07/02/2024
כתיבה של חגית
ממששת את החיים,
יש להם מרקם של משי פראי, פרווה וקוצים, ועוד אינספור מרקמים משתנים.
טועמת אותם,
יש להם טעם מלוח, וחריף, ומתוק, ומעיר את החושים.
שומעת אותם,
ויש להם צחוק של ילדים, אנחה של זקנים, אוושה של רוח וקול פכפוך של מים.
רואה אותם,
ויש להם פרחים כתומים, שמיים כחולים, עננים לבנים וחיוך כובש של תינוק.
מריחה אותם,
ויש להם ריח מלוח של ים, וריח עשיר של יין, וריחו החמוץ של הפחד.
מרגישה אותם,
ויש בהם אהבה ושנאה, כבוד ותאווה, ייאוש ותקווה.
והם כל כך אמיתיים,
כמו לא היו אשליה ומקסם שווא.
פותחת את העיתון, הוא מתחכך בי, מחוספס קלות כנגד עורי.
ויש לו ריח של דפוס ושל בוקר.
הוא מלא בכותרות אדומות שתופסות את העין, ובתוכן שמסעיר את הלב.
ובסוף, או בהתחלה, יש גם את המודעות על אלו שאינם.
אלו, שלו יכלו לחוש, היו מרגישים טעמם של רגבי עפר ומרקמם של תכריכים.
אלו, שחיו, ונשמו, אהבו ושנאו, טעמו והריחו ונגעו.
והייתה להם חולצה אהובה ומתכון מנצח, דעה על פוליטיקה, ותנועה אופיינית רק להם.
והם חשבו, בדיוק כמונו.
שהם יחיו לנצח
ראה עוד > >
15/02/2024
חברה
לא הכרתי אותך חגית,
כן הכרתי מקרוב כמה מבנות המשפחה החשובה ....
התחברתי לדמותך,
אולי כי לעולם-
מורות ילחצו ידיים למורות,
מתכנתות- ישלחו אמוג'ים למתכנתות
ועצמאיות - יתנו יד וימצאו כתף אצל עצמאיות....
לא הרגשתי מספיק קרובה בשביל לבוא לנחם
אבל כשישבו בביתך על כסאות פלסטיק קצוצי רגליים
התיישבתי אני על כסא הקטיפה השחור בסלון
ומבלי משים
נפלט לו שמך -
אל המקשים במקלדת,
פתאום ראיתי אותך
היית שם תחת אותיות זהובות,
תחת לוגו מנצח,
קופי מדויק,
אתר מושלם!
כאחת שקצת מבינה ונמצאת בתחום
אין לי ספק שהנחת עליו לפחות 30אלף אם לא יותר...
חשבתי על השעות של המחשבה
ברור על אנשי מקצוע
פיצוח והאסטרטגיה ....
על הסקיצות הרבות שבטח היו לו-
ללוגו המדהים הזה -
ששילב את שמך בצורה מדויקת עם הערכים והשירות שנתן המשרד שלך
הסתכלתי בהם-
ושתקתי.
שתקתי-
כי חשבתי על 200 תיקי לקוחות פתוחים שנותרו במשרד,
שתקתי-
כי מישהו סתר לי על הלחי בחוזקה ואמר לי פתאום-
לאן את רצה?
למה כל זה ?
שתקתי-
כי ידעתי שעל המודעות עם האותיות השחורות ברחוב-
אף אחד לא כתב שהיה לך לוגו מנצח...
דיברו על דמותך-
על הוויתורים שויתרת,
על ערכי הנצח שקנית
איתם עלית למעלה
והם אלו שעמדו לך-
וליוו אותך לשמים
המשכתי לשתוק-
כי חשבתי על 200 לידים רותחים שילכו מחר לחפש אדריכלית אחרת-
ולך חגית,
זה כבר לא ישנה יותר
לעולם....
אני עצמאית ,
מחפשת להביא את העסק שלי תמיד-
למצב טוב יותר
רווחי יותר
שווה יותר
האם חשבתי פעם- בדרך לאסטרטגיה -
על הדרך,
על המטרה ,
על השמים.
אותם אלו שפתאום קדרו על משפחתך,
ולקחו אותך אליהם
בלי שום הודעה מראש....
היד שלי המשיכה-לגלול מבלי משים
הגעתי לשלב היצירת קשר-
הקופירייטרית המוצלחת שלך כתבה שם-
-
אתר.PNG
רציתי לצרוח-
לכתוב לך שתחזרי ומהר,
שתהיי כאן שוב לתת דוגמא
לעוד מיליון עצמאיות,
לספר לי
איך עושים את כל זה -
ולא שוכחים לרגע את הדרך ואת המטרה
איך מקימים מפעל כזה-
בלי לשכוח לרגע את השמים
ואת כל מה שמעבר להם...
אבל לא כתבתי
כי ידעתי שמחר אף אחד
לא יחזור לעשות פלו אפ-
ולשמר לידים
גם אם הם רותחים כמוני....
אז אני כותבת לך פה-
ואם שמה למעלה רואים שומעים הכל-
אז האתר באמת מיותר.
תתפללי עלי חגית
עלי ועל כל החברות המדהימות שלי-,
שלא ישנו בלילה-
בשביל לפצח קופי ואסטרטגיה מדויקת
שקמו מוקדם בשביל לשלוח עוד מסר שיווקי לרשימת התפוצה ,
תקרעי לנו את השמים
שלא נשכח לעולם
ושנזכה לזכור כמוך-
שכל זה רק הדרך,
ויש מטרה
שהלידים, המשפך השיווקי, האסטרטגיה המתחרים וכל זה
זורים לנו לפעמים חול בעניים,
החול הזה זוהר כ"כ ומסנוור-
עד שהשמים מטשטשים לנו לפעמים...
וזה כואב כ"כ
כי גם אני
וחברותי-
יצאנו לדרך הזו- כי רצינו לעשות רק טוב
כי רצינו להיות יותר-
ורק השגרה הזו
העומס,
המשכנתא
וה10 לחודש-
הסתירו לנו את העננים...
תודה שעוררת אותי
מבלי להכיר אותך
גרמת לי טלטלה....
האתר שלך כאן
והלוגו-
נמצא לי כרקע לשולחן עבודה
להזכיר וללוות
שיש תכלית ומטרה
ושאפשר כמוך-
גם על האדמה הבלתי יציבה הזו -
להיות עצמאית-
ולזכור את השמים.
ת.נ.צ.ב.ה.
https://chagitweksler.com/
ראה עוד > >
06/02/2024
סיפור אישי- שמורה במבול
משהו לקחת הביתה
לע"נ רבקה חגית ברכה בת הרב ישראל ע"ה
הלב עדיין ממאן להאמין...
הבשורה המרה ששמענו במוצאי שבת קודש, על הילקחה בחטף של חגית וקסלר ע"ה לשמי מרומים - עדיין מהדהדת באוויר.
חגית חברתנו היקרה, אחות בקהילת "שמורה", רק בת 30, אשת ת"ח, בעלת משרד אדריכלות משגשג.
בשיא חייה ובשיא פעילותה.
ביום שלישי לפני שבועיים עוד קיבלה לקוחות אחרונים, וכבר איננה. מותירה שתי בנות ופגית מתוקה בפגיה.
אני שבה כעת מבית האבלים, הסיפורים שלא יאמנו עוד מהדהדים באוזניי. סיפורים נדירים על אישה נדירה, שבשלושים שנותיה הקצרות הספיקה חיים שלמים ומושלמים.
תכננה דירות ופרוייקטים, בנתה מגדלים של פה, אך פי כמה וכמה השכילה לבנות לעצמה ארמונות מפוארים בעולם הנצח.
הסיפורים המדהימים עוד ודאי יסופרו, אך כעת כשנשמתה עדיין בינינו, חייבת לשתף איתכן סיפור "קטן" על קצה המזלג ששמעתי על הסף, וליווה אותי הביתה.
חגית זכתה ללתמוך בתורת בעלה בצורה מושלמת. בעלה היה קודש לתורה מבוקר עד לילה, את כל עול החיים היא נטלה על עצמה כולל הכל!
מלבד הכנת נרות שבת על פי ההלכה, לא התירה לו חגית בבית לעשות דבר....
בכשרונותיה הברוכים עסקה באדריכלות לפרנסת הבית.
המשרד של חגית- "וקסלר אדריכלות" היה לשם דבר, והצליח בתחומו מעל ומעבר למקובל בשוק.
חגית העסיקה תחתיה חמש עובדות על מנת להתמודד עם עומס העבודה. כדי לקבל מושג, נציין כי המשרד נותר כעת מיותם עם 200 תיקים פתוחים...
חגית שהתחילה את דרכה בסגירת מרפסות והוספת חדרים, הגיעה עד לפסגה של פרוייקטים גדולים ונחשבים עם יזמים מפורסמים וחברות ענק,
אך נשארה כתמיד - צנועה, ענווה, בעלת חסד בצורה מפליגה ובעלת סדר עדיפויות ברור. הבית מעל הכל!
לשתי בנותיה היתה אמא מדהימה במאת האחוזים, והן היו קשורות אליה בקשר בלתי מצוי..
(בנות משפחתה הקרובות מספרות בכנות- כלל לא ידענו על ההצלחה הגדולה שלה! מעולם לא סיפרה על עצמה, לא שיתפה בשום הישג מקצועי, זה לא היה נושא כלל..)
לא מזמן הגיעה לשולחנה הצעה מפתה מאד: עיריית ירושלים ששמעה הגיעה עד אליה, ביקשה לשכור את שרותיה עבור כל מבני הציבור הקיימים בירושלים!
כמובן מדובר בהזדמנות עסקית עצומה שעשויה להזניק אותה קילומטרים קדימה..
חגית חשבה על ההצעה והחליטה להגיב בשלילה. "איך אני יכולה לעבוד עבור מוסדות שחלקם מחללים שבת?"
הענין עבר לבירור רב, שפסק בנתונים הקיימים כי אין בכך בעיה.
הנושא חזר לשולחן הדיונים, וחגית באחריות וביסודיות המאפיינת אותה, הגיעה למסקנה כי מדובר בסדר גודל של 200 תיקים נוספים.
כדי לעמוד בפרוייקט החדש תצטרך בעצם להכפיל את המשרד ולגייס חמש עובדות נוספות... אין ספק שזה ודאי יבוא במשהו על חשבון הבית ועל חשבון התורה!
זו אמנם קפיצה עסקית ענקית, אך לאן היא מובילה? האם זו המטרה?
חגית עמדה גם בניסיון הזה. ההצעה ירדה מסדר היום, והיא הספיקה לקנות בימיה הקצרים עוד יהלום, עוד אבן דרך שיכולה להיות קניין גם לנו, חברותיה.
נשמתה של חגית כבר מתענגת בשמי רום, אפופה באוצרות הנצח של בחירות טובות שיצרה לה.
אך גם אנו חברותיה זכינו לקחת אל כלינו משהו. משהו לקחת הביתה.
ראה עוד > >
1
1
4
