הרב יוסף אברהם וולף

אודות

הרב יוסף אברהם וולף נולד בשנת 1911 בגרמניה למשפחה חרדית,
ב-1939 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. כאחרים מרקע נאו-אורתודוקסי שהתאכזבו מההתבוללות והאנטישמיות, הפנה אף הוא עורף לשיטת "תורה עם דרך ארץ" הגרמנית ונעשה אידאולוג חרדי ליטאי חשוב: הוא היה אחד ממקדמי חברת הלומדים. שימש כמחנך בסמינר בית יעקב בירושלים ובתל אביב, עד שהוזמן ביוזמת החזון איש לנהל את סמינר בית יעקב בבני ברק. הוא הרחיב את הסמינר, וגיבש את תוכנית הלימודים שלו. הוא שלל את השפעת מערכת החינוך החילונית במדינה על תוכני החינוך במערכת החינוך החרדית, לדידו, חומרי לימוד שלא נכתבו במקור בידי אדם מאמין, בהכרח שיכללו הנחות כפרניות. הוא גם ראה פסול בחינוך הישראלי הממלכתי שלדבריו חינך לשנאת ערבים, ומסר בשם החזון איש שאין לשנוא ערבים.

היה מוערך אישית ומקובל על כל החוגים החרדיים בבני ברק, מתנגדים וחסידים; כאשר עלתה לראשונה הצעה להקים סמינר חסידי נפרד, כדי לאפשר למעוניינים בכך להנחיל את המורשת החסידית לבנותיהם, התנגד לכך האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, שהגיב לכל הטיעונים בעד הקמת סמינר כזה: ”ובכל זאת, היראת-שמים של הרב וולף מכריעה את הכף“.

בשנת ה'תש"ל חלה והעביר את ניהול הסמינר לידי בנו זאב. הוא נפטר בד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת, לצד חמיו.