי, המלא בכוח מאזן של כלל התמורות,
ודברים שנמצאים בקצה
של הילה קיילין
על מיתרי הזמן
רוחך פורטת מנגינות לא מילים
אור עיניך מטייל בין העצים לשדות
והשקט, שהיה פעם משהו ממש מפעים
נותר עובד עצות
זה מין יום מיוחד, שאין אותו אף פעם ולאף אחד
היום, מעורבב עם הלילה, ממש כמו שעון חול שמטפטף גרגירים למטה
אבל גם נושר למעלה
השמש זורחת בצד אחד של העולם וממש ממול, סערת עננים ורעמים
כאילו כוחות הטבע מנסים
להדביק פערים, למלא חללים
של כל מה שקרה, קורה, יקרה ויקר
להראות לכל מי שבמקרה עובר בסביבה
איך הכל קורה באותה נקודה
איך אפשר להכיל גם את מה שמתקיים וקשה להבין אם או רק טוב או רק רע
וקולך אז גולש, קצת על ברקים, קצת על פני הגלים ששוכחים
ואת אומרת דרכם לכל העולם:
חכו, דברים משתנים, הזמן משנה מוצקים לנוזלים ואותם לשערים ודלתות
ואם תחכו, תדעו גם אתם, שאין קץ לתמורות
אין קץ לתמורות...