יעקב אריה יהודה הרטמן

אודות

בן ינטה וחיים, נולד ביום י"ד בחשוון תרפ"ח (9.11.1927) בעיר טיסו-וילוק שברוסיה הקרפטית (אז צ'כוסלובקיה) ולמד בבית- ספר עממי, ב"חדרים" וב"ישיבה". בשנת 1940, משהוחזר מקום- מגוריו לשלטון הונגרי, הופקר עם כל היהודים לרדיפות ולהתעללות. הוא נלקח מה"ישיבה" למחנה-עבודה, ובכוח הרגשתו המוסרית ואמונתו בנצח ישראל נשאר איתן בגופו וברוחו על אף העינויים וההשפלות. אחרי המלחמה יצא ב"נתיב הבריחה" לאיטליה. הצטרף להכשרה של "הפועל המזרחי" והשתלם במלאכת האפייה. יעקב-יהודה העפיל ארצה באונייה "שבתי לוזינסקי". כיוון שהרגיש חובה להצטרף מיד לבני הארץ בעזרה להעלאת החלשים אל היבשה, ולא מיהר להימלט מהחוף עם יתר המעפילים, הוא נתפס על-ידי הבריטים ושולח לקפריסין בחבורת מעפילים ו"צברים". בחקירה הצליח להיראות כבן-הארץ ואחרי שבוע הוחזר לארץ והתחיל לעבוד בתל-אביב.

בראשית שנת 1948 התייצב לשירות בחטיבת "גולני", התאמן בטירת צבי, הצטיין בכושר קליעה ונודע כאחד מטובי הצלפים במחלקתו. הוא השתתף בכיבוש בית שאן ובפעולות רבות אחרות, ולאחרונה שירת בגיזרת ג'נין. על דרך נפילתו קיימות שתי גירסאות: לפי האחת הלך להביא אוכל לחבריו, ולפי האחרת הלך לחפירה רחוקה לבקש תפילין לתפילת שחרית, ובדרך נפגע מפגז אויב. הדבר קרה ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.