הרב יוסף מרדכי הלוי ז"ל

אודות

נולד בירושלים ב-29 ביוני 1878 לאירמוזה ולרב אשר אברהם הלוי שהיה דיין ושד"ר של העדה הספרדית בעיר, בן למשפחת רבנים, שד"רים ועסקנים שמוצאה בספרד. בגיל 10 התייתם מהוריו, והרב יוסף רפאל עוזיאל גידלו כאפוטרופוס. בילדותו למד והתחנך בתלמוד תורה של העדה הספרדית בעיר, ובהמשך בישיבת תפארת ירושלים ובישיבתו הפרטית של הרב יעקב שאול אלישר. בחודש אוגוסט 1890 נישא לאסתר בת הגביר יצחק רפאל יצחקי, והוסמך בתקופה זו לרבנות.

בשנת 1900 מונה על ידי הרב נסים אלישר לשמש כמורה לתלמוד בתלמוד תורה של עדת הספרדים בירושלים. לאחר כשנתיים מונה על ידי הרב יעקב שאול אלישר וחיים ולירו לחבר וסוכן הנהלת "קופת תמחוי לתמיכת אלמנות ויתומים". בתקופה זו מונה לשמש גם כסופר בבית הדין של הרב חיים נסים ברוך.

בגיל 25 לערך החל לפרסם שו"ת הלכתי בירחון התורני המאסף בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה, שכלל גם השגות והערות על הספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני, ופולמוסים הלכתיים בעיקר מול הרב יצחק אשכנזי. כתיבתו ותשובותיו הצטיינו בבהירותן, והעידו על בקיאותו ותפיסתו הרחבה.

בשנת 1903 נמנה עם מקימי בית היתומים הספרדי בירושלים לצד הרב חנניה גבריאל, ולקראת סוף שנת 1903 מונה לשמש כמורה להלכה ותלמוד בישיבת "תפארת ירושלים". בהמשך שימש כמורה להלכה לאברכי בית היתומים הספרדי.

בחודש ינואר 1912 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, דוד פאפו, חנניה גבריאל, רפאל שלמה לניאדו ויוסף שאול אלישר. באותה שנה מונה על ידי אפרים כהן-רייס לשמש כמורה לתלמוד והלכה בבית המדרש לרבנים של חברת עזרה, כמחליפו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. בהמשך מונה לשמש כמנהל וכמורה הראשי של בית המדרש עד לשנת 1916.

בשנת 1914 יצא יחד עם הרב ישראל פורת בשליחות לממשלה המרכזית באיסטנבול שבטורקיה, כחבר מטעם וועד הרבנים לירושלים (שכלל את רבני עדת הספרדים והאשכנזים יחד), בבקשה לפטור את רבני העיר משירות צבאי, ולאשר את הישיבות כבעלות זכויות בעקבות פתיחת מלחמת העולם הראשונה. הודות לסיועו של הרב חיים נחום אפנדי, הוכתרה שליחותם בהצלחה.

בפעילותו הציבורית שימש כחבר "התאחדות הספרדים העולמית", נמנה עם מנהלי ועד העדה הספרדית בירושלים, ובשנת 1927 נבחר לשמש כנשיא הוועד עד לשנת 1928. במשך שנים רבות שימש כחבר בית הדין לעדת הספרדים, ובשנת 1933 מונה לשמש בו כאב בית הדין. בבית הדין כיהנו לצידו כדיינים במשך השנים הרבנים חנניה גבריאל, אברהם פילוסוף ויהודה הכהן שאקו.

נמנה עם מייסדי שכונת בית וגן בירושלים, וחבר וועד שכונת רחביה בעיר. בין היתר שימש כנשיא בית החולים משגב לדך, וחבר וועד בית התבשיל שייסד נתן שטראוס. כן שימש כציר אספת הנבחרים הראשונה, חבר הנהלת הוועד הלאומי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר הסתדרות המורים העבריים, חבר המרכז הארצי של הסתדרות המזרחי בישראל וממנהיגיה בארץ.

מתוקף תפקידו כחבר נשיאות "האיחוד העולמי של הקהילות הספרדיות", יצא בשנת 1938 יחד עם יצחק רפאל מולכו כנציג ירושלים לוועידת האיחוד שהתקיימה באמסטרדם, ומשם נסעו גם לפריז ולונדון, שם פעלו למען היישוב היהודי בישראל.

הלך לעולמו בירושלים ב-31 באוגוסט 1947 (ט"ו באלול ה'תש"ז).

חתנו היה הרב אליהו פרדס, שנישא לבתו אירמוזה ובהמשך לבתו אלגרה. אחיו, הרב בנימין הלוי היה ראב"ד העדה הספרדית בירושלים, ממנהלי ומייסדי בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי בעיר, מורה לתלמוד בבית חינוך עיוורים ובישיבת "תפארת ירושלים" וישיבת פורת יוסף, יושב ראש וועד שכונת אהל משה וחבר הוועד הלאומי.

נכדתו הייתה פרופסור רות גביזון.