1
0
2
דניאלה - אחות של יוחאי
אחי הקטן, האהוב והיחיד, ביום שהתבשרתי על מותך, חשבתי שאני מתה איתך. ממש הרגשתי שהגוף שלי נחצה לשניים. חציו מבקש לעלות לשמיים, וחציו השני נאבק להישאר. יש לי ילד, מלמלתי לעצמי בשקט.
נשארתי בחיים, אך קרסתי אל חיי, בין רגע. נותרתי עם כאב עצום שמפלח את הלב, כמו בור שהולך ומתרחב, דוחק איברים פנימיים, וגעגוע עז שמנקר, שחודר. געגוע שחי בתוך נימי נשמתי.
אני עדיין מתקשה להשלים עם העובדה שלא תחזור יותר. אני עדיין מסרבת בתוכי לקבל את התואר המפוקפק של ״אחות שכולה״ איך יכול להיות שהחיים ממשיכים ואתה לא? אתה הרי החיים עצמם.
חשוב לי להגיד לך שאני מתאבלת. על מי שלא תהיה יותר. על הגבר שלא תהיה, האח שלא תהיה, האבא שלא תהיה, הדוד שלא תהיה. אני מתאבלת על הקשר שהיה ונגמר.
אני מתאבלת על זה שכבר לא תגיע רעב לארוחות שישי אצל ההורים, כבר לא נישב מסביב לשולחן החג ונצחק על הכל, כבר לא תשלח לי פודקאסטים מעניינים ששמעת, כבר לא אפתיע אותך עם מתנת יומולדת, כבר לא….
אח שלי אני רוצה לבקש ממך סליחה,
סליחה שחווית את התופת הנוראה הזו. אני כל כך מצטערת שזה קרה לך. סליחה שלא נפרדנו, סליחה אהוב שלי.. מקווה שידעת כמה אני אוהבת אותך.
אני מסתכלת לכאב בעיניים, מגיע לך שאכאב ואבכה עליך, אני לא רוצה להיות חזקה. אני לא רוצה לטשטש את הכאב. אני רוצה לנגוע במעמקי העצב כי רק מתוך השבר אפשר להעריך את רגעי השמחה.
למדתי את זה ממך. שבכל משבר או קושי, טמונה גם הזדמנות. הבחירה בידיים שלנו, ואני בוחרת עם כל הצער לראות את ההזדמנות, ולנסות להבין איך מהתהום החשוכה שאני נמצאת בה, אני יכולה לצמוח ולהיות מדויקת יותר, חזקה יותר, משפיעה יותר, נאמנה יותר, מאמינה יותר וטובה יותר.
ועל זה אני רוצה גם להגיד לך תודה, עם לכתך הפתאומית, השארת לי שיעור, שיעור שאף אחד לא הכין אותי אליו. לימדת אותי שניתן להשתמש בכאב, בכעס, בצער ובאובדן גם כמנוף לצמיחה ולהעמקה, לתיקון והשלמה, להתבוננות פנימית ולקבלת משמעות חדשה על חיי.
אני בוחרת להתבונן בכל המתנות המדהימות שדאגת להשאיר לי. הספרים שקראת והמחברת שכתבת מספרים את חייך ואת מותך.
אחד הקטעים שאני נאחזת בהן, היא תפיסת עולמך בנוגע לחיים שלנו כאן. ואני רוצה להקריא קטע מתוך מה שכתבת:
״רוח זה מי שאתה, הזהות האמיתית שפושטת צורה ולובשת צורה. החיים משתנים, אנשים מתבגרים, גדלים, מתים, אבל הרוח נשארת תמיד, כי היא נצחית. היא תמיד היתה ותמיד תהיה. בין כל מה שאתה חושב שאתה לבין מי שאתה יש את הרוח שבוערת וכמהה לחיות חיים של משמעות, אהבה, אמת.
אהוב שלי, כמה נחמה זה מסב לי שאתה מאמין שהנשמות שלנו הן נצחיות. שהמוות זה לא סוף החיים, זה נותן לי תקווה שעוד ניפגש. אולי בגלגול אחר או במימד אחר.
איזו זכות גדולה יש לי שהשארת לי לא מעט מילים להאחז בהן ברגעי הקושי. על אף שאתה לא איתי פיזית, הרוח שלך לנצח תלווה אותי לכל מקום
בחייך הקצרים והמלאים האמנת בטוב ליבו של האדם, התעקשת לשפוט כל אחד או אחת לכף זכות, והצלחת כמו מגנט אנושי למשוך סביבך אנשים מכל גווני הקשת, היית סקרן ודעתן עם דעה ברורה ומוצקה לגבי כל נושא, ויחד עם זאת חתרת תמיד למצוא את המאחד והמחבר. ידעת להקשיב לכולם, לא פשוט לדעת להקשיב, והקשבת, ורק אחרי שהבנת והפנמת את העניין, אמרת את שלך, בחן, בצניעות ובנועם שכל כך אופייניים רק לך. דברים שאהבת: לכתוב, זמן להתבוננות פנימית, טבע, מוזיקה, פיצה, כחול, רוק, פסנתר, אלטון ג׳ון, להיות מגונדר אבל גם מרושל, לשמוח, לצחוק, קומדיות, הופעות, את המזרח, לקרוא, ללמוד, לטעות, פילוסופיה, קבלה, רוח. שאפת לחיות חיים מלאים ברוח ומשמעות, ונהנית מהדברים הפשוטים שיש לחיים האלה להציע. האמנת שלכל דבר בעולם הזה יש סיבה ותכלית, ושכל מה שקורה הוא לטובה ומדויק בעבורנו. דרכך, אני מיישמת את האמונה הזו עד כדי כך, שלמרות שאני מתגעגעת אליך, אני מוכנה לקבל את גזירת הבורא שלא תמלא את ימיך.
מתת מות קדושים, בידי מרצחים ארורים שבמעשיהם האכזריים רצו שנאבד את החשק לחיים, אבל זה לא יקרה, כי המוות שלך לא יהיה לשווא. אין לי שליטה על מה שקרה, אבל יש לי שליטה על הדרך שבה אני בוחרת להתמודד עם המציאות האכזרית שנכפתה עליי. נקטפת מאיתנו בצורה איומה ונוראה, כשהלכת לחגוג את החיים במסיבה ברעים.
אז אני בוחרת ללכת בדרכך, ולחגוג את החיים כמו שנהגת לחגוג, אנצל את חיי על הכדור הזה עד תום, אני אוהב את הסובבים אותי בכל ליבי, אהיה קשובה לעצמי ולמה שעושה לי טוב, אהיה שמחה עד השמיים, ואתן גם מקום לכאב כשאצטרך בכך. אני יודעת שזו הצוואה שלך.
היית נשמה יפה ומיוחדת שזכיתי להעביר איתה חלק מזמני בעולם הזה. כל חלקיק ממרכיב האישיות שלך מלווה אותי כל הזמן. תודה על שיעור ארוך באמונה ובמשמעות החיים.
תהיה לי למצפן הערכים, תהיה לי לדרך שאסלול מעתה ואילך, תכוון אותי מלמעלה ותשלח לי הרבה כוחות לאסוף את השברים. אני יודעת שעוד צפויה לי דרך ארוכה מלאה באתגרים. אני מבטיחה לך אחי הקטן שאני לא אשבר, ואעשה הכל בשביל המשפחה שלנו שאתה כל כך אוהב, אני יודעת שאתה לא תוותר לי. אני רק מבקשת שלא תעזוב אותי.
אוהבת ומתגעגעת אינסוף.
אחותך.
