הרצל סופר ז"ל

אודות

הרצל, בן שמחה וחואתו (ויקטור), נולד ביום כ"ג בתמוז תשי"ג (6.7.1953) ברחובות. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם רש"י ביפו. לאחר שלמד שנה אחת בבית-הספר התיכון על-שם הרצוג ביפו, נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לצאת לעבודה ולסייע בפרנסת המשפחה. הוא היה חובב ספורט נלהב, ובעיקר אהב את משחק הכדורגל. בשכונתו ארגן קבוצת בני נוער, שהתאמנה ימים אחדים בשבוע והגיעה להישגים יפים. בשעות הפנאי הרבה להאזין למוסיקה, לשירים ולפזמונים. כמו כן אהב לבלות, לטייל ברחבי הארץ ולצלם נופים ואתרים. הרצל היה חברותי, אוהב אדם, רחק מריב ומסכסוכים וקיים יחסי חברות טובה עם כל ידידיו. תמיד מוכן היה לעזור לזולת, אפילו על חשבון זמנו ונוחיותו, הושיט יד לחלשים ולנזקקים ונענה לכל אדם ברצון ובחביבות. אדיב היה, עדין נפש ונעים הליכות. כל חבריו חיבבו אותו על שהיה אופטימי, שמח ובעל חוש הומור. הוא אהב להתבדח אך ידע להיות רציני ושקול בעניינים בעלי חשיבות. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד והערכה ועשה למענם ככל אשר יכל. הרצל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס לרגמים והוצב ביחידה של החיל. ביחידתו נחשב חייל טוב, ממושמע, אחראי ומסור לתפקידו. כל מפקדיו חיבבו אותו וחבריו ראו בו דוגמה של חייל מסור סבלני וממושמע. במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לכתוב הביתה ומעולם לא סיפר על קשיים ומועקות, כדי שלא לצער את הוריו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית הדרום. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בשעות אחר-הצהריים, נע הרצל עם כוח הטנקים, שהוטל עליו לתגבר את מעוז "כתובה". בדרך נתקלה היחידה בכוחות חי"ר גדולים של המצרים. הטנקים ביקשו לעקוף את כוחות האויב ונקלעו למארב. בעת ההסתערות על המארב פגע פגז בטנק שלו והרצל נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, ארבעה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם רב"ט הרצל ז"ל, שירת כרגם בפלוגת חרמ"ש. במהלך הקרב דבק בתפקידו, באומץ לב ובדבקות במטרה, דבקות שאפיינה את דרכו ביחידה".