יוסף אוחנה ז"ל

אודות

יוסף (ג'וג'ו) בן סולטנה ואברהם (אלברט) אוחנה, נולד ביום כ"ו בטבת תשי"ד (1.1.1954) במרקש שבמרוקו, עלה ארצה בתחילת שנת 1955 עם הוריו ושני אחיו הגדולים ממנו שמעון ודוד, בדרך ארצה שהייתה רבת תלאות תוך יציאה בלילה ממרוקו לצרפת, שהייה בצרפת תקופה ממושכת, מצרפת לישראל עלתה המשפחה באוניה "ארצה" תוך צפיפות רבה הגיעה המשפחה לחיפה, משם לשער עליה ובאישון לילה שוגרה המשפחה במשאית לחצור הגלילית, האב ביקש להשתכן בקרבת בני משפחתו שהתגוררו באותה עת בחיפה, אך אנשי הסוכנות ומשרד הקליטה שכנעו אותו שחצור היא ממש סמוכה לחיפה. המשאית הגיעה לחצור הגלילית באישון לילה, המשפחות הורדו באזור הררי, הושבו על סלעים והמתינו עד שהועברו לצריפים שנועדו לקליטתם. בדרך רבת תלאות זו ממרוקו לישראל חלה מאוד יוסף כמעט שנואשו מלרפאו עד שבדרך נס נרפא ושב להיות בריא.

משגדל למד יוסף בבית הספר היסודי "חוני המעגל" בחצור הגלילית וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון המקצועי המקומי, תקופה מסוימת עבד יוסף בקיבוץ "כפר הנשיא" במפעל הבונים כרתך.

יוסף היה חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו, יוסף אהב את תחומי הספורט השונים והשתתף בהם באופן פעיל: סייף, כדורגל, כדורסל, מרוצים וכו', על הישגיו הוענקו לו מגנים ותעודות, יוסף הרבה לשחק כדורסל ונמנה עם קבוצת הכדורגל של הפועל חצור, יוסף אהב מאד את ספורט הסייף, התאמן והשתתף בתחרויות סייף רבות, בזכות אהבתנו לכדורסל כונה בידי חבריו "טל ברודי".

יוסף גוייס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והוצב בחטיבת גולני "גדוד הבוקעים" 51 בו הייתה גאוותו רבה כל כך. יוסף היה חייל אחראי מסור וממושמע, שימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב בסבלנותו ובהצטיינותו בכל תחום. תוך שירותו זכה יוסף באות "השרות המבצעי".

במלחמת יום הכיפורים נלחם יוסף אוחנה עם חבריו מגדוד הבוקעים בגזרת החרמון בקרבות עקובים מדם, רבים מחבריו ומפקדיו נפגעו ואחרים נפלו בקרבות לכיבוש מוצב החרמון מידי הצבא הסורי. משאזלה לו התחמושת, ירד לאחור לקח תחמושת חדשה ועלה שוב ושוב לעמדה קדמית והמשיך בקרב עד להבסת באויב. תוך כדי הקרב פינה פצועים רבים מהעמדות הקדמיות לאחור. על מעשיו בקרב זה זכה יוסף ב-"עיטור המופת" מאת הרמטכ"ל רא"ל מוטה גור.

לאחר הקרב על החרמון עברו על יוסף ימים קשים תוך דאגה לפצועים ולמשפחות חבריו שנפלו בקרב. יוסף נשלח עם גדוד "הבוקעים" להגן על גזרת מזרעת בית ז'אן בעומק סוריה, שם התנהלה מלחמת התשה תקופה ארוכה.

יוסף היה בעמדה קדמית, תוך קרב עם האויב הסורי ביום 13.11.1973 יוסף חיפה בגופו על חבריו במא"ג שהיה ברשותו, התרומם כדי להשיב אש לעבר האויב, תוך כדי הקרב נפגע יוסף מכדור של צלף סורי שפגע הישר בראשו. יוסף נפטר בדרכו לבית החולים צפת ביום 13.11.1973, על מותו נמסר להוריו ולמשפחתו ביום שישי 16.11.1973 ע"י נציגי קצין העיר. יוסף אוחנה ז"ל הובא למנוחת עולמים בבית בעלמין הצבאי בנהריה. יוסף הועלה לדרגת רב"ט לאחר מותו.

במכתב תנחומים למשפחתו כתב מפקדו: ההרגשה המלווה אותנו היא הרגשת הכבוד, שזכינו בו, שיוסף נלחם בשורותינו, ותחושת כבוד למשפחה ששכלה בן אשר כזה.

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת "עץ חיים" בחצור הגלילית. בשבועון במחנה פורסמה רשימה על מעשה גבורתו בקרב, ושמה "חיפוי עד הסוף".

אביו של יוסף אוחנה ז"ל אברהם אוחנה ז"ל לא עמד באובדן בנו האהוב ונפטר כעבור מספר שנים מהתקף לב. יהי זכרם ברוך.