יהושע טהון

אודות

טהון נולד במשפחה ענייה ואורתודוקסית, ולמד בלבוב בחדר, בישיבה ובגימנסיה. מגיל צעיר היה פעיל בתחומים חברתיים ודתיים ובגימנסיה יסד את אגודת "מקרא קודש" ואת אגודת "ציונים". ב-1890 החל בלימודי פילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטה של ברלין, ובמקביל החל בלימודי רבנות. עבודת הדוקטורט שלו, שהתפרסמה ב-1895, היתה בנושא " התפתחות עקרונות היסוד בפילוסופיה המוסרית של קאנט". במהלך לימודיו החל גם בפעילות בתנועת צעירים "ישראל הצעיר", והוא וחבריו הושפעו מרעיונותיהם של אחד העם. בשנים אלה החל טהון בפעילותו הציונית וסייע לתאודור הרצל בהכנות לקונגרס הציוני הראשו בבאזל שנערך ב-1897, אך לא השתתף בקונגרס אישית שכן באותה שנה הוסמך כרב ומונה לרבה של הקהילה הרפורמית של קרקוב. טהון בחר בקרקוב למרות שהוצעה לו משרה דומה בגרמניה ומשרד הוראה באוניברסיטת ברלין.

בשנת 1919 השתתף טהון בוועד המשלחות היהודיות לוועידת השלום בוורסאי, כנציג המועצה הלאומית של יהדות מערב גליציה. בשנים 1935-1919 כיהן בסיים (פרלמנט) הפולני והיה בין הצירים הבולטים בפרלמנט הפולני ובין מייצג המאבק היהודי לזכויות מיעוט לאומי בפולין. בתפקיד זה היה הבולט מנסחי ההבנה הפולנית-יהודית בכל הקשור לזכויות היהודים, שנחתמה ב-1925 בין הציונים והממשל הפולני.

יהושע טהון היה לנשא אגודת "בני ברית" בקרקוב, והקים את סניף הוועד הקרקובאי לטיפול ביתומי מלחמה יהודיים בגליצה, ומ-1922, במשך 4 שנים, היה נשיא "תרבות" בפולין (רשת בתי ספר עבריים ציוניים שפעלה בארצות שבמזרח אירופה ובייחוד בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. בשנת 1923 בעקר בארה"ב ושם הרצה והשתתף במפגשים רבים להקמת בית ליהודים בפלשתינה וכן ערך מגביות ליהודי אירופה המזרחית. ב-1925 ביקר בפלשתינה על מנת להכיר את הנושא מקרוב.

טהון כתב ופרסם מאמרים רבים בנושאי הציונות והיהדות, בעתונות העברית, האידית, הגרמנית והפולנית. בין היתר פרסם טורים בעתון הקרקובאי הציוני "נובי דז'נניק" . בפעילותו הציונית הוא שילב בין היסודות הרעיוניים של אחד העם ובין הציונות הפרקטית של תאודור הרצל. הוא האמין שקודם לבניית המולדת בפלשתינה על היהודים להשתנות באמצעות תרבות ולימוד.

נפטר ב-1936 ממחלת ריאות בה חלה עוד בגיל צעיר.