חיים יעקב הלפרין ז"ל

אודות

יעקב הלפרין נולד בגליציה למשפחה חסידית מחסידות צ'ורטקוב, מצאצאי המהרש"ל והרב יחיאל היילפרין, בעל סדר הדורות. בשנת תרנ"ד , בהיותו בן שש, התייתם מאביו, יוסף. נישא לחיה לבית דלמן, נפטרה בשנת 1972.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט עם אשתו ושלושת ילדיו מגליציה לווינה, בה שהו מספר חודשים ומשם עברו לאמסטרדם והתגוררו בה שבע שנים. בתקופה זו צבר הון רב. בשנת תרפ"א עקר עם משפחתו לווינה והמשיך בעסקיו. היה מקורב לאדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום הבנקאות ומסחר בכתבי יד עתיקים. היה מתורמיה הגדולים של ישיבת חכמי לובלין בפולין. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות של אגודת ישראל שהתקיימו בווינה, עיר מגוריו.

בשנת תרצ"ג עלה עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רעו רבי מאיר שפירא מלובלין, בז' בחשוון תרצ"ד, הקים על שמו את שכונת זיכרון מאיר. השם 'זיכרון' ניתן על ידו מתוך רצון להנציח את זכר רבו שנפטר בלי בנים. כרב השכונה החדשה התמנה אחיו, הרב שמואל הלפרין, ששימש קודם לכן כרב באמסטרדם.

היה מקורב מאוד לחזון איש והתייעץ עמו בעסקיו. החזון איש נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתה לנופש השנתי בצפת. החזון איש גם היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן.

בעצתו של החזון איש תרם לרב יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. ההסכם בין השניים נערך בביתו של החזון איש, והתנאי המרכזי שהציב הלפרין היה שעל הרב כהנמן להתחיל בבנייה תוך שנה, ושמדרגות הכניסה יפנו לכיוון שכונת זכרון מאיר. כמו כן סייע ותרם להקמת ישיבת תפארת ציון שיזם החזון איש.

בין תש"ז–תש"ח התגורר בירושלים. בתקופת המצור על ירושלים הזמין משאיות עמוסות ירקות ופירות מהשפלה וחילק אותם לתושבים בירושלים.

בשנת תש"ז הזמין את הרב שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי הרב מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זיכרון מאיר בשם ישיבת חכמי לובלין (בני ברק). הרב וואזנר, שכיהן עד אז כרב בירושלים. בעצת החזון איש, מונה אף לרב השכונה.

לאחר קום המדינה הקים בתחומי שכונת זיכרון מאיר את "מוסדות הלפרין", עבור בנות ממשפחות מצוקה. כמו כן הקים מבנים למוסדות תורה ב"מתחם הלפרין" שבמרכז שכונת זיכרון מאיר, ובסמוך לו ייסד את ישיבת אוהל יעקב, הנקראת על שמו. בסמוך הקים את "בית שרה שנירר" ליתומות פליטות השואה. בפאתי העיר הקים את בית הקברות הראשון של בני ברק, שומרי שבת, שנועד לקבורתם של תושבי העיר הדתיים.

היה פילנתרופ של מוסדות תורה, חינוך וחסד. היה חבר הוועד הפועל של מרכז חינוך התורה בארץ ישראל שפעל בתל אביב ואיגד את מוסדות החינוך הדתיים בארץ ישראל.