יונתן יצחק אלדר

אודות

יונתן נולד בשילה בסערת השלג הגדולה בכ"ג באדר א' תשנ"ב. כמו השלג היה גם הוא ילד עדין, זך וטהור עיניים.
יונתן היה הילד הששי מבין שמונת ילדי המשפחה, אח לדוד שילה, יאיר אשר, דבורה, יהודה, דניאל, ישי וגלעד.
מאז קטנותו ניכר היה ביונתן שהוא ילד נבון, סקרן ויסודי. הוא למד בבית הספר היסודי אוהל שילה שביישוב שילה והיה תלמיד חרוץ ומשקיען שאהב ללמוד. הוא עשה מספר עבודות תורניות מרשימות ומאירות עיניים שניתנו לו כעבודות רשות בנוסף על חובותיו כתלמיד.
יותר מכל ניכר באהבת התורה ובעמל התורה שלו. עוד לפני הגעתו לישיבה התיכונית קבע עיתים לתורה עם רבו ועם אחדים מחבריו וסיים שתי מסכתות בגמרא בשעות אחר הצהריים ובחופשים. יונתן פתח כל ספר שקיבל לבר המצווה שלו ולמד לפחות את חלקו כדי שלא ישכב סתם כקישוט על המדף.
התמדתו המשיכה ואף התעצמה בישיבה לצעירים, שבנוסף לשמחת החיים שלו ולטיולים הרבים שעשה, ובנוסף ללימודי הישיבה הרגילים, למד הלכה ביסודיות ונחשב ה'פוסק' בקרב חבריו. בקיצור שולחן ערוך שאותו למד כסדרו נמצאו הערות רבות שכתב בפרטי ההלכות, בתרגום השיעורים השונים למידות המקובלות בימינו ובמראי מקומות לספרים ולפוסקים אחרים שעסקו בנושא. בנוסף קובץ של עשרות שאלות ששאל רבנים שונים בהודעות כתובות ותיעד את השאלות והתשובות במחשב, כשלא היה לו נעים להטריד את הרב יותר מדי היה שואל רב אחר. במותו נמצא בכיסו פנקס בו כתב בכתב קטן, צפוף ומסודר על פני עמודים רבים את ההלכות שהתחדשו לו בכדי שיוכל לשננם ולזכרם.
יונתן הספיק להדריך בבני עקיבא בשילה חודשים ספורים בלבד. הוא דאג שלכל פעולה שהעביר יהיה מסר ממנו ילמדו החניכים. הוא הנהיג שבפתיחה של כל מפקד בשבת ילמדו מהספר "פניני הלכה".
בהיותו בישיבה התיכונית התחיל לטייל בארץ. כדרכו בקודש לעשות כל דבר בשלימות וביסודיות הוא לא הסתפק בהליכה בלבד אלא קנה מצפן והתחיל ללמוד לנווט במקצועיות. בטיולים שערכו חברי המחזור בישל"צ החברים רצו להיות בקבוצה שלו כי ידעו כי כך לא "יתברברו" בשטח.
למרות כשרונותיו ופעליו הרבים, היה יונתן ילד עניו, צנוע ועדין נפש. לא גבה ליבו ולא רמו עיניו. עניניו ופעליו נעשו בהשקט ובבטחה עם התמדה גדולה ובמסירות ובלי רעש וצלצולים. לא שעה לעקמומיות ולשקריות העולם הזה אלא חשב והלך בדרך ישרה ותמימה.
ב-ל' באדר א', ליל ראש חודש אדר, יונתן חזר מתפילה המונית בכותל. את בית המדרש של ישל"צ התחילו לארגן למסיבת ר"ח אדר. יונתן שרצה להשלים את הלימוד היומי שלו הלך ללמוד בספריה של ישיבת מרכז הרב. מחבל תושב מזרח ירושלים הגיע לישיבה עם קופסת קרטון גדולה, הניח אותה על הגדר לעיני תלמידים שהיו במקום, הוציא משם נשק והחל לירות. 8 תלמידים נרצחו!
יונתן נרצח כשבידו הגמרא של הדף היומי, מסכת נדרים. גמרא זו שהיתה ספוגה בדמו נקברה עימו באדמת שילה.
לאחר מותו מצאנו את הקיצור שולחן ערוך שבו הקפיד ללמוד יום יום וחילק אותו ללימוד יומי שהסתיים בדיוק ב-ל' באדר א'.
בתחילת הגמרא מסכת גיטין בה למד בישיבה העתיק מסיום הקיצור-שולחן-ערוך: "בילע המוות לנצח ומחה ה' א-לוקים דמעה מכל כל פנים". "ברוך הנותן ליעף כוח ועוצמה ירבה לאין אונים"- אנו מסיימים - כן יהי רצון במהרה וברחמים רבים!
יונתן עלה בסערה השמימה ביום ברית המילה שלו ל' באדר א' והוא בן 16 שנה.
בפנקסו שנמצא לאחר מותו כתב "צריך לשמוח על הייסורין יותר מעל הטובה".
י ה י ז כ ר ו ב ר ו ך !