הרב יהודה אריה שכטר זצ"ל

אודות

נולד בעיירה עוזט הונגריה בי"ב באייר בתרצ"ז (אפריל 1937) לתעשיין ר' יעקב שכטר זצ"ל, בית הוריו היה בית של חסד והכנסת אורחים והיה ידוע לכל כי בבית שכטר אפשר רק לדפוק על הדלת ולקבל ארוחה חמה ומיטה לישון.
משפחת שכטר מתייחסת לט"ז ולב"ח ולשלשת אדמורי במסיל"ה שרשי המשפחה נטועים באזור סמבור, פרימישלאן, ליבוב
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הגיע ר' יעקב שכטר להונגריה ונאלץ לזייף תעודות עמ"נ להציל את חייו.

בהונגריה נשא לאישה עאת הגב' חיה בת ר' זאב ויזל והשם הצליח דרכם.
עסקי הטקסטיל שבבעלותם שגשגו מאד והיו שם גבר באזור כולו, עד שמרב קנאה הלשינו עליהם השכנים הגויים כי אינם הונגריים והתעודות שהייה שלהם מזוייפות.
משפחת שכטר עברה שנים קשות של משפט ושנה אחת היו כל המשפחה הורים +10 ילדים בליל הסדר בבית הסוהר. פסק הדין במשפט היה גרוש, והלעמת הנכסים לטובת ממשלת הונגריה.

כל שכניהם היהודים ליוו אותם בצער, אף אחד לא חלם כי זהו נס הצלתם
משפחת שכטר הגיע לתל אביב בערב פסח 1939
ב1944 כ5 שנים לאחר שגורשו הושמדו רב יהודי העיירה, בודדים ממש נצלו.

משפחת שכטר השתקעה ברחוב העליה 2 בתל אביב וגם שם פתחה את ביתה לכל הזקוק לעזרה, רצה השם הטוב ושלח ברכה גם בעסקיהם בארץ ישראל.

ר' אריה שהיה ילד קטן היה מגיע עם אימו לבית המסחר לעורות שבבעלותם, שם מגיל קטן ניסה להשיב נשמות טועות לאביהם שבשמיים, אחיותיו היו מספרות שהיה מכין כמין כיפות מנייר ומציע לכל קונה שנכנס לחנותם.
משפחת שכטר היתה דבקה בכל גדולי ישראל ובמיוחד במרן החזון אי"ש זיע"א

בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, משם המשיך לישיבת חכמי לובלין. ולבישיבת סלבודקה בבני ברק.

היה מתלמידיו המובהקים של מרן החזו"א והיה דבוק באורחותיו עד יום מותו. לאחר פטירת החזו"א התקרב לתלמידו הגדול הרב משה יהושע לנדא זצוק"ל ושתה מתורתו שנים רבות.

עוד בצעירותו קלט ר' אריה כי הלך הרוחות בתל אביב היהודית המנסה להשתחרר מעול הבריטים דוגלת גם בפריקת עול רח"ל, ר' אריה לחם בכל הכח את מלחמת השם. מלחמה שהתעצמה עם הקמת המדינה שחרטה על דגלה את המושג "חילוניות" והביאה ארצה את עולי יהדות המזרח המפוארת במטרה להסיר ממנה כל סממן יהודי.

ר' אריה היה מסתובב במעברות ובמחנות העולים יחד עם חבריו הטובים הרב דוד בוסו והרב שמואל ליברמן ומציל משם נפשות יהודיות משמד רוחני.

בבחורותו כבר ניהל את המאבקים על שמירת שבת, חוג גיוס בנות, חוק ניתוחי מתים, וצביון היהדות החרדית בארץ ישראל.

נשא לאישה את הרבנית אילה לבית סופר מטבריה ע"ה, אשת חיל אמיתית שעמדה לצידו בתפקידו הרבים. אשתו השתלבה בעסקי היהלומים של משפחת שכטר ור' אריה היה שקוע בלימודו. אולם מאבקי הדת במדינה לא נתנו לו מנוח והוא המשיך להלחם בעוז לבצר את חומות הדת.

שיאו של המאבק הדתי במדינה הצעירה היה בפרשת יוסל'ה שוחמכר גם בה לקח ר' אריה חלק ובעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם נעשה לתלמידו וחסידו של כ"ק האדמו"ר מסקווער זיע"א שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה וכר"מ בישיבת ויז'ניץ במונסי.
גם בארצות הברית סייע להקים את מוסדות התורה בעיירה מונסי שהיתה אז קטנה מאד, (ת"ת לבנים בית דוד, ובית ספר לבנות בנות רחל) בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.
היה תלמידו של מרן הגר"ח גריינמן זצוק"ל וחברותא של מרן הגר" קנייבסקי זצוק"ל

בשנת תשל"ו היה ממקימי תנועת התשובה
הקים את ארגון ערכים והיה בין המרצים הבולטים בארגון,
חבר לרב יוסף יגן והרב יצחק בטש בהקמת ארגון התשובה טוב בארצות הברית
ובביסוס ארגון 'צהר' של חסידות בעלז
הרב שכטר תמך רבות בקהילת בעלי תשובה וסיפק להם דמות אב, רב ומחנך.

ליווה אלפי משפחות בייעוץ והכוונה וסייע להם ברוחניות ובגשמיות.

ר' אריה היה אבא לכל דבר שבקדושה
היה ממקימי הגניזה המרכזית, והביתנים הכחולים שנמצאים היום בכל שכונה חרדית רשומים על שמו.
היה ממקימי המושג כולל 'בעלי בתים'
סייע בהקמת מוסדות 'אור החיים' בבני ברק שהיו במשך עשורים רבים הצלה רוחנית של בנות רבות בישראל.
סייע בהקמת מוסדות "תפארת טבריה"
סייע בהקמת מדרשות רבות לבעלות תשובה

בידיו יצק את עמודי בית הכנסת לדרמן ברחוב רשב"ם בבני ברק

נפטר בי"ד בכסלו תש"פ, מעמד פטירתו מן העולם היה מעמד מרומם, היה כאדם העובר מהפרוזדור לטרקלין, הרב היה בדעה צלולה עד שעצם את עיניו.