הרב אבנר לביוב זצ"ל

צדקה לפליטים
גם בטרם מאסרו וגם לאחריו , ידעו כל אנשי סמרקנד שביתו של רבי זבולון פתוח לכל דכפין וצדקה ניתנת בו לכל הזקוק לה. הרבה ניצלו הודות למזון זה והכל נעשה בצניעות וללא שום יוהרה. לא פעם נלווה רבי אבנר בילדותו לאביו , בנסיעותיו התכופות לבית הנתיבות כדי לחפש פליטים ולהביאם לביתו.
תחת חקירות הק.ג.ב.
בשנת תש"ב( 1942) פתחו הסובייטים בגל מאסרים והגליות לשומרי תורה ומצוות בסמרקנד, משפחת לביוב שנחשדה זה מכבר בפעילות יהודית מחתרתית, נמלטה מסמרקנד לטשקנט.
לאחר מספר שנים נאלץ רבי אבנר לעמוד תחת סידרת חקירות מתישה של אנשי הק.ג.ב. החוקר הטיח בו שאלה אחר שאלה ורבי אבנר ידע שאם יכשל במתן תשובותיו, הוא גוזר על עצמו מאסר ממושך, אם לא גרוע מזה. לרוב עמד רבי אבנר בחקירות בלי קושי והתשובות המתאימות זרמו מפיו בנקל. אולם באחת החקירות נלכד בשאלה מכשילה, שלא ידע מה לענות עליה. הסכנה היתה רבה. הוא ידע שהתשובה שגויה תעלה בעונש קשה.
נעץ רבי אבנר את עיניו בעיני החוקר והחל להגיד פרק אחר פרק מספר התהילים. החוקר המשתאה לא הבין מה הוא סח , זז לפינת החדר והמשיך להמתין לתשובה. חלפו רגעים אחדים ורבי אבנר ממשיך באמירת הפרקים בעל-פה. לבסוף נמאס לחוקר לחכות. הוא חזר אל רבי אבנר, הציץ בניירותיו והמשיך בסידרת שאלות חדשה, שרבי אבנר לא התקשה לענות עליהן…

ברית קודש

למחייתו הוא עסק אומנם במסחר, אבל עבודתו האמיתית של רבי אבנר ע"ה הייתה להכניס ילדים בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. מסירות הנפש שנדרשה לפעילות זו הייתה עצומה משום שהחוק הסובייטי התייחס לכך כאל עבירה פלילית חמורה.
האישה שרצתה למול את בנה
סיפור המאפיין את טבעו אירע לו, לרבי אבנר, בטשקנט כשניהל את חנותו. פעילותו באותם ימים החשידה אותו בעיני השלטונות והחוקרים נהגו לא אחת לרתקו לחנות שניהל ולאסור עליו לצאת מהחנות אפילו כדי להיתקשר למשפחתו. באחת מאותן חקירות, כאשר פקידים ושומרים בודקים ברישומיו, נכנסה לחנות אישה שאינה דתיה ושהייתה ימים אחדים לאחר לידת בנה , היא קלטה מפי השמועה שמנהל אגף מסוים בבית עסק זה הינו מוהל.
שעה קלה קודם לכן, נכנס לחנות אדם יהודי, הלה הבין שהחנות נתונה , בחקירה הוא נבהל וניסה לצאת מהחנות. באותו רגע פנתה אליו האישה ושאלה אותו: "היכן נמצא כאן המוהל"? משום שהיא צריכה למול את בנה וקיבלה את הכתובת הזאת. האדם המבוהל ענה לה שאין כאן מוהל וניסה לסלקה מהחנות והאישה הנבוכה פנתה לצאת.
כל אותה השעה עמד רבי אבנר ע"ה בהשגחה פרטית ליד חלון הקומה השניה וראה את חילופי הדברים בין היהודי והאישה. את המילים אמנם לא הבין בגלל המרחק, אך הרגיש שהוא חייב להיפגש עם האישה.החוקרים עדיין עמדו סביבו עסוקים בבדיקות אמיתיות, או מדומות של כמות הסחורות לרישומי הפנקסים , אך רבי אבנר לא שם לב אליהם ומיהר לצאת בעקבות היהודי. הלה, נדהם לראות בחוץ את רבי אבנר, אך רבי אבנר היה קצר רוח וביקש ממנו לספר לו מה היה רצונה של האישה.כאשר שמע מה היה מבוקשה , לא היסס לרגע , עצר מונית שעברה במקום, נסע לביתו והחל לברר בקדחתנות למי מהיהודים נולד לאחרונה ילד ולא הרפה עד שאיתר את האישה ומל את בנה.
למותר לציין שכל אותן שעות שבהן היה עסוק במצוות הכנסת התינוק בבריתו של אברהם אבינו, התעלם לחלוטין מהנעשה בחנותו והתעלה מכל פחד מפני הצפוי לו, הן מחומרת "פשע" קיום מצוות מילה והן מחומרת מעשה שעשה בהמלטו מהחקירה.
כשנסתיימה הפרשה נפגש באותו יהודי והוכיח אותו קשות:"איך יכולת לשלוח את האישה ולמנוע ממני מצווה כזו?! והרי אני משתוקק כל הזמן להזדמנות לפגוש באליהו הנביא וכמעט מנעת ממני את האפשרות הנדירה הזו"
לבריתות שערך היתה תמיד קדימות בעיניו. לא אחת התפלאו לקוחותיו המאוכזבים על סגירתה הפתאומית של החנות באמצע היום. הבריתות שערך קדמו אצלו לכל רווח שכן, קיים את מצוות המילה ללא תמורה.