מתוך החוברת חכו ממתקים לפרשת קדושים
הסיפור דלהלן שמע 'כותב השורות' מבעל המעשה עצמו: אברך נכנס לקודש פנימה אל הרה"ק הפני מנחם זי"ע עם קוויטל (פיתקא), כשהוא כותב בתוכה בקשה לעשירות. הפני מנחם השיב לו על כך "אין דבר העומד בפני הרצון" – אם תרצה להיות גביר תזכה לכך. האברך התעקש ושאל את רבו איך משיגים רצון זה, הפני מנחם לא השיבו ונכנס עמו בדברים על סדר יומו כמה הוא לומד במשך היום וכמה שעות הוא עובד וכדו', ולבסוף שאלו מה עם לימוד התורה בצהרי יום השבת. השיב האברך רגיל אני לבוא כשעה וחצי קודם מנחה וללמוד, הפני מנחם לא הסתפק בכך ואמר, שמשעה וחצי יורד כמחצה או לשליש ואין זה מספיק "צריך אתה ללמוד מלאחר סעודת שב"ק עד למנחה!". אבל מה יהיה עם העשירות שאל האברך? אם תעשה כן מובטח לך עשירות…
ולדברי האברך סיים הפני מנחם סגולה זו לא אמורה רק לך – אלא לכל אחד ואחד שיעשה כן, הוי זו סגולה מיוחדת לעשירות עכ"ד.
כותב השורות ניסה לברר סיפור זה אצל מי שהיה מקורב במדריגה ראשונה ל'הפני מנחם' זי"ע, והלה אישר שהוא מכיר סיפור זה, והוסיף: שידוע לו שה'פני מנחם' עודד מאד את אלו שעסקו בפרנסתם במשך ימי השבוע – שילמדו בשבת בצהרים והבטיח להם על כך "גוטע זאכן" ('דברים טובים'). אך יכול להיות שאין זו הוראה לאלו העוסקים בתורה בכל ימות השבוע שעל אלו כתוב שבשבת ימעטו קצת מלימודם עכ"ד.
ראה עוד > >
אלימלך בידרמן שליט"א
חסיד נכנס אל הרה"ק ה'פני מנחם' מגור זי"ע קודם חג הפסח, וסיפר לו בדאגה ופחד שהרופא קבע שעליו לעבור ניתוח, וזמן הניתוח נקבע לאסרו חג. שאלו הרבי אודות הרופא המנתח, ואח"כ אמר לו: "אינך צריך לעבור ניתוח", ופטרו לשלום.
יצא החסיד מהקודש פנימה שמח וטוב לב, ובאמונת חכמים המושרשת בו התקשר מיד אל הרופא להודיע שהוא מבטל את הניתוח.
והנה במוצאי שביעי של פסח שלח הרבי לקרוא לאותו חסיד ע"י בנו הגה"צ מוהרד"ח שליט"א. משנכנס האברך שאלו הרבי אודות הניתוח שעליו לעבור… נענה האיש ואמר: "אינני אמור לעבור שום ניתוח, הרי הרבי אמר שאינני צריך"…
השיב לו הרבי: "לא ולא, פנה נא אל הרופא, ותבקש ממנו שיקיים מחר את הניתוח".
השיב החסיד: "והרי אי אפשר לקבוע תור לניתוח מהיום למחר?" אמר לו הרבי: "אף על פי כן – תדבר עם הרופא אולי יהיה פנוי עבורך תור למחר".
ואכן, הלה התקשר לרופא, והרופא אמר לו מיד כי התור נשאר פנוי, והוא יכול לעבור את הניתוח.
מה התברר? תיכף לאחר שיצא החסיד מחדרו של הרבי בפעם הראשונה, התקשר הרבי בעצמו אל הרופא (שהרי בירר אצל החסיד מיהו המנתח), ואמר לו: "בעוד רגעים ספורים יתקשר אליך פלוני לבטל את תורו, אך אל תשמע לו. אמנם תאמר לו שהתור מבוטל כבקשתו – אבל באמת תשמור עבורו את התאריך"… ולא עשה כן הרבי אלא כדי שיעברו על האברך ימי החג וההכנות לפניו מתוך רוגע ושלוות הנפש…
ראה עוד > >
נחומצ'ה
לפני כעשור הילכתי ברחובות מקור ברוך בואכה זכרון משה יחד עם בני [שהיה אז..] הקטן.
עברנו ברח' אלפנדַרי ע"י מס' 33 והצבעתי לו בידי: "כאן היה גר הלב שמחה זצ"ל".
תוך כדי הדברים, מביט בי עובר אורח שחזותו מבני ספרד, עם כיפה קטנה לראשו, ופותח לנו בשאילה:
אה, הצבעת לו על הבית של רבי בונים? אישרתי ב'כן'. והבנתי שיש לו מה לומר.
וכך היה מספר: [ואצמד ללשונו...]
לאבא שלי, היה חנות משקאות ברחוב אגריפס, אני הייתי השליח הקבוע.
מידי תקופה 'הרב' היה מזמין ארגזי בירה, ותמיד שהבאתי המשלוח,
היה מחפש, מה לתת לי טיפ, כהכרת הטוב על המאמץ.
פעם אחת אבא אמר לי, הפעם אל תוותר לו, ותבקש ממנו בן זכר לאחינו הגדול.
יש לנו אח שממתין בציפייה הרבה שנים לילדים.. וכלום אין..
ואכן כשהגעתי בפעם הבאה עם המשלוח, עשיתי את בקשת אבא וביקשתי בן זכר.
ענה לי הרב: בעזרת השם, תוך שנה, האח יחבוק בן.
לא עברו אלא תשעה חודשים, והנה בן זכר לאחינו.
אבא אמר לי: עכשיו הסנדקאות שייכת לרבי בונים.
הלכנו לרב, וביקשנו שיהא סנדק. הוא התחמק. וכשלחצנו עליו, הוא הפתיע בעיצה.
"לכו לאחי הראש ישיבה 'הרב פנחס', ואכן הלכנו לרבי פנחס, והא סיכם עמנו,
שאם אחיו ציווה על כך, הוא יטול הסנדקאות.
"אין בעיה תבואו ב8 וחצי אחר תפילת שחרית בישיבה, וכמובן ללא צורת אשה.. יש כאן בחורים..".
למחרת היום, באנו לישיבה והיה ברית מילה.
אחר הברית, אבא שלי ניגש לרבי פנחס, ואומר לו:
"אנחנו מחמירים כבית שמאי.. מה זה רק בן.. רוצים גם בת..".
אמר רבי פנחס, בעזרת השם, יהיה גם בת.
ולשנה הבאה אחינו הגדול חבק גם בת.
ראה עוד > >
0
0
2
