הרב יעקב שכטר

אודות

הרב יעקב שכטר נולד ב' כסלו תרנ"ב בעיירה ז'עראוונא, בגליציה.
לאביו הרה"ח רבי חיים זצ"ל, שהיה שוחט ומלמד. יהודי בעל שיעור קומה, צאצא של אדמו"רים ימגזע במסל"ה, נכד של האדמו"ר מזידטשויב.
בחרותו בהונגריה.
רבי יעקב גדל בגליציה עד גיל 14. אז נשלח ונסע לבדו להונגריה בשנת תרס"ו.
הסיבה העיקרית הייתה עקב הרעב הנורא ששרר אז בגליציה והמחוז.
אבל הרבנית חיה שכטר ע"ה סיפרה לי שהיה לו דוד בשם ר' טוביה שלמד מעבר לכוחותיו והתמוטט, והיה נראה שהוא הולך בדרכיו, וניתקוהו שיעסוק במסחר.
במשך השנים הוא הצליח במסחרו ונעשה גביר גדול יחסית במושגי התקופה. עם זאת, עקב ריחוקו מבית אבותיו ושהותו בדד בנכר בסביבה שונה לגמרי, למרות שכילד ונער חונך ונהג כמסורת בית אבותיו, נהג במשך כמה שנים באורח יותר מודרני ממשפחתו, וכל ימיו היה בצער מזה.
הוא היה "קנאי" בהשקפתו, בענייני השכלה וציונות ומודרניות וכדומה.
בנערותו עוד בגליציה, בא מלמד אחד לחיידר ללמדם. יום אחד נפלט לו איזה משפט של זלזול בקבלת חז"ל, ובצבץ תוכו לברו. ר' יעקב כנער, שאג עליו ומחה בו, ולא נחה דעתו עד שרדף אותו פיזית אל מחוץ לעיירה.
שחרורו מהצבא ההונגרי.
זקני היה אומר שג' פעמים בחייו הייתה לו הרגשה שזכה לגילוי אליהו. וזו אחת מהן.
כשהגיע לגיל גיוס נקרא להתייצב בפני הועדה. כנראה לא היה לו סיכוי סביר להשתחרר, והוא הלך מודאג ללא עצה ומוצא. בדרכו פגש איש מרשים (חגור למתניו איזור עור.., אולי בגלל החורף הכבד). הלה אמר לו מדוע הנך מודאג, בגלל הצבא? הבה ואעוץ לך עצה.
רכוש לך כמות הגונה של סיגריות או סיגרים, ותעשן מעתה ועד התייצבותך ללא הרף. כשתגיע לועדה, תתיצב בחדר פלוני שם יש רופא נוח להתרשם, ואמור לו שריאותיך הרוסות ומפוחמות, ואתה בקושי חי ונושם. ולאות, תוציא ניר לבן צח, תנשוף עליו ותראה לו איך הנייר מתפחם...
כעבור רגע זקני רצה להודות לו, ולא מצאו, למרות שלהרגשתו לא היה לאן להיעלם...
וכך עשה, ושחררוהו מיד.

הקמת ביתו.

בגיל 28, (אלול תרפ"א) נשא את מרת חיה ע"ה, בת ר' זאב ויזל מצאצאי הט"ז והתבואות שור. ילידת תר"ס, והייתה כבת 20 בנישואיה לו.
למרות שר' יעקב היה רווק עשיר ומבוקש מאד בחוגי המשפחות העשירות והמודרניות בסביבה, בכל זאת, הוא חיפש דווקא אישה צדקנית כדי לבנות עמה את ביתו. בשעתו היה הדבר פלא בעיני מכיריו, איך נושא אישה ממשפחה מיושנת, אבל הוא עמד על דעתו. ואכן יחד עמה הם העמידו בית מיוחד ביר"ש לתפארת אבהותם.
הם גרו בעיר אוזד בהונגריה והיה להם בית מסחר גדול מאד. מין חנות כלבו ענקית, היה להם בית גדול והם אירחו בו במשך 20 שנה כמה וכמה מגאוני וצדיקי הדור שנזדמנו לאיזורם, הייתה לזה השפעה גדולה ומבורכת על סגנון הבית.
בביתם החמירו ונהגו בכיסוי ראש כדין בעוד הסביבה הקלה בכך וזאת בעקבות השפעת אחד מצדיקי הדור שנתארח אצלם מיד אחר נישואיהם. ובירכם ברכה מיוחדת בזכות זו.
תקופת הונגריה.
בשנים ההם פרץ מסחרו מאד והיה נחשב במושגי המקום והזמן לאדם אמיד. כבר סופר איך שהיה ביתו פתוח לרווחה לכל דכפין, והיו עניים בני ביתו בקביעות, ובפרט היתה לו חביבות מיוחדת שיהא ביתו בית ועד לחכמים.
רבנים ואדמורי"ם רבים התאכסנו בביתו במשך השנים, חלקם לתקופות ממושכות.
פזרן גדול מאד בממונו היה, ראש וראשון לכל צדקה, בגלוי ובסתר.
לכשעצמו חי בפשטות גדולה מאד.
עובדה נוספת המלמדת על דביקותו במסורת אבות. היה לו אח שהגיע אחריו מגליציה וגר בסמיכות מקום. הנוהג היה לתת ליילודים שני שמות, היהודי והגויי. חסידים ואנשי מעשה הקפידו לקרוא רק בשם היהודי. בבית אחיו החלו לקרוא לבנות בשמן הגויי. ר' יעקב, ברצותו להוציא לו הטעם מזה, נתן לפרות שלו את אותן שמות...

המעצר והגירוש מהונגריה.

בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, נכרתו בריתות בין מדינות ונוצרו מתחים בין מדינות שונות. בשלב מסויים יצא צו בהוגריה שנתיני פולין (אולי עוד ארצות) חייבים לעזוב את הונגריה. למרות שסבא כבר שהה עד אז בהונגריה למעלה מ-30 שנה, סו"ס הוא היה נתין פולין . אזי סבא ארגן לעצמו מסמכים שהוא כביכול יליד הונגריה מדורי דורות. הלשינו עליו, חקרו ומצאו את הזיוף, והוא נכלא והמתין למשפט. הוא היה בכלא פעמיים, אחת מהם במשך כמעט שנה.
התובע דרש עונש מוות, בתואנה של חשד בריגול, הסיפור הזה הכה גלים בשעתו והיה שיחת היום באיזור ההוא.
סבא סיפר מיד את כל האמת. הודה "בפשעו" שזייף מסמכים, אבל הסביר את הרקע. השופט שאל אותו איך הוא לא מתבלבל, והגירסה שלו נשמרת בדקדוק בכל פעם שהוא חוזר עליה. סבא אמר לו שיש רק דרך אחת לעשות זאת. להיצמד לאמת המוחלטת...[הוא היה איש אמת קיצוני. הסטייפלר חקק על מצבתו "דובר אמת בלבבו"].

העלייה ארצה.
בסופו של דבר, לאחר תהליכים ממושכים מאד, יצא ידי חובה במה שישב ורק נתבע ממנו לעזוב מיד את המדינה תוך כמה חדשים. פנו עבורו לכמה ארצות שיקבלו את כל המשפחה בשלימותה, ולא הלך. ארה"ב הסכימה להכניס רק 3 מהם, וכדומה. היו שהציעו לו להתגרש, ולהניח את האישה והילדים שם. בגלל הסיפור היו מוכנים לתת לו סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור כולם, למרות המחסור באשרות וחלוקתם במשורה, ואכן, כך עשו.
הוא חיסל במהירות את עסקיו והוציא מה שהיה יכול ועלו ארצה
הם הגיעו לארץ בניסן תרצ"ט, כמה ימים לפני פסח, והתיישבו בתל אביב. רוב רכושו נותר שם, והוא היה צריך להתחיל שוב כמעט מהתחלה בזמנים ממש קשים כידוע.
אך כידוע לפעמים בשעת מעשה היא נפלאת מעינינו, אבל אחר כך זוכים לראות עין בעין כי מאת ה' הייתה זאת. באלול אותה שנה פרצה המלחמה. וכמעט כל המשפחה המורחבת שלו, אחי הוריו [חלק בפולין וחלק בהונגריה] נהרגו עקה"ש.
הכנסת אורחים.
הוא שכר בדמי מפתח בית גדול ברחוב העליה 2 בת"א. [הבית היה כל השנים שייך לערבי שגר במצרים. גרו שם עד תשכ"א] ביתו היה שוב בית ועד לחכמים. אדמורי"ם ורבנים רבים התאכסנו בביתו.
יש מהם ששהו תקופות ממושכות. רבי חיים מרדכי מנדבורנא שהה בביתו ג' חדשים עד שמצא לעצמו מקום ביפו.
כבר בקיץ הראשון שלו בארץ אירח את האמרי חיים ג' שבועות בביתו, היה על כך כתבה בהמבשר, וזה נדפס בספר נוסף. האמרי חיים חיפש מקום להתאכסן, וסיכם איתו שישלם את כל ההוצאות. הרבי עמד על כך שירשמו הכל. הרבי הרגיש נוח ושהה שם עם פמלייא שלימה כמו במלון שמשלמים בסוף. לפני שעמד לחזור, הוא ישב איתם, והרבנית חיה הגישה לו את החשבון המפורט, אבל המחיר המבוקש לא היה כסף, הם לא הסכימו לקבל ממנו בשום אופן, למרות שמסתמא עדיין מצבם הכלכלי עוד לא היה בשיאו. היא ביקשה כמה ברכות...
האמרי חיים מאד התפעל מזה, וסיפרו לנו יהודים שבשובו לגרוסוורדיין, הוא הראה את הקויטל שלה לכמה אנשים בהתפעלות שיש עדיין יהודים עם מושגים כאלו. אחרי הרבה שנים הוא שאל את הרבנית אם אפשר לומר שהוא שילם את חובו עד הפרוטה האחרונה... איתו שמרו על קשר מאד קרוב כל השנים. הוא היה הרבה במלון שלהם בנתניה.
הדמשק אליעזר התארח אצלם כמה חדשים בשנת תש"ד. במהלך אותה תקופה נישא הרב יוסף משה שזכה להדרכה מיוחדת מהדמשק. הדמשק אף עשה את החאלקה לאאמו"ר באותו אייד תש"ד.
הרה"ק בעל השומר אמונים ואחריו בנו הרה"צ רא"ח, היו מגיעים לשבות אצל מוהר"א מבעלזא,
ואכסנייתם היתה אצלו. השו"א היה עורך בבית טיש לעצמו אחר שובו מבעלז, או קודם,
[הייתי עם אבא הכ"מ לנחם כשנפטר הבן, הוא סיפר לנכדיו כמה זכרונות מרגשים מילדותו מאז].
יהודים מירושלים שבאו לסדר עניינים בת"א, ידעו שאצל משפ' שכטר אפשר לנוח ולקבל אוכל. ואם יש צורך גם ללון בלילה. קבוצות שלימות הובאו באישון ליל בתקופת ההעפלה, ושהו שם עד לפיזורם. אחד מבניו מעיד כי זוכר את עצמו נרדם במיטה שלו, ומוצא עצמו בבוקר מצופף עם עוד ילדים על הריצפה במטבח, כשכל הבית עמוס פליטים. היו פליטים חשובים ששהו זמן רב.
הרב שכטר נפטר בשם טוב בעש"ק כי תבא כ' אלול תשכ"א ונטמן בבית החיים הלפרין שומרי שבת בסמוך למקום מנוחתו של החזון איש.
על מצבת רבי יעקב שכטר חרות: מגזע תרשישים במסלה, דור תשיעי לבעל התוי"ט.
מצבתו נכתבה על ידי מרן הסטייפלר זצ"ל.