יהודה חודדה ז"ל

אודות

יהודה, בן טובה וששון, נולד ביום א' בכסלו תש"ח (14.11.1947) באלרואי, ליד קרית טבעון, ולמד בבית- הספר קרית עמל בקרית טבעון ובבית-הספר התיכון- מקצועי 'בית הפקיד' בחיפה. יהודה היה בנו של אחד מראשוני המתיישבים במושב אלרואי אביו התגייס למשטרת הישובים העבריים והיה מפקד יחידת נוטרים במושב. יהודה חונך, איפוא, לאהבת העם והמולדת והיה בן למשפחה שומרת מצוות. בנערותו הקדיש יהודה זמן רב לפעילות במועדוני נוער ובגדנ"ע. הוא היה מדריך גדנ"ע במושב ובמועדון הנוער העובד וברבות הימים התקשר מאוד לצעירים חברי המועדונים האלה, הקדיש את מיטב זמנו לחינוכם והרבה לצאת אתם למסעות ולטיולים ברחבי הארץ. יהודה היה חובב ספורט; הוא שיחק בכדורגל בקבוצות "בית"ר" טבעון ו"מכבי" חיפה (נוער). כן הרבה לשחות, הצטיין במקצוע זה ועבר קורס מיוחד לצלילה. מטבעו היה צעיר חברותי מאוד, אהוב ונערץ על חבריו הרבים. כל אשר עשה יהודה בחייו האזרחיים ובשנות שירותו בצבא, או בספורט, בהדרכה ובלימודים - עשה בדבקות, במסירות וביסודיות רבה.

יהודה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 ושירת בחיל ההנדסה בשירותו הסדיר, ואחרי כן בשירות הקבע. הוא עבר קורס מ"כים, קורס צניחה וקורס פלסים. לפני תום השירות הסדיר המליצו מפקדיו על שליחתו לקורס קצינים, והוא סיים את הקורס בהצלחה רבה. בחופשותיו הרבה יהודה לעשות בחברת בני משפחתו, ומתוך סיפוריו בבית, בלטה דאגתו הרבה לחייליו ומסירותו לתפקידיו. יהודה טיפס ועלה במהירות בסולם הדרגות והפיקוד בחיל ההנדסה והגיע לדרגת סרן. הוא הצטיין בכושר מנהיגותו ובידע המקצועי והטכני שלו. מפקדיו וחבריו מעידים עליו, כי המנהיגות והפיקוד היו טבועים בדמו ובזכות זאת רכש את הערכת הממונים עליו ואת הערצת פקודיו. הוא שימש דוגמה אישית והרבה להטיף למפקדים לשמש דוגמה אישית לחייליהם. בשירות הקבע השתלב יהודה במערך הצליחה של חיל-ההנדסה, ועד מהרה היה לאחד מטובי המומחים בתחום זה. פעמים רבות יזם פתרונות טכניים ומבצעיים בתורת הצליחה ובפיתוח אמצעי צליחה. בפעולה שנערכה בקיץ 1970, ערב הפסקת- האש בגזרת התעלה, הצטיין יהודה בכושר מנהיגותו ובידע הרב שלו, כאשר תחת פיקודו ובפיקוחו העבירו יחידות הצליחה של חיל ההנדסה מספר רב של לוחמים לגדה המערבית של התעלה, ליד קנטרה. אחרי פעולה זו אמר אחד המפקדים : "יהודה חודדה שייך לאותו סוג של קצינים, שעליהם ניתן תמיד לסמוך". במלחמת יום- הכיפורים פיקד יהודה על אמצעי הצליחה אשר הובאו לתעלת סואץ בדי לצלוח אותה, בגזרת הפעולה של אוגדת האלוף שרון. יהודה היה סגן מפקד גדוד ועליו הוטלה האחריות הכבדה להקמת הגשרים באזור הצליחה, בראש הגשר, מצפון לאגם המר הגדול. יהודה היה אחראי להעברת הדוברות והגשרים בתנאי קרב קשים ועל ציר עמום לעייפה בכלי רכב, אנשים וציוד, שזרמו אל 'החצר', הוא האזור שנבחר לצליחת התעלה. הוא עצמו עשה רבות בהקמת הגשר הראשון על התעלה, וגדולה הייתה שמחתו כאשר הושלמה הקמתו של גשר זה והכוחות החלו לזרום, אל תוך מצרים. בכל לילה תכננו יהודה ואנשיו את שיטת האחזקה של הגשר למחרת היום ואת שיטות ההגנה עליו מפני האש הארטילרית העזה של המצרים, שלא חדלו להרעיש את הגשרים, אחד מחבריו הקצינים תיאר שעות קשות אלו: "יהודה היה מגודל זקן, מלוכלך בחול ובבוץ וכך נע בחוסר מנוחה הלוך ושוב על הגשר, הוא נראה כאב המשגיח על בן-טיפוחיו - הגשר". יהודה לא שקט ולא נח עד יום כניסתה של הפסקת-האש לתוקפה, ב-22 באוקטובר. בשעות שלפני הפסקת-האש שרר שקט בראש הגשר. אולם בעשר הדקות האחרונות פתחו המצרים בהפגזה כבדה שלא הייתה כמוה, וכמות אדירה של פצצות 'קטיושה' כוונה אל הגשרים. בהפגזה כבדה זו, ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור העוז". וזה נוסח תעודת העיטור: "רס"ן יהודה חודדה ז"ל שימש כמג"ד בגדוד-הנדסה שבנה את הגשרים לצליחת התעלה. למרות היותו פצוע, פעל והפעיל את כוחות הגדוד ביעילות תחת הפגזות כבדות, כשהוא נמצא בכל מקום, מחלץ נפגעים ומארגן את העבודה כשהוא הרוח החיה בבניית הגשרים. במעשיו אלה גילה אומץ לב, תושייה וכושר מנהיגות בתנאים קשים במיוחד ברגעים האחרונים שלפני הפסקת האש נפגע ונהרג".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, כי יהודה היה "קצין מעולה, תוסס ומלא מרץ, בעל ידע רב בנושאי גישור, יעיל, בעל הישגים גבוהים בעבודתו, עצמאי ואהוב".

הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה ותיבה לבית-הכנסת באלרואי שבקרית טבעון; אחד משלושה הגשרים, שנמתחו על תעלת סואץ ונתקיימו עד ליציאת כוחות צה"ל מהגדה המערבית, נקרא על שמו - "גשר יהודה" ; במאמרים ובכתבות רבות, שפורסמו ב"במחנה" ובעיתונים יומיים בזמן המלחמה ואחריה, וכן בכמה וכמה ספרים על המלחמה, תוארה פרשת חייו ונפילתו של קצין ההנדסה המצטיין, שאפשר את מעבר כוחות צה"ל לגדה המערבית של התעלה.