שמואל לוי
איש חסיד היה
איש חסד היה
ואיננו
בורא עולם קרא לו
והוא בא
בלי לשאול למה
בלי להגיד אחר כך
אפילו בלי להחנות את הרכב
ככה שמוליק היה בחייו
לכל בקשה
בכל שעה
ובכל מקום
הוא היה אומר כן
תמיד
ולא, הוא לא פחד מהמוות
איך איש זק"א יכול לפחד מהיום האחרון
כשאת כל חייו הוא הקדיש
כדי לאסוף זכויות
לעזור, לסייע, לתת
לסחוב, לסדר, להאיר פנים
לתת להיות שם
בשביל כל יהודי
איש חסיד היה
ואיננו
בורא עולם קרא לו
שמוליק, בני , אני צריך אותך
והוא בא
בשקט, בחיוך
בא למעלה ואמר
טאטא זיסע
קראת לי
מיד באתי
אבל תדאג אתה
ליתומים שלי
זכור לי, בעבורם
את טיולי ימי שישי
לילדי משפחות החולים
זכור לי, בעבורם
את כל מה שעשיתי
בשקט, למען יתומים ואלמנות
תדאג להם
אבי יתומים ודיין אלמנות
נחם אותם
את שבורי הלבבות
איש חסד היה
ואיננו
ואנו הלומי כאב
מזועזעים
אבלים
פינו דומיה
וליבנו
געגועים
שמואל לוי
ראה עוד > >
הרב יחיאל וויספיש
לפני כמה שנים ערב יום הכיפורים בזמן סעודת מפסקת כשבעוד כמה דקות האבות מברכים את הילדים ולובשים הקיטע'ל ללכת לבית הכנסת אני רואה את ר' שמואל זצ"ל עוצר בבנין סמוך אלי ומביא אוכל למשפחה מסויימת, התקשרתי אליו לשאול וכי אינך אוכל סעודת מפסקת? אמר לי ומה יאכלו במוצאי יו"כ משפחה מסויימת, הם צריכים אוכל, חשבתי להביא לו מהבית משהו לאכול הוא אמר לי זה שאני מביא להם אוכל זה הסעודת מפסקת שלי,
הגעתי כמה פעמים להתפלל במנין הנץ בבית הכנסת 'אנשי ירושלים' באחד הפעמים הגיע אורח ושאל את ר' שמואל זצ"ל אם יש כאן מקום פנוי, אמר לו ר' שמואל כן יש כאן מקום והוא הצביע על המקום שלו הפרטי, שאל אותו האורח הוא וודאי לא נמצא? אמר לו ר' שמואל הוא לא בעיר עכשיו,
נסענו לטיול יום שישי ביער בן שמן עם הילדים המיוחדים והמקסימים כאן מהעיר – מודיעין עילית, היה זה טיול ג'יפים שר' שמואל דאג שיבואו רכבים 4 על 4 ויעשו סיבוב לילדים, היה שם אדם שהגיע רק עם הילדים שלו ולא הביא איתו שום ילד מתמודד ונהנה עם ילדיו כמו כולם בג'יפים באוכל ובפינוקים, שאלתי את ר' שמואל זצ"ל אולי כדאי להסביר לו למי נועד היום כיף הזה, אמר לי ר' שמואל 'וואס הארדיער אז נאך האייד וועט הנאהעב'ן' (מה אכפת לך שעוד יהודי יהנה),
תמיד היה עם חיוך והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות מציע משהו לתת לו לכבד אותו, תמיד חיפש איך להועיל לשני ומה לתת לשני,
סיפר לי בני היקר נ"י שהוא זוכר שהיה פעם בסניף 'עזר מציון' ור' שמואל זצ"ל ניגש אליו בחיוך ובשמחה ונתן לו הרגשה של בית ממש וזה הוציא את הבן שלי מהבושה שהייתה לו כשהוא נכנס לבית,
לפני כמה שנים היה בקשה בקבוצת 'מחוברים לחיים' להחזיר ציוד של אבלים לגמ"ח של ר' שמואל זצ"ל ואני והבן שלי אמרנו ניקח את זה, כשהגענו לביתו של ר' שמואל הבן שלי הרגיש כמו בבית, ר' שמואל כל כך יפה קיבל אותו ואירח אותו והציע לו שתיה וחטיף, (הבן שלי זוכר את זה היטב)
הבת שלי שתחי' מספרת כשהיא הייתה מביאה אוכל לסניף בימי חמישי ר' שמואל היה נותן לה הרגשה כמה חשוב מה שהיא הביאה וכמה זה מועיל למשפחות, והבת שלי תמיד לא הבינה מה מיוחד במה שהיא הביאה הרי עוד עשרות רכבים מביאים כאן אוכל, אח"כ הבינה שהוא רצה לתת הרגשה שהטרחה שלה שווה ולא לשוא,
ר' שמואל זצ"ל היה רודף ממש אחר החסד, וכשהיה עוזר לשני היה מרגיש כביכול שעשה לעצמו, כל החסדים שלו היו בצניעות בלי רעש ובלי שלטים ובלי חסויות, כמו שהגמ' אומרת בחגיגה (לא זוכר את המיקום המדוייק) שהקב"ה שמח בצדקה שהיא בסתר בלי לבייש חלילה את הנזקק,
ר' שמואל עלה למרומים יחד עם עשרות שנים ואלפי בני אדם שהוא עזר להם תמך בהם סייע להם, וגופו הקדוש שספוג בחסד נטמן עד ביאת גואל צדק במהרה בימנו אמן,
ראה עוד > >
הרב יחיאל וייספיש
משה ואהרון בכהניו ושמואל בקראי שמו (תהילים צט)
ר' שמואל סגל זצ"ל היקר שבאדם שהיה מוסר נפשו בגופו ממש למען כלל ישראל עלה לגנזי מרומים לשכון תחת כסא הכבוד סמוך לשכינה להמשיך את דרכו ולפעול למען כלל ישראל, היה מבטל רצונו מפני רצון הקב"ה ולא נהנה כלום בעולם הזה, היה נותן את עצמו לאחרים והיה מרגיש מחוייבות כלפי אחרים יותר מלעצמו,
הגמ' אומרת (ברכות לא) 'ואמר ר' יוחנן שקול שמואל כמשה ואהרן', ר' שמואל סגל זצ"ל היה משה ואהרון שהיו שקולים כאחד, אצל משה רבנו ע"ה כתוב 'וירא בסבלותם' אצל אהרון הכהן ראינו את המידה הגדולה של 'וידם אהרון' וכן 'אוהב שלום ורודף שלום', משה ואהרון זכו להגיע לדרגות גבוהות עד כדי כך שהקב"ה אמר למשה 'בכל ביתי נאמן הוא' ואהרון שקול כמשה, בזכות הדאגה שלהם לשני ולא רק להיות טוב לשני אלא גם להיטיב עם השני לחיות ולהרגיש את הצער של השני, אהרון הכהן היה נושא על ליבו את החושן ועל כל אבן היה רשום שם של אחד השבטים אבל על הכתפים היה רשום ששה שבטים בכל כתף, והסיבה לכך משום שאהרון הכהן נשא בעול את כולם ואילו החושן ששם השבטים רשומים כל אחד על אבן בפני עצמו היה על ליבו שלכל אחד היה את המקום שלו בלב אהרון,
זהו ר' שמואל סגל זצ"ל והוא שקול כמשה ואהרון, נשא על ליבו את כולם ולכולם היה מקום בלב שלו ואילו על כתפיו היה מקום לכולם ביחד כי כך הוא נשא את כולם,
ראה עוד > >
ברוך דיין האמת: הלם ותדהמה בעיר מודיעין עילית ובעולם החסד, עם הסתלקותו הפתאומית של איש החסד הרב שמואל נחום הלוי (שמוליק) סגל ז"ל, עמוד החסד של העיר מודיעין עילית, מי ששימש כמפקד זק"א מחוז ש"י והוא בן 50 בלבד בפטירתו.
אמש (שלישי) עוד השתתף בערב גיבוש של מנהלי אזורים בקבוצות 'מחוברים לחיים' של ארגון 'עזר מציון' שנערך במושב נחלים, שם נשא דברים, בהיותו אחד המתנדבים המסורים מיום הקמת 'מחוברים לחיים' במודיעין עילית, כשחזר לביתו נח ברכבו כהרגלו ולפתע לקה בדום לב פתאומי ברחוב שערי תשובה, כונני הצלה ומד"א הוזעקו למקום, ניסו לבצע בו פעולות החייאה ממושכות שבסופן נאלצו בצער רב ובלב כבד לקבוע את מותו.
הלוויתו תצא ביום רביעי בשעה 11:00 מבית המדרש 'אנשי ירושלים - ארמון יהודה' ברחוב אור החיים 2 במודיעין עילית לבית העלמין באלעד שם ייטמן.
ראה עוד > >
נתי שולמן
מעט מזווית הראייה שלי, נתי שולמן.
כתלמיד בימי נערותי בחיידר ת״ת ׳אהלי ספר׳
מתוך כתבה שהעלה לאתר ׳רדיו קול חי׳ עמיתי לעבודה בקול חי נתי קאליש.
"כיליד ותושב מודיעין עילית למדתי בחיידר ׳אהלי ספר׳ של הרב פריימן שליט״א בקריית ספר, החיידר בו היה הרב סגל מחנך בכיתה ג'. להתחנך אצלו אמנם לא זכיתי, אבל למאור פניו, לעזרתו ולאוזן קשבת – זכיתי ועוד איך" הוא מוסיף.
"כשבגרתי יותר וב״ה זכיתי להימנות בין מתנדבי ידידים וזק״א ההיכרות מהילדות העמיקה קצת יותר. בידידים זכיתי גם להכיר את הבן היקר שלו ואיש חסד לא פחות – חיים האהוב. אני בטוח שכמות התלמידים שהעמיד, ולימד אותם את ערכי התורה והיראה, בנוסף למעשי החסד הרבים שלו ושל חיים היקר, יעמדו לו לזכות" אמר ל"קול חי".
ראה עוד > >
שמואל לוי
רק לפני שבוע וחצי
הם חגגו כמו משפחה מאושרת
את חג הפסח
ועכשיו הילד בן 8 שואל
אבל מי יעשה לנו את הסדר?
רק שבת שעברה
אבא חזר איתם מ"אנשי ירושלים"
עשה קידוש
ולמד איתם ב"אבות ובנים"
והשבת הילד בן ה4 בכה בקידוש
טאטא, טאטא, אני רוצה את טאטא*
כשהוא בכה, כולם מצמצו בעיניים
כי לא בוכים בשבאס
אבל אתם חושבים שרק ילד בן 4 צריך את אבא?
16 יתומים נותרו לפתע פתאום בלי אבא יקר ואהוב
גם נשואים צריכים אבא!
11 בנים ובנות שנותרו בבית
צריכים אבא
ונכדים קטנים מחפשים בחדרים את סבא
סבא שתמיד היה שם בשביל כולם.
ומה תגידו
לעקרת הבית עטרת בעלה
שנותרה בלי משען
ומוטלת על כתפיה משימה עצומה
לגדל לשמוליק את הילדים שהוא כל כך אהב
לתורה לחופה ולמעשים טובים
ומה נאמר אנחנו
החברים קרובים של שמוליק
גם אנחנו חשים אבודים
מרגישים שנעקר בשר מבשרינו
ואיבר מאיברנו.
והאבל העצום הזה
החלל הנורא
פוגש בכל תושב ותושב ממודיעין עילית
כי שמוליק היה חלק מהלב של מודיעין עילית
למעלה מ25 שנה של התנדבות , עשייה ונתינה ללא גבולות
לכל מי שביקש
לכל נזקק
במסירות אין קץ
בפשטות מופלאה
בלב רחב ובנתינה ללא גבולות
כולנו חייבים הכרת טובה לשמוליק
איך נותיר את האלמנה והיתומים ללא פרוטה בכיס?
איך נביט בעינים של בן הארבע
שישאל איפה אבא?
מי אם לא אנחנו
אחים בלב ובנפש
נתאמץ למען האיש היקר הזה
ונשיב מעט שבמעט
למשפחה הדגולה
לאשת החיל שתרמה את בעלה לכלל הציבור
נעשה הכל מעל ומעבר
כדי שיהיה להם כח
להתגבר על הכאב והשבר
ולחיות חיים יהודיים מלאי עשיה
בדיוק כמי שאבא שלהם רצה
ראה עוד > >