זה מה שאחותו סיפרה : 'זיו היה בכלל בתל אביב בשבת. כשהתחיל לקרוא את ההודעות בקבוצות הווטסאפ של קיבוץ בארי, הוא לקח את האוטו וטס דרומה'". "היא מספרת שעשרות חברים התחננו בפניו לא להגיע – אבל הוא היה נחוש להציל חברים, שהיו כלואים תחת המתקפה הרצחנית בקיבוץ. היו לו ארבע עצירות בדרך, כשבכל עצירה הוא יכול היה להסתובב לאחור. זיו, שהלב שלו תמיד היה במקום הנכון, לא הקשיב לאיש, ושעט לקיבוץ. הוא לא היה חמוש. כשהגיע לכיסופים, ביקשו ממנו לפנות חייל שנפצע בכתף והוא התעקש להגיע עד לבארי. שם, נותק איתו הקשר"
ראה עוד > >