יגאל לוי ז"ל

אודות

יגאל בן יהודית ונעים, סיים את לימודיו היסודיים בביה"ס "רמת ורבר", ושנה נוספת בכפר הנוער ע"ש יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב, ואחרי כן בביה"ס המקצועי של רשת "עמל" בפתח תקוה.

יגאל היה חבר שעמד לצד ידידיו בכל מצב. ניחן בחוש צדק מפותח ונכון להילחם למענו. קנאותו לצדק גרמה לו לחיכוכים רבים, אך למוכיחיו היה עונה "מה שהורי החדירו בי במשך תשע עשרה שנה, אתם מנסים לשלול ממני?" אהב קולנוע וקריאה וחובב ספורט נלהב. אהב מוסיקה קלה - ישראלית וזרה. יגאל היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" מכיתה ג'.

כיון שניחן בכושר מנהיגות טבעי, היה במהרה למדריך והדריך את קבוצת "גולן". תמיד פעיל ונמרץ, מתנדב לפעולות שונות, כשהאידיאל שלו - הגשמת הציונות.

ככל שהתבגר כן העמיקה זיקתו הלאומית. מושגים כמו "מולדת", "ארץ", "עם", "חירות" ו"עצמאות" היו לגביו בעלי משמעות מציאותית, ברורה וחד משמעית. דרכו היתה דרך המעשה והוא השתדל להקנות זאת גם לחניכיו. כך היה לרוח החיה באירגון גרעין "שמל"ת" - שנית מצדה לא תיפול - שהתעתד להצטרף לקיבוץ מסדה.

במחצית נובמבר 1971 התנדב לנח"ל מוצנח, סיים קורס מפעילי מקלעים כבדים והוצב, יחד עם חברי גרעינו, לאחת מיחידות הנח"ל. תקופת השל"ת בקיבוץ מסדה היתה המאושרת בחייו. תוך זמן קצר השתלב בחיי המשק והיה מקובל על כל חבריו.

כאשר הגיעה תקופת השירות המבצעי והאימון המתקדם, השתדל בכל חופשה ל"קפוץ" למסדה. היתה בו רגישות יוצאת מן הכלל לחברתו ולחבריו. כשדובר בשמירה על אחדות החברה בגרעין, עשה ככל יכולתו ליישר את ההדורים. נכון לייצג את חבריו בריבם. וכשנדרש היה נוסע למזכירות התנועה ומשיג את הדרוש להם. לקראת תום שירותו החל לתכנן את עתידו במסגרת תנועת ההתיישבות, אך המלחמה קטעה תוכניותיו.

במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן.

בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע ונהרג מכדור אויב, לאחר שעות ארוכות של לחימה נגד האויב שהסתער על מוצבו.

הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקוה.

השאיר אחריו הורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב טוראי. בן 20 בנפלו.